הקמת "קופת תמרוץ" במסגרת התיקון לחוק התקשורת בדצמבר 2020, שתשתתף במימון פריסת רשת מתקדמת (ואספקת שירות סיטונאי) באזורים בהם בזק בחרה שלא לפרוס רשת מתקדמת, נועדה בזמנו, (לאחר ניצול הקואליציה הרעועה בממשלה הדו-ראשית של נתניהו) לקדם 3 מטרות, שכבר לא רלוונטיות להיום ולמחר: 1) לבנות מפלגה עבור השר יועז הנדל, 2) להעביר כסף מהכיס של בזק לכיס של קבוצת סלקום, 3) להאדיר את שמו של סמנכ"ל בכיר לכלכלה, ד"ר עופר רז-דרור, שינהל את כל התהליכים הללו. המציאות הקדימה את כל התכניות של משרד התקשורת ולכן יש לבטל את המתווה המושחת הזה.
עדכונים בסוף הכתבה.
מאת:
אבי וייס, 27.6.21, 07:00
בדיוק כפי שחזיתי בשנים האחרונות, פריסת הסיבים לבתים בישראל מתקדמת יפה מהרגע שבזק החליטה היא מקדמת את הפריסה הזו. ההתפתחות של פריסת סיבים בפריפריה וביו"ש מתקדמת אף היא יפה, לאחר עיכובים של שנים (
עיכובים שנולדו ב"קליקה"). לכן, תיקון החוק, שיזם השר
יועז הנדל (בתמונה משמאל), ביחד עם "הקליקה" של
צמרת משרד התקשורת, כדי לקדם את האינטרסים של "הקליקה"
בצמרת קבוצת סלקום, ו"עצימת עין" לגבי כל
העבירות של הקליקה הזו, הפך כיום
ללא רלוונטי למציאות.
ניתוח של הפריסה המהירה המתקיימת בפריפריה וביו"ש, מה שמייתר את "קופת התמרוץ" - יש ב
נספח א' כאן למטה.
למה כל התנאים השתנו כעת?
א. הצורך הראשוני של
יועז הנדל, בהיותו שר בסבב הקודם שלו כשר התקשורת, היה להקים מפלגה ("דרך ארץ"), גם באמצעות שליטה על כספי "קופת התמרוץ" ו
חלוקתה למקורביו הפוליטיים.
היות והשר דאז (ובן זוגו לתכנית\למזימה הזו - ח"כ
צבי האוזר), קפצו בדילוגים מהירים ממפלגה למפלגה וכעת נתקעו במפלגת "תקווה חדשה" של השר
גדעון סער, היכולת שלו כיום להיות "לשון מאזניים" בקואליציה -
די נעלמה. לכן, גם היכולות שלו "לבנות מפלגה חדשה" ע"י
ניצול משאבי משרד התקשורת ולחצים על ראש הממשלה -
אינן קיימות יותר בעוצמות, שהיו לו בעבר.
כל מהלכי השחיתות הציבורית, שנלוו לבניית התכנית של "מתווה הסיבים", (תכנית, שהובאה לממשלה ומייד אחר כך לחקיקה בכנסת, תוך סחיטת רוה"מ דאז
נתניהו, והקואלציה הרעועה, שעמד בראשה בממשלה דו-ראשית, כשרוה"מ, שפחד אז מהפלת הממשלה ע"י
יועז הנדל ו
צבי האוזר הוביל לכך, ש
רוה"מ נכנע לסחטנות של הצמד הזה), מפורטים כאן למטה ב
נספח ב'.
ב. התכנית להעביר כסף מהכיס של בזק לכיס של קבוצת סלקום גם היא "שקעה בבוץ" מהסיבות העיקריות הבאות:
1) סלקום, בגלל ההסתבכויות שלה (והאחרונה היא
עם אקספון-מרתון-We4G), הכניסה גם את קבוצת הוט, ליצירת מחומש של חברות: IBC, הוט, סלקום, עם שותפות של קרן תש"י, חברת מגדל (שהשקיעה ב-IBC) וחח"י (חברת החשמל לישראל). זה מוביל לכך, שהכסף, שיגיע מקופת התמרוץ למכרזים, שקבוצה הזו תזכה בהם, יתחלקו בין כל כך הרבה שותפים ומשקיעים, כך שכל שותף יקבל ממש "כסף קטן" - מהקופה הזו.
