ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת "גילתה" את הפיגור בתחום ה-IoT בישראל
מאת: מערכת Telecom News, 9.11.16, 11:00
 
בדיון ראשון בנושא "ערים חכמות" בוועדת המדע והטכנולוגיה נחשף הדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שמצא כי בישראל אין גישה מתכללת לנושא ערים חכמות ואין גורם ממשלתי מוביל. עוד עולה מהדו"ח כי פעילות מנהלת ערים חכמות, שפעלה במשרד התשתיות, "הופסקה בטרם הספיקה לגבש מדיניות ברורה ודרכי פעולה". יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב: "הטכנולוגיה שמפותחת כאן מסייעת לערים ברחבי העולם להפוך חכמות בעוד שערינו דורכות במקום".
 
בביקור היחיד (והראשון ) של מנכ"ל משרד התקשורת (שלמה פילבר, בתמונה משמאל), בעיר שיש בה פרוייקטים של "עיר חכמה" ו-IoT, רעננה, הוא הצליח להפיק מפיו שפע של הכרזות מנותקות מכל מציאות ושנולדו כנראה באיזה חלום, כמנותח בהרחבה כאן. זה חלק מאי ההבנה המוחלטת של משרד האוצר, שמוביל כיום את החקיקה בתחום התקשורת במסגרת "חוק ההסדרים למשק".
 
את תחום הערים החכמות בישראל היו אמורים להוביל משרד הפנים ומשרד התקשורת (כי עיקר הטכנולוגיות הן טכנולוגיות תקשורת סביב ה-IoT \ IoE), אולם זה לא קורה, כי ב-2 המשרדים הממשלתיים הללו, אין מי שמבין בנושא ויודע איך לקדם אותו.
 
יתרה מכך, משרד התקשורת מתנהל בכאוס אחד ענק. בנושא "ערים חכמות" ו-IoT אי אפשר להאשים את ראשי משרד התקשורת הקודמים, שכן הם בכלל לא עסקו בנושאים הללו.
 
לעומת זאת, בקדנציה הנוכחית, שבה כן הוכרז (וכמה פעמים), שהנושא יטופל, במקום לקדם את התכניות לעולם המחר (שבתוכו עולם ה-IoT), מקדמים את שמילה מימון (לתפקיד משנה למנכ"ל) ועוד כל מיני מעופפים דוגמת תמי לשם, ד"ר יפעת בן-חי-שגב, הרן לבאות, ועו"ד דנה נויפלד, שעושים בשוק התקשורת כאילו זו הייתה האחוזה הפרטית שלהם. "ככה לא בונים חומה". 
 
העולם מתקדם מהר בתחום "ערים חכמות" ואנו בפיגור רציני ביותר. "הצגות" דוגמת מה שבזק ביצעה בעיר מודיעין הן רק "הצגות" ריקות מתוכן (כמנותח כאן), כי חסר העיקר: תכנית לאומית כוללת מבוססת תקנים בינ"ל חדשים עם רשת IoT ארצית.
 
באתר זה יש כ-400 כתבות על טכנולוגיות ה-IoT ומה קורה בעולם. כמה מחקרים ונתונים עדכניים יש בתחתית הכתבה – למתעניינים.
 
בישראל, יש בשנה האחרונה בעיקר "ספינים" לתקשורת, שרובה ככולה לא מבינה על מה מדובר (ולכן קל לעבוד על כלי התקשורת ודרכם על הציבור). משרד התקשורת בקדנציה הנוכחית מתמחה בכך. לקדם IoT? אפילו בוועדת המדע של הכנסת גילו (באיחור רב) את מה שהאתר הזה אומר וחוזר ואומר ב-5 השנים האחרונות במאות הכתבות: אנחנו בפיגור ענק.

סיכום הדיון בכנסת:
 
ועדת המדע והטכנולוגיה קיימה ביום 7.11.16 דיון ראשון בנושא "עיר חכמה" – טכנולוגיה בשירות התושבים, שעסק במיזמי ערים חכמות בכלל ובישראל בפרט.

ח"כ אורי מקלב, (יהדות התורה), (בתמונה משמאל), יו"ר הוועדה (ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת): "שנה בשנת טכנולוגיה היא שנת אור, מי שמנחם עצמו שבסופו של דבר כולם מתכנסים לאותו מקום טועה בגדול.
 
