"הרמת מסך" מעל ניסיון ההתחמקות של יו"ר מועצת הכבלים והלוויין מ"פרשת בזק-Yes-פילבר", מה שמחייב לא להפסיק את החקירה ולחשוף כיצד עברו (ויעברו גם בהמשך) כ-2 מיליארד ש"ח מהכיס של כולנו ל"דמי הכיס" של בעלי Yes (שאול אלוביץ'), בסדרת תרגילים מפוקפקים, שנעשו במועצת הכבלים והלוויין.
מאת: אבי וייס, 24.9.17, 08:00
. 
ניתוח: ד"ר יפעת בן חי שגב (בתמונה משמאל), הסתבכה במהלך הקריירה שלה כיו"ר מועצת הכבלים והלוויין בלא מעט פרשיות מאוד חמורות (יש באתר זה מעל ל-100 כתבות כאלו...), אבל הפעם מדובר למיטב הערכתנו, בנפילה ממש לתהום.

כדי להכין את "קו ההגנה" שלה, ואחרי שהסתבכה בפרסומים בפייסבוק שלה - בגללנו (זה מפורט בעשרות הכתבות הקיימות באתר זה), היא בחרה להתראיין ע"י כתבים, שלא מבינים דבר וחצי דבר בנושאים, שהיא עוסקת בהם, ולכן לא יודעים לזהות את שלל הספינים, שהיא מפזרת בקצב. 

ד"ד יפעת בן חי שגב בחרה להתראיין ב"ערוץ הבית" של כחלון, שמילה ועוד ספינולוגים וגורמי נזקים מתמשכים ואדירים לציבור ולשוק התקשורת, ואת הראיון המלא, שפורסם ביום 15.9.17, תוכלו לקרוא כאן. הריאיון הזה מכיל בתוכו בגדול 3 נושאים מרכזיים:

א. הגנה על תהליך הבחירה של ערוץ 20 כמפיק של ערוץ הכנסת, במכרז, שנוהל במועצת הכבלים והלוויין. את קו ההגנה הזה, שמתואר בכמעט מחצית מהראיון, אין צורך שאסתור, כי אותו "ערוץ הבית", סתר את כל ההבלים, שיצאו מפיה, כבר למחרת -16.9.17 (כאן), כשדיווח על "המהפך בעמדת המדינה בעניין מכרז ערוץ הכנסת". כלומר: כל השקרים בעניין זה, החזיקו מעמד בדיוק יום... את הפרשה החמורה ביותר הזו סקרנו באתר זה בהרחבה במספר רב של כתבות: כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן וכאן, למי שמתעניין בפרטים של השערוריה הפלילית והציבורית הזו.

ב. הטיעון, שהמועצה לא מפקחת על ספקי שירותי הטלוויזיה החדשים (ספקי OTT), כי אין חוק כזה המאפשר למועצה לבצע פיקוח כזה. במאמר כאן (שמקושר למאמרים רבים קודמים ולעשרות מסמכים חוקיים המדברים בעד עצמם), סתרנו והפרכנו את השקר הגס הזה בהרחבה. 

ג. טיעון, שפרשת "בזק-yes-פילבר" בכלל לא נוגעת למועצת הכבלים והלויין והעיקר, היא (יו"ר מועצת הכבלים והלויין) בכל פעם שהיה לה חשד לדברים לא כשרים, והיה מקרה אחד כזה, היא מייד דיווחה על כך ליועץ המשפטי לממשלה וזה כרגע נחקר... כאן "נסיר את המסכה", שמסתירה את אוסף הספינים הירוד הזה, בעניין "פרשת בזק-yes-פילבר". 

כדי שלא יטען מישהו, שאני מסלף את דבריה של ד"ר יפעת בן חי שגב, אז אני מביא אותם כלשונם כאן, עם השאלות והתשובות שלה, מתחת לכל שאלה:


הדבר הכי קל לסתירה זה הטיעון, שהיה איזה "מסמך סודי" חשוד, ש-YES שמרה בכספת (אגב, מסמך מ-2012...) והוא מסמך מעורר "חשדות", ולכן ד"ר יפעת בן חי שגב דיווחה עליו למשנה ליועמ"ש (אבי ליכט), וכנראה (כך היא אומרת) החוקרים (כלומר: החוקרים של שלמה פילבר) חוקרים את זה, כי זה מונח על שולחנם, והיא מקווה, שפילבר ייצא מזה ללא רבב... 

