ועדת הכלכלה דנה בהצעה לתיקון חוק התקשורת שיאפשר "קומות כשרות"
מאת: מערכת Telecom News, 6.2.24, 14:44

שר התקשורת קרעי: "יועז הנדל הכריח את המשרד לתת פרשנות מעוותת להסדר שהיה קיים 20 שנה ואת זה באנו לתקן". ח"כ קריב: "מספרי הטלפון של משרד התקשורת ולשכת הגיוס נחסמו". ח"כ רוטמן: "המספר של מפלגת הציונות הדתית נחסם". ח"כ גוטליב: "זה חוק שהוא לא ראוי ושגוי".

עדכונים בתחתית הכתבה.

הדיון הקודם (בתקופת השר דאז יועז הנדל) בנושא "הקומה הכשרה" היה ב-9.2.22 - כאן. דיווח אחרון על חסימות קווים יש כאן. 

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, המשיכה היום להכין לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה של ח"כ ישראל אייכלר וחברי כנסת נוספים, לתקן את חוק התקשורת כדי לאפשר למנויי שירות וציוד תקשורת, או קבוצת מנויים, להסכים להגביל או לחסום שירותים מסוימים, בהם חיוג למספרים מסוימים או לקבוצות מספרים וכן הגבלת קבלת שיחות ממספרים או קבוצות מספרם מסוימים.

הצעת החוק מבקשת להגביל ניידות של מספר טלפון מתוך טווח מספרי טלפון ייעודיים (לדוגמה – "קומה כשרה"), וכן הגבלת ניידות של  מספרים בין "קומה כשרה" אחת ל"קומה כשרה" אחרת, אך מאפשרת לעבור בין ספקים באותה הקומה. בדיון הקודם אף הוצע, כי 10,000 איש יוכלו להקים קבוצת מספרים סגורה שממנה לא יתאפשר ניוד.

היו"ר ביטן חזר על עמדתו מהישיבה הקודמת, לפיה הוא נגד כפייה דתית אבל גם נגד כפייה חילונית. ח"כ גלעד קריב: "החופש ליציאה מקומה כשרה לא קיים". ח"כ קריב העביר שאלות למשרד התקשורת, וסמנכ"ל ההנדסה במשרד, מימון שמילה, השיב להן במהלך הדיון. שמילה הסביר, כי לוועדת הרבנים יש ממשק שהיא יכולה להעביר לחברות הסלולר מספרים שהיא רוצה לחסום. מי שעושה את החסימה בפועל זו חברות הסלולר. המחשב יודע לבדוק שהבקשה תקינה ואז מבצע.

ח"כ קריב: "האם ועדת הרבנים יכולה לחסום מישהו מפורשי גור כי זה לא בא לה טוב? מה הקריטריונים לחסימה?". שמילה: "חברות התקשורת לא בוחנות כל סיבה, אלא מוודאות שיש סיבה כתובה ולאחר מכן חוסמות. הספקים לא חוסמים מספרים שאסור לחסום לפי הרגולציה, כמו מספרי מדינה ומוסדותיה ומוקדי סיוע המוגדרים בחוק".

ח"כ יוראי  להב-הרצנו: "האם זו לא פגיעה בחופש העיסוק?" שר התקשורת, ח"כ שלמה קרעי: "בשם כל הנימוקים של פגיעה בחופש הזה ובחופש זה אתם מנסים לפגוע בחופש הקהילה".

היו"ר ביטן ביקש להכניס את המנגנון הזה להצעת החוק.

