"הקליקה" החליטה להסתיר מסמכים מרכזיים ההופכים את תיק 4000 לערמת שקרים תלושים מכל מציאות, ובראשם מסמכים המוכיחים, שמשרד התקשורת תמך בעסקת רכישת YES ע"י בזק כבר עשור לפני חתימת נתניהו על "העסקה" (עסקת בזק-YES), ומסתירים מסמכים חשובים רבים נוספים, שלא ניתן יהיה, כמובן, להסתיר אותם מבית המשפט, בבוא העת, כשהדיון יעסוק בבירור ההאשמות הדמיוניות המצויות בתיק 4000. 
חשיפת המסמכים פריט אחר פריט ופרטים חדשים בסאגה של תפירת תיק 4000, שלא רוצים שהציבור יידע.
פרק 39 בסדרת הכתבות על שערוריית תיק 4000.
עדכונים בסוף הכתבה.
מאת: אבי וייס, 8.2.20, 17:58

עו"ד ד"ר אביחי מנדלבליט, היועמ"ש, (בתמונה משמאל), טען לאחרונה בכנס, שנערך באוניברסיטת חיפה (כאן), ש"בזמן השימוע לנתניהו לא היו טענות על תפירת תיקים".

כנראה, שהיועמ"ש גם לא קורא מה שנשלח אליו, לא קורא את המסמכים, שהוא חתום עליהם, לא קורא את תיקי החקירה (רק תקצירים ומצגות), וגם לא שומע מה שאומרים סביבו ובתקשורת.

נתניהו מזמן דיבר ושידר מעל לכל במה, שוב ושוב, מאז תחילת 2018, ש"לא יהיה כלום, כי לא היה כלום". אם יש פתאום תיק פלילי כנגדו, זה סימן ברור לחלוטין (לפחות על פי ההגדרה הפומבית של נתניהו ש"לא יהיה כלום כי אין כלום"), שזה "תיק תפור", לפחות על פי טענת נתניהו, מאז תחילת 2018.

אז איך אפשר כעת לטעון, שלא היו לנתניהו טענות על "תפירת תיקים", שעל זה בדיוק הוא מדבר מעל לכל במה אפשרית, מאז תחילת 2018??

מה לא ברור פה? לא שמעת את דבריו?

שלא לדבר על כך, שהוא (ד"ר אביחי מנדלבליט), קיבל ממני (וענה לי גם כמה פעמים, דרך עוזריו...) למעלה מ-20 פניות ב-3 השנים האחרונות, בנושא התיק התפור הזה וכל מה שהתרחש סביבו.

גם פרסמתי הכל בסדרת כתבות ארוכה ביותר, שמפורטות כאן למטה בנספח ב', עם למעלה מ-1,600 מסמכים מקוריים, שלא נכנסו (בכוונה) לתיק החקירה של תיק 4000, מסמכים הסותרים כל מה שכתוב בתיק 4000, ועוד עשרות רבות של עדים מהימנים וישרי דרך, שהיו בזמן אמת בכל הצמתים של קבלת ההחלטות המוזכרות בתיק 4000 - שלא נחקרו (בכוונה).

כל זאת, כדי לא "לקלקל" את התיק התפור הזה, כמפורט ב"כתב האישום", שהוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים בחופזה, אחרי שבקשת החסינות של נתניהו מהכנסת - הוסרה.

כל אחד יכול לשאול את ד"ר מנדלבליט: איך לא ראית ולא שמעת את כל זה?

כמה אפשר לתעתע בציבור ולהפריח ספינים תלושים מכל מציאות באוויר? 

בגלל שאין בישראל מוסדות חוקיים לטיפול בעבריינות, לכאורה, של ראשי מערכות התביעה בתהליכי "תפירת תיקים", בשונה מכל מדינה דמקורטית אחרת בעולם, הדרך היחידה לטפל בבעיה הזו היא בהקמת ועדת חקירה ממלכתית, או מה שיותר מהיר: "ועדת בדיקה משפטית" בראשות שופט בדימוס, שזה בסמכותו של שר המשפטים.

בחשיפות שלי, זהיתי בוודאות מלאה, מגובה בכמות עצומה של מסמכים ועדויות (מאנשים שלא נחקרו), היכן בדיוק החל תהליך תפירת תיק 4000 ולמה, וזה מפורט לפרטי פרטים מלווים במסמכים רבים וברורים, ועדויות (שלא נגבו, כמובן), למשל כאן וכאן, למתעניינים, ובפרקי הסדרה המפורטים כאן למטה בנספח ב'. 

כאן בכתבה, בפרק ה-39 המקיף והנרחב בסדרה (הכוללת עוד עשרות רבות של כתבות מקיפות בנושאים ספציפיים), אחשוף מספר מסמכים חשובים ביותר ואף קריטיים, שהוסתרו ממני (ביקשתי אותם ממשרד התקשורת, לפי "חוק חופש המידע"), שלאחר לבטים ארוכים מה להשיב לי, "הקליקה" החליטה, שרצוי להסתיר אותם ממני (למרות שתוכנם מוכר לי היטב), בתקווה, שהמסמכים הללו לא יגיעו לידיעת הציבור, לפני הדיון המשפטי בתיק 4000, שיכול לקחת כמה שנים טובות.

כ"כ, אחשוף מסמך אחד, שכן שוחרר (משום מה), מסמך הסותר מסמך אחר, מסמך, שמוסתר היטב ע"י הקליקה" (הוא סותר אחד מ-2 האישורים, שהיועצת המשפטית של משרד התקשורת כתבה לנתניהו, בטרם חתם על "העסקה" של בזק-YES).

כעת נפרט את המסמכים המוסתרים הללו, סעיף אחרי סעיף.

1. האם משרד התקשורת תמך או התנגד לעסקת רכישת כל המניות של YES בידי בזק?

התשובה ברורה: המשרד תמך במה שמכונה "המיזוג", כבר ב-2005, 10 שנים לפני שנתניהו חתם על האישור הזה.

אחד השקרים החריפים הקיימים בתיק 4000 (שקר, שמתגלגל גם בתקשורת מזה כמה שנים), שכאילו הייתה התנגדות במשרד התקשורת ל"עסקת בזק-YES".

זה למעשה הלב של התיק, שמצביע, שכביכול נתניהו, באמצעות שלמה פילבר, (בתמונה משמאל), שינה את דעת המשרד לעסקה ולכן העסקה הזו אושרה, כתמורה ("התמורה לשוחד"), שניתנה לנתניהו בדמות "כתבות מפנקות" והתערבות בתכנים, שנתניהו דחף, קיבל, השפיע או ביצע, ישירות ו\או באמצעות שליחיו, בוואלה!, פורטל אינטרנטי השיך לשאול אלוביץ', הבעלים של קבוצת בזק. 

השקר הזה אינו מבוסס על איזה מסמך (וכל המסמכים, שראיתי בשנים האחרונות סותרים את התזה הזו, וכל העדים, שלא נחקרו, סותרים את התזה הזו) והשקר הזה נבנה בהבל פה ע"י כמה שקרנים, שניים מהם עדי מדינה ושניים הם עדי מדינה בפועל, ללא הסכם כזה. 

במהלך ה"חפירה", שאני עורך מזה 3 שנים במסמכים, התברר לי, שיש מסמך חשוב עוד מהתקופה של מרדכי מרדכי כמנכ"ל המשרד ואריאל אטיאס כשר התקשורת, (בתמונה משמאל), שבו עוגן בברור העניין הזה, כלומר: שמשרד התקשורת תומך ברכישת המניות של YES ע"י בזק (שהחזיקה כ-49% מהמניות של YES, לפני הרכישה המדוברת).

יש לזה הסברים רגולטוריים ברורים: בדיוק כמו שבזק מחזיקה 100% מפלאפון, בזק בינלאומי  בזקכל תקשורת ועוד, חברות בנות בקבוצת בזק, שכל אחת מספקת שירותים בתחומי תקשורת שונים, לאור חובת "ההפרדה המבנית", שהוטלה על בזק בעת שהופרטה. 

כדי להבין את המסמך הזה, יש צורך לצלול להיסטוריה של בקשות הרכישה של מניות YES ע"י בזק, היסטוריה, שהחלה ב-2004 ומפורטת בפרק הרביעי בסדרה (כאן), וגם בתמצית כאן, למתעניינים.

המסמך המבוקש על ידי הוא תשובה של משרד התקשורת בחתימת הסמנכ"ל הבכיר (דאז) חיים גרון, לבקשה של בית הדין להגבלים עסקיים (שהוא חלק מבית משפט מחוזי בי-ם), שהחל לעסוק בערר של בזק, כנגד שינוי ההחלטה של הרשות להגבלים עסקיים, שלא לאשר את העלאת היקף המניות של בזק ב-YES מ-49% ל-58% (מה שאושר לבזק כבר ב-2005), ובית הדין ביקש לקבל ממשרד התקשורת את חיים גרון כיועץ מקצועי מטעם המשרד. זאת, לאור הניסיון והידע הרב שלו בנושא, לקראת הדיון בערר של בזק בבית הדין.

לאור הפנייה של בית הדין, התקיים אז דיון עם מנכ"ל המשרד והשר וסוכם, שהיות והמשרד תומך בעסקה (כבר מ-2005), חיים גרון לא יכול לייעץ לבית הדין, כי העמדה של המשרד מוטה לטובת בזק.

בסופו של דבר, בית הדין לקח את דני רוזן (מנכ"ל לשעבר במשרד) כיועץ לבית הדין. בית הדין החליט ופסק לטובת בזק, אחרי דיונים, שנמשכו כמה שנים. נחזור להחלטה הזו של בית הדין מייד. 

פניתי למשרד התקשורת לפי "חוק חופש המידע" ביום 8.10.19 וביקשתי את המסמך הזה (תשובת משרד התקשורת לבית הדין להגבלים עסקיים) וגם צרפתי את החלטת בית הדין להגבלים עסקיים מאותה תקופה (2006-2009, התקופה בה עסק בית הדין בערר).

בזק הגישה את הערר לבית הדין להגבלים עסקיים ב-31.12.06 וההחלטה של בית הדין התקבלה ופורסמה ב-3.2.09. בתקופה זו, שר התקשורת היה אריאל אטיאס ומנכ"ל משרד התקשורת - מרדכי מרדכי.   

המסמך המלא של החלטת בית הדין - מצוי כאן, למתעניינים.

הפנייה שלי במלואה לקבל את המסמך מאותה תקופה - נמצאת כאן, למתעניינים.

יום לאחר פנייתי, ב-9.10.19, המסמך המבוקש נמצא במשרד, הועבר לצמרת משרד התקשורת ולייעוץ המשפטי ומשם זה החל להסתבך. לא ידעו מה לעשות עם "חומר נפץ" כזה וחיפשו איך לחמוק מלהעביר לי את המסמך הזה.

בשלב ראשון, האריכו את המועד למתן תשובה מ-30 יום, והוסיפו עוד 30 יום. ביום 6.11.19 יצאה אלי תשובה מהממונה על חופש המידע במשרד המצויה כאן, שלפיה המועד למתן תשובה נדחה, בגלל מורכבות הנושא, לעוד 30 יום. 

ההארכה לעוד 30 יום לא הספיקה, ואז המנכ"ל (נתי כהן) החליט (לא ברור ביוזמה של מי), לתת אורכה נוספת למתן תשובה (למסמך הנמצא בידי צמרת המשרד והמערכת המשפטית כבר מ-9.10.19). המכתב שלו אלי יצא ביום 4.12.19 ובו הוא מודיע לי, שעקב מורכבות העניין, התשובה תידחה בעוד 60 יום. מכתב המנכ"ל נמצא כאן. 

לא הייתי צריך להמתין עוד 60 יום של הארכה, כי ההתלבטויות נגמרו: החליטו (לא ברור מי), לא להעביר לי את המסמך בנימוקים שקריים. זה היה המוצא הכי פשוט (מנקודת הראות של "הקליקה"), למטרד הזה, בדמות מסמך, ש"מקעקע" את תיק 4000, שנחת באופן מפתיע על שולחן "הקליקה". 

התשובה המלאה, שקיבלתי ביום 24.12.19 מצויה כאן - למתעניינים.   

התגובה לבקשתי כללה 3 שקרים, שאביא אותם בקצרה, כי היה ברור לי, שאקבל תשובה שקרית. זה ממש לא חדש עבורי:
א. נטען, שהמסמך המבוקש על ידי הוא "התכתבות פנימית" ולכן אין להעביר זאת אלי. אולם, כל המעיין ב"חוק חופש המידע" בסעיף הנוגע להתכתבות פנימית (תצלום סעיפי החוק יש כאן) יראה, שמה שביקשתי בכלל לא נוגע להתכתבות פנימית, כי זו התכתבות חיצונית רשמית, שלא נופלת להגדרת הסעיף הזה, במיוחד כשכתוב, שהתייעצויות הקבועות בדין - אינן חסויות. ואני ביקשתי מסמך בדיוק בתחום הזה (התייעצות בין בית הדין - למשרד התקשורת).  

ב. נטען, שהדיון בבית הדין להגבלים עסקיים הוא חסוי. קצת תמוה, במיוחד כאשר הוא גלוי לחלוטין באתר הרשות לתחרות, וגם צרפתי את הפרוטוקול המלא לפנייתי... 

ג. כנראה, שבתור איזו בדיחה על חשבוני, שלחו לי מסמך, שכלל לא ביקשתי.

את המסמך הזה צרפו לתשובה אלי (הוא כאן, למי שמתעניין).

הבעיה: את המסמך הזה הצגתי ופרסמתי מזמן (בכתבה כאן), המסמך הזה היה הסיבה לערר של בזק, כי מ"מ הממונה על ההגבלים העסקיים דאז, מרב בארי, שהייתה "אנטי בזק" ברשות באותה עת, עד שפרשה בזעף, החליטה בסוף 2006 לשנות את החלטות הממונה על ההגבלים העסקיים מ-2005, שאישר את העסקה, והיא החליטה לא לאשר, בנימוק שהמציאה, שלפיו בזק יכולה להקים עוד פלטפורמה עצמאית לשידורי טלוויזיה, ומכאן נובעת המסקנה (שלא כתובה אצלה בבירור, אבל זה ההיגיון שלה), שבזק צריכה למכור את YES, כדי שתהיינה בישראל 3 פלטפורמות מתחרות של שידורי טלוויזיה.

העניין הזה עמד במוקד הדיונים בבית הדין להגבלים עסקיים, שהחליט לא לקבל את העמדה הזו, לאחר סבב דיונים מאוד ארוך.

כך, שלחו לי, כנראה בתור בדיחה (אין לי הסבר סביר אחר), מסמך שלא ביקשתי, אולי כדי לרמוז לי משהו בנוסח: "אתה סתם מבלבל את המוח ולא תקבל מה שאתה מבקש, אז קבל מאתנו מסמך, שאולי ירגיז אותך, הגם שלא ביקשת אותו". 