המציאות כמובן הפוכה לגמרי. שלמה פילבר בכלל לא קשור לעניין הזה ולנושא הזה אין בכלל שום קשר, לא ישיר ולא עקיף, לפרשה כלשהיא, שפילבר (או ראשי YES ובזק) נחקרים אודותיה.

ד"ר יפעת בן חי שגב מנצלת את העובדה, שהיא מתראיינת ע"י אנשים, שלא מכירים את הנושאים המדוברים ולקוראים, שיכולים להאמין לכל ספין המתפרסם בתקשורת. 

במציאות, שאני מכיר, המסמך הזה בכלל לא סודי ולא מעורר שום חשדות, כי הוא הוצג לד"ר יפעת בן חי שגב ב-2016, ואף פורסם בתקשורת. הדבר היחיד, שהיה בו סודי, זה שזה היה "נספח כלכלי" להסכם בין Yes ל-RGE, בדבר הפקת "ערוץ הילדים" באמצעות "נגה תקשורת", והתנאים הכלכליים של ההסכם בין הצדדים. שני הצדדים רצו לשמור את פרטי התנאים הכלכליים הללו (ובצדק) בסוד מפני המתחרים.

אולם, ברגע שבאה דרישה מצד מועצת הכבלים והלוויין, "הנספח הסודי" הזה הפסיק להיות סודי והוא הוצג למועצה, ע"י שני הצדדים. למי שלא מאמין לי, שיקרא את הפרוטוקול הרשמי של הדיון, שנערך במועצה ב-15.12.16 בעניין זה בדיוק (מצוי כאן, בחלק התחתון של המסמך), ולמי שמתעצל לקרוא את כל המסמך הארוך של הדיון במועצה, חתכתי כאן את הפסקה העיקרית בו, שמדברת בעד עצמה:


יתרה מכך, בסוף 2016 פרסמו בעיתונות כל פרטי "הנספח הסודי" הזה (למשל כאן וכאן). סביר להניח שהיו"ר בעצמה, או דרך צד ג', הדליפה לדה-מרקר את כל פרטי הנספח הזה. כך, ששום פרט ממנו לא נשאר סודי ו"מעורר חשדות"... כלומר: אין לעניין זה שום קשר (ישר או עקיף או בכלל) לשלמה פילבר ולאיזו חקירה של רשות ניירות הערך.

גם אין כאן שום חשד לפלילים (אלא בדימיון של ד"ר יפעת בן חי שגב). זה סתם סכסוך מסחרי בין YES למפיקי ערוץ הילדים כש-YES רצו להחליף את המפיקים של הערוץ ולהוזיל את עלויות ההפקה של ערוץ הילדים. 

אז למה העניין הטפשי ביותר הזה מ-2016 על מסמך מ-2012, "הודבק בריאיון" ע"י ד"ר יפעת בן חי שגב, לחקירת שלמה פילבר במחצית 2017? 
התשובה ברורה: כדי להראות, שכאילו במועצת הכבלים והלוויין "הכל כשר". ספין מארץ הספינים. 

משום מה לא שאלו את המרואיינת על כל מיני החלטות ואירועים, שארעו לה עצמה, שמין הדין, שהיא הייתה מדווחת עליהם ליועץ המשטי לממשלה, למשל המנגנון הבלתי חוקי של קנסות, שהיא בנתה, הריסת (Total Loss) של הרכב הצמוד שלה (זה עם החלונות כהים והאטומים) ולא על ידה, ועד פרשיות עם גוון ברור של חשד לפלילים (לא כמו הסיפור ההזוי על ה"נספח הכלכלי הסודי ומעורר החשדות" לתנאי הפקת ערוץ הילדים, שהיה בכספת של YES), פרשיות, שחשפנו "כחול על שפת הים", שחלקן מפורט כאן. 