ח"כ קריב: "האם אפשר לחסום מנוי שעיקר השימוש שלו הוא תקשורת פרטית? אם כן זה כוח בלתי מוגבל של ועדת הרבנים. מחר לא ירצו לתת קווי סיוע ויעוץ לנשים מוכות של הקהילה הגאה". היו"ר ביטן: "לא תהיה גם כפייה חילונית במישרין או בעקיפין. נכניס לחוק תהליך אם מישהו יתלונן לגוף המקצועי במשרד התקשורת והוא יבין שצריך נהלים יעשו נהלים. אי התאמה לקבוצה זה שיקול, אחרת בשביל מה עושים קבוצה? אחרי שיהיה נוסח נדון על זה".
ח"כ קריב: "חברות הסלולר מעדיפות לא להיות כאן כדי שלא נשאל אותן שאלות. מה הן מסתירות? בתור מנוי בחברת הסלולר אני מוציא פנייה לחברות לטרוח ולהגיע לדיון שנוגע לחצי מיליון מנויים". שמילה המשיך להשיב לשאלות וציין, כי ישנן כ-500 אלף מנויים בקומות כשרות, והשאלה כמה מנויים כאלה יש בכל חברה היא סוד מסחרי. 
ח"כ שמחה רוטמן: "מנסים לייצר משהו בעייתי. אני מזהיר ממצב שחוסמים מספר של החבר הכי טוב שלו, למשל, רק כי עבר לפלג אחר בחסידות מסוימת. אני בעד חירויות הפרט, אבל אי אפשר להחזיק אדם בכלא.

ח"כ קריב: "במשך שנה נחסם המספר של משרד התקשורת. גם המספר של לשכת הגיוס נחסם". ח"כ רומן: "גם המספר להתפקדות למפלגת הציונות הדתית נחסם". היו"ר ביטן: "מקובל עלי שצריך להיות תהליך ערעור, ושמירה לחצי שנה על המספר".

ח"כ טלי גוטליב: "זה חוק שהוא לא ראוי ושגוי. כנסת ישראל לא מחוקקת חוק שמתערבת בחוזה בין אדם לספק כלשהו. ספקים צריכים לעשות את זה בחוזה פרטי. כנסת לא יכולה להתערב במונופולים כאלה ואחרים. חקיקה בעיני לא יכולה ליצור מונופול או להתערב ברצון קבוצה חברתית כזו או אחרת. זה פונקציה של הסכמה בין נותן שירות למקבל שירות זאת התערבות בלתי נתפסת במתן שירותים. אני יכולה לשים חסימות מכל סוג שהוא אז למה צריך לחוקק על זה?".

השר קרעי: "ההתערבות הייתה שיועז הנדל החליט לא לאפשר להם לעשות את זה. אני מודה לחברי הכנסת גם אלה שמתנגדים לחוק. עולים דברים חשובים .חלק נכנסים לנוסח. קרוב ל-20 שנה החרדים התנהלו כקהילה שיודעת מה טוב לה, כמו שעובדים מתאגדים. בא השר הקודם הכריח את משרד התקשורת לתת פרשנות מעוותת ושינה את המצב. מבטלים את הכפייה הזו מכל סוג".

ח"כ רוטמן שאל את השר קרעי: "האם אתה תומך בחסימת הטלפון של הציונות הדתית? זה מה שקרה כשמישהו קיבל החלטה שרירותית". קרעי: "החוק חשוב, דמוקרטי וליברלי".

במהלך הדיון עלתה גם השאלה האם אפשר יהיה לחסום מספרים של מוקדי סיוע ועזרה ראשונה. היו"ר ביטן הציע לאפשר לשר התקשורת, בהתייעצות עם שרי הבריאות והרווחה, לקבוע את המספרים שלא ניתן יהיה לחסום. ח"כ יוראי להב הרצנו התנגד לכך, ואמר כי זה לא צריך להיות נתון לשיקול דעתו של פוליטיקאי שכבר אמר שאם זה היה תלוי בו לא היה מצעד גאווה. ביטן השיב כי החלטת השר תהייה נתונה לביקורת כמו כל החלטה של שר.

בתום הדיון הסוער ביקש היו"ר ביטן להכניס תיקונים לנוסח. הוא הוסיף כי הוועדה תמשיך את הדיון בקרוב, וביקש התייחסות משרד המשפטים לטענות שעלו בדיון וביקש גם התייחסות רשות התחרות באשר להשפעת ההצעה על התחרות.

