הרן לבאות (סמנכ"ל בכיר לכלכלה במשרד התקשורת) פרסם את נתוני שוק התקשורת ואת נתוני בזק מול מתחרותיה, נתונים, שהועתקו כלשונם ע"י כלי התקשורת בלי לבחון אם יש איזה קשר בין הנתונים לאיזו מציאות בשוק התקשורת הישראלי, כאילו קפאנו בזמן ולא קרה מאומה בשוק הטלפוניה בעשור האחרון.
מאת: אבי וייס, 12.7.16, 09:47

משרד התקשורת \ אגף כלכלה בראשותו של הסמנכ"ל הבכיר הרן לבאות (בתמונה), פרסם אמש את התפלגות הכנסות שוק התקשורת בישראל לשנת 2015 (כאן) ואת נתוני נתח השוק של חברת בזק בתחום הטלפוניה הפנים-ארצית הנייחת מול כלל מתחרותיה בחודשים מרץ 2015 – מרץ 2016 (כאן).

הנתונים הועתקו (כרגיל) בשיטת Copy&Past ע"י כלי התקשורת בישראל, בלי לבחון אם יש לנתונים הללו איזה קשר לאיזו מציאות בשוק התקשורת בישראל. הרי יש מדדים בינלאומיים, שלפיהם מודדים את שוקי התקשורת, אבל זה לא מזיז בכלל למומחה מס' 1 בישראל להמצאת מספרים מקצה האצבע: הרן לבאות.

הרן לבאות מציג נתונים לפי מתכונת, שנקבעה לפני עשרות שנים ולא עודכנה מאז. הוא מתעלם לחלוטין מהשינויים בצריכת שירותי התקשורת בעולם ובישראל, במיוחד ע"י דור ה-Y (צעירים בני עד גיל 35-36) וההשפעה של דור ה-Y על צריכת התקשורת ע"י דור ה-X (מבוגרים בני 36 עד 70). ההתעלמות מההתפתחות הזו הייתה במוקד הניתוח לגבי מות "ועדת פילבר" לגבי עולם ה-OTT. שום לקח לא נלמד מהכשלונות החוזרים ונשנים.

הרן לבאות מציין, שהמתכונת להצגת הנתונים שלו היא ב"ועדת גרונאו", בלי פירוט המקור. למעשה, היו כמה "ועדות גרונאו". תעריפי בזק וצורת מדידת שוק התקשורת החלו להתעצב ב"ועדה להסדרת תעריפי בזק" ב-1998 (לפני כמעט 20 שנה), נוסחו מחדש ע"י "ועדת גרונאו" באפריל 2003, ומאז הם באותה מתכונת.

ב"ועדת גרונאו" של 2008 שהמלצותיה הוגשו במרץ 2008 ואושרו מייד אחרי כן ע"י שר התקשורת דאז, אריאל אטיאס, נקבעה המתכונת הסופית הקיימת עד היום להצגת נתוני שוק התקשורת ולהצגת נתוני נתחי השוק של בזק מול מתחרותיה בטלפוניה הפרטית והעסקית. 

המתכונת, שנקבעה ב-2003 וב-2008 הייתה אמורה להסתיים ב-2009, אבל זה לא קרה. ב-2010 הוטלה על "ועדת חייק" המשימה לעצב מחדש את תעריפי בזק ומדידת נתחי שוק התקשורת, אבל "ועדת חייק" לא עשתה זאת ובמקום זאת ניסתה לתקן את "דו"ח גרונאו" בכל הקשור ל"שוק הסיטונאי", ולמעשה "השוק הסיטונאי" הקיים כיום בישראל הוא תוצאה של "ועדת חייק", שהמלצותיה פורסמו ב-2011.

בכל הקשור למדידת השוק והצגת נתונים של שוק התקשורת, "ועדת חייק" לא עשתה מאומה ולא שינתה מאומה ומאז גם לא קרה מאומה (למרות שהיה צורך כמה פעמים לבצע עדכונים). לכן, הרן לבאות דורש מחברות התקשורת נתונים במתכונת, שקבעה "ועדת גרונאו" ב-2008 על בסיס ההחלטות ב-2003. את הנתונים הללו הוא מעבד מאז  מידי שנה ומציג לציבור, בלי כל קשר למה שהתפתח בשוק התקשורת מאז 2008. 

