לשמילה מימון (מנכ"ל משרד התקשורת בפועל) יש מסורת ארוכה של "מתן חסות" לשירותי תקשורת ללא רישיון. לשר איוב קרא הייתה זו הפעם הראשונה, שהוא משתתף בהשקת שירות שכזה ללא רישיון, שירות Partner Fiber. האחריות לאי מתן רישיון מתאים לפרטנר נופלת כולה על כתפי ראשי משרד התקשורת.
מאת:
אבי וייס, 9.8.17, 17:00
בעוד שהשקת השירות המתקדם
Partner TV - שירות
שאין לו שום סוג של רישיון נעשתה ללא נוכחות אנשי משרד התקשורת, השקת שירות
Partner Fiber נעשתה היום בנוכחות של לא מעט מראשי משרד התקשורת, כולל מאגף פיקוח ואכיפה, שלא היה להם מענה לשאלה הבסיסית, ששאלתי אותם:
איזה רישיון מכסה את השירות החדש של פרטנר?
בתמונה כאן למעלה משמאל מצויים (מימין): שר התקשורת
איוב קרא,
שמילה מימון (המנכ"ל בפועל של משרד התקשורת) וד"ר
יחיאל שבי, דובר משרד התקשורת. ל
שמילה מימון יש היסטוריה ארוכה של
השתתפות באירועים של השקת שירותי תקשורת ללא רישיון.
היות ש
שמילה מימון הוא לא רק מ"מ מנכ"ל אלא גם
סמנכ"ל בכיר פיקוח ואכיפה (טרם נמצא לו מחליף, בגלל
תרגילים מכוערים שחשפנו כאן, תרגילים, שנועדו לתת את התפקיד ל
עדי קאהן גונן), הוא האיש
הכי בכיר, שאמור לדעת לענות על השאלה, ששאלתי באירוע: איזה רישיון מכסה את השירות החדש של פרטנר?
זה שצמרת משרד התקשורת לא בדקה את הנושא ו
לא טיפלה בו, זה
מחדל נוסף בערימת המחדלים הענקית של
שמילה מימון, כי את השאלה הזו שאלתי כבר ב-2016 (
כאן), כשפרטנר החלה בניסוי של השירות הזה וחזרתי ושאלתי את השאלה הזו בתחילת 2017 (
כאן), כשפרטנר החלה לחבר את ראשוני הבתים לשירות החדש.
למשרד התקשורת היה מספיק זמן להתארגן ולמצא מענה חוקי ונכון לשאלה הזו. אגב, מתן שירות תקשורת ללא רישיון זו "עבירה פעוטת ערך וזניחה"
של 3 שנות מאסר ועוד סנקציות (סעיף 28 לחוק התקשורת)....
רקע רגולטורי קצר למי שמתעניין:
כל שירות תקשורת בישראל חייב ברישיון (או פטור מרישיון במקרים מסוימים). לפרטנר ולחברת הבת שלה (012-סמייל) יש שפע של רישיונות תקשורת, אבל הרישיון היחיד, שכרגע רלבנטי לשאלה שלי, הוא "רישיון אחוד", שיש לפרטנר (
מצוי כאן). זה גם הרישיון הכי טרי, שהיא הוציאה והוא
מכסה לא מעט שירותי תקשורת.
הסעיף היחיד בכל הרישיון הזה שמתייחס לשירות החדש הוא כאן:
כפי שניתן לראות מניסוח הסעיף, יש כאן
בעיה, משום שפרטנר
מספקת שירות אחר לגמרי: היא מספקת
גם תשתית וגם ISP והיא ה-ISP
היחיד של שירות Partner Fiber.
אין ללקוח שום "חופש בחירה" של ספק אינטרנט.
חוק התקשורת, תקנות התקשורת ורישיונות התקשורת של החברות המספקות שירותי תקשורת מקבילים ואף זהים לפרטנר (בזק, הוט ו-Unlimited/IBC), יש להם
רישיון אחר לגמרי מ"רישיון אחוד", רישיון הבנוי אחרת ומוגדר אחרת (למשל יש בו מרכיבים רבים, שאין ברישיון ISP או ברישיון אחוד).
הדבר
הכי חשוב מבחינה רגולטורית ברישיונות של בזק, הוט ו-Unlimited/IBC זה עיקרון ה-
Open Access, כלומר:
כל ISP יכול להתחבר לבית המנוי וזה "חופש הבחירה" של המנוי.
כותב שורות אלו לא שמע על שום שימוע ושום מדיניות שר, או החלטת ממשלה, או כנסת, או כל מסמך אחר (או שינוי חקיקה, או תקנה חדשה), שמגדיר שעקרונות ה-Open Access לא חלים על פרטנר.
הרישיון, שחברת פרטנר הייתה אמורה לקבל ממשרד התקשורת, הוא
רישיון למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים (תשתית), בדיוק כמו ש-Unlimited/IBC קיבלה (
כאן), בהתאמות המתאימות לצרכים ולמבנה של השירות ברשת פרטנר.
אני בדעה, שיש צורך לתת "
הגנת ינוקא" לשירות החדש של פרטנר, כי זה
שירות חיוני, מתקדם ביותר וחשוב ביותר לתושבי מדינת ישראל. יתרה מכך, אני סבור ,שהממשלה חייבת לפתח מנגנון של תמריצים וסיוע (כולל הקלות במיסוי), למי שיפרוס סיבים לבתים באיזורי הפריפריה ולשכונות מצוקה. כך זה נעשה בכל העולם ורק כך אפשר לקדם במהירות סיבים לבתים
בכל מקום, לכל אחד.
אולם,
להתעלם מהפרת החוק ולהיות "פרזנטור" של חברה עסקית, זו לא הדרך הנכונה והחוקית, ששר התקשורת ומנכ"ל משרד התקשורת אמורים ללכת בה.
המהלך הלא חוקי של איוב קרא ושמילה מימון, כפי שחשפנו כאן, מחזק את הצורך הדחוף בהקמת "רשות לתקשורת", רשות עצמאית, שתפעל לטובת הצרכנים ולא נגד הצרכנים ולטובת בעלי ההון וה"מנקורבים לצלחת" של מקבלי ההחלטות, בניגוד מוחלט לחוק ולאחריות המוטלת על שר ומנכ"ל משרד ממשלתי חשוב ובעל כוח כלכלי עצום, כלפי השחקנים הגדולים בשוק.
