המאמר מציג סקירה של התקנות ושל החוקים שגובשו בשנים אלה וקשורים לשוק הסלולר המקומי מחד גיסא, ואת השינויים במדדי שלוש החברות הוותיקות )פלאפון, סלקום ופרטנר( מאידך גיסא. הפגיעה ברווחי החברות מוצגת תוך אבחנה בעוצמתה בכל חברה בנפרד. נוסף על כך מוצגים בו מהלכים שנקטו החברות בתגובה על התקנות במטרה להשיב לעצמן את הפסדיהן הרבים. בסיום המאמר מוצגת תפיסת המדיניות העומדת בבסיס תהליכי הרגולציה שבוצעו והוצגו, מדיניות הקובעת כי בשוק הסלולר בישראל בוצעה "מעורבות" שלטונית ולא "התערבות" רגולטורית. תפיסה זו תואמת את המדיניות הכלכלית של המשטרים הנאו־ליברליים. משטרים אלה דוגלים בשימוש במכשירי מדיניות לא ישירים של רגולציה במציאות שבה נוצר כשל שוק בענף ספציפי.