מה היה אז בדיונים בבית הדין להגבלים עסקיים?
א. קודם כל: נושא המחלוקת לדיון השיפוטי בבית הדין הוגדר היטב בתחילת הדיון (המשיבה 2 המוזכרת כאן זו יורוקום, בבעלות שאול אלוביץ', שהיה בעל מניות מיעוט ב-YES והתנגד אז לעסקה, כי הוא רצה באותה עת להתחרות בבזק ולא רצה לאפשר לבזק יותר שליטה ב-YES, על חשבון בעלי מניות המיעוט):


ב. מה הייתה עמדת משרד התקשורת באותה עת, בסוגיה המונחת לדיון בבית הדין?
לא צריך לנחש, זה הובא ומצוטט בהרחבה בפסק הדין:


כלומר: המדיניות של משרד התקשורת, וזו מדיניות קבועה (בהמשך נראה כמה היא קבועה) היא, שבזק אינה יכולה להיכנס לתחום התכנים - שידורים, ותשתיותיה דוגמת הפס הרחב, הם רק תשתית לכל המתחרים. 

כלומר: כדי שבזק תוכל להתחרות בהוט (שאז וגם היום היא המתחרה הגדולה של בזק בתחום השידורים), בזק אמורה להחזיק את חברת התוכן והשידורים (YES) כחברת בת, בדיוק כמו פלאפון, בזק בינלאומי ועוד. לכן, אין שום משמעות אם בזק מחזיקה 49%, 58% או 100% מ-YES.

בדיוק כמו שלמשרד התקשורת לא מעניין כמה אחוזים בזק מחזיקה בפלאפון, או בבזק בינלאומי. הכל זו קבוצת בזק, שפועלת לפי עקרונות ההפרדה המבנית, שקבע המחוקק ומצוי בתקנות וברישיונות. 

העמדה הנחרצת הזו של משרד התקשורת, שכנעה, בין היתר, את בית הדין, לא לקבל את עמדתה של מרב בארי (זו שהזכרתי קודם וששלחו לי את החלטתה, בלי שביקשתי, כאילו אני לא מכיר את המסמך שלה), ובית הדין קיבל את הערר של בזק. 

מה שאני ביקשתי לקבל, זה מסמך חזק יותר ממה שיש כאן בתצלום, וזו העמדה הרשמית של המשרד, שאושרה אז עבור בית הדין, ע"י המנכ"ל מרדכי מרדכי והשר אריאל אטיאס, ויצאה במסמך, שחתום עליו הסמנכ"ל הבכיר חיים גרון לבית הדין, מכתב, שבו הוא מודיע, שאינו יכול לייעץ לבית הדין, כי עמדת משרד התקשורת תומכת בפועל בעמדה של בזק.

יודגש, שגם שר התקשורת משה כחלון, אישר בראיון בלעדי שנערך עמו ב"כלכליסט" ופורסם ביום 8.2.12 (כאן), תמך במפורש במה שמכונה "מיזוג בזק-YES". זאת, בדיוק כמו שר התקשורת שקדם לו, אריאל אטיאס. כך שהנושא של התמיכה במה שמכונה "המיזוג", לא הייתה איזו המצאה חדשה של שלמה פילבר בשליחותו של בנימין נתניהו, פרי "עסקת שוחד" של נתניהו מול שאול אלוביץ', כמוצג וכנטען בכתב החשדות ובכתב האישום כנגד נתניהו. 

למותר לציין, שאיש לא נחקר בנושאים הללו, גם לא הממונה על ההגבלים העסקיים, שאישר ב-2005 את העסקה (ברשות להגבלים עסקיים זה נקרא "מיזוג", במשרד התקשורת זה נקרא "עסקה", כי החוקים שונים בהגדרות שלהם בין 2 הגופים הרגולטוריים הללו), עו"ד דרור שטרום, (בתמונה משמאל).

ההחלטה שלו כאן, הפרסום הרשמי - כאן. האישור הזה (מ-2.1.2005) פקע, כי החברות לא הצליחו לממש את המיזוג בחלון הזמן, כפי שקבע הממונה על ההגבלים העסקיים דאז, עו"ד דרור שטרום, אחד המומחים הגדולים בישראל, אולי הבכיר ביותר, לתחום ההגבלים העסקיים.

בשיחה, שקיימתי עם עו"ד דרור שטרום, הוא סיפר לי, שמנכ"ל בזק דאז, יעקב גלברד, לא רצה לקיים את תנאי המיזוג, שנקבעו בהחלטתו, להערכתו - מתוך חוסר ראייה ארוכת טווח, ולכן, הוא זה שהכשיל אז את אישור המיזוג ב-2005 וגרם לכך, שבזק תשלם כעבור כעשור (ב-2015), כמעט פי 10 ממה שיכלה לשלם על מניות יורוקום, ממש בתחילת 2005, עת קיבלה ממנו את האישור. 

פגשתי את עו"ד דרור שטרום לפני כשנה, בכנס מקצועי, ושאלתי אותו מה הוא אומר על תיק 4000, והוא ענה לי פחות או יותר בנוסח הבא, כפי שנחרט בזכרוני: "אני לא מצליח להבין מאין המציאו את כל מה שיש בתיק הזה ובמיוחד את הטענה, שהיו התנגדויות כלשהן במשרד התקשורת לעסקה. לא הייתה כל סיבה בשום שלב ובשום מועד, שלא לאשר את העסקה".

ג. האם עמדת שר התקשורת השתנתה מאז?
בסיום ההחלטה של בית הדין להגבלים עסקיים, יש פסקה מאוד חשובה:


שר התקשורת דאז, אריאל אטיאס, קיבל את ההחלטה הזו מבית הדין ולא העיר מאומה ולא ביקש מבית הדין מאומה, כי הוא קיבל זאת, כי זו הייתה עמדת משרד התקשורת, שהוא אישר. 

יותר מאוחר, כשמ"מ הממונה על ההגבלים עסקיים, (עסקו בזה שניים): עו"ד שלומי פריזט ואחריו עו"ד ד"ר אסף אילת, (בתמונה משמאל), שאף ביצע שימוע ציבורי להחלטות והתנאים המעודכנים לאישור המיזוג, ושניהם החליטו כן לאשר את המיזוג, בתנאים חדשים (כי בינתיים אלוביץ' רכש את בזק מקבוצת סבן, ממש מיד אחרי החלטת בית המשפט העליון בנושא והמצב העובדתי בעניין אחזקת המניות של YES השתנה).

לא הוגשה אז כל התנגדות או הסתייגות, לא מהשר גלעד ארדן ולא מהמנכ"ל אבי ברגר, לא למסמכים ולהחלטות של עו"ד שלומי פריזט ולא לשימוע ולמסמכים ולהחלטות של ד"ר אסף אילת. 

במחצית 2014, כש-YES הגישה לשר גלעד ארדן את הבקשה לעסקה, הוא לא השיב בשלילה וגם לא אבי ברגר. אין שום מסמך של התנגדות לעסקה - מאיש.

הבקשה של YES שכבה במשרד התקשורת כשנה, ואיש לא הוציא שום מסמך של התנגדות לעסקה, או הסתייגות כלשהי ממנה, במהלך אותה שנה. אין שום מסמך כזה בשום מקום. יש מסמכים הפוכים, ובטונות. גם עדים, שלא נחקרו (בכוונה). 

אני מניח, שיש קוראים, ששטפו להם את המוח בשקרים, במשך שנים, שיקפצו כעת ויגידו: הרי אבי ברגר (בסיוע של הרן לבאות) רצו לתת תנאים לעסקה, תנאים הנוגעים לשוק הסיטונאי בבזק, ובגלל זה נתניהו פיטר את אבי ברגר והביא את שלמה פילבר, ש"כופף" את צמרת משרד התקשורת, והתנאי הזה הורד על ידו מאישור העסקה, כדי לשרת את הרצון של אלוביץ', ששיחד את נתניהו ב"כתבות אוהדות" ובהתערבות בתכנים בוואלה!.

לא אשאיר גם את השקר הזה לא מטופל, וזה בסעיף הבא.  

אם נסכם את הסעיף הזה: העמדה של משרד התקשורת בעד העסקה, עוד מ-2005 ובהחלטה המשלימה בבית הדין להגבלים עסקיים מ-2009, שנעשתה בתמיכת השר אריאל אטיאס, נשארה בתוקפה גם ב-2014-15. גם ב-2020. אין שום מסמך אחר. גם לא יכול להיות.

כל המסמכים הרגולטוריים הם הפוכים למה שכתוב בכתב האישום ועקביים, במשך שנים, שבזק יכולה להחזיק ב-YES בהפרדה מבנית ובאחזקות מלאות (כלומר: עד 100%). 

יתרה מכך. ממש לאחרונה, בינואר 2020, מנכ"ל משרד התקשורת (נתי כהן) הוציא מסמך בחתימת ידו, בעניין בקשת בזק לספק שירותי Apple TV על הפס הרחב שלה, הוא פסל זאת, מאותם נימוקים בדיוק, שהראתי למעלה בצילום, הנימוקים שהם עמדת משרד התקשורת מהעשור הקודם, כפי שהוצגה לבית הדין להגבלים עסקיים בדיונים, שהיו אז.

הרחבה על העמדה הטרייה של משרד התקשורת בעניין זה, שתואמת לחלוטין את רצף התפיסה הרגולטורית של המשרד, מאז 2005 ועד 2020, יש בנספח א' כאן למטה. 

12 ("תריסר"!) פעמים העסקה הזו אושרה ע"י הרגולטורים והנושא נדון ב-2 ערכאות משפטיות (המחוזי - בית הדין להגבלים עסקיים ובית משפט עליון), הרבה לפני שנתניהו חתם על האישור לעסקה.

מדובר בתהליך אישור מאוד יסודי, שנמשך עשור וחצי ולא היו בו שום הפתעות. הכל היה "על השולחן" כבר לפני עשור וחצי, עוד לפני שסבן היה הבעלים של קבוצת בזק.

איך אפשר לסלף כך את העובדות ולהפוך תהליך כל כך יסודי וממושך - לפלילי?

2. האם אבי ברגר יכל לתת תנאים לעסקה בנושא "השוק הסיטונאי" של בזק והאם הוא (אבי ברגר) אכן נתן תנאים כאלה, שנעלמו מהאישור של העסקה, בהוראת נתניהו דרך שלמה פילבר?

כאן אני חושף מסמך המוכיח, שאי אפשר להתנות תנאים ברשיון של חברת תקשורת, בדרישות שלא נוגעות אליה ישירות ולא שייכות לבקשתה של אותה חברה ממשרד התקשורת.

המסמך הזה מוכיח, שהדרישה, שלפיה היה צורך (או שמוצדק היה), להתנות את "אישור העסקה" (עסקת בזק-YES, מה שמכונה בטעות "המיזוג"), בתנאים הנוגעים ל"שוק הסיטונאי" הנוגע לבזק (הבעלים של YES), היא מהלך לא חוקי וגובל, למעשה, ב"סחיטה באיומים" כלפי מבקש הבקשה (YES).

זאת, מצד ראשי משרד התקשורת דאז, שידעו שאין להם כל סמכות חוקית לדרוש דרישות כלשהן מ-YES או מבזק, בעניין "השוק הסיטונאי", דרישות, שאינן נוגעות לרישיונה של YES ולבקשתה לשינוי רישום שם בעלי המניות ברישיון שלה (זה האישור שביקשה וקיבלה).  

במהלך הנבירה במסמכים סביב פרשת תיק 4000, עליתי על כך, שיש מסמך רשמי במשרד התקשורת, גם בנושא הזה. מסמך ברור מבחינה משפטית בנושא מתן תנאים, שכבר עסקו בו במשרד התקשורת, כמה שנים לפני כן.

זה בתמצית סיפור המעשה: לקראת סוף 2009 ותחילת 2010, העלה הסמנכ"ל הבכיר חיים גרון, הצעה לשנות את החקיקה והרגולציה הנוגעת לרישיונות חברות התקשורת (חיים גרון היה, בין היתר, ממונה על הרישיונות של החברות בעלות רישיון ממשרד התקשורת). כך, שניתן יהיה להתנות תנאים לחברה המבקשת שינויים ברישיון, תנאים, שאינם נוגעים ישירות לבקשה.

מצב משפטי כזה קיים למשל בעת העברת דירה, שבסמכות רשם המקרקעין (טאבו), לדרוש מהקונה אישורים, שאינם נוגעים לאישור שינוי הרישום של הבעלות על הדירה. למשל, להביא אישור תשלום כל המיסים לעיריה. זה מעוגן בחקיקה. 

הסוגיה הזו התעוררה בעניין בקשת "העברת אמצעי שליטה" (כלומר מכירת מניות) בחברת פרטנר, שהחליפה בעלים, והיה רצון במשרד התקשורת, להתנות את האישור הזה, במספר תנאים ספציפיים לפרטנר, בתחומים אחרים, שהמשרד חפץ בהם והיה לו בעיה לכפות אותם אז על פרטנר (למשל, בעניין תדרים ואגרות תדרים).

המנכ"ל דאז, עדן ברטל, (בתמונה משמאל), שהיה גם עו"ד במקצועו, הבין מיד את הקושי המשפטי בנושא וקיים דיון, שבסופו של דבר הוחלט (על ידו בדיון, לא ברור אם השר דאז משה כחלון אישר זאת, אבל אין ספק, שהשר לא סבר אחרת ולא התערב בהחלטה), לדחות את ההצעה הזו ולא לשנות את החוק והרגולציה.

כך, הוחלט אז שיישאר המצב הקיים, בו לא ניתן להתנות תנאים לבקשה, למשל, מסוג"העברת אמצעי שליטה", בתנאים, שאינם נוגעים ישירות לבקשה. 

לכן, ביום 28.11.19 פניתי בבקשה לפי "חוק חופש המידע" לקבל את המסמכים לגבי הדיון, שהתקיים בצמרת משרד התקשורת ב-2009, אצל המנכ"ל עדן ברטל.

הפנייה המלאה שלי נמצאת כאן, למתעניינים.

למחרת פנייתי, המסמך נמצא והועבר לצמרת המשרד ולייעוץ המשפטי.

הפעם התשובה (הדחייה) הגיע די מהר, ב-10.12.19. 

דחיית בקשתי לקבל את המסמך החשוב הזה מצויה כאן. 

הנימוק היחיד לדחייה, הוא אותו נימוק מצוץ מהאצבע, שציינתי קודם, בסעיף הקודם: שהמדובר ב"התכתבות פנימית" ,שאין להעביר אותה למבקש.

כלומר: מסתירים כאן את המסמך המשפטי המוכיח, שזה לא היה בסמכותו של אבי ברגר להתנות תנאים ל-YES בעניין השוק הסיטונאי של בזק.

