בלעדי:
הרמת המסך על המשך מפתיע לשערוריית שכירת שירותיה של עו"ד תמר גולן, שהגנה (ובהצלחה) על "גיבורי הפרשה הסודית" (עדן בר-טל מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר ותמי לשם, סמנכ"ל בכיר למינהל ומשאבי אנוש). הפעם עומד במרכז השערורייה המנכ"ל הנוכחי של משרד התקשורת - שלמה פילבר. מה כל זה קשור לעו"ד אריק רשף?
מאת:
אבי וייס, 20.9.16, 07:30
מה משותף לעו"ד
אריק רשף (עד לאחרונה - מהלשכה המשפטית של משרד התקשורת), עו"ד
דנה נויפלד (היועצת המשפטית של משרד התקשורת),
עדן בר-טל (לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת),
אסף גרנדמן, (קב"ט משרד התקשורת),
נתי שוברט, (סמנכ"ל בכיר לניהול ספקטרום ורישוי תדרים במשרד התקשורת) ו
תמי לשם (הסמנכל"ית הבכירה למינהל ומשאבי אנוש במשרד התקשורת)?
את התשובה המלאה לשאלה הזו אחשוף בכתבה הבאה. רמז למה ייחשף כבר
סיפקתי כאן, בפרשת "האקסלרטור" באגף הספקטרום במשרד התקשורת. בכתבה זו "נרים את המסך" מעל
פרשה חדשה אחת ומאוד מפתיעה, שמתרכזת סביב השם: עו"ד
אריק רשף. מייד נחשוף איך הוא קשור למנכ"ל המשרד (
שלמה פילבר).
הפרשה הזו החלה כשכתבתי (
כאן) לפני כשבוע וחצי את הכתבה על "
מצעד הפורשים" ממשרד התקשורת, ביניהם הוזכר השם עו"ד
אריק רשף מהלשכה המשפטית. בתגובה לפנייתי, קיבלתי
2 תשובות ממשרד התקשורת, בהפרש של
רבע שעה זו מזו:
התשובה הראשונה נשלחה אלי ב-6.9.16 בשעה 09:30 בזו הלשון: "
אריק רשף יצא לגמלאות
במועד". השניה נשלחה אלי ב-6.9.16 בשעה 09:45 וזו לשונה: "
אריק יפרוש לגמלאות
במועד הפרישה. ולא כפי שכתבת בטעות פרישה מוקדמת".
כשאני מקבל
2 נוסחים לא זהים של אותה תשובה (האחד מדבר על כך שהוא
כבר פרש והשני מדבר על כך שהוא
יפרוש במועד לא מוגדר), מייד זה מעורר אצלי את החשד שמה יש כאן נושא הדורש חשיפה.
הדבר הראשון, שנזכרתי בו, היות ובימים האחרונים אני עוסק רבות בכל ההיבטים של "
חשיפת הפרשה הסודית", הוא, שעו"ד
אריק רשף היה העו"ד
היחיד, שהוזכר בפסק הדין של בית הדין המחוזי בת"א, מכלל עורכי הדין, שהיו וישנם בלשכה שהמשפטית של משרד התקשורת (למעט עו"ד
דנה נויפלד, היועצת המשפטית, שמייד נחזור אליה), והנה הציטוט המקורי מפסק הדין:
מהציטוט המוזר הזה עולה, שלעו"ד
אריק רשף היה
מידע מדויק ב"
פרשה הסודית" ואת הידע הזה הוא היה חולק מפעם לפעם עם חבריו במשרד התקשורת, שהפיצו זאת הלאה (למשל במפגשים בארוחת הצהריים).
לכן, החלטתי "לחפור" יותר עמוק ולנסות לגלות אם עו"ד
אריק רשף יצא לגמלאות, או אולי הוא
לא יצא לגמלאות. ואז עליתי על דבר מאוד מפתיע, שמייד פניתי אודותיו בדחיפות להנהלת משרד התקשורת בשאלה הבאה:
"יש כאן [ממכם] שתי תשובות:
אריק רשף יצא לגמלאות במועד. אריק יפרוש לגמלאות במועד הפרישה.
אולם, מה שאני יודע שהוא קודם לפתע לתפקיד עוזר המנכ"ל.
האם יש לזה איזה קשר ל"פרשה הסודית", שבה הוא היה מעורב בעבר?"
תגובת משרד התקשורת הייתה מהירה וברורה: "
אנא פרט והבהר. לא הבנתי את כל הפרטים".
אז עניתי במהירות: "למיטב ידיעתי אריק רשף טרם יצא לגמלאות, הוא קודם לתפקיד עוזר המנכ"ל. אולי קיבל "מתנה מתמי לשם" כדי לשפר את שכרו לקראת הפרישה, ושהפה שלו יישאר סגור...".
תגובת משרד התקשורת: "
אבק לשון הרע": "המנכ"ל ביקש, ש
אריק יישאר לחודשיים נוספים
להשלים פערים בנושא כתיבת רישיונות – נושא בו הוא בקיא. וזאת כיון ש
ציון כהן הלך לעולמו וטרם נבחר מנהל אגף רישוי חדש.