למה הנתונים הללו בכלל חשובים?
כי כל רגולציית שוק התקשורת נשענת על הנתונים הללו. זה הבסיס לקבלת ההחלטות בכל התחומים. גם הגדרות הממונה על ההגבלים עסקיים לגבי שוק התקשורת והגדרת המונופולים (בזק והוט) נשענת בדיוק על הנתונים הללו. 

שני המסמכים של הנתונים, שהציג אמש הרן לבאות, פשוט מתעלמים לחלוטין ממה שקרה בשוק התקשורת הישראלי בשנים האחרונות ומסמכים אלה נצמדים להגדרות ולהצגת נתונים שכבר ב-2008 היו לא מעודכנים ולא נכונים.

אתייחס כאן רק ל-2 נקודות מרכזיות, כדי להדגיש את הניתוק מהמציאות בנתונים המוצגים:

1. מה זה "שוק האינטרנט" בישראל?
במסמך הכנסות שוק התקשורת כשכתוב במסמך "תשתיות אינטרנט" ו-ISP, הכוונה היא רק לתשתיות קוויות ול-ISP קווי. אין תשתיות ניידות ואין ISP נייד.

האם זה נכון?
אפילו ב-2008 זה כבר לא היה נכון. זה היה נכון בתחילת שנות ה-90, כשעדיין לא היה אינטרנט נייד (סלולרי) כשירות ציבורי בישראל. 

אני יכול להעיד על הנתונים, שיש בידי. כשאתר טלקום ניוז עלה לאוויר במרץ 2013, כ-80% מהגישה של הקוראים לאתר הייתה בחיבורי אינטרנט נייח ממחשבי PC (מחשבים נייחים ולפטופים) וכ-20% ממכשירים ניידים (18% מסמארטפונים וכ-2% מטאבלטים).

שוק הצריכה של שירותי אינטרנט החל להשתנות במהירות בעיקר בגלל עליית הצריכה הניידת מדור ה-Y והשפעת התנהגות דור ה-Y על דור ה-X (שזה ביחד כל השוק הצרכני לאינטרנט בישראל).

ביולי 2015 הגישה לאתר טלקום ניוז ממחשבי PC הייתה כ-60% ומהסלולר כ-40%. המהפך היה מאוד מהיר והיום ביולי 2016, 49% מהקוראים מגיעים לאתר מסמארטפונים, 4% מטאבלטים ורק 47% ממחשבי PC בחיבור נייח. כלומר, במהלך החצי הראשון של 2016 נוצר רוב לגלישה ניידת באינטרנט לאתר טלקום ניוז.

מנתוני מחקרים הקיימים בעולם וגם מחקרים וסקרים, שנעשו בארץ, זה המצב בכלל הגישה לשירותי האינטרנט בכל התחומים. פשוט, הגולשים באינטרנט עברו למובייל.

דוגמה טריה מנתונים עדכניים מהעולם: מחקר מיוני 2016 של eMarketer ו-ComScore מצא את הנתון הסטטיסטי הברור הבא (בארה"ב): Half of Connected Devices in US Homes are Mobile. מה לא ברור בנתון הזה?

אבל אצל הרן לבאות אין בכלל אינטרנט סלולרי או אינטרנט נייד. אין חיה כזו. אין תשתיות כאלו ואין ISP כאלו, למרות שזה רוב שוק האינטרנט. אין בישראל בכלל סוג כזה של רישיון: "ISP סלולרי" (הרישיון הסלולרי כולל בתוכו את שירותי האינטרנט, ללא צורך ברישיון נפרד). 

מזמן היה צורך לסווג את נושא הגלישה באינטרנט ולהציג אותו בצורה שונה לגמרי. גם היה צריך לקבוע אם גלישה ב-WiFi זה אינטרנט נייח או נייד. בעולם המערבי, יש ריבוי של רשתות WiFi השייכות לחברות הסלולר כ-Offload. לכן, בעולם סופרים זאת כחלק מהאינטרנט הסלולרי. בישראל, רוב ה-WiFi הוא פרטי, או ציבורי מחברות, שאינן סלולר ולכן ייתכן שיש צורך לסווג גלישה ב-WiFi אצלנו כאינטרנט קווי. 

משרד התקשורת הרגיש מזמן באבסודר של קיום רישיונות מיוחדים ל-ISP קוויים (בלבד), ולכן לאחרונה ביטל את הצורך ברישיון ISP לספקי האינטרנט הקטנים (עד 20 אלף לקוחות) והפך זאת ל"היתר כללי" ב"תעודת רישום".