זאת, בנוסף לעובדה, שאבי ברגר לא הוסמך כ"בודק" על פי תקנות הלוויין. כך, שהסמכות היחידה על פי החוק והתקנות להתנות תנאים לעסקה ל-YES היא של מועצת הכבלים והלווין, שאינה כפופה לו. 

יתרה מכך, אבי ברגר, ובעקבותיו המשטרה, הפרקליטות, היועמ"ש וכלי התקשורת, שהלכו שולל אחרי הספינים השקריים הללו, הצליחו לבלבל את המוח לציבור במשך 3 השנים האחרונות, שהיו "מוכנים על השולחן" תנאים לעסקה בנוגע לשוק הסיטונאי, ואבי ברגר סולק מתפקידו, כדי שהתנאים הללו ירדו, בלחץ של שלמה פילבר, בשליחותו של נתניהו. 

הבעיה: שלשקר הזה אין ידיים ואין רגליים.

הוא הומצא בהבל פה של אבי ברגר. עד כדי כך הוא פיזר סביבו את הספין הזה, עד שאפילו שאול אלוביץ' האמין (משום מה), שאכן זו התכנית של אבי ברגר, כמופיע בהדלפה מכלכליסט כאן (או כאן, אם זה ייעלם מרשת האינטרנט) בתצלום:

ויש לזה עוד המשך, בעדותו המודלפת של אבי ברגר:

משום מה החוקרים לא העמידו את אבי ברגר על טעותו בעניין הזמנים. הבקשה של YES הוגשה למשרד התקשורת במחצית 2014 ולא במרץ 2015.

וליתר ביטחון, אם מישהו לא הבין, יש תוספת (כנראה מהפרקליטות) להדלפה הזו של דברי אבי ברגר:


הבעיה: אין לזה "לא ידיים ולא רגליים". 

התנאי, שכביכול היה צריך להכניס לאישור העסקה וכביכול ירד מהאישור, בכלל היה בנושא אחר לגמרי. הוא נגע ל-2 נושאים משפטיים שוליים, שאין להם שום קשר לשוק הסיטונאי: 1) עליית בזק מ-49% ל-58%, ו-2) נושא "סידור המניות" בתוך יורוקום.

את 2 הנושאים המשפטיים השוליים הללו ניתחתי בהרחבה כאן, והראתי, שהנושאים הללו לא הוסרו מהאישור. הם פשוט הוכנסו לסעיף המתאים באישור (במסמך 8/2015 סעיף 5 והלאה, כאן), ואלה, שתפרו את תיק 4000, לא קראו את המסמכים עד הסוף או בכלל, ולא שמו לב, שהם לא הוסרו. הם טופלו כראוי. זה הכל.

העיקר: אין ב-2 הנושאים הללו שום דבר, כלום, וממילא כבר ב-2009 בית הדין להגבלים עסקיים (כפי שציינתי לעיל), אישר את עליית בזק מ-49% ל-58%. כך, שלא היה מה לדון בכך. משרד התקשורת לא נמצא מעל לבית הדין להגבלים עסקיים ובזמן אמת שר התקשורת אריאל אטיאס הסכים להחלטת בית הדין ואיש משרי התקשורת שהחליפו אותו במשך השנים, לא שינה \ ערער \ הסתייג מההחלטה הזו.

יתרה מכך, כדי לייצר את השקר החדש הזה, הפרקליטות והיועמ"ש העלימו את עו"ד טל אייזנפלד, המשנה ליועמ"ש מועצת הכבלים והלוויין, שטיפלה אישית ב-2 הסעיפים הללו (בגיבוי היועמ"ש של מועצת הכבלים והלוויין, עו"ד דודו קובסניאנו, שגם הוא לא נחקר ספציפית על נושאים אלו, בתיק 4000).

העלימו אותה, בדיוק כמו שהעלימו את עו"ד אריק רשף (כנחשף כאן, בתמונה משמאל). העיקר לתפור תיק נגד נתניהו, בין היתר, ע"י העלמת היועצים המשפטיים וכל המסמכים, שהם חתומים עליהם.

יצויין שעו"ד אריק רשף נחקר בתחילת 2017 והעיד באופן מלא על כל הסיוע שהגיש לשלמה פילבר מבחינה משפטית, על פי מיטב הידע והניסיון רב השנים שלו ברגולציה, בנושאים המפורטים בסדרת הכתבות אודותיו. הנקודה המעניינת בעדותו: עו"ד דנה נויפלד (הבוסית שלו דאז) - ידעה הכל. ממש הכל. לא כמו שטענה בעדותה. זאת, בנוסף לתיאומים והאישורים שהוא ביצע מול עו"ד ליכט, המשנה ליועמ"ש, בשם היועמ"ש (ד"ר אביחי מנדלבליט) וקיבל אישור מעו"ד ליכט, לתוצרי הייעוץ שסיפק לשלמה פילבר באותה עת. כך, שכל הפעילות המשפטית שלו הייתה ידועה ומאושרת וכל מי שהיה צריך לדעת, ידע. למה המשטרה והפרקליטות הסתירו אותו כל השנים ושמו לא היה קיים בשום מקום, מאז שנחקר בתחילת 2017 (למעט אתר Telecom News), לא בכתב החשדות ולא בכתב האישום וגם לא כעד בתיק 4000? זה די ברור. הוא מעיד לטובת נתניהו...

גם העלימו את מ"מ הכלכלנית של המועצה (ריקי וייסמן) ומסמך חשוב שכתבה בזמן אמת, כפי שחשפתי כאן. 

אם לא די בכך, אני בטוח בוודאות מוחלטת, שאבי ברגר ידע, לא רק שהוא לא יכול להתנות תנאים לעסקה בנושאי השוק הסיטונאי, הוא גם לא יכול היה להתנות שום תנאים לעסקה בשום תחום, לרבות תנאים ספציפיים לעסקה בנושא עליית בזק מ-49% ל-58% ב-YES (מה שנטען בכתב האישום בדיעבד, שזה הסעיף שנעלם מאישור העסקה). 

למה אני כל כך בטוח בזה?
משום שאבי ברגר (בתמונה משמאל), במו פיו, בריאיון מתוכנן מראש, שנעשה בזמן אמת (כשהוא בתפקיד המנכ"ל), עם גדי פרץ מגלובס, ריאיון, שבו הוא אישר כל מילה, שכתובה בו, אמר את זה במו פיו.

לא מאמינים? אז הנה זה מפורט כאן (לקוח מכאן):

אבי ברגר התראיין בגלובס ביום 3.5.15 (כאן), שבועיים לפני שפוטר, ובריאיון הזה הוא שופך "אש וגופרית" על בזק (ניתחתי את מה שאמר בזמן אמת - כאן).

הריאיון הזה תוכנן מראש, על פי היומן של ברגר, הוא קיים פגישת הכנה עם גדי פרץ לקראת הריאיון והריאיון הזה פורסם בגלובס כמה ימים אחרי שבוצע, אחרי שאבי ברגר בדק כל אות בריאיון. כך, שאין כאן שום טעות, או אי הבנה במה שפורסם בריאיון הזה. 

החלק הכי חשוב בריאיון מופיע מייד בתצלום של הקטע בכתבה, שבו הוא נשאל על יחסי בזק-YES (זה המקום היחיד בכתבה, שהנושא הזה של "העסקה" הוזכר בריאיון):​













כך, בריאיון הזה שואל גדי פרץ את אבי ברגר לגבי מה שקרה במרץ 2015. ראוי להזכיר שהריאיון בוצע במאי 2015. כלומר, היה לאבי ברגר כמעט חודשיים לבדוק את הסוגיה הזו, לפני שרואיין, לבדוק בעצמו ובעזרת היועצת המשפטית של המשרד, עו"ד דנה נויפלד, שהמציאה אחרי כן (בחקירתה) סיפור מאוד מוזר בעניין זה, סיפור, שנותח כבר בהרחבה בנפרד. 

כאמור לעיל, ברגר נשאל בריאיון, שנעשה ע"י כתב התקשורת הוותיק גדי פרץ מגלובס, על מהלך כלכלי של בזק, שבוצע ביום 25.3.15 (כמעט חודשיים קודם לריאיון) וברגר לא טורח לעדכן את השואל, שהסוגייה הזו היא ממש לא חדשה וכבר מטופלת במועצת הכבלים והלוויין ע"י עו"ד טל אייזנפלד (הוא מתייחס לזה בעקיפין, כשהוא מדבר על סמכויות שלו מול סמכויות השר).

בנוסף, הוא לא טורח לעדכן את הכתב, שכבר מומש בסוף מרץ 2015, שלב הרבה יותר מתקדם בתהליך העסקה והוא: אישור מ"מ הממונה על ההגבלים העסקיים (ד"ר אסף אילת) לשחרור מניות יורוקום, שהוחזקו ע"י הנאמן, שזה הצעד הרגולטורי הכי מרכזי, שהיה תנאי מקדים לטיפול משרד התקשורת באישור מעשי של בקשת YES ל"מיזוג", כך, שבזק תחזיק 100% מניות YES, לא רק 58%, ובעקבות החלטה זו, הוא (אבי ברגר) העביר ממש בסוף מרץ 2015 את הבקשה של YES, ששכבה אצלו במגירה ללא כל טיפול מעל ל-8 חודשים, למועצת הכבלים והלויין לטיפול ולאישור. זאת, כי שעון 90 היום לאישור, לפי תקנות הלוויין החל לרוץ.

הוא חוזר שוב ושוב בריאיון עם גדי פרץ על כך, שזה (עניין העלייה באחוזים של בזק מ-49% ל-58%) נמצא בבדיקה ולא מציין מי בודק ולמה הבדיקה הזו לוקחת כל כך הרבה חודשים, בעניין כל כך פשוט לבדיקה, בדיקה שצריכה לקחת אולי 5 דקות...

הדבר הכי מדהים כאן בריאיון עם גדי פרץ: מה חסר בו?

מה חסר בריאיון היחיד והמרכזי, המתוכנן והאישי, שהוא נתן באותה תקופה, ממש ערב לפני פיטוריו (שלא היו ידועים לו באותה עת) לעיתונות?

נכון, הבנתם מייד את הבעיה הקיימת ב"תיק 4000": הוא לא אומר, לא כאן ולא בשום אתר אחר על פני הגלובוס והאינטרנט, ובשום מסמך, שנמצא אי שם על כדור הארץ או בכלל ביקום, שהוא מתנגד למיזוג, או שהוא מתכוון לתת איזה תנאים למיזוג, למשל בתחום השוק הסיטונאי...  כלום. נאדה. Zero.

כלומר: אבי ברגר מודה במו פיו וכמה פעמים חוזר על זה במילים דומות, בריאיון מתוכנן בגלובס, שאין לו סמכויות בעניין בזק להתנות תנאים, או לעשות משהו, אפילו כשגדי פרץ שואל אותו "שאלת טיזר", למה בזק מצפצפת עליו, והוא משיב, שהוא בודק (בודק כבר כמה חודשים...) מה ההסמכויות שלו ומה הוא יכול לעשות.

בפועל: הוא לא עשה דבר, כי לא היו לו סמכויות והוא ידע על כך, כעולה מתשובותיו בריאיון.  

כך, שלא היו שום תנאים לעסקה, שנוגעים לשוק הסיטונאי, והתנאים, כביכול, שהמציאו שנתיים אחרי כן, שכאילו נעלמו מהאישור לעסקה (עליית בזק באחוזים ב-YES מ-49% ל-58% ו"סידור המניות" ביורוקום), כן נכנסו לאישור, במקום הנכון לדברים פעוטי ערך כאלה והם כלל לא נעלמו או נמחקו. יודגש, שאלה נושאים שוליים חסרי כל חשיבות, שממילא טופלו בצורה מעמיקה ע"י עו"ד טל אייזנפלד, המשנה ליועמ"ש מועצת הכבלים והלוויין, שהעלימו אותה ואת האישורים שלה (בכוונה) מהתיק התפור הזה.

באופן די מפתיע (ואולי לא), עלה ביום 6.2.20 מאמר חדש של נתי טוקר מהארץ\דה-מרקר בעניין שערוריית הרדיו האזורי (כאן), ובמאמר הזה שונתה על ידו התיאוריה, שהוא הפיץ שוב ושוב ב-3 השנים האחרונות (תיאוריה, שמוחזרה אלפי פעמים על ידי המשטרה, הפרקליטות, היועמ"ש, כלי התקשורת השונים, חברי כנסת, ארגונים רבים ועוד), תיאוריה, שלפיה אבי ברגר פוטר ע"י נתניהו כדי לאפשר את אישור "העסקה" ללא תנאים, כרצונו של אלוביץ' - בזק. 

כעת כנראה, אפילו נתי טוקר, שייצר את התיאוריה הזו מבין, שלתיאוריה הזו אין שום בסיס בכתובים, או בכל מקום אחר (למעט מה שמסר לו ולחוקרים, אבי ברגר).

כך, באופן מפתיע, נתי טוקר מכין את הקרקע לנטישת התיאוריה הזו, שבנה באוויר במשך 3 שנים היישר מפיו של אבי ברגר, שהוא פוטר בגלל עסקת בזק-YES, וכעת הוא רומז בגלוי ובבירור, שאולי הוא פוטר בגלל דוד בן בסט [ציטוט מהמאמר הטרי]:
"דוגמה להשפעה שהיתה לבן בסט בעניין אפשר למצוא בכך שהחוק בעניין התחנות המפוצלות זכה לכינוי "חוק בן בסט". כך למשל, כשמנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, אבי ברגר, נשאל על ידי חוקרי המשטרה בתיק 4000, אם ביקש לברר את הסיבה לפיטוריו על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, השיב: "הנחתי שזה אחד משלושה סיפורים: בגלל ערוץ עשר, או שזה עניין בזק עם הטלפוניה ובג"ץ והכל, או הסיפור עם דוד בן בסט". בן בסט הכחיש בזמנו כי הפעיל לחץ לאישור החוק".

כמה הזוי הוא התיאור בכתב האישום, לגבי הנושא הזה של "תנאים" (תנאים לעסקה בעניין השוק הסיטונאי של בזק, תנאים, שלא היו ולא נבראו אלא בדימיון של: אבי ברגר והרן לבאות, כלי התקשורת המדבררים ואחריהם: המשטרה, הפרקליטות והיועמ"ש) ו"שינוי העמדה" כביכול של צמרת משרד התקשורת ע"י שלמה פילבר, כדי "להוריד את התנאים הללו", אפשר ללמוד מ-2 העובדות המעניינות הבאות:

א. אבי ברגר פוטר ב-17.5.15, שמילה מימון מתמנה למ"מ מנכ"ל ב-20.5.15, שלמה פילבר מתמנה למנכ"ל ב-7.6.15. ההחלטה והאישור על העסקה הייתה ב-23.6.15.