הסיוע שיו"ר מעצת הכבלים והלויין והמועצה נתנה ל-Yes לטובת הכיס של בעליה (שאול אלוביץ'):

בניגוד גמור למופיע בראיון, שאת צילומו הבאנו בתחילת המאמר, מי שממונה על הרישיון של YES וקיום כל תנאי הרישיון של YES זה לא שלמה פילבר, אלא זו ד"ר יפעת בן חי שגב. מה לעשות - זה החוק...

יתרה מכך, ד"ר יפעת בן חי שגב מכירה היטב את החוק, שכן היא זו שהמליצה בחתימת ידה ובאישור המועצה לביבי נתניהו, למזג את בזק ו-YES... לא שלמה פילבר חתום על המסמכים הללו, אלא היא...

אגב, את זה ביבי נתניהו בעצמו אמר. מי שלא מאמין, שיקרא את הודעתו של ביבי נתניהו כאן במסמך רשמי שבכותרת שלו מופיעה מועצת הכבלים והלוויין, ואת דבריה של ד"ר יפעת בן חי שגב בעניין זה בדיוק. אם לא די בכך, לפני שהיא חתמה על המסמכים הללו לביבי נתניהו, ד"ר יפעת בן חי שגב מיהרה להוציא "פטורים ממכרזים" לחברות ייעוץ, שהכינו לה חוות דעת תומכות במיזוג, במהירות הבזק, כפי שחשפנו כאן. כך, שמדובר פשוט בשקר, שכאילו אין למועצה ולה עצמה, שום קשר לפרשה הזו... 

אני ממליץ לקוראים לקרוא שוב את המאמר: העסקה הבעייתית של בזק-Yes לא הייתה מתבצעת בלי משרד התקשורת. יש שם את כל האסמכתאות לפעילותה של ד"ר יפעת בן חי שגב לטובת YES... תוך התעלמות מוחלטת מתנאי המיזוג בין בזק ל-YES כפי שנקבעו ע"י הרשות להגבלים עסקיים.

זה שמבקר המדינה חקר רק את התנהלות משרד התקשורת (כלומר: יחסי שלמה פילבר ושות' מול בזק, שכן בזק כפופה לרגולציה המנוהלת במשרד התקשורת עצמו), לא אומר, שהצד השני של המשוואה (יחסי מועצת הכבלים והלויין מול YES) היה תקין. לא רק שהוא לא היה תקין, הוא דורש חקירה נפרדת, שכן במסלול המקביל הזה, עברו ויעברו כ-2 מיליארד ש"ח, כפי שחשפנו ויותר מפעם אחת (מפורט באריכות בנספח בתחתית המאמר, למי שפספס). 

לפני שמועצת הכבלים והלויין החליטה (ויו"ר המועצה חתמה) על חידוש הרישיון של YES, על יו"ר המועצה הייתה החובה החוקית לפנות לשר התקשורת, שיחליט לגבי YES את מה שנאמר "שחור על גבי לבן" בחוק התקשורת:


נכון שליו"ר המועצה היה קושי מסוים לממש את הסעיף הזה, כי סעיף אחר בחוק לא מומש, והיא לא פנתה למנכ"ל משרד התקשורת לממשו:


אולם, דווקא לסעיף זה יש (וממזמן) פתרון חוקי וברור. שר התקשורת (גלעד ארדן) חתם על התקנות בעניין "השוק הסיטונאי" על רשת בזק (כאן) ובתקנות הללו יש 2 מנגנונים לעניין האיכות וטיב השירות לשידורים על פי דרישה (וגם לשידורי IPTV, VoD ו-OTT): רמת שירות P5 ו-Multicast.