מדובר במרדף מתיש. באנו לברר האם מדינת ישראל יודעת לתכלל, להטמיע ולקדם את הידע הטכנולוגי שלה לטובת כלל הציבור בסביבתו הטבעית. ישנן ערים, שעדיין לא ממוחשבות וישנן כאלה, שמקדימות את משרדי הממשלה בנושא הזה. הפנמה טכנולוגית מתבטאת גם בשיפור השירות, באיכות סביבה, בניהול אנרגטי חסכני יותר ובאיכות החיים גבוה יותר. התכנסנו כדי להבין היכן אנו עומדים ולדחוף היכן שצריך לדחוף".
 
רועי גולדשמידט ממרכז המחקר של הכנסת, שחיבר את הדו"ח עבור הוועדה, ציין כי עיר חכמה "אינה רק שירות ספציפי, אלא סביבה כוללת המעודדת שיפור של השירות וגם מעודדת יזמות וקידמה".
 
בדו"ח הוצג כי ארה"ב, אוסטרליה ומדינות נוספות הכריזו בשנים האחרונות על קידום הנושא במסגרת תוכניות לאומיות, כשהמטרה היא לא רק ייעול הערים, שצרכיהן הולכים וגדלים, אלא גם לשם מנוף צמיחה כלכלית.
 
לעניינה של ישראל צוין כי: "למרות שישנן פעילויות שונות במשרדי ממשלה שונים, שניתן להגדירן כמיזמים בעלי זיקה ישירה לנושא הערים החכמות, אין גישה מתכללת לנושא, ואין גורם ממשלתי אחד המוביל אותו בכלל הזירות בהן הוא נוגע".
 
עוד צוין כי בעבר פעלה במשרד התשתיות "מינהלת ערים חכמות", שניסתה לספק פרספקטיבה כוללנית לנושא, ולרכז את כלל משרדי הממשלה והגורמים הרלבנטיים לנושא, "אך פעילותה של המינהלת הופסקה בטרם הספיקה לגבש מדיניות ברורה ודרכי פעולה".
 
חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין: "בתחום הזה הכול נעשה לבד ברשויות המקומיות, ולמרות זאת ההתקדמות היא מדהימה, חלק גדול מהטיפול בתושבים אני עושה דרך הטלפון החכם. אנו יודעים מבלי להגיע למקום מראש לאן צריך להגיע באיזה יום לפנות פח גדוש, וזה מייעל את המערכת. יחד עם זאת, בנושאים המרכזיים של חשמל ותאורה, המדינה חייבת להעמיד תקציבים, אחרת רק הרשויות המובילות ביותר יוכלו להוציא זאת אל הפועל. רק המדינה תוכל להעמיד מיליארדים, שנדרשים ולומר תחזירו לנו, שזה יהפוך כלכלי. זה נכון גם לפן המקצועי, להנחיה והורדת הפאניקה מכל נושא הטכנולוגיה".
 
ליאורה שכטר, מנהלת אגף מחשוב ומערכות מידע בעיריית ת"א יפו הציגה את פעילותה הרבה של ת"א בתחום: "החלק היותר ברור הוא שיפור היעילות התפעולית - פחים, תאורה, רמת השירות היותר טובה, אבל החלק השני הוא הפיכת העיר לעיר כל תושביה, זה לקחת את השירותים, שאנו נותנים היום, ולהנגיש אותם. רישום מקוון למוסדות חינוך, רישום מקוון לרישוי בנייה ועוד".

מעבר לזה יש יצירה של שירותים חדשים, אחד מהם זה פריסת רשת אינטרנט אלחוטית במרחב הציבורי, בת"א יש 80 מתחמים מרכזיים המחוברים וכמות השימוש היא עצומה".
 
עוד הציגה שכטר כי התושבים חברים במועדון תושבים דיגיטלי ומקבלים מסרים המותאמים להם אישית דרך הטלפון החכם, "מהתפוצץ צינור מים אצלך בבניין התיקון ייקח איקס שעות דרך ישנה הצגה בהנחה ניכרת, אתה מוזמן לרכוש כרטיס ועד היבטים של תחבורה – היכן יש חנייה פנויה, והיכן אופניים פנויים".
 