כלומר: לשלמה פילבר היו 9 ימי עבודה נטו, כדי לבצע חפיפה עם שמילה מימון וללמוד תפקיד ומקצוע שלא הכיר בכלל, ולשנות את העמדה של כל ראשי המשרד באותם ימים, כדי שיתמכו בעסקה הזו ללא תנאים של השוק הסיטונאי (מה שרצה כביכול אבי ברגר וכביכול מסיבה זו הוא פוטר בחטף ע"י נתניהו). 

אז מה עשה שלמה פילבר ב-9 הימים הללו, לפני ההחלטה הכל כך חשובה לנתניהו (שכביכול, הרי בשביל זה הוא פיטר את אבי ברגר ומינה אותו כמנכ"ל)? לפי הרושם, שכתב האישום מוביל, הוא עסק בימים הללו ב"כיפוף ידיים" בתוך משרד התקשורת. 

לא תאמינו אבל המציאות שונה לגמרי. הוא בילה בחופשה בלונדון...

את הטיפול בעסקה (ובעוד עסקה, שאושרה ב-23.6.15, להוט), השאיר בידיו של שמילה מימון, שהיה עדיין בחפיפה עימו, ושמילה מימון היה ממילא הנציג הבכיר של משרד התקשורת בדיון במועצת הכבלים והלוויין, שעסקה בנושא.  

כלומר, זה בכלל לא עניין את שלמה פילבר, ונתניהו אישר לו חופשה בלונדון, בדיוק במועד הקריטי הזה.

זאת, כי בזמן אמת, העניין של "העסקה" בכלל לא היה חשוב לאיש במשרד התקשורת. הסיבה ברורה: כי איש לא התנגד ולא היה צריך לכופף איש. הכל פרי תפירת התיק והמצאות בדיעבד, תלושות מכל מציאות.

ב. בכיר נוסף וחשוב הוזמן לדיון במועצת הכבלים והלוויין ב-23.6.15 וזה חיים גרון, (בתמונה משמאל), הסמנכ"ל הבכיר והוותיק של המשרד, שגם אחראי, בין היתר, על התיק והרישיונות של בזק במשרד התקשורת. 

אולם, הוא לא הגיע לישיבה, הכביכול כל כך חשובה הזו.

למה?

כי היא לא הייתה חשובה בעיניו, משום, שידע כבר מ-2005, שעמדת המשרד היא בעד העסקה (ראה סעיף 1 כאן למעלה) וממילא לא היו שום מתנגדים לאישורים (ל-YES ולהוט), שהיו על סדר היום של מועצת הכבלים והלוויין, ולכן לא היה לו מה לתרום או להגיד בישיבה, בנושא, שכבר הוחלט לגביו ב-2005 ומאז לא היה כל שינוי בעמדה הרגולטורית הזו של משרד התקשורת.

לכן, חיים גרון שלח במקומו לישיבה את יצחק ידגר. ראה פרוטוקול הישיבה כאן.

איציק ידגר, אחד מוותיקי המשרד, היה אז לקראת פרישה, והכיר היטב את כל רזי הרגולציה במשרד. כך, שאם ידגר היה שומע, בין מהבוס שלו - חיים גרון, או ממישהו אחר במשרד, שיש איזו הסתייגות לעסקה, או איזה תנאים לבזק, היה מזכיר זאת בישיבה.

הרי את התנאים לרישיון של בזק כתב חיים גרון (או מי מאנשיו בשמו). כך, שזה לא אפשרי להציג תנאים רגולטוריים כלשהם לבזק, בלי שזה עובר דרך השולחן של חיים גרון, שמחזיק ואחראי על תיק הרישיונות של בזק, והוא עסק בזה שנים רבות מאוד במשרד.

אולם, הוא (איציק ידגר) לא שמע על דבר כזה מאיש, וגם לא נחקר, כמובן, כדי לא "לקלקל" את התיק, שמספרו 4000.

התרומה של איציק ידגר לישיבה במועצת הכבלים והלוויין (מעבר לאכילת הכיבוד, שהוגש בישיבה, ככל הנראה), הייתה להצביע כמו כל אלה, שהיו שם (16 בעלי תפקידים), בעד אישור העסקה, ללא כל הסתייגויות.

איש לא כתב שום "כתבה מלטפת ומפנקת" על איציק ידגר... כך, שמה שהוא הצביע בדיון, היה כנה ואמיתי וללא כל השפעה או לחץ ממישהו. כך היה המצב לגבי כל המשתתפים. לא היה צריך לשנות את העמדה של איש, כי לא הייתה עמדה אחרת בנושא זה מאז 2005. 

כלומר, האישור הזה ב-23.6.15, היה כל כך בלתי חשוב עבור צמרת המשרד, שהמנכ"ל (פילבר) הרשה לעצמו לנפוש בלונדון והסמנכ"ל הבכיר (גרון), שמכיר כל אות ופסיק ברישיון של בזק, לא טרח להגיע, כי זה לא היה מעניין או חשוב. 

נתניהו לא היה מעורב בכל התהליך הזה בכלל וכל מה שנכתב בכתב האישום לגביו הוא אוסף של שטויות מצוצות מקצה האצבע של הפרקליטות והיועמ"ש.

הכל התנהל לפי החוק, שום סטייה של מילימטר מהחוק ומהתקנות לא הייתה, עם הקפדה יתרה (מה שלא נעשה, למשל, באישורים להוט ולסלקום), והכל נעשה לפי מדיניות ברורה של המשרד, שהייתה ועודנה קיימת, מ-2005 ועד 2020 (לגבי 2020 יש הרחבה בנספח א' כאן למטה). 

3. האם "הטלפוניה הסיטונאית" שונתה לטובת בזק לשיטת הריסייל, לפי דרישת נתניהו (שמומשה דרך שלמה פילבר), כדי לספק את רצונותיו של שאול אלוביץ' ובזק?

המדובר כאן במסמך המוכיח, שנושא "הטלפוניה הסיטונאית" טופל לא נכון מבחינה מקצועית ע"י ראשי משרד התקשורת דאז, ושנתניהו בכלל לא קשור לנושא הזה בשום צורה. זה היה עניין פנימי בלבד במשרד.

נתניהו לא היה מעורב בזה בשום שלב, לא במישרין ולא בעקיפין ולא בכלל. לא ברור איך הוא שורבב לעניין זה.

המסמך הזה, שביקשתי ולא קיבלתי, מוכיח בצורה מאוד ברורה, את מה שטענתי בכמה וכמה פרקי הסדרה, שכל הטענות בכתב החשדות ובכתב האישום בנוגע לנושא "הטלפוניה הסיטונאית" ושיטת הריסייל, הן פשוט אוסף של שקרים על שקרים וטעות בהבנת המצב הרגולטורי של הנושא הזה  (נושא, שעד היום לא נפתר וכרגע עניין הטלפוניה הסיטונאית תקוע שוב בבתי המשפט).

בכל מקרה, יודגש שוב, שלנתניהו לא היה כל קשר או השפעה, ישירה או עקיפה בנושא הזה. היחיד, שידע מהנושא הזה ברמה המניסטריאלית, היה השר צחי הנגבי. לא נתניהו. 

במסגרת הנבירה שלי במסמכי הרגולציה של תיק 4000 התברר לי, שהתכנון של יישום הטלפוניה הסיטונאית בבזק היה, שיש ליישם זאת בשיטת הריסייל, כמקובל ברגולציה האירופאית ולא רק באירופה. כך, תכנן זאת מי שאחראי על תיק בזק במשרד, חיים גרון, שהוא גם עו"ד וגם מהנדס תקשורת. כך, שהיה גם הסמכות המקצועית הבכירה במשרד לעניין זה.

אולם, בעיני מתחרותיה של בזק (סלקום ופרטנר) לא מצא חן אז הרעיון הזה (כיום זה שונה לגמרי, ראה כאן), והן רצו, שתופעל בטלפוניה הסיטונאית שיטה אחרת, ששמה CPS, שכרגע לא נעסוק בה, כי היא לא כל כך חשובה וממילא לא יושמה עד היום.
מקור השיטה הזו בבריטניה (כאן), ברגולציה ישנה שנולדה שם ב-2005 ומזמן אינה בתוקף. 

הסיכום העקרוני, שהטלפוניה הסיטונאית תהיה בשיטת הריסייל, היה מאוד ממזמן, עוד כששמילה מימון היה מ"מ מנכ"ל, עוד לפני אבי ברגר. 

מה עשה אבי ברגר כשנהיה מנכ"ל ולאחר אישור השוק הסיטונאי ע"י השר גלעד ארדן, כדי לרצות את סלקום ופרטנר (נא לא לשכוח מהיכן הוא הגיע למשרד התקשורת - פרטנר, ולאן הוא הלך אחרי הפרישה - סלקום)?

ההחלטה על הכנסת הטלפוניה הסיטונאית בשיטת ה-CPS (ר"ת: Carrier PreSelection, להלן "שיטת סלקום") בוצעה בעורמה ע"י גלעד ארדן ולא באופן ישיר. הוא דאג שהמנכ"ל עדן בר-טל טרם פרישתו יפיץ (ב-9.6.13 - כאן) שימוע על "רשימת השירותים" ב"שוק הסיטונאי" והטלפוניה הוגנבה לרשימה הזו, אחרי שהשר הקודם משה כחלון לא הכניס (ובכוונה) את הטלפוניה ל"שוק הסיטונאי". כך גם נהגה "ועדת חייק", ששימשה בסיס להחלטות השר כחלון, מי שייצרה את הבסיס לרגולציית "השוק הסיטונאי" בישראל, רגולציה שאושרה בהליך מסודר, ע"י הממשלה והכנסת.

המנכ"ל השחליף את עדן בר-טל באוקטובר 2013, אבי ברגר החליט (לפי הנחיית השר ארדן) לאשר את ההחלטה הזו של הכנסת הטלפוניה למסגרת "השוק הסיטונאי", אחרי השימוע שפרסם עדן בר-טל - כאן.

כך, השר גלעד ארדן יכול היה לאשר את הכל (את כל השירותים שנכללים ב"שוק הסיטונאי" כולל הטלפוניה) כמקשה אחת. 

כשבזק טענה ש"שיטת סלקום" לא ישימה מבחינה הנדסית במתג הטלפוניה שלה, עוזי לוי שהיה תקופה של כמה חודשים מ"מ סמנכ"ל בכיר להנדסה ורישוי (בגלל שחיים גרון יצא לחופשה לא מתוכננת), הוציא לבקשת אבי ברגר חוות דעת הנדסית ב-17.11.14 שמאשרת את תקפות "שיטת סלקום" ברשת של בזק, בגישה הפוכה לזו של חיים גרון. 

כך, אבי ברגר ניצל את המצב, שחיים גרון יצא לחופשה מאושרת לא קצרה, בגלל בעיה אישית, והחתים את ממלא מקומו דאז במשרד, עוזי לוי, שחתם במקום חיים גרון על ההחלטות, למשל כאן, שהשיטה, שתופעל בטלפוניה הסיטונאית, תהיה השיטה המבוקשת ע"י סלקום ופרטנר ולא שיטת הריסייל.

העניין הזה כשל, הגיע לבג"ץ ולמריבות אין סוף (שעד היום לא נגמרו, אם כי משרד התקשורת תומך כיום בגישה של בזק, הפוך ממה שהיה בצמרת משרד התקשורת (ארדן, לבאות וברגר בשנים 2013-2015).

כדי לנסות לפתור את הבעיה, שיש מריבות ואין בפועל טלפוניה סיטונאית, הציע שלמה פילבר, לקראת סוף 2015, ללכת לשיטת הריסייל כנסיון לשנה, כי זו השיטה המועדפת הקיימת בכל העולם בתחום השוק הסיטונאי של טלפוניה, בדיוק כמו שהיה מתוכנן מתחילת הדרך ע"י חיים גרון.

ההצעה שלו נתקלה בהתנגדות חריפה (גם מסלקום ופרטנר) והוא (פילבר) דחה את הטיפול בנושא, עד שחזר אליו בסוף 2016, אחרי שלא חלה שום התקדמות בנושא, ולבסוף אושר ע"י השר צחי הנגבי, בתחילת 2017, לנסות למשך שנה את שיטת הריסייל. אולם, גם זה כשל בגלל אותה התנגדות, והעניין נתקע ללא פתרון מעשי לכלל השוק עד היום.

בהערת אגב אציין, שכלל לא ברור בשביל מה צריך טלפוניה סיטונאית, כשכל אחד הולך עם סמארטפון בידיו ומדבר בו גם בבית, ולחברות סלקום ופרטנר יש טלפוניה קווית (VoB) טובה לא פחות וזולה הרבה יותר. למה בכלל הם היו צריכים את הטלפוניה של בזק? זה לא ברור. 

כלומר: כל העניין הזה של שיטת היישום של טלפוניה סיטונאית הוא ויכוח מקצועי שגרתי אבל חריף, שהתנהל בתוך משרד התקשורת ולא הייתה כאן שום השפעה מהדרג הפוליטי, השפעה חיצונית, לא מנתניהו ולא מצחי הנגבי, שאישר בחתימת ידו את הריסייל, לאור כל ההמלצות של הדרגים המקצועיים והאישורים המשפטיים, שקדמו לחתימה שלו על שיטת הריסייל. 

לכל התהליך הזה, יש תיעוד. התיעוד, בין היתר, הוא הדו"ח, שהכין חיים גרון לשלמה פילבר, כהכנה למענה לדו"ח מבקר המדינה, שבוצע מסוף 2016 ועד כמחצית 2017.

ביקשתי את המסמך הזה (של חיים גרון לשלמה פילבר עבור מבקר המדינה), ופניתי דרך "חוק חופש המידע" למשרד התקשורת ביום 28.11.19. 

פנייתי מצויה כאן במלואה, למתעניינים.

לא הייתי צריך להמתין הרבה, כי התשובה השלילית הגיעה ב-10.12.19.

דחיית בקשתי לקבל את המסמך הזה מצויה כאן. 

כפי שראיתם קודם, הנימוק לאי מתן המסמך הוא באותו תרוץ של "התכתבות פנימית", שאין להעביר החוצה אלי. 

שלא יהיה כל ספק, המסמכים הללו ייחשפו בבית המשפט, בבוא בעת, ככל שיתקיים משפט. הסירוב השקרי לתת לי את המסמכים החשובים הללו, לפי חוק חופש המידע, הוא חלק ממסכת הטיוח והשקרים של תפירת תיק 4000. 

שורה תחתונה לסעיף זה: כל הטיעונים הקיימים בכתב האישום בנושא הטלפוניה הסיטואית ושיטת הריסייל מנותקים מכל מציאות ושקריים.

העובדה, שמסתירים מסמכים המוכיחים זאת, "שחור על גבי לבן" ומזמן אמת, היא תעודת עניות לשלטון החוק במדינת ישראל, שאיבד כיוון לגמרי. 