בנוסף, נולדו הרבה מתחרים חדשים (זה הסעיף הבא), שכנראה הם אלה שיקטפו את הכסף מ"קופת התמרוץ", ככל שיתפרסמו מכרזים והחוק לא יבוטל ולא ישתנה,
ולא קבוצת סלקום. לכן, התכנית\המזימה להעביר כסף מבזק לסלקום - שובשה ו
מתה.
2)
השוק הוצף במתחרים. כולם קטנים וזריזים, שכבר פורסים ויפרסו סיבים
במאות יישובים בפריפריה וביו"ש (מפורט בלינקים ב
נספח א' כאן למטה). כך, ש"קופת התמרוץ" תוכל לספק מכרזים
רק במקומות, שבהם איש לא ירצה לפרוס, ולכן יהיה צורך לשנות את כל המודל החוקי של "קופת התמרוץ" ולחפש כסף ממשלתי, שיסבסד כמעט ב-100% את הפריסה במקומות הללו (דוגמת שכונות חרדיות).
גד פרץ מ"גלובס" תיאר זאת בצורה נכונה
כאן במאמר (כותרת בלבד): "לידיעת שר התקשורת
יועז הנדל:
דרעי הציב מכשול קטן בדרך לאינטרנט המהיר. הבעיה האמיתית רחבה הרבה יותר. שר הפנים היוצא
אריה דרעי בחר לעכב במכוון את התקנה שמחייבת קבלנים לפרוס סיבים אופטיים בבניינים חדשים - ובכך הבטיח שהאינטרנט המהיר
לא יגיע בקלות לחברה החרדית • אך בעיה
חמורה מכך, היא
מדיניות משרד התקשורת, שאפשרה לבזק והוט לוותר על פריסה אוניברסלית".
עד היום נולדו בשוק לא פחות
מ-14 חברות חדשות לפריסת תשתית סיבים (בנוסף ל-2 קבוצות החברות הקיימות, שנמצאות בשוק הזה מזה שנים: קבוצת פרטנר וקבוצת
IBC \סלקום \ הוט). לחברות החדשות הללו יש רישיון לפריסת סיבים לבתים, רישיון בשם: "רישיון מיוחד לאספקת שירותי תשתית פס רחב".
כך, שיש כיום לא פחות מ-16 חברות המתחרות בבזק בפריסת סיבים לבתים. כ"כ, חולקו לא פחות
מ-16 רישיונות ל"נל"ן אלחוטי" לחברות, שתוכלנה לספק חיבורים באלחוט מכל הסוגים, הרוב בחיבורים סימטריים עד 1 גיגה. הלהיט, שקיים כיום בשוק, הוא חיבורים ב"גלים מילימטריים".
חלק מהחברות בעלות רישיונות לפריסת תשתית סיבים הוציאו גם רישיון לנל"ן אלחוטי.
כלומר: כבר לא צריך לתמרץ שום חברה. התחרות האדירה הזו שצמחה מלמטה - עושה את שלה.
3) בזק כבר החלה בפריסה (כאן וכאן) והיא תכסה מעל ל-80% מהאוכלוסיה בחיבורים של 2.5 גיגה בערוץ היורד ו-250 מגה בערוץ העולה. זה די והותר לכל צורך שיש כיום ובעתיד הנראה לעין בשוק. היכן שבזק לא מכסה, הכמות האדירה של המתחרים - כבר עושה ותעשה פריסה, למעט איזורים ויישובים, ששום חברה לא מוכנה ולא תהיה מוכנה להיכנס אליהם (עם כספי קופת התמרוץ, שמכסים את ההוצאות בצורה חלקית די זעומה), בלי סבסוד מלא של הממשלה.
בנוסף, בזק תהיה (מהשנה הבאה, אם זה לא ישתבש, כי במשרד התקשורת הישראלי - הכל יכול להיות והכל יכול להשתבש) גם ISP, כך שיש לה כל התנאים הנדרשים מבחינה רגולטורית להצליח, בתכנית השאפתנית שלה.
