ביום 17.1.18 פג תוקף המינוי של שמילה מימון, שמזה כחצי שנה משמש כמנכ"ל בפועל של משרד התקשורת. החלטת שר התקשורת איוב קרא לנסות ולהאריך את הכהונה של שמילה מימון כמנכ"ל משרד התקשורת לעוד 3 חודשים, היא "יום שחור" למדינת ישראל בכלל ולשוק התקשורת וצרכני התקשורת בפרט. עדכון בסוף הכתבה. 
מאת: אבי וייס, 18.1.18, 21:20

ה-17.1.18 עבר לו מבלי שפורסם דבר ע"י שר התקשורת איוב קרא (בתמונה משמאל) בעניין המינוי של מנכ"ל למשרד התקשורת (מנכ"ל זמני לעוד 3 חודשים). אולם, עד רגע זה, טרם התפרסמה הודעת השר - מי מונה לתפקיד. 

על פי הידוע לנו כרגע, השר איוב קרא פועל נמרצות ממש כעת מאחורי הקלעים, להשיג את כל האישורים הנדרשים להאריך את המינוי לתפקיד הזה עבור שמילה מימון, מי שמילה את התפקיד הזה ב"כשרון רב" בחצי השנה האחרונה. מדובר ב"יום שחור" וכתם ענק על שיקול הדעת של השר, יום של "אבדן דרך" לשוק התקשורת ולצרכני התקשורת בישראל (למעשה לכל עם ישראל). 

לשר היו כמה חלופות טובות הרבה יותר. היו לו לפחות 4 חלופות טובות לפתרון הבעיה הזו: 1) למנות אדם אחר כשיר מתוך המשרד, למשל את סמנכ"ל בכיר חיים גרון, שכבר היה בעברו מ"מ מנכ"ל לתקופה קצרה. 2) להביא לתקופה קצובה אחד מהמנכ"לים לשעבר של משרד התקשורת (יש כמה טובים). 3) לפנות את שלמה פילבר (המנכ"ל בנבצרות) מתקן המנכ"ל (לתקן פנוי כלשהו) ולמנות מנכ"ל חדש וראוי למשרד התקשורת. 4) לפזר את סמכויות המנכ"ל לתקופה קצובה בין כמה סמנכ"לים בכירים במשרד.

אגב, הכוונה של השר להפוך בחזרה את נתי שוברט לסמנכ"ל בכיר, היא רעיון רע מאוד. הוא לא אמור להיות בין אלה, שיקבלו עוד סמכויות, דווקא כעת. גם מקומו לא במועצת הכבלים והלוויין. למי שלא יודע או מכיר, נתי שוברט הוא לא סמנכ"ל בכיר במשרד התקשורת. הוא נוהג להתחזות כבעל תפקיד שלא קיים (למרות הנחיות נש"מ מפורשות בעניינו). התפקיד הנכון שלו במשרד התקשורת הוא: סגן מנהל מינהל הנדסה (ספקטרום), 2 דרגות מתחת לתפקיד, שלא קיים, בו הוא מתהדר בכל מקום. במקום להעמידו לדין משמעתי על התחזות, השר פועל "להלבין" את ההתחזות, ע"י שינוי תואר התפקיד... מהלך גאוני!!!

למה היה אסור למנות שוב את שמילה מימון למ"מ מנכ"ל משרד התקשורת? זה מפורט בהרחבה יתרה במאמר: "למה לא להאריך את כהונת שמילה מימון כממלא מקום מנכ"ל משרד התקשורת?", למי שמתעניין. 

כך, שוק התקשורת וצרכני התקשורת בישראל יצטרכו לסבול עוד 3 חודשים, מהמשך השקיעה של שוק התקשורת, בדגש על שווקי הסלולר והפס הרחב הקווי, מול העולם הנאור. 

למה זה קורה, פעם אחרי פעם? 
כי אפשר לצפצף על החוק, לבצע ספינים על הציבור ולהחליט החלטות חשובות בעולם התקשורת, ללא כל שקיפות, ללא כל שימוע וללא התחשבות בצרכי הציבור ובמה שקורה בעולם המערבי או בכלל.

זה יכול להתרחש רק במקום בו אלה המקבלים את ההחלטות, שוכחים בשביל מה הם מקבלים משכורת וסמכויות. אז כדי שניזכר בשביל מה עובדי המדינה מקבלים משכורת, רכב צמוד וסמכויות לקבל החלטות, צילמתי את הסעיף הכי חשוב בחוק שירות המדינה והנה הצילום נמצא כאן ומדבר בעד עצמו:


תזכורת קצרה למי שלא זוכר או לא רוצה לזכור: עברו בדיוק 3 שנים, מאז שמונה (בצורה מאד מוזרה, לכן הוא הלך מהר הביתה), מדען ראשי במשרד התקשורת ואין מאז ועד היום אפילו צל צילו של מדען ראשי במשרד התקשורת.
אז איך ראשי משרד התקשורת יודעים לאיזה כיוון צריך להוביל את הרגולציה בעולם התקשורת?
התשובה מאוד פשוטה: שמילה מימון ואיוב קרא יודעים הכל...
הם המדענים הכי גדולים שיש על פני תבל ולכן הם לא זקוקים למדען ראשי במשרד התקשורת, שיפריע להם בדרכם הסלולה ויבלבל להם את המוח בעובדות מדעיות חסרות שחר...

עדכון 18.1.18, 23:30: קיבלנו אימות שאכן שר התקשורת (לאחר קבלת כל האישורים הנדרשים), האריך את כהונת שמילה מימון כמנכ"ל משרד התקשורת לעוד 3 חודשים, או עד למינוי מנכ"ל קבוע, או עד החלטה אחרת (באם תהיה) בעניינו של שלמה פילבר (המנכ"ל בהשעייה שיושב בבית). כך, הכאוס בשוק התקשורת יימשך עוד 3 חודשים. פשוט בושה והחלטה מצערת, לאנשים הנפלאים שנמצאים בתעשיית התקשורת ולכל אזרחי ישראל, שראויים וזכאים ליותר מזה. 

עדכון 6.2.18: מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר יושעה מתפקידו למשך חודשיים נוספים, לאחר ששיגר היום (שלישי 6.2) מכתב לנציבות שירות המדינה שבו הסכים להארכת ההשעייה. עורכי דינו הסבירו כי ההסכמה נובעת מההבנה שהחקירה בעניינו של פילבר, החשוד בפרשת בזק, נמצאת בשלביה האחרונים. עורכי דינו מבהירים: הבנו שאין סיכוי לתוצאה אחרת...