ההסברים הטכניים לנושאים הללו המכונים ע"י משרד התקשורת "רמות שירות - CoS" מופיעים ב"תיק השירות" (כאן, סעיף 3.5 ו-3.6). מדובר שם במפורש על העברת שירותי טלוויזיה מכל סוג על רשת הפס הרחב של בזק והוט. כך, שחתימת שר התקשורת דאז, שפורסמה ב-2014 באתר האינטרנט של משרד התקשורת, בהחלט עונה על הסעיף הזה (כי השר הוא סמכות מעל למנכ"ל משרד התקשורת). כלומר: על יו"ר מועצת הכבלים היה לכפות על YES להוציא רישיון VOD בהתאמה למפרטים של איכות מובטחת וטיב שירות, כפי שנקבעו כבר ופורסמו באתר האינטרנט של המשרד במסגרת "השוק הסיטונאי".

בנוסף, השר צחי הנגבי, בהחלטתו מ- 9.10.16 בעניין "הפריסה האוניברסלית של הוט", בה אושר להוט להיות ספקית OTT על רשת בזק (כאן), נקבעה על ידי השר "איכות השידורים של הוט כ-OTT על רשת בזק" (מפורט במסמך משרד התקשורת כאן). כך שנושא "הגדרת האיכות המובטחת וטיב השירות" כבר הוגדר ואושר (פעם נוספת) ע"י השר. בנוסף, ב-16.1.17 חתם המנכ"ל דאז שלמה פילבר על מסמך שיש בו הגדרות ומחירים של P0/P5 ו-Multicast (כאן), כך שהתנאי הזה בחוק - מולא במלואו.

יתרה מכך: לאחרונה חתם שר התקשורת הנוכחי, איוב קרא, על תקנות מעודכנות בנושא "שוק סיטונאי על רשת הוט" (כאן), ובתקנות הללו הוא השאיר את הגדרת מנגנון האיכות P5 אבל דחה את יישום מנגנון ה-Multicast, לאור חוות דעת מקצועית (כאן), שהשר קיבל דרך מנכ"ל משרד התקשורת, לגבי הקשיים של יישום Multicast על רשת הוט, ונקבע על ידו, שייערך ניסוי ושאחריו תתקבל החלטה, כפי שהשר איוב קרא קבע (כאן, בסעיף 10). ההחלטה הזו אומרת, שהוט תבצע ניסויים, שיימשכו 4 חודשים (שהחלו ב-15.6.17) ולפי תוצאות הניסויים תתקבל החלטה מעודכנת לגבי מנגנון ה-Multicast על רשת הפס הרחב של הוט.

כלומר: על יו"ר מועצת הכבלים והלויין יש חובה חוקית לעדכן גם את הרישיון של הוט. כך, שיתאים להגדרות החדשות, שקבע השר איוב קרא. אולם, זה לא קרה. גם ניסויים - אין. למה? זה די ברור. כי אם דורשים מהוט רישיון VOD, שייענה על ההגדרות של "איכות מובטחת וטיב שירות" כהחלטת השר איוב קרא, יהיה צורך לבצע בדיוק אותו דבר לגבי YES... שכבר קיבלה (משום מה...) מיו"ר מועצת הכבלים והלוויין רישיון חדש ל- 6 שנים קדימה, בלי הנושא הזה...

שורה תחתונה:
משרד התקשורת הצליח בשנתיים האחרונות בנושא אחד בלבד: לדאוג לכך, ש"דמי הכיס" של שאול אלוביץ' יגדלו בכ-3 מיליארד ש"ח על חשבון הכיס של כולנו. כמיליארד ש"ח עברו במסלול של מנכ"ל המשרד ושות' מול בזק וכ-2 מיליארד ש"ח עברו במסלול של מועצת הכבלים והלוויין מול Yes (נושא, שטרם נחקר כראוי). 

לכן, הספינים של יו"ר מועצת הכבלים והלוויין, וההשלכות הנובעות מקבלת החלטות חוזרות ונשנות הטעונות חקירה, כפי שחשפנו כאן, מחזקים את הצורך הדחוף בהקמת "רשות לתקשורת", רשות עצמאית, שתפעל לטובת הצרכנים ולא נגד הצרכנים ולטובת בעלי ההון וה"מקורבים לצלחת" של מקבלי ההחלטות, בניגוד מוחלט לחוק ולאחריות המוטלת על משרד ממשלתי חשוב ובעל כוח כלכלי עצום, כלפי השחקנים הגדולים בשוק. 