רק לשם השוואה, במדינות העולם הרחב מתנהל תחום זה (של פריסת סיבים לבתים)
לגמרי אחרת. זה מפורט בלינקים הנמצאים כאן מתחת (ב
נספח א'). המודל הרצוי הוא "המודל הבריטי" (כל רשות מקומית מפרסמת מכרז לפריסה של ספק סיבים יחיד באזור השיפוט שלה והספק הזוכה במכרז, מקבל סיוע מהרשות המקומית ל-5 שנים לפחות). אולם, במשרד התקשורת הישראלי הבינו ומבינים רק בצורך לקדם את האינטרסים של ה"קליקות". כלומר: השחיתות הציבורית היא "המצפן" של הקליקות הללו.
הכאוס של "קופת התמרוץ":
משרד התקשורת פרסם את התכנית של "קופת התמרוץ"
כאן (בדמות "קול קורא" שהוא מעין שימוע), ותיארנו זאת במאמר: "
מש' התקשורת פרסם קול קורא לפרישת סיבים מסובסדת היכן שבזק לא תפרוש".
לאור ההתפתחויות המהירות, שהבאתי כאן מעל, עם פירוט רב הנמצא בנספחים כאן מתחת, שלחתי ביום 22.6.21 את השאלות הדחופות הבאות לצמרת משרד התקשורת (שר ומנכ"לית):
"הנדון: הכנת רשימת אזורי תמרוץ רשלנית ביותר.
שלום רב,
1. משרד התקשורת במסגרת "
מתווה הסיבים" פרסם ביום 15.6.21 "
קול קורא - עקרונות לקיום מכרזים לשם מתן או הרחבת רישיון לפרישת רשת מתקדמת ולמתן מענקים כספיים לעידוד פרישת רשתות נייחות מתקדמות באזורים נעדרי כדאיות כלכלית".
2. ב"קול הקורא" הזה שהוא גם מעין שימוע, נאמר [ציטוט]: "במסגרת התיקון לחוק התקשורת בדצמבר 2020 נקבע כי תוקם "קופת תמרוץ", אשר תשתתף במימון פרישת רשת מתקדמת (ואספקת שירות סיטונאי) באזורים בהם בזק בחרה שלא לפרוש רשת מתקדמת, כך שכל משק בית בישראל יהיה נגיש לפחות לרשת נייחת מתקדמת אחת, ועליה תתקיים תחרות על איכות השירות והמחיר לצרכן. בקול קורא זה מפורטים עקרונות המכרז למימון הפרישה באזורים נעדרי כדאיות כלכלית."
3. רשימת "אזורי התמרוץ" נמצאת ב"קול הקורא" הזה - בקובץ אקסל, שצורף ל"קול הקורא".
4.
הבעיה שהרשימה הזו (של "אזורי התמרוץ"), הוכנה ברשלנות רבתית ואם תמומש, יפורסמו מכרזים לפריסת סיבים
במקומות שאין בהם כל צורך, מהסיבות הבאות:
א. יש ברשימה יישובים רבים,
כשכבר יש בהם סיבים (דוגמה קטנה: גבעת השלשה ויסעור. למעשה כל הקיבוצים ויישובים דומים רבים, מכוסים ע"י "נסר להתיישבות" ולא היו צריכים להיות בכלל ברשימה הזו).
ב. יש יישובים רבים,
שכבר כעת יש בהם מכרזים לפריסת סיבים שהסתיימו, או נמצאים בתהליך, ביוזמות, שצמחו בשנה החולפת מלמטה (
כמפורט למשל כאן). מדובר
בעשרות רבות של יישובים.
ג. יש יישובים רבים, שבהם יוצאו מכרזים לפריסת סיבים עד המועד, שבו "קופת התמרוץ" תתמלא, כדי לאפשר פרסום מכרזים, מה שצפוי להתרחש בסוף 2021. מדובר
בעשרות רבות של יישובים.
ד. ביישובים רבים, בעיקר במגזר הערבי והדרוזי,
יש התקנות פיראטיות של סיבים, של חברות, שעוברות כעת "תהליכי הלבנה" של המשרד, שלא טיפל בהפרות החוק הללו במשך שנים.