4. למה היועצת המשפטית של משרד התקשורת בדקה (ואישרה) את "סידור המניות" ביורוקום, כשלא היה בזה כל צורך?
אחד התעלומות הלא ברורות בתיק 4000 הם 2 מסמכי האישור של היועצת המשפטית של משרד התקשורת, עו"ד דנה נויפלד, בתמונה משמאל, מסמכים, שהועלמו מכתב החשדות וכתב האישום, ולפי הדלפות עדותה, היא בכלל לא נחקרה על 2 המסמכים הללו (הזכירה בעדותה באופן חלקי סעיף הנמצא במסמך אחד).

איך זה שהחוקרים, הפרקליטות, היועמ"ש עם הצוות הגדול, שהקיף את היועמ"ש והכתבים המכובדים של כלי התקשורת המדבררים אותם השכם והערב, לא ראו ולא קראו את 2 המסמכים של עו"ד דנה נויפלד לנתניהו? 

כדי שהם לא יתאמצו לחפש אותם (אפשר כיום למצוא אותם בקלות בחיפוש בגוגל, כי גוגל סורק את כל הכתבות שלי), אז הנה הם כאן: הראשון, והשני. 

הראשון עוסק באישור "סידור המניות"ביורוקום (שלב, שקדם לעסקה), והשני עוסק באישור העסקה עצמה. 

כדי להבין את הנושא ואת כל הסוגיות של אישורי היועמ"ש לממשלה והיועמ"ש למשרד התקשורת לעסקה, עמית, שעוסק גם בתחום הזה (תיק 4000), ביקש לא פחות מ-7 מסמכים על פי "חוק חופש המידע" (הבקשה המלאה כאן). ואלו 7 המסמכים המבוקשים:


התגובה לבקשה היא מכתב די מתפתל (נמצא במלואו כאן), שבו נדחו כל הבקשות למסמכים, למעט בקשה אחת מה-7.

באופן די מפתיע, המסמך היחיד, שנמסר למבקש, היה צרוף של 2 מכתבים באותו נושא: 1) מסמך אחד המופיע בבקשה (מסמך מס' 2 בבקשה שיש בצילום כאן מעל, מ-9.11.14) ו-2) מסמך נוסף, שלא מופיע בכלל בבקשה מ-6.10.14, שצורף למבקש, בלי שום בקשה לקבל אותו.

2 המסמכים הללו נמצאים ברצף כאן (או כאן, אם הם נעלמים מרשת האינטרנט).

בלי להיכנס להסברים משפטיים מורכבים, 2 המסמכים הם מסמכים החתומים ע"י על ידי 2 עורכי דין מהצד של אלוביץ'. אלו 2 עורכי דין מנוסים ביותר בתחום המוזכר במכתבם (עו"ד ליאור פורת ועו"ד עמי ברלב), שכתבו למועצת הכבלים והלוויין כבר ב-2014, שאין צורך בשום אישור ל"סידור המניות" בתוך יורוקום, כי זה עניין טכני פעוט ערך, שלא משנה מאומה מבחינת החוקים והתקנות. זה רק שינוי זעיר ברישומים פנימיים. 

מדוע, אחרי הסבר משפטי כזה ברור, ולאחר שמועצת הכבלים והלוויין עסקה בכך וסיימה לעסוק בנושא זה כבר בינואר 2015 (פרוטוקול הדיון במועצה נמצא כאן), ובנוסף עסקה בכך עו"ד טל אייזנפלד, המשנה ליועמ"ש מועצת הכבלים והלוויין, אחרי כל זה, גם עו"ד דנה נויפלד עוסקת בדיוק בנושא הזה ומעסיקה את כל הלשכה המשפטית הגדולה שלה, לעסוק בנושא של "סידור המניות" ביורוקום?

נתתי לזה כמה וכמה הסברים, אבל היות וזה לא נחקר, כל הסבר יכול להיות טוב.

העובדה היא, שעו"ד דנה נויפלד, הוציאה תחת ידה את מסמך האישור על"סידור המניות" ביורוקום לנתניהו ב-23.6.15, כמעט שנה לאחר "סידור המניות" הזה בקבוצת יורוקום (המניות סודרו ביום 16.7.14).

פער הזמן העצום בין המעשה ("סידור המניות") לאישורו ע"י עו"ד דנה נויפלד, מעלה את השאלה החשובה: מדוע מחליטה היועצת המשפטית של משרד התקשורת לטפל בזה מאפס, כמעט אחרי שנה?

בנוסף, למה היא עוסקת ב"סידור של המניות" הזה, בפרוצדורה של אישורים משפטיים מאוד מסובכת ומערבת בזה הרבה גורמים, כמפורט במכתבה, גורמים, שנתנו את אישורם ל"סידור המניות" הזה?

היות והיא (עו"ד דנה נויפלד) לא נחקרה בעניין זה (ככל הידוע לי), העובדה, שהיא עסקה בדקדקנות מרובה בעניין כל כך שולי ולא חשוב, מצביעה כאן דווקא לטובתו של נתניהו.

כלומר, היועצת המשפטית של משרד התקשורת החליטה (לא ברור אם על דעת עצמה, או בתיאום עם היועמ"ש לממשלה), להתעלם מכך, שהנושא הזה נבדק כבר במועצת הכבלים והלוויין ונמצא שזה כלום ולא דורש חתימת שר, בדיוק כמו שכתבו עורכי הדין המנוסים הנ"ל, במסמך שהתקבל ונמצא כאן, ולמרות כל זאת, היא החליטה לדקדק "על קוצו של יוד" מעל ומעבר ולבדוק הכל מאפס. לבדוק, למעשה ,"כל פיפס של תת נושא" סביב "העסקה". 

יצויין, שדקדקנות כזו של בדיקות, היא (עו"ד דנה נויפלד) לא קיימה, לגבי אישורים מקבילים, למשל, כאלה שקבלו הוט וסלקום...

כך, שזה מוכיח, הלכה למעשה, שעודף האישורים המשפטיים לעסקה מראה, שהעסקה הזו הייתה "כשרה" לחלוטין מכל הכיוונים ומערכות הייעוץ המשפטי בכל הגופים לא דילגו על שום פרט, שולי ככל שלא יהיה.

הגושפנקה החוקית המדוקדקת הזו, שנתניהו בכלל לא ידע עליה, ולא השפיע עליה, מוכיחה, שהכל נעשה בדיוק לפי החוק, התקנות והרישיון של YES, אפילו בדקדקנות יתרה ומופרזת. 

אז איך אפשר להפוך תהליך שעבר "מסננת משפטית" כזו הדוקה ומדוקדקת, שעסקה בכל פרט אפילו הכי שולי, טפשי וחסר משמעות, למעשה פלילי נגד נתניהו, שלא ידע מכל זה ולא היה מעורב בתהליכים הללו?

אפשר לעשות זאת רק אם מעלימים את כל היועצים המשפטיים (ככל שניתן להעלים אותם) ואת כל המסמכים, שהם חתומים עליהם. פשוט מעלימים הכל מכתב האישום ומהראיות המצויות בתיק 4000.  יש שם ברור לתהליך הזה: "תפירת תיק". 

 לסיכום פרק זה:
 שר המשפטים הנוכחי, אמיר אוחנה, (בתמונה משמאל), הצהיר כמה הצהרות חשובות ומעניינות, ואני מביא כאן רק 2 דוגמיות קצרות מהצהרות מאוד מפורטות הנמצאות בלינקים, שאני מביא כאן:
"כתבי האישום נגד נתניהו לא יבשילו לכדי הרשעה". 
"החלטה שגויה, כתב האישום מופרך". 

הבעיה הרבה יותר חמורה. משום שהראתי בכתבה זו, כיצד "הקליקה" מעלימה מסמכים חשובים ביותר ועדים חשובים ביותר המצביעים, שכל תיק 4000 זה תיק תפור אחד ענק מתחילתו עד סופו, ומבוסס על פיברוקים ושקרים, שאין להם שום קשר למציאות. 

למי ששואל אותי, למה אני ממשיך בפרסום וחשיפות בסדרת "תיק 4000 התפור", כנראה, שפספס את כל, או את רוב פרקי הסדרה, ולכן בנספח ב' כאן ריכזתי את ההסבר המפורט לשאלה הזו.

בקצרה: אני מטפל בחשיפת "תפירת התיק", נושא שעד רגע זה לא טופל בכלל ו"שעון ההתיישנות", שנוגע לכל מה שחשפתי, מתקדם במהירות.

יתרה מכך, חלק מהמעורבים ב"תפירה" כבר פרשו (חוקרים, קצינים, פרקליט המדינה ועוד) ובלי "עצירת שעון ההתיישנות" (שכבר "סופר" שנתיים עד 3 שנים מהאירועים הנחשפים מתחילת הסדרה), הנושא הזה לא ייחקר ולא ייבדק לעולם, בקצב אי הטיפול בנושא החמור ביותר הזה.

לכן, כאמור, מתחילת הדרך קראתי להקמת ועדת חקירה ממלכתית, או למצער: ועדת בדיקה בראשות שופט (בדימוס), לפי סעיף 8א לחוק הממשלה, שזה בסמכות שר המשפטים. 

התלונות שלי ליועמ"ש ד"ר מנדלבליט, ולנש"מ, גם אם אם לא תיחקרנה, מצביעות בבירור היכן החלה תפירת תיק 4000. זאת, בצורך להעלים את החלק של הייעוץ המשפטי באישורי הרגולציה לבזק, מה שמשמיט את הבסיס לתיק 4000.

הרי אם יש אישורים משפטיים מדוקדקים לכל מהלך - אז למה נתניהו אשם במשהו?

תזכורת חשובה ביותר למי ששכח: מטרת חקירה היא קודם כל להגיע לחקר האמת.

שכחו את העניין הבסיסי הזה, בחקירה של "תיק 4000", בכל הנוגע לשר התקשורת דאז וגורמי אכיפת החוק פועלים כנגד העיקרון הזה, במסגרת ה"פוטש".  

זה לא דבר "שיורד בכביסה" ואפשר לשכוח ממנו או להתעלם ממנו. ממש לא.  

וכפי שכבר כתבתי בעבר, הפארסה המדהימה הזו, שנקראת תיק 4000 (בשונה מתיק בזק), מזמן הייתה אמורה להיסגר ואת מי שיש להעמיד לדין - זה את אלה שקשרו קשר ליצור ולפברק את ההתנקשות המשפטית הזו. 

יש לנו כאן חשד, לכאורה, לתכנון "הפיכה שלטונית" באמצעות "פיברוק תיק", שקרים, בידוי ראיות ועוד, שזה אוסף אדיר, לכאורה, של עבירות הקיימות בספרי החוק של מדינת ישראל.

יודגש שוב ושוב, שבמצב המשפטי, שנוצר במדינת ישראל בעשורים האחרונים, הסמכות העליונה והיחידה (למעט בג"ץ, שעוסק בחריגים), לאשר החלטות רגולטוריות במשרדי הממשלה, הם היועצים המשפטיים והצוות המשפטי במשרדי הממשלה, בגיבוי ופיקוח של המשנים ליועמ"ש והיועמ"ש עצמו.

תמוה ומזעזע, שלא נמצא ולו "צדיק אחד בסדום", שיש לו דיעה שונה, בקשר לתיקים הללו, בפרקליטות מיסוי וכלכלה ת"א, או בלהב 433, או בלשכת היועמ"ש. ללא ספק, זו "תסמונת יום כיפור" של גורמי האכיפה בישראל, שיוצרים חוקים יש מאין ותקדימים עולמיים. זה "דגל שחור" לשלטון החוק והצדק, במדינה האמורה להיות דמוקרטית. 

סיכום חקירת גורמי אכיפת החוק, כמפורט בכתב האישום, אין בו אפילו שמץ של עובדה אחת ברת תוקף, שניתן לבסס עליה דבר וחצי דבר, שיש בו אולי רק "ריח של פלילי", בכל הנוגע לשר התקשורת דאז - נתניהו.

אין כלום בתיק הזה ("תיק 4000") בנוגע אליו. ממש כלום. 

לא היו שום הטבות רגולטוריות של נתניהו לקבוצת בזק בשום נושא (גם דוגמת "הטלפוניה הסיטונאית", "הדדיות" ו"השוק הסיטונאי") ובכלל נתניהו כשר התקשורת היה נגד בזק ולא בעד בזק. זה כבר תואר בכתבות הקודמות, כולל כל המסמכים מזמן אמת, המוכיחים זאת "שחור על גבי לבן".   

כל הפעילות של נתניהו ואלה שפעלו אז תחתיו, וגם בגופים הרגולטוריים האחרים, בוצעו על פי החוק, בדיוק לפי החוק ולא סטו אפילו לא מילימטר אחד מהחוק ומהתקנות. היועמ"ש (הקודם והנוכחי) אישרו כל מהלך וכל צעד. ארמייה של יועצים משפטיים אישר את כל המהלכים של נתניהו והכל מתועד. 

הכל "כשר לפסח" ו"כשר" גם לכל שאר ימות השנה. 

לכן, "תפירת תיק 4000" כאן - זועקת לשמים. 

יצרו כאן עבירות "יש מאין".

מעולם, בהיסטוריה של תהליכי האישורים הרגולטוריים הקיימים במשרד התקשורת, לא נעשו כל כך הרבה בדיקות, בדיקות חוזרות, הצלבות ואישורים, בצורה כל כך מקצועית ויסודית, עם הקפדה יתרה על כל פסיק בחוקים, בתקנות וברישיונות, כמו שנעשה בעסקה הזו.

אז מה רוצים מנתניהו? חוץ מ"תפירת תיק" לצרכי פוטש פוליטי, אין לי כל הסבר סביר וקביל. 

נספח א'
עמדת משרד התקשורת בעניין בזק ו-YES לא השתנתה מאז 2005 ועד 2020.

פורסם כאן, כאן וכאן, כי: "משרד התקשורת עוצר את התוכניות של בזק להיכנס לטלוויזיה. הודלף, שהמשרד הבהיר לחברה, כי כוונתה להפעיל שירות טלוויזיה בדומה לשירות של אפל, מעלה חששות לחיזוק כוחה המונופוליסטי ולפגיעה בחובת ההפרדה המבנית בחברה. אגב, בבזק דוחים את עמדות המשרד".

כך, משרד התקשורת עצר את התוכניות של בזק להיכנס לתחום הטלוויזיה הרב-ערוצית. המשרד הבהיר לבזק, שהכוונה של החברה להפעיל שירות טלוויזיה מסוג Apple TV, מעלה חששות לחיזוק כוחה המונופוליסטי של ענקית התקשורת ולפגיעה בחובת ההפרדה המבנית בחברה. 

כל התהליך הזה נוהל במשרד התקשורת בחשאיות, עד שנחשף (עם המסמך המרכזי), כפי שמובא כאן לקוראינו:

ביום 19.1.20 מנכ"ל משרד התקשורת נתי כהן, (בתמונה משמאל), הוציא לבזק מכתב מאוד תקיף (המצוי כאן במלואו למתעניינים), מסמך, שלא פורסם בשום מקום והוחבא היטב (די ברור למה) ולמרות זאת הוא דלף ומוצג כאן, מסמך, שבו הוא אוסר על בזק  לשווק שירותי תוכן - OTT על רשת הפס הרחב של בזק.

הנימוקים, שנתי כהן כותב, זהים לחלוטין לנימוקים, שהצגתי למעלה, כעמדת משרד התקשורת לבית הדין להגבלים עסקיים ב-2006-9, שאסור לבזק לספק שירותי תוכן, שידורים וטלוויזיה על הרשת רחבת הפס שלה ללקוחותיה.

כלומר: אם לבזק אסור לספק שירותי תוכן בעצמה, הדרך היחידה שלה להתחרות בשוק (וכיום יש לה יותר מתחרים מאז 2005. כיום היא מתחרה לא רק מול הוט, אלא גם מול סלקום, פרטנר, נטפליקס ועוד, בתחום השידורים והתוכן), האופציה היחידה שלה היא: להחזיק ב-YES, בדיוק כמו שהיא מחזיקה בבזק בינלאומי, פלאפון וכיו"ב, לפי עקרונות "ההפרדה המבנית", שעדיין חלים על בזק.

דיון בבג"ץ בנושא ההפרדה המבנית - טרם הסתיים. כך, שהכללים הללו (של הפרדה מבנית מ-YES) חלים על בזק מאז העשור הקודם ועד היום.

דהיינו: אין כל סיבה, שבזק לא תחזיק בכמה אחוזים, שהיא רוצה, מ-YES. זה לא עניין של משרד התקשורת, אלא של רגולטורים אחרים (דוגמת הרשות להגבלים עסקיים - הרשות לתחרות כיום, הרשות לניירות ערך), כי בין כה וכה YES היא חלק מאותה קבוצה של בזק ובאותה בעלות במעלה הפירמידה של הקבוצה. העיקר (מנקודת הראות הרגולטורית של משרד התקשורת) שההפרדה המבנית תישמר. 

לכן, שלחתי ביום 28.1.20 את המכתב הדחוף הבא לשר התקשורת, דודי אמסלם (בתמונה משמאל, המכתב המלא כאן), בזו הלשון:
"האם שר התקשורת אישר את המסמך המצ"ב, שנשלח ממנכ"ל משרד התקשורת למנכ"ל בזק?
שכן, למסמך הזה יש השלכות ישירות על תיק 4000.
האיסור לבזק להיכנס לתחום התוכן בטלוויזיה - היה אחת הסיבות לאישור "המיזוג" ע"י בית הדין להגבלים עסקיים לפני כ-12 שנה (כאן, סעיף 40 עמודים 33-34) והוביל לתמיכה של משרד התקשורת דאז, ב"מיזוג", כבר ב-2005.
ההחלטה הזו התקבלה בזמנו ע"י השר אריאל אטיאס ומנכ"ל המשרד דאז - מרדכי מרדכי (שלא נחקרו. ראה גם התשובה של הממונה על חופש המידע במשרד, כשביקשתי את המסמכים לגבי ההחלטה של צמרת המשרד מאותה תקופה, בעניין זה).
העובדה, שעמדת משרד התקשורת לא השתנתה מאז ועד היום, היא עוד הוכחה לטיעונים, שאני משמיע (בסדרת הכתבות שלי על תיק 4000...).
אודה להבהרה מה היו תהליכי קבלת ההחלטות בעניין המסמך המצ"ב והאם הוא אושר ע"י הלשכה המשפטית של המשרד (לפני אישור השר, ככל שהיה אישור כזה).
שכן, סביר להניח, שמסמך זה יוגש בעת הדיון, ככל שיתקיים דיון (בבית המשפט בתיק 4000) לבית המשפט המחוזי בי-ם.
אודה להתייחסותך הדחופה.
אי מענה לשאלתי, פירושו - מבחינת העובדות המצטברות, שהשר לא היה מעורב בנושא אישור המכתב הזה, וגם זה מידע חשוב". 

תגבה לא קיבלתי (לא שציפיתי). ככל שאקבל תגובה, אעדכן בהתאם. קוראינו כבר יודעים מזמן, שתגובה לא אקבל, די ברור למה. 

די ברור לי, שנתי כהן לא הוציא את המכתב לבזק, ללא גיבוי משפטי מלא. 

מה שחשוב כאן זו העובדה, שמשרד התקשורת, מציג במשך כ-15 שנה, עמדה עקבית ביותר בהתייחס לבזק, שבמרכזה שאסור לבזק להיכנס לתחום התוכן והשידורים, והמשתמע מכך, שהיא רשאית להחזיק את YES בהפרדה מבנית.

זה כתוב בדיוק כך ובמפורש, במכתבו של נתי כהן לבזק, מינואר 2020.  

זה עניין רגולטורי ברור כשמש בצהרי היום, מלבד לאלה שתפרו את תיק 4000 והמציאו עבור נתניהו רגולציה אחרת לגמרי, שלא קיימת במציאות. 

נספח ב':
קישור ל"לוח הזמנים של תיק 4000 והקליקה ומעלליה" - כאן.

מצגת להפצה ולשיתוף (שלא הוכנה על ידי, אבל משקפת לדעת כותביה את מה שפרסמתי בעשרות הרבות של הכתבות והתחקירים שיש כאן ברשימה למטה) למי שמעוניין להכיר את האמת ולהפיצה, מה באמת יש בתיק 4000, ב-5 עד 7 דקות קריאה בלבד: כאן או כאן. 

מצגת קצרה ביותר להפצה ולשיתוף (שלא הוכנה על ידי, אבל משקפת לדעת כותביה את מה שפרסמתי בעשרות הרבות של הכתבות והתחקירים שיש כאן ברשימה למטה) למי שמעוניין להכיר את האמת ולהפיצה ברבים, גם למי שאין סבלנות להכיר לעומק את נבכי ומסמכי תיק 4000 התפור, מה באמת יש בתיק הזה, ב-2 דקות קריאה בלבד: כאן. 

קישור למאמר: "הקליקה הנמצאת מעל לכל חוק ונורמה בישראל (מפרק 27)!" ותת הפרק: "סוגיית מימון ההגנה של נאשם\חשוד בפלילים" - כאן. 
 

כתבה וקישור לראיון האחרון בסדרה: ערוץ 20: אבי וייס ואלי ציפורי חשפו שקרי הפרקליטות לגבי ההדלפות בתיק 4000.

פירוט רשימת 38 הפרקים המרכזיים הקודמים בסדרה, שפורסמה על ידי, בעניין "תיק 4000":

• חשיפה: איוב קרא אישר לקבוצת סלקום בדיוק מה שביבי אישר ל-YES ולבזק.
• האם השר איוב קרא היה צריך בכלל לחתום על האישור, שנתן לקבוצת סלקום? 
• האם ביבי וקרא קבלו בכלל תמורה עבור ההטבות הרגולטוריות שנתנו לסלקום? 
• המסמכים בנושא בזק-YES (תיק 4000) מוכיחים "תפירת תיק" לאיש הלא נכון! 
• עובדות ומסמכים המוסתרים מהציבור: האם ביבי כשר תקשורת עזר לקב' בזק?
• מהו מקור ה-Fake News שהביא לתפירת תיק לביבי והעלמת החשודים הנכונים. 
• אחת הרגליים של "תיק 4000 התפור" התמוטטה היום בניצחון (כפול) של בזק.
• איך "כתבות מפנקות" הפכו לפתע לטובת הנאה שהיא מיסודות עבירת השוחד?
• שערוריית הקנס הענק על בזק וחשיפת "תעודת הביטוח" של נתניהו בתיק 4000.
• התבלבלתם: גיא פלג הפך את כחלון, גבאי ואילת לחשודים המרכזיים בתיק 4000.
• ​פצצות בתיק 4000: האם היו בכלל התנגדויות למיזוג בזק-יס?
• נמצא מסמר נוסף בארון הקבורה של תיק 4000 התפור.
• נחשפה עוד עובדה חשובה בדרך אל ההלוויה של תיק 4000.
• הבנתם? פרוטוקול מיזוג בזק-Yes לא שימש כחומר חקירה בתיק 4000.
• ערוץ 20: אבי וייס: תיק 4000 - פנו לשב"כ לאישור המיזוג בזק-YES.
• תיק 4000 לא הושלם. האם היועמ"ש קיבל את המידע הנחוץ לחקר האמת?
• תיק 4000: גם תקנות התקשורת התומכות בגרסת נתניהו לא נכללו בחקירה
• חשיפת שקרים נוספים בתיק 4000: הטעיית הציבור נמשכת ללא הרף
• תיק 4000: נחוצה ועדת חקירה ממלכתית לגבי "אישום" שר התקשורת - נתניהו
• תיק 4000" חשיפת "דבר ראשון" בעניין היועמ"ש - היבטים חמורים חדשים
• תיק 4000: היועמ"ש לממשלה אישר "מיזוג" בזק-יס. צריך ועדת חקירה ממלכתית
• אוסף הטעויות בתיק 4000: "אני מאשים" - לא חתרו כלל לגילוי האמת
• שערוריית תיק 4000: איך יש 2 גרסאות שונות של כתב החשדות של היועמ"ש?
• תיק 4000: חשיפת מסמך נוסף שיסייע גם הוא לחיסול תיק 4000 התפור.
• תיק 4000: כך זוהו מי שהדליפו, תיחמנו ושיקרו בהדלפות לכלי התקשורת.
• תיק 4000: כך מסגירים ציוצים בטוויטר את ההדלפות מהפרקליטות ומטרתן.
• תיק 4000: מתי, מדוע ואיך הוא הפך מ"תיק בזק" ל"תיק תפור" ומחורר?
• הספינים והשקרים בתיק 4000 חזרו. הם חלק מהפיכה שלטונית שיש לחקור!
• סודות ושקרים בפרקליטות והיועמ"ש: מי היה ב"ניגוד עניינים" בתיק 4000?
• תיק 4000: מי מאשר "ניגודי עניינים"? - ספינים וכזבים בפרקליטות והיועמ"ש.
• תיק 4000 יושלך לפח האשפה של ההיסטוריה עקב חקירה רשלנית ללא מסמכים.
• תיק 4000: מסמר ענק נוסף לארון הקבורה שלו (פרי חשיפה של אלי ציפורי).
• תיק 4000: בעיות זיכרון, חקירה משובשת ושקרים המכוונים להפיכה שלטונית!
• חשיפות חדשות בעקבות הדלפת עדויות שלמה פילבר - "עד המדינה" בתיק 4000.
• חשיפת הכזבים של היועמ"ש מול האמת המוכחת לגבי ההדלפות בתיק 4000.
• תיק 4000: האם נוכל לנחש שהחשיפה כאן תהיה הגרזן הסופי שיפרק את התיק?
• תיק 4000: הביזיון של כתב האישום הבדיוני דורש ועדת חקירה ממלכתית!
• איך זה שהיחיד שדיווח אמת בפרשה שהתפתחה לתיק 4000 - קיבל כתב אישום?
• תיק 4000: ההדלפות לכלכליסט כביכול כנגד רוה"מ דווקא מצביעות על חפותו!
• "נקודת האפס" - Ground Zero שבו החלה תפירת תיק 4000 נחשף!

מבחר ממאות פרקי רקע חשובים, שהקדימו, ליוו ומלווים את הסדרה הזו, בשלוש השנים האחרונות, וששימשו כבסיס ונקודת מוצא לחשיפות הטריות והחדשות ב-38 פרקי הסדרה המרכזיים, שיש ברשימה כאן מעל:

• קריאה לחקירה דחופה כנגד מנכ"ל משרד התקשורת ולהשעיתו המידית
• מעתירת בזק לבג"ץ עולה שעל המשטרה לחקור את צמרת משרד התקשורת
• חשיפה וניתוח: למה "תיק 5000" גדול פי כמה מ"תיק 4000"?
• שערוריית הקנס הענק על בזק וחשיפת "תעודת הביטוח" של נתניהו בתיק 4000.
• האם המשטרה אכן סיימה את החקירה ב"תיק 4000"? לא ולא!
• הטענה של נתניהו ש"אין תיק 4000" נכונה. המשטרה חוקרת בכיוון הלא נכון!
• התעלומה של חוות הדעת המשפטית לשר התקשורת דאז: ביבי נתניהו.
• חשיפת מה שלא רוצים שתדעו בעניין פריסת אנלימיטד (בניחוח בלתי נסבל).
• עוד פספוס של המשטרה: הודעת YES על ביטול ההסכם עם "חלל תקשורת".
• הבדיחה ששמה: תביעה ייצוגית כנגד אתר "וואלה!" ש"הטעה את קוראיו".
• הטעויות של מבקר המדינה בדו"ח הקטלני אודות בזק - משרד התקשורת.
• מבקר המדינה "מחפש" את ביבי וקרא בתחום שידורי הטלוויזיה. עוד בדיחה.
• למה מש' התקשורת דוחה בפעם ה-10 את חובת הוט לפרוס תשתית בכל הארץ?
• למה צריך (שוב ושוב) לפברק חתימה של השר בנוגע למחירי "השוק הסיטונאי"?
• למה צריך (שוב) לפברק חתימה של השר בנוגע למחירי הטלפוניה של בזק?
• האם נתב פרטי משלך יפעל בשירותי ה"שוק סיטונאי" של פרטנר על הוט?
• כבר ב-6.11.13 כתבתי שהערך של חברת Yes הוא אפס. רק אתמול זה מומש..
• האם נוכל לנחש אם שר התקשורת הבא יצליח להציל את שוק התקשורת?.
• ה"ישראבלוף" של IBC וסלקום: זו הסיבה שנמשיך להמתין לסיבים לבתים!.
• תיק 5000: סלקום-IBC לא תפרוס סיבים ותרכב על גב הרכוש הפרטי של בזק.
• עוד 4 שערוריות במשרד התקשורת: מתי תפוטר הצמרת העובדת למען סלקום?
• עוד 10 שערוריות במשרד התקשורת: מתי תפוטר הצמרת העובדת נגד הציבור?
• עוד 10 שערוריות במשרד התקשורת: מה עם הצמרת הפועלת נגד הציבור?
• נסגר המעגל של "תיק 5000": הוענק הרישיון ל-IBC והכסף הועבר.
• IBC: ה"ישראבלוף" הגדול ביותר שהיה אי פעם בתחום התקשורת בישראל!
• "משרד לתיאום מחירים בסלולר": קרטל שנקרא בעבר "משרד התקשורת".
• 6 שערוריות נוספות במשרד התקשורת: מתי "שלטון הפקידים" יסתיים וייחקר?
• האם יש דרך לחבר את כלל עם ישראל בסיבים לבתים? כרגע - לא!
• רשות התחרות ומשרד התקשורת הרסו את האפשרות לפריסת סיבים לבתים!
• 15 שערוריות נוספות במשרד התקשורת: מתי "הכאוס" יסתיים וייחקר?
• חשיפה: כיצד היועמ"ש "הכשיר את השרץ" של "המכרז התפור" בפרקליטות.
• האם "תיק 4000" התפור אכן בדרכו ל"פח האשפה של ההיסטוריה"?
• 10 שערוריות חדשות במש' התקשורת: שיא עולמי: 75 שערוריות ב-3 חודשים!
• פוטש בשידור חי: את מי שהיה צריך לעצור ולחקור זה את "עד המדינה" פילבר!
• הפלופ של מדיניות פריסת סיבים לבתים: יש לפטר את צמרת משרד התקשורת!
• מה איכות הגלישה והשיחה הסלולרית שלכם? בישראל אין יכולת לדעת את זה!
• ד"ר מנדלבליט ועו"ד ניצן עברו בעצמם על החוק בביקורת על השר אוחנה.
• האמת המוסתרת מהציבור בתיק 4000: פירוט 20 שקרים / אלי ציפורי ואבי וייס.
• 28 שערוריות חדשות במש' התקשורת: שיא עולמי: 107 שערוריות בכ-5 חודשים!
• השימוע החדש למחירי הוט בשוק סיטונאי תומך בגרסת נתניהו בתיק 4000.
• למה לא נפתחה חקירה ב"תיק 5000" ומתבצע שימוע נוסף של הטבות ל-IBC?
• החלטות של מש' התקשורת בעניין "ההדדיות" ממוטטות עוד לבנה בתיק 4000!
• איך הדלפה בכלכליסט חשפה מקור של גלובס וחיסלה 2 סעיפים בתיק 4000.
• חשיפת הסיבה לתפירת תיק 4000 ב"נקודת האפס": "פרשת עורכי הדין"!
• האם היועמ"ש יתקן את הטעיית הבג"ץ שבזק היא מונופול בתחום התשתיות?
• "עבודה בעיניים" של הפרקליטות על הציבור באמצעות הדלפות לכלכליסט!
• ראשי משרד התקשורת בעבר ו"מבשלי" תיק 4000 שולטים במשרד גם כיום!
• מה ההבדלים בין "חקירת פרשת המימד החמישי" לאי חקירת "פרשת IBC"?