נספח: פירוט סיוע מועצת הכבלים והלויין ל-Yes:
ההחלטה של שר התקשורת דאז ביבי נתניהו לאשר לבזק לרכוש את yes, באה אחרי החלטה והמלצה של מועצת הכבלים והלוויין. אולם, מועצת הכבלים והלוויין ביחד עם שלמה פילבר (ו-2 נציגיו בוועדה, שבכלל לא היו אמורים להיות חברי מועצת הכבלים והלוויין: שמילה מימון ותמי לשם), התעלמה מהעיקר וכופפה את החוק והמציאות בעניין זה 3 פעמים בו זמנית:

א. מועצת הכבלים והלוויין (עם שני נציגי המשרד: שמילה מימון ותמי לשם) ומשרד התקשורת צפצפו על החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים, שהתנה (כבר ב-2014) את אישור מיזוג yes לתוך בזק בשינוי "שיטת הגיגות". הנה צילום ההחלטה של הממונה על ההגבלים העסקיים בעניין:


כלומר: משרד התקשורת היה אמור להסדיר את עניין הגיגות, לפני האישור שניתן לבזק ולא אחריו. למה זה לא בוצע (עד היום)? זה נושא ברור לחקירה.

למשרד התקשורת, לבזק ול-yes היה מספיק זמן ליישם את התנאים ממרץ 2014 (מועד פרסום התנאים של הממונה על ההגבלים העסקיים) ועד יוני 2015 (מועד הוצאת מכתב האישור של רוה"מ ושר התקשורת לבזק וליורוקום \ yes). הדיון במועצת הכבלים והלוויין בנושא התקיים ממש באותו יום (בבוקר) של מועד הוצאת האישור ע"י ביבי נתניהו). עד כדי כך זה היה דחוף... העובדה היא, שעד היום (2017) מאומה לא בוצע, מצביעה כאלף עדים, שלא הייתה שום כוונה ליישם דבר מהתנאים הללו. הייתה רק כוונה לתת לכסף הציבורי לזרום בחופשיות בין בזק ליורוקום (שבבעלות שאול אלוביץ'). 

החלק המבדח בנימוקים, שהוצגו ע"י מועצת הכבלים והלוויין לאישור הרכישה ע"י רוה"מ, מופיע הסעיף הבא: "אישור המיזוג הפיננסי, מהווה פוטנציאל להפחתת מחירים ושיפור השירות לצרכן;". במציאות קרה בדיוק ההפך. yes העלתה מחירים ופעמיים, רק בשנה האחרונה. כלומר: טובת הציבור הייתה רק מראית עין וספין, כדי לאפשר לאשר את המהלך הבלתי חוקי הזה, ע"י שר התקשורת דאז (ביבי נתניהו). אגב, פרוטוקול הדיון במועצת הכבלים והלוויין בנושא זה, מוסתר מהציבור - עד היום. 

ב. התעלמות מהפרות החוק של yes בעניין שירותיה. עפ"י כללי המשפט הקיימים בישראל, אי אפשר לאשר לחברה לשנות את בעליה ורישיונה (די מזכיר לנו את פרשת גולן טלקום), לפני שבודקים, חוקרים ומחליטים, מה עושים לגבי הפרות החוק שלה, שבוצעו טרם האישור המבוקש על ידה.

yes הפרה חוק בכך, שלא הוציאה רישיון ל-VOD (לא על רשת בזק ולא על שירותי הפס הרחב הסלולרי). ההתעלמות מהחוק יצרה את הכאוס של היום, שבו כולם מפירים את החוק (אפילו הוט).

בנוסף, נעשו "עסקאות בעלי עניין" בלתי חוקיות בין שאול אלוביץ' ל-Yes בהיקף של מיליארדי ש"ח, גם בתחום הממירים (ראה הסעיף הבא) וגם בתחום התקשורת הלוויינית דרך "חברת חלל תקשורת" (ראה למשל: כאן וכאן). 