ברור,
שאיש לא ייכנס לפרוס סיבים בכפר כזה, שיש בו כבר חברה שפרסה סיבים, שלא תאפשר כניסת מתחרה לשטחה.
5. כלומר: כל "קופת התמרוץ" הזו היא
"ישראבלוף" אחד ענק ומיותר, שלא מחובר לשום מציאות, המצאה מדמיונו של החתום על הבלוף הזה, זה העומד בראש הצוות המכונה: "צוות
רז-דרור", ד"ר
עופר רז-דרור, סמנכ"ל כלכלה ויו"ר ועדת המכרזים.
6. שלא לדבר על המנגנון המסובך להפליא של המכרז הזה, שבספק אם ד"ר
רז-דרור מבין אותו בעצמו.
7. אודה להתייחסותכם.
"
תגובה לא קיבלתי - די ברור למה.
לאור הניסיון הנצבר של התנהלות משרד התקשורת בקופה כספית אחרת, ששמה "
כספי הביד", שבה לקח למשרד מעל ל-4 שנים לחלק את הכסף (הכסף נכנס לקופה הזו באפריל 2017), הסיכויים שהחברות הזוכות (במכרזי פריסת הסיבים) תראינה את הכסף בחשבון הבנק שלהן בטווח זמן קצר, הוא
אשליה. מעל ל-4 שנים לקח לחלק (על פי קריטריונים די פשוטים) כ-33 מיליון ש"ח שהיה בקופה הזו ("כספי הביד"). ככה משרד התקשורת מתנהל ולא מהיום.
מול "כספי הביד", "קופת התמריץ", שנמצאת כעת בשימוע, גדולה בהרבה - כ-80-90 מיליון ש"ח לשנה,
ומסובכת פי כמה,
במנגנון הכי מסובך שאפשר היה להמציא (מה שמבטיח אין סוף של מאבקים משפטיים), מנגנון כלכלי למכרזים ציבוריים, שנקרא בשם: First-price package auction, כך שדי ברור מה יהיה סופה של "קופת התמרוץ" הזו.
בהערת אגב אציין, מי שזוכה במכרז, על פי תנאי "קופת התמרוץ", אותו פורס סיבים זוכה, חייב לפתוח את הרשת שלו ל"שוק סיטונאי" - מודל בזק \ IBC. המחירים לפי "שוק סיטונאי" - 79 ש"ח לחודש ללקוח,
במחיר סיטונאי לחיבור של 1 גיגה (או 71 ש"ח לחודש לחיבור של עד 550 מגה). זה שומט את ההצדקה הכלכלית לפרוס סיבים, ע"י הזוכה.
רק השילוב של ISP ותשתית סיבים בחשבון אחד, ע"י חברה אחת, מספק את הכדאיות הכלכלית ליזם הפורס סיבים לבתים.
בנוסף, נקבע שהמכרז לפריסה מחייב שוק סיטונאי פסיבי: המכרז בנוי על ההנחה שהפריסה של הזוכה תתבצע בתוך צנרת בזק קיימת. מה שכרגע לא אפשרי. או פריסה בצנרת של הוט היכן שיש לה צנרת (והוט בכלל לא פתחה את התשתית שלה לאיש). ככה הכאוס הזה מנוהל.
נספח א':
כבר לפני עשור, אני (ולא רק אני) כתבנו והסברנו שוב ושוב, שהמודל
הנכון לישראל לפריסת סיבים לבתים הוא
המודל הבריטי (בקצרה: הרשויות המקומיות מפרסמות מכרזים לפריסת סיבים לבתים ולעסקים, על פי מתכונת מכרזים, שקבע הרגולטור לתקשורת.
בכל איזור זוכה ספק אחד. הסיבה ברורה: הרשויות יודעות טוב יותר את הצרכים המקומיים ולרשויות הללו יש שפע של תשתיות, שניתן להעביר בהן סיבים לבתים. הרשויות גם יודעות לדאוג לאורך זמן לצרכים של התושבים).