*******************************************************************************************************
עדכון 11.2.20: חשיפה מדהימה של אלי ציפורי (כאן): *****חשיפה שלי***** (פורסמה במקביל באתר ניוז1 של יואב יצחק). חברת פרטנר ונציגיו של המיליארדר חיים סבן איימו במסרים על ראש הממשלה נתניהו לפני הבחירות הקודמות בארה"ב: "אם תוציא מהלך רגולטורי שקשור לבזק – תצטרך לבקש מאיתנו אישור להיפגש עם הילרי קלינטון"; סבן הוא תורם ותומך מרכזי של קלינטון; שלמה פילבר בחקירותיו: "פרטנר עמדה מאחורינו כל הזמן עם אקדחים שלופים. זאת היתה בריונות של איומים".
 
על-פי פילבר, מי שהעבירו את המסרים המאיימים היו אדם צ'סנוב, יד ימינו של חיים סבן ונח הקר, סמנכ"ל רגולציה בפרטנר ולשעבר סגן ראש אגף התקציבים באוצר; למרות האיומים המפורשים – לא נפתחה כלל בדיקה או חקירה בנושא – עוד עדות לאכיפה הבררנית בתיקי נתניהו.

עדכון 12.2.20: פורסם (כאן) השמות של השופטים במשפט נתניהו: 3 השופטים שידונו בתיקי ראש הממשלה. בית המשפט המחוזי בי-ם פרסם כי רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם ידונו בתיקים 1000, 2000 ו-4000, שבהם ראש הממשלה נאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים. בראש ההרכב: השופטת פרידמן-פלדמן.

עדכון 13.2.20: פורסם פוסט מדהים של אלי ציפורי (כאן): ***********ת ח ק י ר********* (פורסם במקביל באתר ניוז1 של יואב יצחק). המבקר לשעבר יוסף שפירא ואנשיו שיתפו פעולה עם אנשי פרטנר נגד נתניהו, פילבר ובזק; פרסמו דוח על בזק עם שורה של קביעות שגויות שהיו למעשה טענות שפרטנר העלתה; אנשי פרטנר ניהלו קמפיין נגד פילבר, נתניהו ומשרד התקשורת, בין היתר כדי לחלץ את ההשקעה הכושלת של המיליארדר חיים סבן בפרטנר; פרטנר סירבה להגיב לתחקיר; משרד המבקר לא הגיב לגוף הטענות וסירב למסור אם אנשי המבקר נפגשו עם חיים סבן ויד ימינו אדם צ'זנוף: "דוחים מכל וכל ניסיון להטיל דופי בעבודת צוותי הביקורת".

פרטנר ניהלה בזמנו קמפיין תקשורתי אגרסיבי נגד מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר כמי שמיטיב לכאורה עם בזק אבל שכחה להזכיר את האינטרסים העסקיים שלה: חילוץ סבן מההשקעה הכושלת שלו בחברת פרטנר תוך לחץ על הרגולטורים לא להוציא מהלכים מתבקשים.

הערות כותב הכתבה כאן למעלה:
כמה הערות חשובות לחשיפה המרתקת והחשובה הזו של אלי ציפורי: 
1) בזמן אמת תקפתי ובחריפות את דו"ח מבקר המדינה (ששימש את החוקרים יותר מאוחר, למרות שהדו"ח עצמו לא הצביע על פלילים, רק ליקויים ארגוניים ומקצועיים כביכול, שלא תוקנו עד היום), וכתבתי אז שהדו"ח שגוי מתחילתו ועד סופו, אבל לא הקשיבו לי ו"לא ספרו אותי ממטר". כיום ברור למה.
אגב, היו עד אנשי מקצוע בלתי תלויים, שתקפו את את דו"ח המבקר, שנעשה ללא בסיס רגולטורי נכון, או בכלל.
2) אבי ברגר וגם הרן לבאות פעלו אז לטובת פרטנר וסלקום וזה מה שהם עושים גם כיום!!! כל החלטות משרד התקשורת בשנתיים האחרונות, הן (בין היתר) פרי דחיפה של השניים הללו, שכיום פועלים לטובת סלקום \ IBC, שזו אותה קבוצה (לאחר רכישת IBC ע"י סלקום ותש"י).
הם לא היחידים מצמרת משרד התקשורת חשעבר שביצעו "לובינג" במשרד ומחוצה לו (למשל באוצר, ברשות התחרות), עבור סלקום \ IBC בעשור החולף. לפחות עוד 2 מנכ"לים לשעבר של המשרד מעורבים בפעילות כזו: שלמה וקס ודני רוזן. 
3) "הקליקה" מסתירה ממני גם כיום מסמכים חשובים ובכללם מסמך מרכזי שקשור לדו"ח המבקר, מסמך המוכיח תפירת תיק מובהקת לנתניהו בכתב האישום, בנקודה מרכזית חשובה. ראה סעיף 3 כאן למעלה. 

עדכון 14.2.20: פורסם כאן: "השרים תקפו את היועמ"ש בישיבת ממשלה - נתניהו לא פצה פה. כשהיועמ"ש הגיע לישיבת ממשלה השבוע, הוא לא ציפה לספוג מתקפה מצד השרים סמוטריץ', לוין, כץ ואמסלם. השרים לא אהבו את העובדה שמנדלבליט מתנגד להקמת הוועדה לבדיקת מח"ש בהם הם היו מעוניינים, לטענתו בשל הסמיכות לבחירות: "צריך לבדוק אותך - זה לא קשור לבחירות, ויפה שעה אחת קודם". ראש הממשלה נתניהו שמר על שתיקה, ולא יצא להגנתו."
הערת המערכת: למה שיצא להגנתו? נתניהו משמש בתפקיד של הסנגור של היועמ"ש? אין מצב כזה. 

עדכון 16.2.20:
א. פורסם כאן: חשיפה: שעתיים לאחר שמנלבליט ישב עם 'איש תקשורת' (כנראה אביעד גליקמן) – התפרסם לו"ז כתב האישום נגד נתניהו.
הערת המערכת: מזמן חשפנו שד"ר אביחי מנדלבליט הוא שקרן, תחמן ומדליפן. מזמן הוכחנו מי הדליף וכיצד בהוכחות חד-משמעיות (ראיות פורנזיות). מזמן כתבנו שהוא "המכשול הגדול ביותר בישראל לקיום שלטון החוק". מזמן קראנו להקמת ועדת חקירה בנושא. אבל הוא ממשיך בשלו, הוא הסגן של אלוהים, נמצא מעל לכל חוק ונורמה. 

ב. בעקבות החשיפה, עו"ד יעקב כהן פנה באופן דחוף למ"מ פרקליט המדינה, עו"ד דן אלדד, בבקשה לפתוח בחקירה כנגד ד"ר מנדלבליט. מכתב הפניה המלא שלו נמצא כאן (או כאן). 

ג. אלי ציפורי פרסם פוסט נוקב בנושא - כאן. זאת, תחת הכותרת: "המדליף הפלילי הסידרתי: מנדלבליט או אנשיו תידרכו את "ידיעות אחרונות" ואת גיא פלג וקיבלו בתמורה בסוף השבוע סיקור אוהד שהפך את היועץ המשפטי לקורבן של רדיפה; מנדלבליט חושש מהדחה, נסחט על-ידי ליאת בן-ארי שאיימה להתפטר וממש משתוקק לעסקת טיעון".

ד. ערוץ 13 (ברוך קרא) פרסם (כאן) חלק מקלטות "מנדלבליט - אשכנזי". אלי ציפורי פרסם (כאן) פוסט חריף ביותר תחת הכותרת: מנדלבליט העבריין: ערוץ 13 בסך הכל הערב מאשר הערב את מה שבועז גולן ואני אומרים כבר זמן רב: מנדלבליט עבריין, הוא אינו ראוי להיות יועץ משפטי לממשלה ואפילו לא עורך דין במדינת חוק; מנדלבליט שיקר בתגובתו לערוץ: התיק לא נסגר מחוסר אשמה אלא בגלל "ראיות ברף הנמוך הפלילי".

ה. פורסם כאן כי: "היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, חושף הערב את המסמך שהגיש לוועדת האיתור לתפקיד היועמ"ש וכן לבג"צ, בו הוא מגולל את גרסתו לאירועי "פרשת הרפז". פרטים נוספים בדבר גרסת מנדלבליט יש כאן. 
המסמך המלא שד"ר מנדלבליט שחרר כדי לבלבל את הציבור והמשיך להטעות את כולם, מצוי כאן.

הערות כותב המאמר כאן למעלה: היועמ"ש, ד"ר אביחי מנדלבליט, ממשיך להטעות את הציבור וחושב שכולם מטומטמים (אולי הוא צודק). פרסום "מסמך ההתגוננות" שלו ע"י דובר משרד המשפטים (שלא אמור לייצג אותו, אלא את המשרד, מה שאינו עושה כאן). מה שעשה ד"ר מנדלבליט הוא "זריית חול בעיניים" והוא מסתיר את העיקר: 1) לא "ועדת האיתור" ולא הבג"ץ לא ידעו שיש המון הקלטות שנוגעות אליו (לא אחת, כמו שמוצג במסמך). 2) איש מ"ועדת האיתור" ו\או מהבג"ץ לא האזין להקלטות הללו כי פשוט לא ידעו על קיומן. 3) ד"ר מנדלבליט מציג את עצמו במסמך כיועץ משפטי אישי לרמטכ"ל וזה אולי נכון בנסיבות מסוימות, אבל, בכל מקרה, הוא לא יועץ אישי של הרמטכ"ל לעניינים פליליים בהם הוא (הרמטכ"ל) מעורב ו\או פקודיו הישירים. 4) מהמסמך עולה שהמפכ"ל וראש אגף החקירות דאז עברו בעצמם על החוק, כשהעבירו חומרי חקירה תוך כדי החקירה לרמטכ"ל. כלומר: אין מנוס מלפתוח את התיק הזה מחדש, ממש מאפס, בדיוק כמו שיש צורך לפתוח את התיק של רות דוד מהתחלה, ממש מאפס. זאת, עם יועץ משפטי לממשלה אחר. אחר לגמרי. יודגש שמזמן חשפתי, בראיות מוצקות, שד"ר מנדלבליט הוא שקרן, מנותק מהמציאות, תחמן ומדליפן. כאן. מזמן הוכחתי בהוכחות חד-משמעיות (ראיות פורנזיות) מי הדליף וכיצד. מזמן כתבתי שהוא "המכשול הגדול ביותר בישראל לקיום שלטון החוק". מזמן קראתי להקמת ועדת חקירה בנושא. זה הזמן לפתוח את המוגלה המחרידה הזו ולהוציא את האמת לאור השמש. ממש כעת!

עדכון 17.2.20: 
א. אלי ציפורי העלה כאן פוסט נוקב, בהמשך ישיר לפוסט שלי (כאן). 

ב. אלי ציפורי העלה פוסט נוקב נוסף (כאן): "המורסה מתחילה לצאת": אהוד ברק - ״גבי אשכנזי משקר שוב ושוב, התנהל כמו עבריין״. "המורסה של גבי אשכנזי ואביחי מנדלבליט בפרשה הקרויה בטעות פרשת הרפז מתחילה לצאת במלוא העוצמה: אהוד ברק לא התאפק הערב ותקף בחריפות את הרמטכ״ל לשעבר - ״אשכנזי שיקר אז שוב ושוב לחוקרי משטרה, לחברי המטכ״ל ולציבור - והוא משקר גם הערב".

עדכון 18.2.20:
א. אלי ציפורי העלה פוסט נוקב נוסף (כאן) עם הכותרת: "המורסה מתחילה לצאת (2): מנדלבליט מודה: יואב סגלוביץ', לשעבר ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרה (והיום ח"כ ב"כחול לבן") ודודי כהן, לשעבר מפכ"ל המשטרה, הדליפו לגבי אשכנזי חומרים מתוך פרשת הרפז; מנדלבליט גם מודה שהוא בעצמו העביר לאשכנזי "עדכון אודות תהליך בחינת חומרי החקירה" ו"טענות מסוימות".

תזכורת: ב-2020 גם העיתונאי גלעד צוויק פרסם כאן ב"ישראל היום" כתבת חשיפה המדברת בעד עצמה (כותרת בלבד): "פרשת הרפז: מדוע לא נחקרו יואב סגלוביץ' ודודי כהן?
מסמך שחיבר ב-2017 המשנה לפרקליט המדינה, שלמה למברגר, שנחשף כעת לראשונה, מתייחס להודאת אשכנזי כי השניים לכאורה יידעו אותו בממצאי החקירה בשלביה הראשוניים - טרם מתן עדותו • משרד המשפטים: "טענות ממוחזרות שנבחנו ואין בהן כדי לבסס חשד לעבירה פלילית"."