על רקע דבריה של שכטר קרא יו"ר הוועדה לערים הגדולות המקדמות עצמן לתת יד גם לערים המקיפות אותן, "כך נוכל גם לחזק את השיתוף שכה נדרש בעולם הטכנולוגי וגם לתת בסיס גם לערים והישובים מסביב, שיהיה להן קשה יותר להקים את הבסיס לבד".
 
אופיר פינס פז, ראש המכון לשלטון מקומי, אוניברסיטת ת"א: "מעל השירותים ישנו צורך במערכת של שליטה ובקרה, זו כל התורה. מדובר בתהליך הדרגתי המצריך השקעה תמידית, אין סוף ליצור העולם הטכנולוגי. מה שחשוב זה לבנות את התשתית בצורה נכונה, לתכנן בצורה נכונה, עם בסיס לתוספות שירות מבלי שנצטרך לפתוח מחדש את כל המערכות עם כל תוספת. אבל יש כאן גם דבר די מסוכן, והוא הסכנה של הרחבת פערים חברתיים, המדינה צריכה, שהטכנולוגיה הזו תשרת את כולם".
 
ח"כ יעל כהן פארן: "עיר חכמה זקוקה לכך, שגם התכנון בה יהיה חכם. וכיום אנו מוצאים בישראל תוכניות, שאין להן שום קשר לתכנון חכם, הבנייה בישראל עם כל משבר הדיור, מביאה אותנו למצב, שאנשים לא יוכלו לזוז פה. צריך לבדוק טוב מה האינטרסים, שמקדמים פה, והאם זה לטובת האזרחים, שלא נתפס בסוף עם עיר נורא חכמה, שלא משרתת אותנו ושאוספת מידע על התושבים".
 
אילנה בניש, המרכז לעיוור: "בישראל מעל 1.6 מיליון אנשים עם מוגבלות, אם נצרף אליהם את הקשישים אנו מגיעים למספרים מאוד גבוהים, אם לא ייקחו בחשבון את צרכי הנגישות של אנשים בעלי מוגבלויות בתכנון ערים חכמות הערים תתקדמנה ומה יהיה על חלק גדול מאוד באוכלוסייה?! עוד לא שמעתי מילה אחת בנושא בדיון הזה".
 
יו"ר הוועדה ח"כ מקלב: "כשיוצאים לפתח, צריך לשלב את זה עם כל הנגישות מלכתחילה, גם העלויות לא גבוהות אם חושבים על כך מראש".
 
ניר גרסון, ממונה משפט וטכנולוגיה רמו"ט משרד המשפטים: "העיר החכמה מהווה התלכדות של המרכז הווירטואלי למרחב הפיזי. כל העיר הופכת לרשת של מחשבים וחיישנים, שאוספים מידע על התושבים, וניתן להסיק מהנותנים האלה מסקנות יוצאות דופן על התושבים. מול זה יש את הזכות לפרטיות וכל אחד מאתנו יכול לאבד המון ממנה. יש כאן חשיבות לזכותו של האדם לחוות ולהתנסות בלי מבט חיצוני שמפקח".
 
קרן גולן, מנכ"לית שרלוק מערכות איתור: "יש לנו כאן בבית את כל הידע, אנו יכולים ליישם את הכול. אבל יש צורך למצוא את הדרך כדי שישראל תהיה במקום אליו היא שייכת".
 
ח"כ מקלב סיכם את הדיון: "יש לנו הרבה עבודה. שמענו דברים מרתקים וחשובים ביותר בדיון הראשון בנושא. בדיון הבא נבקש את תשובות משרדי הממשלה, לאחר ששמענו שלצערנו הטכנולוגיה שמפותחת אצלנו מפתחת ערים אחרות ברחבי העולם ואצלנו חלק גדול מהערים דורכות במקום בהעדר כיוון. גם בקרב השלטון המקומי אין גורם מתכלל, ואין דרך מסוימת ומוסכמת בה הם צועדים ונבקש מהם להבין גם איך הם רואים את המשך הדרך, מבחינתם ומבחינת הסיוע הממשלתי".