"מתווה הסיבים" של המשרד, שעבר ב-2020 בכנסת, הוא
אובדן דרך מוחלט.
למעשה, "המודל הבריטי"
החל כבר בישראל מלמטה, בלי רגולציה ברורה
ובסתירה ל"מתווה הסיבים" שעבר בכנסת בחקיקה ראשית,
בהצלחה רבה, כמפורט בסדרת החשיפות שפרסמתי. הפרק המוביל בסדרה זו הוא: "
פריסת הסיבים בפריפריה כולל יו"ש מתקדמת במהירות ללא הכוונה מרכזית!". כותרת המשנה של פרק זה בסדרה: "ללא כל קשר ל"מתווה הסיבים", שעבר בכנסת ונועד רק לצרכי "הקליקה" ו"קבוצת סלקום\IBC", השיטה של רישיונות לספקי סיבים קטנים וזריזים -
עובדת! אולם, אין כל הכוונה מרכזית, והמכרזים, שיוצאים כעת, די מבולבלים וסותרים את הנחיות משרד התקשורת. פעילות פריסת סיבים וגלים מילימטריים לבתים
החלה כבר ביישובים הבאים (רשימה חלקית): נריה, אורנית, בית-אל, גבע בנימין, כפר הורדים, פרדסיה, עומר ולהבים. יישובים רבים
יצטרפו לרשימה בחודשים הקרובים".
כל הפרטים אודות ההתפתחות המהירה הזו עד כה, ב"מודל הבריטי", שצמח וצומח יפה מלמטה, מהשטח, מהרשויות ומהתושבים, ללא כל הכוונה מרכזית, כולל מי הספקים, שנבחרו במכרזים מקומיים, לבצע את הפריסה המהירה ביישובים, שכבר נמצאים בתהליכי פריסה, יש ב-2 הכתבות המובילות הבאות,
שקדמו לכתבה המרכזית אודות "פריסת הסיבים בפריפריה כולל יו"ש...":
ההמשך של ההתפתחות המהירה הזו מפורט במאמר החשיפה: "
חברה חדשה בתחום פריסת הסיבים לבתים: XFIBER עם חיבורים סימטריים!". במאמר זה יש פירוט של עוד עשרות רבות של יישובים בהם החלה (או תחל בקרוב) פריסת סיבים לבתים.
אולם, לעניות דעתי אפשר גם לבחון את המודל המקביל הקיים בארה"ב. דוגמה יפה זו
העיר Chattanooga, Tennessee, בת כ-180 אלף תושבים בעיר וכחצי מיליון תושבים בכל הפריפריה של העיר, שהחלה בכך ברעיון, שעלה שם ב-2010 וראשי העיר
סיימו את הפריסה של 1 גיגה
בסיבים לכל הבתים והעסקים
ב-2018.
יש הטוענים, שזה פתרון טוב יותר לצרכי הציבור מהפתרון הבריטי: מי שאמון על מתן שירות לציבור, גם בפס הרחב, הן
הרשויות המקומיות בעצמן. לא חייבים חברות פרטיות, שמחפשות (כמו כל חברה עסקית) איך להתעשר על חשבון הכיס של הציבור.
מאמר מקיף וטרי אודות "המודל האמריקאי" (שקיים גם בקנדה)
יש כאן (מומלץ לקריאה). כדי להגיע למודל מתקדם ושירותי שכזה, ברמת העיריות והרשויות המקומיות במדינת ישראל, צריך רק לערוף בניתוח כירורגי דחוף כמה תקנים ואנשים במשרד התקשורת,
שחוסמים, מזה שנים, את הרעיון הזה.
כל מה שמעניין את ראשי המשרד - זה לדאוג לכיס של כמה טייקונים ו"מקורבים לצלחת".
לטובת עם ישראל, חייבים למגר את מחלת הסרטן הזו, שפשתה בצמרת משרד התקשורת הישראלי,
משרד ששכח עבור מי הוא קיים.
נספח ב':
חלק מהמאמרים המתארים את הכיאוס, השחיתות וחוסר ההגיון המוחלט בפעילות צמרת משרד התקשורת בכל הנוגע לתשתיות של מדינת ישראל:
