דו"ח חדש של הממ"מ (מרכז המחקר והמידע של הכנסת) מגלה: ב-4 השנים האחרונות חלה ירידה של 20% בכמות האנטנות הסלולריות בישראל! הכנסת מגלה במחקר עצמאי משל עצמה, מה שאנו טוענים וחושפים כאן ב-Telecom News מאז תחילת העשור. ממשיכים למרוח את הציבור גם היום בטענות סרק.
מאת: אבי וייס, 3.12.18, 11:45

היום הפיצה דוברות מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) מסמך מדהים ומזעזע ולכן טרחה להוציא הודעה מיוחדת לציבור (המסמך נמצא במלואו כאן - למתעניינים). מדובר במסמך, שלא מחדש דבר וחצי דבר לקוראי Telecom News. אנו טוענים כך כבר כמה שנים טובות.

להלן ההודעה במלואה:

"דו"ח חדש של הממ"מ מגלה: ב-4 השנים האחרונות חלה ירידה של 20% בכמות האנטנות הסלולריות בישראל!

לאור סגירתם של כמעט 2000 מוקדי שידורי רשתות תקשורת סלולריות בארץ ב-4 השנים האחרונות - פועלות כיום בישראל רק 7821 אנטנות ומוקדי שידור.

הירידה הדרסטית מיוחסת בעיקר לתהליך שיתוף תשתיות של החברות השונות. לאור הנתונים החשובים המועלים בדו"ח, אמרו במשרד התקשורת, שבימים אלה הם בוחנים ביחד עם מומחה חיצוני ותוך התייעצות עם רגולטורים בחו"ל, את הגברת הפיקוח והאכיפה בנושא וכן את אפשרות שינוי ניסוח האסדרה.

יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה חה"כ אורי מקלב (בתמונה משמאל), אמר לקראת הדיון: 'הורדת מחירי הסלולר היא מהדברים המבורכים, שקרו בעשור האחרון עבור ציבור הצרכנים במדינת ישראל. אך לצד זה ניתן לראות, שיש חברות, שפגעו בשירות בצורה ממשית ואנו עדים לחברות, שלא עומדות בשום סטנדרט מקצועי וצרכני.

בסופו של יום החברות צריכות להעניק שירות מיטבי ומענה לצרכנים. לצערי, אנו מדווחים השכם וערב על בעיות קליטה, ניתוקים וחוסר שירותיות, לצד התנהלות פוגענית מול הצרכנים, ולכן אנו חייבים לקבוע סטנדרטים וליצור אכיפה ורגולציה בנושא זה'.

מחבר המסמך אלירן זרד: 'הנתונים אותם אנו מציגים על צמצום משמעותי במספר מוקדי השידור מעלים את הצורך לבחון את ההשפעה על רמת הכיסוי ואיכות השירות של הרשתות הסלולריות, ואת אופן הפיקוח של משרד התקשורת על כך".

את הדו"ח כתב אלירן זרד חוקר במרכז המחקר והמידע של הכנסת באישור יובל וורגן, ראש צוות במרכז (ממ"מ).

הדו"ח יוצג היום (ב') בשעה 10:30 בדיון ועדת המדע והטכנולגיה בנושא: "מצבן של תשתיות תקשורת סלולריות בישראל - ישיבת מעקב ודיווח".

כמה הערות חשובות ביותר:

• הירידה הדרמטית בכמות האנטנות לא נולדה בהסדרי שת"פ האנטנות (היא נולדה הרבה קודם לכן, ב-2014), ואין לה קשר לעניין הזה. זה פשוט לא מסתדר עם העובדות. והעובדות הן, שלפלאפון (אחת מ-3 הרשתות הסלולריות הקיימות בישראל) אין שום שת"פ אנטנות וגם לסלקום אין שום שת"פ אנטנות, אלא רק "ישראבלוף" בשם הזה (מפורט בסדרת חשיפות מלוות בתצלומים ומסמכים, שהסתיימה כאן). כך, שלטעון שהירידה מקורה בשת"פ אנטנות, היא בגדר "זריעת חול בעיניים". אין לה שום בסיס עובדתי.
• בנוסף, אותה ועדת המדע של הכנסת בראשותו של ח"כ אורי מקלב, ידעה על התפוררות רשתות הסלולר, כבר ב-2015, עוד לפני שהחל איזה שת"פ אנטנות בין חברות הסלולר. לא מאמינים? אז הנה זה כאן. אז, מנכ"ל משרד התקשורת "מרח" את הוועדה, בתירוצים לגמרי אחרים (כי טרם היה שת"פ אנטנות, זו הייתה אז רק תכנית בדיונים), למשל הוא טען שפחות אנטנות זה פחות קרינה וזה דבר טוב, שמספק שירות יותר איכותי ללקוחות... לא מאמינים? אז הנה זה כאן. 
• יתרה מכך, גם במקום בו יש שת"פ אנטנות (רשת PHI של פרטנר והוט-מובייל, שהחלה לפעול ב-2015 ולמעשה החלה לאחד תשתיות רק ב-2016), כמות האנטנות הייתה אמורה רק לעלות, מאז נולדה PHI, בגלל סיבות רבות ובכללן: 1) גידול באוכלוסייה. 2) עלייה עצומה בכמות מכשירי הסלולר והתקני הסלולר המצויים בידי הלקוחות הפרטיים והעסקיים. 3) תחילת פריסת תשתיות חדשות הנשענות על הסלולר דוגמת IoT לצרכים מגוונים לרבות ל"עיר חכמה". פרטנר החלה בפריסה כזו מזמן. 4) נוספו עשרות שכונות חדשות ברחבי הארץ בשנים האחרונות. ממש הרבה (יש נתונים מפורטים במשרד השיכון). 5) איזורים ללא כיסוי דוגמת יו"ש נדרשו ותוקצבו לקבלת כיסוי סלולרי ופרטנר הייתה הראשונה לממש זאת. 6) נוספו מאות רבות של ק"מ של כבישים חדשים ומסילות ברזל חדשות, תשתיות תחבורה הדורשות כיסוי סלולרי. 7) עלייה עצומה בהיקף הגלישה הסלולרית (מוצג בפירוט בדו"ח של ממ"מ)
• חברה ש"נתפסה עם המכנסיים למטה" (פלאפון), עד היום לא טופלה ע"י משרד התקשורת, לגבי הפרות החוק והרישיון שלה. נפילת הרשת שלה, שוב ושוב, הייתה אחרי שהזהרתי ולא פעם אחת, שזה הולך להתרחש. 
• אין למשרד התקשורת שום כלי (ושום שיטה) למדוד את ביצועי רשתות הסלולר, איכות הקליטה הסלולרית, רמת השרידות והעמידה של החברות הסלולריות בתנאי רישיונן ובדרישות החוקים והתקנות. מכאן, שכל ההבטחות של מנכ"ל משרד התקשורת לוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת הן חסרות כיסוי. כרגע, נתי כהן (לרבות כל עובדי המשרד) לא יודע ולא יכול לדעת איך מתפקדות ותתפקדנה הרשתות הסלולריות בישראל במצבי חירום. העובדה: הן נופלות, בכל הארץ, מכל תקלה, או מכל שיבוש חיצוני. זו המציאות של עולם הסלולר בישראל. 
• ראשי משרד התקשורת (שר ומנכ"ל) ימשיכו "למרוח" גם היום את ועדת המדע של הכנסת. כבר אחרי הדיון הקודם בנושא הזה (ב-2016) בוועדה הנכבדה בראשותו של ח"כ אורי מקלב, קראתי להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא. קריאתי נבלעה בחלל הריק. האם הפעם זה שוב יקרה? מתי ועדת המדע לא תקבל את "המריחות" החוזרות ונשנות של ראשי משרד התקשורת ותתייחס לעניין הזה ברצינות ותדחוף להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית? הרי יש כיום בידי הוועדה נתונים, שלא אני אספתי והצגתי, אלא מרכז המחקר של הכנסת אסף בעצמו. אלה אותם נתונים, שאני הצגתי וחשפתי, כל השנים, ובמיוחד מאז 2014, רק הפרשנות שלי לגבי המספרים - קצת שונה.
• כמה בקרות פתע ערך משרד התקשורת בקדנציה של השר איוב קרא בחברות הסלולר כדי לבדוק את מוכנותן לחירום (כמפורט ברישיונן, בתקנות ובחוק)? התשובה: אפס אחד עגול. את השר זה בכלל לא מעניין. גם לא את המנכ"ל. 
• אם לא בכך, בלי כל סמכות חוקית, "הפריסה האוניברסלית" (הכלל ארצית) של חברות הסלולר בוטלה ע"י תרגיל של שלמה פילבר ושמילה מימון והיא הומרה בתרגיל של אחוזים, שלא כאן המקום לפרט את התרגיל הירוד הזה (מנותח יפה בדו"ח של ממ"מ). שר התקשורת (לא ביבי נתניהו ולא איוב קרא) לא שמע על דברים כאלה. התוצאה: "חורי כיסוי" אדירים בכל הארץ. זה מה שמשרד התקשורת הישראלי עשה לטובת תושבי ישראל. מדהים.. 
• מתי נתעורר ונטפל ברצינות בנושא החמור הזה? 

עדכון 3.12.18, 15:40: בדיוק כפי שהערכנו, מנכ"ל משרד התקשורת נתי כהן "מרח" את חברי הוועדה בסיפורים והבטחות "מצוצים מהאצבע" שמתאימים לספר "הברון מינכאוזן"  כך גם הדיון הזה, כמו קודמיו, הסתיים בלא כלום. פלופ אחד ענק.
שום בשורה לתשתיות רשתות הסלולר בישראל.