ג. משרד התקשורת התעלם מכך, שלקוחות yes קיבלו רק ממירים, ש-yes רכשה במחיר, שנטען שהוא מופרז משאול אלוביץ' ולא נכפה עליה לפתוח את תחום הממירים לשוק חופשי, ככתוב בחוק התקשורת.

בנוסף, משרד התקשורת לא ניצל את שעת הכושר של התקלות \ פיצוץ של הלוויינים של חברת חלל (עוד חברה בבעלות שאול אלוביץ'), בכך, שלא כפה על yes להפסיק לרכוש בסכומים הנטענים כמופקעים את שירותי הלוויין של שאול אלוביץ' ובכך yes הייתה יכולה להוזיל את שירותיה לציבור לקוחותיה. 

לעסקאות שבהן בעל השליטה בחברה ציבורית מוכר לחברה הציבורית שבשליטתו עסקים, מוצרים או שירותים, קוראים בעגה המשפטית "עסקות בעלי עניין", בעגת הכלכלנים קוראים לזה Tunneling ובשפת הרחוב קוראים לזה לגנוב כסף מהכיס של הציבור (כי רוב מוחלט של מניות בזק הן בידי הציבור). מישהו נתן לזה להתקיים באין מפריע ואף אישור את זה, פעם אחרי פעם. למישהו הזה יש שם, תפקיד ואחריות כלפי הציבור (ולא כלפי בעלי ההון המקורבים לשלטון). 

ז. המבקר (מבקר המדינה) לא בדק בכלל את "שלל ההטבות", ששלמה פילבר (ביחד עם יו"ר מועצת הכבלים והלוויין) נתן ל-yes כדי להעלות את השווי שלה והתועלת הכלכלית שלה לבעליה (שאול אלוביץ') ובכלל זה:

1). שלמה פילבר ויו"ר מועצת הכבלים והלוויין האריכו (ממש בתוך תהליך הערכת השווי של yes מול בזק, בדיוק זה הנושא הנמצא כעת בחקירה), את הרישיון של Yes.

שלמה פילבר (בשת"פ מועצת הכבלים והלוויין) נקט במהלך הזה בכמה צעדים מקבילים להעלאת הערך של Yes:

א). האריכו לה את הרישיון לעוד 6 שנים, ללא כל תנאים. פרוטוקול הדיון במועצה בנושא זה בסוף 2016 מצוי כאן, למתעניינים. המעוצה היא זו שהמליצה לרוה"מ ושר התקשורת להאריך ל-YES את הרישיון ללא תנאים. שלמה פילבר בכלל לא היה שם (אלא נציגיו). 

ב). הם לא דרשו מ-Yes להוציא רישיון ל-VoD טרם חידוש הרישיון הראשי, דבר שהיה מכניס את Yes להוצאות כבדות (רישיון תקשורת זה דבר יקר מאוד, דורש טיפול ארוך, כולל ערבויות כבדות וכולל הוצאות רבות מסוגים שונים).

יודגש שרוב שירותי yes ללקוחותיה נעשים ב-OTT בלי רישיון וזה ממש לא דבר שולי ובכלל זה:

• שירותי ה-VOD.
• שירותי yesGo ו-yesGo Kids.
• שירותי MultiRoom. 
• שירותי yesStreamer. 
• שירותי PrimeTime. 
• לאחרונה, נפתחה ההרשמה לשירות StingTV. 

ג). היות ורישיון ל-VOD אין, איש לא הורה על פתיחת בירור וחקירה אודות הפרות החוק מצד Yes בגלל שהיא מספקת VoD על הפס הרחב הקווי והנייד ללא רישיון. חקירה כזו הייתה ממוטטת את הערך של Yes ממש בימים, שבהם נוהל מו"מ על השווי של רכישת Yes ע"י בזק לטובת הכיס של בעליה.