הסר דאגה מליבך ונושא מאמתחתך".
כמה בעיות צצות מהתשובה המעניינת והמאיימת עלי הזו:
א. למה קיבלתי בהתחלה תגובה שהוא יצא לגמלאות ואחר כך שלא, בלי לציין בפני שהוא נשאר במשרד וקודם לתפקיד עוזר מנכ"ל?
ב. אם הוא עוסק בכתיבת רישיונות במקום ציון כהן ז"ל, איך זה שהוא לא נמצא באגף בכיר הנדסה (תחת סמנכ"ל בכיר חיים גרון הממונה על התחום), ונמצא עם כל הצוות המקצועי העוסק בנושא במגדל שלום בת"א, ביחד עם כל המסמכים וכל התנאים הנדרשים כדי לטפל בכתיבת רישיונות לחברות התקשורת? מה פתאום הוא נמצא בלשכת המנכ"ל במשרד של עוזר מנכ"ל, הרחק מכל הצוות העוסק בכתיבת רישיונות?
כלומר, יש לנו כאן תעלול נוסף, שמיד נחשוף אותו, ושוב בשת"פ בין
המנכ"ל לבין
תמי לשם. המנכ"ל הנוכחי,
שלמה פילבר, (בתמונה למעלה), חוזר על אותן טעויות. הוא לא למד את הלקח המר של 2 קודמיו בתפקיד (עו"ד
עדן בר-טל ואבי ברגר), שסיימו רע מאוד (בלשון המעטה), ולא הבינו איך הם "עפו כמו טיל בליסטי באוויר" ו
תמי לשם יושבת יציב על כסאה, "כאילו כלום".
התרגיל של המשך הטיפול המשפטי ב"גיבורי הפרשה הסודית" (לאחר הורדת המסך מעל פרשת עו"ד תמר גולן).
כדי להבין למה עו"ד
תמר גולן הייתה כה חשובה לגיבורי הפרשה, יש לחזור להתחלה, לתחילת העשור. לפני כן, למי שממש מתעניין,
מצ"ב כאן החלטת בית הדין הארצי לעבודה מ-14.9.16, בדבר הסרה חלקית של החיסיון מעל "הפרשה הסודית". מסמך זה מוסיף ידע להבנת התסבוכת שיש כאן (למי שמתעניין בפרטים).
המדובר במסמך בן 12 עמודים, עמוס בפטפטת משפטית מורכבת, שיכולה להגיע רק מההצלחה של עו"ד
תמר גולן לטשטש את בית הדין לערעורים, עד כי בית הדין נאלץ לכתוב 12 עמודים, במענה לשאלה מאוד פשוטה (למה להסיר או לא להסיר את צו החיסיון), שאלה, שהמענה עליה יכול להיות לכל היותר עמוד אחד או שניים.
איך כל הפרשה הזו החלה?
היא החלה בסיפור של חשד ל"תפירת מכרז" עבור עו"ד
דנה נויפלד (שבאותה עת הייתה יד ימינו של עו"ד
אבי ליכט מראשי הפרקליטות - המשנה ליועמ"ש. היא החליפה בתפקיד את עו"ד
נגה רובינשטיין,
שהושתלה כיועצת המשפטית של משרד התקשורת ע"י עו"ד
דוידה לחמן-מסר, מי שקדמה בתפקיד המשנה ליועמ"ש לעו"ד
ליכט). זה מתואר במדויק בציטוט המובא כאן מבית הדין המחוזי בת"א ("הנתבעת 3" שמוזכרת כאן זו
תמי לשם):
בהליך מקביל להתפתחות הפרשה הזו, כדי להגן על עצמם, החליטו בחשאי
עדן בר-טל (אז המנכ"ל) ביחד עם היועצת המשפטית דאז ו
תמי לשם, להוציא "פטור ממכרז" לעו"ד
תמר גולן, מבכירות הפרקליטים בישראל בתחום דיני עבודה,
כדי להגן על עצמם.
אם השכירה הבלתי חוקית הזו יכולה ליפול בגדר "אי הבנה" ו"טעות",
השכירה החוזרת של עו"ד
תמר גולן, כבר לא הייתה טעות, היא נשכרה בפעם השנייה
אחרי שבית הדין בת"א קבע, ש
עדן בר טל יחד עם
תמי לשם ועוד כמה שחקני משנה "רקחו עלילת דם", שמלווה (לכאורה) באין ספור עבירות פליליות ומשמעתיות (בערעור בבית הדין הארצי לעבודה "התהפך הגלגל", אבל זה קרה כשנתיים יותר מאוחר).
השכירה השנייה (של עו"ד
תמר גולן) נעשתה כש
אבי ברגר כבר היה מנכ"ל והוא ישב ביחד עם
תמי לשם ועו"ד
דנה נויפלד והם בחשאי
שכרו שוב את עו"ד
תמר גולן, כדי להגן על
תמי,
דנה ו
עדן בר-טל (שבאותה עת היה בעל תפקיד בכיר במשרד הפנים, והוא לא יכול היה לקחת את עו"ד
תמר גולן כפרקליטה אישית שלו, כי הוא היה עדיין עובד מדינה. זאת, אחרי 2 הפטורים ממכרזים, שנמצאו באותה עת
פסולים ואף ראשי משרד התקשורת
קיבלו בזמנו נזיפה מהפרקליטות בנושא זה).