להלן הפרוטוקול של הדיון חסר התועלת ומלא Fake News ונתונים שגויים, בעיקר בענייני קרינה, שהופץ היום לכלי תקשורת, אחרי הדיון בוועדה הנכבדה בכנסת:
"20% ירידה במספר האנטנות הסלולריות בארץ
הסיבה: שותפות מספר חברות בתשתיות. למשרד התקשורת אין נתוני קרינה וכיסוי ברורים. כך נחשף בוועדת המדע והטכנולוגיה. יו"ר הוועדה אורי מקלב: על המשרד להגביר הפיקוח בשיפור הכיסוי
 
בארבע השנים האחרונות ירד מספר האנטנות הסלולריות בארץ כ-20%, ובמקביל אין למשרד התקשורת נתונים ברורים, חיצוניים, לרמות הכיסוי הסלולרי או הקרינה. כך נחשף היום (שני) בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. לדברי יו"ר הוועדה, אורי מקלב (יהדות התורה) "בשנים האחרונות, למרות מהפכת המחירים, עדיין יש קשיי קליטה במקומות רבים. כשם שרמת הקליטה יורדת – רמת הקרינה עולה. המעקב אחר תשתיות אלו הוא הכרחי, נצרך ומתבקש: תשתיות אלו הינן חיוניות להתקדמות הטכנולוגית העומדת בפתחנו ועל משרד התקשורת להגביר הפיקוח בשיפור הכיסוי".
אלירן זרד, חוקר במרכז המידע והמחקר של הכנסת, ציין כי מספר מוקדי השידור של רשתות התקשורת הסלולריות בארץ בירידה מתמשכת. על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה ישנם כיום 7821 מוקדי שידור של כלל החברות, ירידה של כ-20% משנת 2014. זאת, כתוצאה משיתוף התשתיות בין החברות הסלולריות, בעידודו של משרד התקשורת. כיום ישנן שלוש תשתיות סלולר פרושות במלואן, המשרתות שישה מפעילי רשתות תקשורת סלולרית.
הוא הדגיש כי אין כיום בידי משרד התקשורת דו"ח-מסכם לנתוני הקרינה ביחס לכלל מוקדי השידור ומציג נתון כלל-ארצי. על-פי הנתונים המוגשים בכל שנה לוועדת הפנים, המתבססים על חמש תחנות ניטור, רמת הקרינה נמצאת במגמת עלייה מתונה אך עקבית לאורך השנים, ועם זאת רחוקה מאוד מהרף שקבע המשרד להגנת הסביבה לרמת החשיפה המרבית המותרת. אין גם מקור מידע מחוץ לחברות המסחריות שיחשוף נתון זה כמו גם את נתוני הקליטה, הזמינות והכיסוי. ע"פ מחקרים חיצוניים, נתונים אלו נמוכים בישראל ביחס לשאר מדינות ה-OECD.
לדברי מנכ"ל משרד התקשורת, נתי כהן, חלק מנתונים שהוצגו אינם רלוונטיים, כייוון ששוק התקשורת בארץ דינמי ומשתנה בצורה דרמטית, גם באסדרה הנכפית על החברות וגם בעולם התוכן ובגלישה. נתונים הנכונים לשנת 2016 הנכון לדור 3, אינו מתאים או בר-השוואה לנתוני השנה הכולל דור 3  ו-4 ונתוני שנת 2020 שיכלול דור 5. אכן, מדידת הכיסוי מסתמכת על נתוני החברה אך בשנה הקרובה הוצב יעד לשפר את הפיקוח על כיסוי זה. כהן הדגיש את ההכרח בנכונות משרדי הממשלה והרשויות המקומיות בסיוע לשיפור הכיסוי. בהכרח – מורידים אנטנות, מטעמים כאלו ואחרים, יורדת רמת הכיסוי. מרכז הכובד של פעילותינו עוברת מפיקוח על תחרותיות להשקעה בתשתיות.
ינון אזולאי (ש"ס) ציין את חוסר הקליטה בכבישים רבים ביהודה ושומרון, ואת הנחיצות הביטחונית בכיסוי זה. גיא יום טוב, נציג חברות הסלולר, קרא לראשי הערים להחליט - גם מול לחץ חיצוני - על הגברת רמת הכיסוי. ד"ר שי סופר, נציג משרד התחבורה הבהיר את עידן הרכב האוטונומי התקרב, שבבסיסו שדרים על נתונים כולל נתונים מצילי-חיים, צחי שלום ממרכז השלטון המקומי, הציג את "מגוון הדעות בעניין השפעת הקרינה, והבעיה נטועה בהתנהגות הלא-חוקית של חברות הסלולר בעבר. ראש העיר חייב לשקלל את החלטותיו וזו סמכות השיפוט והשיקול שלו, ויש להגביר את הידע של התושבים בנושא". המהנדס רם דישון, מומחה לקרינה אלקטרומגנטית, טען כי קרבה של אנטנה סלולרית לבתי ספר גורר כאבי ראש ובטן, הקראות והפרעות בשינה אצל התלמידים."