אולם, הביטול של הצורך ברישיונות ל-ISP קטנים לא בא כדי לתקן את "הגדרות השוק" בתחום האינטרנט, אלא להוריד עומס עבודה מפקידי המשרד. בהודעה לציבור נאמר במפורש (ע"י משרד התקשורת), שהצעד הזה בא "להוריד בירוקרטיה". בדיוק כמו שנוהל "מדיניות הטיפול בתלונות הציבור" נולד כדי להוריד את העומס מעל פקידי המשרד ולמנוע מהציבור להתלונן כדי לא להכביד על הפקידים הללו... 

2. האם בזק עדיין מונופול בטלפוניה?
במסמך נתח השוק של בזק בתחום הטלפוניה יש 2 מדידות של נתונים, של בזק מול כל מתחרותיה, מדידות המוצגות בדיוק באותה צורה, שנקבעה ב"ועדות גרונאו" של 2003 ו-2008, כאילו שוק הטלפוניה קפא בזמן:

א. הטלפוניה הקווית הנמדדת היא הטלפוניה הפרטית הישנה והוותיקה של בזק (בתוספת ה-VoB של בזק בינלאומי. זה היה התיקון, שהוכנס ב"ועדת גרונאו" של 2008 בעדכון של הגדרות גרונאו מ- 2003).

אולם, איך מדברים היום בטלפון בבית? התשובה די ברורה: בטלפון הסלולרי, כי הסלולר הפך כבר לפני כ-5 שנים ל-Flat Rate בשיחות ובמסרונים. אם יש טלפון קווי של בזק בבית זה לרוב לצרכי גיבוי. כך, דור ה-Y מתנהג וזה השפיע גם על דור ה-X. 

כלומר: שוק שיחות הטלפוניה מזמן הוא לא שוק של שיחות קוויות. הרוב המוחלט של שיחות הטלפוניה נעשה בסלולר (בבית וגם במשרד). המיעוט הוא בטלפוניה קווית.

כ"כ, השיחות הטלפוניות עוברות בשנתיים האחרונות ל"מסרים מיידיים" (ווטסאפ, מסנג'ר וכיו"ב), ולשיחות ב-VoIP של אפליקציות דוגמת סקייפ וכיו"ב.

אין בכלל בטבלאות של הרן לברות חיה כזו הנקראת שיחות ניידות. כלומר: כל ההגדרות על נתח השוק של בזק בתחום השיחות הטלפוניות הפרטיות שגויות מיסודן.

ב. הטלפוניה קווית הנמדדת בתחום העסקי היא רק טלפוניית "צירי קווים", כלומר: קווי ISDN (כן, זו הטכנולוגיה משנות ה-70 עד שנות ה-90 של המאה הקודמת).

הרן לבאות נתקע בהיסטוריה ושכח, שמאז 2008 הטלפוניה העסקית עברה 2 מהפכות טכנולוגיות:
1) מעבר למרכזיות IP מקומיות או ב-Hosted.
2) מעבר לשירותי טלפוניה בענן. הענן יכול להיות בארץ או בכל מקום בעולם.

כיום, יש ריבוי שירותי טלפוניה בענן גם מספקיות התקשורת (לרבות מבזק ומהוט) וגם מספקים, שאינם חברות תקשורת (דוגמת תדיראן טלקום, בינת, טלדור ועוד רבים וטובים). 

למיטב ידיעתי, רוב הטלפוניה העסקית בישראל נמצאת כיום ב-2 הטכנולוגיות היותר חדשות הללו, עם  מעבר מהיר של השוק העסקי לשירותי טלפוניה בענן. תוך כשנתיים, כמעט כל הטלפוניה העסקית בעולם, כמו גם בישראל, תהיה בענן.

​אולם, אצל הרן לבאות אין חיה כזו, ששמה שירותי טלפוניה עסקית בענן. הוא ממשיך למדוד רק את קווי ה-ISDN העסקיים, כאילו קפאנו בזמן ולא קרה מאומה בשוק הטלפוניה בעשור האחרון.    

שורה תחתונה:
שום נתון של משרד התקשורת לא מחובר למציאות. אצל הרן לבאות המציאות קפאה ב-2008 ומאז לא קרה שום דבר בשוקי התקשורת והצרכנים משתמשים באותן טכנולוגיות, שהיו בשוק ב-2008.

פשוט קשה להאמין, אבל זו המציאות הווירטואלית הנוצרת מידי שנה בעיני משרד התקשורת הישראל.