מדובר בהתנהלות שסותרת במפורש את
האמור בתקשי"ר סעיף 40.38 ובמיוחד את תת סעיף 40.384 ו-40.385 (ב) האומר: "אין בהוראות אלו כדי לגרוע
מן הצורך בקבלת הסמכה או יפוי כוח מאת היועץ המשפטי לממשלה לצורך ייצוג המשרד בפני בית המשפט או בפני גוף מעין משפטי;", מה
שלא בוצע.
הפרשה הזו
נחשפה על ידי בהרחבה (ולשם הדיוק גם ע"י גלובס, שפרסם כתבה אחת בנושא). אני הגשתי כמה וכמה תלונות בנושא (מפורטות
כאן,
כאן,
כאן ו
כאן), שחושפות את כל מסכת השקרים המריחות וההטעיות (לכאורה) סביב הנושא ואת שלל העבירות הפליליות והמשמעתיות (לכאורה) שנעשו בפרשה הזו, בעיקר ע"י היועצת המשפטית (עו"ד
דנה נויפלד) בשת"פ עם
תמי לשם.
ב
נבת"ם (שבאותה עת עמדה בראש היחידה הזו השופטת
הילה גרסטל), שבדקו לעומק במשך קרוב לשנה את תלונותיי,
מצאו שאני צודק (
מצ"ב) והעבירו זאת להחלטת היועץ המשפטי לממשלה. אגב, גם
מבקר משרד התקשורת התרשל בתפקידו, כשלא מנע את הסירחון הזה, למרות שידע עליו בזמן אמת.
כמו
שצפיתי, "
קליקת הפרקליטים" "עבדה שעות נוספת"
והפכה את המלצת נבת"ם
לבדיחה אחת גדולה (
כאן) וכך גנזו את העניין ב"מגרסה של שמילה". במקביל, התלוננתי גם בפני שרת המשפטים (
איילת שקד) אודות התנהלות המנכ"לית שלה -
אמי פלמור (
כאן)
שחיפתה על הסירחון, וגם כאן העניין נמרח ו"טואטא מתחת לשטיח". לכן, פניתי שוב למבקר המדינה (
כאן), בבקשה, שיחקור את
כל הפרשה, וזה כעת בחקירה.
איך כל הסיפור הזה קשור לאריק רשף?
מאוד פשוט: הוא היה "איש הקשר" של משרד התקשורת מול עו"ד
תמר גולן, שהועסקה (פעמיים) ב"פטור ממכרז" כיועצת חיצונית. עו"ד
אריק רשף ריכז את כל הנושא במשרד התקשורת גם מול עו"ד
תמר גולן וגם מול הפרקליטות.
ועתה
לתרגיל: בעקבות החשיפות שלנו, הופסקה העסקת עו"ד
תמר גולן ע"י גיבורי הפרשה" (למעט
עדן בר-טל, שממשיך להעסיק אותה באופן פרטי). אולם,
הצורך בהמשך טיפול בנושא - לא נגמר.
הפרשה הזו כעת מונחת בפתחו של הבג"ץ ונולד הצורך, שמי שבקיא בנושא בפרטי פרטים, יסייע לפרקליטות ולמעורבים בפרשה להתגונן בבג"ץ. עו"ד
דנה נויפלד כבר לא הייתה זקוקה לשירותיו של עו"ד
אריק רשף, כי היא "נוקתה" מכל הטענות ע"י "קליקת הפרקליטים", כפי שציינתי לעיל,
ברמה הגבוהה ביותר, ועניינה
לא הועלה כלל בפני הבג"ץ.
כלומר: מי שנשאר עם צורך להגן על עצמו זו רק
תמי לשם (עדן בר טל בינתיים הפך לאזרח והוא מגן על עצמו לבד, כאמור לעיל, באמצעות עו"ד
תמר גולן).
אז מה עושים?
מאריכים את השירות לעו"ד
אריק רשף, כדי
שימשיך לעסוק בספיח הזה של "הפרשה הסודית" הנמצא כעת בבג"ץ. הוא היחיד במשרד התקשורת, שבקיא בנושא לפרטי פרטים, בתוקף עבודתו רבת השנים בנושא זה, ביחד עם עו"ד
תמר גולן והפרקליטות. אז מנכ"ל המשרד,
שלמה פילבר,
מקדם אותו בסתר לתפקיד "עוזר מנכ"ל" וככה הוא יכול להמשיך ולעסוק במה שהוא בקי בו היטב: להגן על "גיבורת הפרשה הסודית".
כתבת המשך חושפנית המומלצת לקריאה: "האם באגף הספקטרום של משרד התקשורת התנהל (לאורך זמן) בית בושת?".