עדכון 6.11.24: הבג"ץ דחה כלאחר יד את עתירת חברת "מרכזיה" לאפשר ניוד מספרים ב"קומה הכשרה" (החברה לא מצליחה לנייד מספרים ב"קומה הכשרה" שהיא מפעילה משום שאינה קשורים ב"וועדת הרבנים" המונופוליסטית בתחום "הקומה הכשרה"). החלטת הבג"ץ ההזוי המלאה - כאן. 

23.12.24: ועדת הכלכלה סירבה לאשר תקנות שיסדירו את איסור חסימת החיוג למוקדי סיוע בקומה הכשרה:
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, דנה היום בתקנות שהגיש משרד התקשורת על רקע תיקון החוק שהתיר למנויי תקשורת לחסום שירותים ונועד לאפשר את המשך השימוש בסלולר הכשר. התקנות נועדו לקבוע את הכללים לפיהן יחול איסור על חסימת חיוג למוקדי חירום וסיוע לעזרה ראשונה פיזית או נפשית. בדיון היום עלה חשש שעמותות רבות לא עומדות בקריטריונים ולכן יחסמו, על רקע זה ביקש היו"ר ביטן לבצע תיקונים בתקנות.
בעקבות הדיון שהתקיים בנושא לפני כשבועיים הוגש היום לוועדה נוסח מתוקן, לפיו לא ניתן יהיה לחסום מוקד חירום שיעמוד בתנאים הבאים: הוא מקבל תמיכה ממשלתית בסך 100 אלף ש"ח לפחות, מספר הטלפון של מוקד החירום משמש לטובת מתן סיוע ועזרה ראשונה פיזית או נפשית בלבד, המענה שניתן הוא מענה אנושי בלבד שניתן לפחות 8 שעות ביום ובכל שעות הפעילות ישנו איש מקצוע טיפולי שאחראי על מתן המענה.
היועצת המשפטית של משרד התקשורת, עו"ד ברוריה מנדלסון, הסבירה כי ההצעה עודכנה בהתאם לנתונים של משרדי הרווחה והבריאות. לדבריה, יש 11 גופים שנתמכים ורק 3 מהם מקבלים פחות מ-100 אלף ש"ח ורק 4 מוקדים פועלים פחות מ-8 שעות. 
ח"כ יוראי להב הרצנו, שהתנגד לנוסח שהוצע, אמר כי 3 מהם הם מוקדי סיוע לקהילה הגאה ואחד הוא לשורדות זנות. הוא טען כי יש כאן חסימה רק של קווים לקהילה הלהט"בית ונפגעי תקיפה מינית. 
נציגת משרד הרווחה והביטחון החברתי, עדי פז, אמרה כי לכל מוקד יש התקשרות משלו והקווים פועלים או מתוקף מכרז או בפטור ממכרז, המגדירים שעות פעילות. היו"ר ביטן שאל אם משרד הרווחה מגדיר במכרז אפשרות להפעלת מוקד 4 שעות בלבד, למה הסכים שהתקנות יחולו על מוקדים שפעילים 8 שעות. ישנו מוקד 118 של משרד הרווחה, שנותן מענה, אולם נציגי עמותות רבים טענו שהוא לא נותן מענה לנפגעי תקיפה מינית וללהט"בים.
ח"כ שלי טל מירון אמרה כי הכל נעשה על בסיס מתנדבים, שמקבלים מהמדינה תמיכה של חצי משרה. "הלוואי שהמדינה הייתה מפעילה את קווי הסיוע שהם מפעילים בהתנדבות. השורה התחתונה שייסגרו קווי סיוע", ציינה. מנגד ביקש גם ח"כ אליהו ברוכי לשנות את התקנות ולקבוע שסכום ההתקשרות יעלה ל-250 אלף ש"ח בשנה, אם מספר השעות להפעלת קו הסיוע ביממה ירד. ח"כ אלון שוסטר אמר כי הדיון צריך להיות בשאלה מה השירות שאנו לא מסכימים שקומה כשרה תחסום.
סמנכ"ל האגודה למען הלהט"ב, אמרי זגורי, סיפר כי לפני חודשיים התקשרה למוקד נערה בת 15, שהייתה בעיצומם של טיפולי המרה ורצתה להרוג את עצמה וחייה ניצלו. "אתם אומרים שאתם לא רוצים לאפשר לנו להמשיך להציל חיים, לא ברור למה. לא תצליחו למחוק אותנו", אמר. נציגת המרכז הרפורמי לדת ומדינה, עו"ד נועם פרייס, טענה כי כל עוד המדינה לא נותנת את השירותים האלה היא חייבת לאפשר גישה אליהם. ח"כ קטי שטרית הוסיפה כי מספר גדול מאוד של מתאבדים הם מהקהילה הלהט"בית, וקראה למצוא פשרה.
היו"ר ביטן סיכם את הדיון ואמר כי לא ניתן לאשר את התקנות בצורה הזו. הוא הוסיף כי ישנן 2 אפשרויות, או להגדיל תקציבים לעמותה אחת או שתיים כך שיהיה להן מענה ל-8 שעות ביום, או לתקן את התקנות ולהפחית את מספר השעות הנדרש כדי למנוע חסימה. "אני לא יכול לאשר תקנה שיודעים מראש שהיא לא בסדר. אני מאוד מתפלא שמשרד הרווחה אישר את זה, בגלל שיש להם מענה ממשלתי אחד, אבל אני לא יודע אם זה מספיק. לא נוכל לאשר דרישה ל-8 שעות כשאני יודע מראש שאין עמותות שעומדות בזה והממשלה נותנת תקציב ל-4 שעות", אמר.