ב. פורסם כאן: "החלו הליכי השימוע לנאשמים בפרשת בזק. ל"גלובס" נודע כי השימוע למנכ"לית הנדלר התקיים ביום ראשון והשבוע צפוי השימוע לעמיקם שורר • גם אלוביץ' צפוי לעבור שימוע, ואם יואשם גם בתיק בזק, בנוסף לתיק 4000, ינוהלו נגדו שני משפטים פליליים במקביל • בימים ובשבועות הקרובים יתקיימו הליכי השימוע גם של יתר החשודים: אור אלוביץ', אלי קמיר, רון איילון ולינור יוכלמן".

ג. פורסם פוסט חדש מאלי ציפורי כאן תחת הכותרת: "המורסה מתחילה לצאת (3): מנדלבליט מודה: ״חוקרי משטרה מאלצים חשודים להודות בניגוד לרצונם; החוקרים מציגים בחקירות תמונה ראייתית שאינה אמת וזרה להליך הפלילי".

ד. עלה סרטון של ראיון עם אבי וייס בערוץ 7 (כאן). כותרת הריאיון: "נצ"מ בדימוס אבי וייס: ''נתניהו דפק את בזק, הוא לא עזר לה''. אבי וייס מאשים את הפרקליטות והמשטרה ב"תפירת" תיק 4,000, "מדובר בקליקה שדואגת לשמור זה על זה ולהמשכיות בתפקידים".

ה. עדכון (כאן): "החלטה גורלית של שאול אלוביץ': מוותר על השימוע בתיק בזק. ל"גלובס" נודע כי אלוביץ' החליט לוותר על זכותו להליך שימוע בפני פרקליטות מיסוי וכלכלה ב"תיק בזק השני" - פרשת המרמה בבזק • המשמעות: ייאלץ להתמודד כנאשם במקביל עם שני משפטים פליליים – תיק 4000 ותיק בזק".

ו. פורסם כאן: יש תאריך: משפטו הפלילי של רה"מ נתניהו ייפתח ב-17 במרץ 2020. המשפט ייפתח בהקראת כתב האישום; עם זאת, הליך ההוכחות בתיק צפוי להתחיל רק בעוד כחצי שנה • לפי החלטת ביהמ"ש, הדיון ב-17 במרץ ייערך במעמד הנאשמים - כלומר נתניהו יצטרך להגיע לדיון.

ז. פורסם (כאן) פוסט חדש של אלי ציפורי תחת הכותרת: "המורסה מתחילה לצאת (4): מנדלבליט מודה בפועל: עשיתי הכל כדי לשמור על גבו של גבי אשכנזי; "על השיחות בינינו מוטלת 'חובת סודיות' בגלל יחסי עו"ד-לקוח"; הבעיה: הטענה הזו נדחתה כמו גם הטענה של מנדלבליט שתפקידו כפרקליט צבאי ראשי הוא לתת אך ורק ייעוץ משפטי לרמטכ"ל. אם מנדלבליט ראה ביחסיו עם אשכנזי כיחסי עו"ד-לקוח, איך הוא יכול לקבל החלטות לגבי יריבו הפוליטי של אשכנזי – ראש הממשלה נתניהו?".

ח. פורסם כאן סרטון פנייתו של שר המשפטים ליועמ"ש תחת הכותרת: "שר המשפטים קורא למדלבליט ואשכנזי לחשוף הקלטות: ״הציבור חייב לדעת אם הפרשה השפיעה על ההחלטה״. וכן פורסם כאן פוסט חדש של אלי ציפורי עם הכותרת: "המורסה מתחילה לצאת (5): שר המשפטים אמיר אוחנה קורא למנדלבליט ולגבי אשכנזי לפזר את עננת החשד ולהתיר את פרסום ההקלטות המצויות תחת צו איסור פרסום - עוד לפני הבחירות: ״האם יש להם מה להסתיר?״.

ט. פורסם כאן כי: "היועמ"ש צפוי לומר לבג"ץ שנתניהו יכול להרכיב ממשלה בשלב זה. לאחר שהעתירה הקודמת בעניינו של רה"מ נדחתה על ידי השופטים, עתירה נוספת בדרישה למנוע מנתניהו את הרכבת הממשלה צפויה להיות מוגשת לבג"ץ בזמן הקרוב. זאת, לאור האישומים התלויים נגדו ותחילת משפטו בחודש מרץ הקרוב."

עדכון 19.2.20:
א. אלי ציפורי פרסם כאן פוסט נוקב תחת הכותרת: "המורסה מתחילה לצאת (6): מנדלבליט משקר, שוב משקר: התיק נגדו בפרשת הרפז לא נסגר מחוסר אשמה; ולמה הוא מפחד מחשיפת הקלטות? יועץ משפטי לממשלה איננו יכולה להסתתר מאחורי צווי איסור פרסום".

ב. נחשף כאן וכאן: "משפט צדק? הפרקליטות נתפסה היום עם המכנסיים למטה - הריצו התכתבות בוואטסאפ שכללה תעמולת "רק לא ביבי".''לא להעניק לנתניהו את המנדט'': ההתכתבות בקבוצה בה חברה המשנה לפרקליט המדינה. הכתובת "הפיצו ככל יכולותיכם" עיטרה אתמול (שלישי) קישור לעצומה של בכירי המשק, שקראו: "לא להעניק לנתניהו את המנדט להקמת ממשלה". אך הדיון אינו היה בקבוצת חברים או משפחה, אלא בקבוצה בה חברים אנשי המשפט הציבורי. בין השותפים, עורכת הדין נורית ליטמן, המשנה לפרקליט המדינה לעניינים מיוחדים. מי ששלחה את ההודעה, הדוקטור דפנה אבניאלי, שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב בדימוס, לא חשבה כי יש בהתכתבות טעם לפגם. היא טענה היום בשיחה עם אמיר איבגי: "הקישור הגיע אליי וחשבתי שזה א-פוליטי, מסתבר שיש מי שחושב שיש בזה גוון פוליטי. הפניתי את זה לקבוצה על מנת שידעו שזה קיים".
שר המשפטים אמיר אוחנה קרא לזה "הפרקליטות שבתוך הפרקליטות". אני קורא לזה מזה שנים: "הקליקה". החברים שיוצרים "פוטש" משפטי לסילוק נתניהו מכסאו, מזה כמה שנים, מטעמים ברורים.

עדכון 21.2.20: פורסם כאן: "הערר התקבל: אושר חיפוש ממוקד בניידים של יועצי נתניהו נוספים. לא רק עופר גולן: בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר למשטרה לערוך חיפוש בניידים של עוד שלושה מיועצי ראש הממשלה שחשודים במעורבות בהטרדת עד המדינה שלמה פילבר".

עדכון 23.2.20:
א. פורסם כאן פוסט חריף של אלי ציפורי: "מוטי גילת, תועמלן הפרקליטות מכספי ציבור, הסגיר את המדליף הפלילי שלו: אביחי מנדלבליט. מנדלבליט על דן אלדד: "הוא רוצה לשבור את הראש? שישבור את הראש! שיתאבד! שיאכל את הדייסה שבישל אותה".

ב. פורסם כאן וכאן: אבישי גרינצייג: "עו"ד ליאת בן-ארי, פרקליטת מיסוי וכלכלה, היתה זו שהמליצה דרך פרקליט המדינה שי ניצן למנות את השופטת מרגולין לביהמ"ש המחוזי. מרגולין היא זו שישבה בתיק איתמר שמעוני שעיקרו סיקור אוהד כשוחד ודבריה משליכים על תיק 4000". ככה בדיוק "הקליקה" עובדת ותופרת בחוטים גסים את תיק 4000.

עדכון 25.2.20:
א. אלי ציפורי פרסם כאן פוסט בזו הלשון: "מנדלבליט שוב משקר: ועדת האיתור לבחירתו ליועץ המשפטי לממשלה החליטה שלא להתייחס ולא להכריע, לכאן או לכאן, בסוגיות שהתעוררו בפרשת הרפז. כלומר, ועדת האיתור מעולם לא הכשירה את התנהגותו בפרשה כפי שמנדלבליט טוען". 

פסט זה בא בהמשך לפוסט שלי: חשיפה חדשה של רמי קרן. ד"ר מנדלבליט עבר על ניגוד העניינים של עצמו כשהמשיך לטפל בענייני נתניהו, כאשר גבי אשכנזי נכנס לפוליטיקה במפלגה יריבה. הוא גם ניטרל לחלוטין את היועצת המשפטית של משרד המשפטים, עימה היה אמור להתייעץ בכל מקרה של חשש לניגוד עניינים. לאחרונה מנע ממנה להגיש חוות דעת בעניין ועדת הבדיקה \ חקירה בנושא מח"ש. בכך, הוא הפך להיות מפר חוק סדרתי וכרוני. הפך להיות מפר כל נורמה קיימת, מפר סדרתי ברמות שלא נתפסות. הבור הכי גדול שהיה אי פעם בעולם המשפט במדינות העולם החופשי. שלא לדבר על כך שהוא גם מדליף סדרתי ועומד בראש קבוצה שמדליפה סדרתית מהפרקליטות. עבורי, לצערי, זה לא הפתעה וזה מתואר בהרחבה בכמה מקרים בולטים ומתועדים על ידי למשל כאן: http://bit.ly/Tik4000No33. הציבור בכלל לא מבין מה יש לנו כאן. זה הבור המשפטי הכי מזעזע שאי פעם תועד בישראל. המסמך של ניגוד העניינים של ד"ר מנדלבליט שהוסתר עד כה מהציבור נחשף ע"י רמי קרן (ראה תצלום מצ"ב) ומוכיח - האיש הזה קיבל החלטות בניגוד עניינים מוחלט. מוחלט!!!! מדהים!!!

ב. פורסם פוסט חריף של ציפורי (כאן) בעקבות פוסט שלי בזו הלשון: "עוד חשיפה על מעללי מנדלבליט: ממשיך לפעול בניגוד עניינים עם גבי אשכנזי ואף ניטרל את היועצת המשפטית של משרד המשפטים שהיתה אמורה לפקח על ניגוד העניינים שלו; הוא הרי מעל לכל חוק. חשיפה חדשה של רמי קרן. ד"ר מנדלבליט עבר על ניגוד העניינים של עצמו כשהמשיך לטפל בענייני נתניהו, כאשר גבי אשכנזי נכנס לפוליטיקה במפלגה יריבה. הוא גם ניטרל לחלוטין את היועצת המשפטית של משרד המשפטים, עימה היה אמור להתייעץ בכל מקרה של חשש לניגוד עניינים. לאחרונה מנע ממנה להגיש חוות דעת בעניין ועדת הבדיקה \ חקירה בנושא מח"ש. בכך, הוא הפך להיות מפר חוק סדרתי וכרוני. הפך להיות מפר כל נורמה קיימת, מפר סדרתי ברמות שלא נתפסות. הבור הכי גדול שהיה אי פעם בעולם המשפט במדינות העולם החופשי. שלא לדבר על כך שהוא גם מדליף סדרתי ועומד בראש קבוצה שמדליפה סדרתית מהפרקליטות. עבורי, לצערי, זה לא הפתעה וזה מתואר בהרחבה בכמה מקרים בולטים ומתועדים על ידי למשל כאן: http://bit.ly/Tik4000No33. הציבור בכלל לא מבין מה יש לנו כאן. זה הבור המשפטי הכי מזעזע שאי פעם תועד בישראל. המסמך של ניגוד העניינים של ד"ר מנדלבליט שהוסתר עד כה מהציבור נחשף ע"י רמי קרן (ראה תצלום מצ"ב) ומוכיח - האיש הזה קיבל החלטות בניגוד עניינים מוחלט. מוחלט!!!! מדהים!!!"

ג. פורסם כאן וכאן: "ועדת ההיתרים נענתה לבקשת נתניהו לדון שוב במימון הוצאותיו בסך 10 מיליון ש'ח. בוועדה נימקו את ההחלטה ב"שינוי נסיבות משמעותי" במצבו של ראש הממשלה לאחר שהוגשו נגדו 3 כתבי אישום אליהם צורפה רשימת מאות עדים ואלף קלסרים של חומר חקירה. נתניהו כבר קיבל הלוואה של 2 מיליון שקל מחברו ספנסר פרטרידג'."

אגב, הכותרת בעיתונות שגויה. כנגד נתניהו הוגש כתב אישום אחד ב-3 פרשיות. זו המציאות ואין אחרת. 

עדכון 26.2.20: פורסם כאן פוסט של אורי בן אמוץ: "הנה המכתב שהוצאתי עכשיו אל מנהל אגף התקציבים והבקרה במשרד המשפטים, עם העתקים לכבוד השר אמיר אוחנה ומ"מ פרקליט המדינה (החריגות לא בוצעו במשמרת שלהם). לי אין ספק שהקפיצה בהוצאה בשנים 2018 ו-2019 במאות מליונים היא תוצאה של 'מתפרת התיקים', אבל .....נזדיין בסבלנות.  זה הכסף שלנו !!".

עדכון 27.2.20: פורסם סרטון מערב ראיונות ב"פורום קפה שפירא" 24.2.2020. כאן: http://bit.ly/KafeShapiraTik4000. 

עדכון 28.2.20: פורסם פוסט נוקב של אלי ציפורי כאן, תחת הכותרת: "עיתונות חופשית בישראל? כך צינזרה עורכת "גלובס" נעמה סיקולר מאמר שלי שהצביע על תפירת התיקים נגד נתניהו ומתח ביקורת על אהוד ברק שקיבל מידע מקציני משטרה על חקירות נתניהו".

עדכון 10.4.20: פורסם באתר "מידה" (כאן) מאמר פרי עטו של משה איפרגן, תחת הכותרת המאוד חריפה ומזעזעת: "מושחתים, נמאסתם: חגיגת השחיתות של השופטים והמשפטנים נחשפת. מערכת אכיפת החוק שרודפת פוליטיקאים על שחיתות היא מושחתת בעצמה – וזה מתחיל מלמעלה".

עדכון 25.5.20: לאור הופעתו של עו"ד אריק רשף בתכנית "המקור" \ רביב דרוקר, שמדווחת כאן למעלה, מה שאימת חד-ערכית את תלונותיי וכתבותיי בנושא, הוגשה תלונה מחודשת ליועמ"ש בנושא זה - כאן. אישור קבלת התלונה ע"י היועמ"ש - כאן. 

עדכון 24.6.22: נחשף כאן מ-2020 "סדר העדים" המתוכנן של הפרקליטות במשפט תיקי האלפים. כעת מתברר, שהפרקליטות בכוונה העלימה את כל חוקרי להב 433 ורשות ניירות הערך הנוגעים לעדותו של שלמה פילבר, "עד המדינה המדומיין", ולא הביאה אותם למתן עדות בבית המשפט אחרי עדותו של שלמה פילבר, כדי לדלג ישירות לעדותה של הדס קליין, במטרה להשחיר את נתניהו. גם תרגיל ירוד זה ייכשל לפרקליטות ותופרי התיקים.