ד). מנכ"ל משרד התקשורת לא פרסם באתר האינטרנט של המשרד (ככתוב בחוק), את האיכות המובטחת וטיב השירות הנדרשים לשירותי VoD, ובכך סיכל חלקית את האפשרות לממש רישיון אפקטיבי ל-VoD, למפעיל של שירותי VoD דוגמת יס,כנדרש בחוק. אגב, יש לזה פתרונות, שצויינו לעיל. 

כל הנושאים הללו (ונושאים חשובים נוספים, למשל בעניין "עידן +"), לא נבדקו כלל ע"י המבקר.

2). יודגש שוב, ששלמה פילבר (וגם יו"ר מועצת הכבלים והלוויין) לא התערבו ב"עסקת בעלי עניין", שבה Yes החליטה לרכוש את הממירים בבתי הלקוחות רק מיורוקום (החברה של שאול אלוביץ'). היה עליהם למנוע את ההחלטה הזו (או לבטל אותה אחרי שהתקבלה), כי היא סותרת במפורש את החוק ואת הרישיון של Yes המבטיח "חופש בחירה" של הלקוחות בציוד הקצה, שיותקן אצלם בבית. אי אפשר לכבול את הלקוח בציוד רק של יורוקום (חברה של בעלי Yes) ובכך לפגוע בתחרות בתחום הממירים, ועל השר ומשרד התקשורת הייתה חובה להתערב בזה, כי זו הפרת חוק והפרת תנאי הרישיון .על המנכ"ל (או יו"ר מועצת הכבלים והלוויין) היה להורות על חקירה כנגד Yes בעניין זה והם לא עשו כך, ובכך שירתו את האינטרסים האישיים של שאול אלוביץ'. הנושא הזה לא נבדק כלל ע"י המבקר. 

3). שלמה פילבר נקט עמדה אנטי-צרכנית ולא הגיונית בעניין ההתקשרות בין Yes לחברת חלל תקשורת (גם כן חברה בבעלות שלמה אלוביץ') ובכך סייע למוטט את תשתית הלווינים האזרחיים בישראל (כמפורט כאן), ולספק עוד הכנסות ענק לשאול אלוביץ'. הנושא הזה לא נבדק כלל ע"י המבקר. 

רק בסעיף הזה, יש איזה מיליארד ש"ח של "עסקת בעלי עניין", שעברו מהכיס של הציבור לכיס של שאול אלוביץ'. ליתר דיוק יש כאן: 263 מיליון דולרים, שבשער הדולר של היום הם 933 מיליון ש"ח. כסף קטן... 

ח. הנושא של הממירים בבתי הלקוחות מקומם באופן מיוחד, כי הוא מעוגן בצורה מאוד ברורה במספר רב של מקומות ואביא את האסמכתאות החוקיות המרכזיות לעניין זה כאן:

א) צילומים של מספר סעיפים מהחוק (חוק התקשורת):



ב) צילומים מתקנות התקשורת ומתנאי הרישיון של yes:






ג) צילום מהסכם המנוי של yes המאושר ע"י מועצת הכבלים והלוויין:

ויש עוד.

כלומר: העניין הזה של חופש הבחירה בממירים אינו עניין שולי. הוא עניין מרכזי ביותר בחוק, בתקנות, ברישיון של החברה ובהסכם המנוי. 

אולם במציאות, משרד התקשורת ו\או מועצת הכבלים והלווין מעולם לא פרסמו את המפרט לציוד קליטה ברשת yes, ולכן למנויים אין שום ברירה אלא לרכוש, להשאיל או לקבל, רק את הממירים של yes (כלומר: הממירים של חברת יורוקום, החברה של שאול אלוביץ'. "זכות הבחירה" נשללה מהם ויו"ר מועצת הכבלים והלוויין לא טרחה לבצע איזו פעולת תיקון בעניין זה, אולי כי זה היה עלול (או עשוי) לפגוע בכיס של שאול אלוביץ'?

שורה תחתונה לנספח:
הפסוק "טובל ושרץ בידו" הוא הפסוק הכי מתאים למה שסקרנו כאן. צפו להפתעות נוספות.