13.1.25: ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, אישרה  תקנות שהגיש משרד התקשורת על רקע תיקון החוק שהתיר למנויי תקשורת לחסום שירותים ונועד לאפשר את המשך השימוש בסלולר הכשר. התקנות נועדו לקבוע את הכללים לפיהן יחול איסור על חסימת חיוג למוקדי חירום וסיוע לעזרה ראשונה פיזית או נפשית.
הוועדה קיימה מספר דיונים בהצעת התקנות, בהן עלה חשש שעמותות רבות לא עומדות בקריטריונים ולכן יחסמו, על רקע זה ביקש היו"ר ביטן לבצע תיקונים. ח"כ גלעד קריב הזהיר כי תקנות שיאפשרו לחסום גופים שלא מקבלים תמיכה ממשלתית יפסלו בבג"ץ, כי אי אפשר לתת לממשלה, באמצעות מנגנון התמיכה, להחליט איזה קו סיוע לא ייחסם ואיזה כן. מנגד, ח"כ אליהו ברוכי ביקש שלא יהיו הפתעות בתקנות ואמר כי צריך לבצע בדיקה שהמוקדים אכן פעילים בהתאם לנדרש בתקנות.
בעקבות הדברים אושרה הצעת פשרה של היו"ר ביטן, לפיה לא ניתן יהיה לחסום מוקד חירום שיעמוד בתנאים מצטברים של קבלת תמיכה ממשלתית של לפחות 100 אלף ש"ח בשנה והפעלת מוקד חירום בלעדי לסיוע פיזי או נפשי, שנותן מענה אנושי 6 שעות ביממה לפחות, או לחילופין לא ניתן יהיה לחסום גוף המקבל תמיכה של 250 אלף ש"ח בשנה ממשרד הרווחה או המשרד לשוויון וחברתי ומפעיל מוקד חירום הנותן מענה אנושי גם פחות מ-6 שעות ביום, או לחילופין מוקד של עמותה שלא מקבלת סיוע ממשלתי אך פועל 24 שעות ביממה 5 ימים בשבוע.
התקנות יכנסו לתוקף לאחר 21 יום מפרסומן ברשומות, והן אושרו בתמיכת היו"ר ביטן, וח"כ שלום דנינו, ששון גואטה, אלון שוסטר ואליהו ברוכי, בעוד שחברי האופוזיציה לא השתתפו בהצבעה.