השקעה בסטארטאפים באמצעות קרן השקעות
מאת: עו"ד אסף לנדאו, 5.12.17, 15:31

בקיץ האחרון פרסם משרד האוצר מכרז לבחירת קרנות השקעה בחברות הייטק (בדגש על סטארטאפים בשלבים מוקדמים), שתיסחרנה בבורסה הישראלית. אך כדאי לקחת בחשבון לפחות 2 נקודות, שעלולות להאיר את המהלך של משרד האוצר באור קצת פחות בהיר.
 
בקיץ האחרון פרסם משרד האוצר מכרז לבחירת קרנות השקעה בחברות הייטק, שתיסחרנה בבורסה הישראלית, בהתאם לחוק* ולתקנות**. הרעיון פשוט - קרן השקעות, שתשקיע בחברות הייטק ישראליות, בדגש על סטארטאפים בשלבים מוקדמים (לפחות 30%).

הפוטנציאל, לכאורה, גדול. הקרן, בעצם, תאפשר לציבור המשקיעים להשקיע את כספו באותן חברות עם פוטנציאל צמיחה אדיר, בדיוק בשלבים בהם למשקיע הממוצע אין יכולת השקעה ישירה בהן. אם תרצו, להשקיע ב-waze הבאה כשהיא עדיין בחיתולים ולהנות מאקזיט מטורף בהמשך. בנוסף, הקרן עשויה לקבל ערבות מדינה לקבלת אשראי עד 100 מיליון ש"ח לצורך מינוף והגדלת התשואה הפוטנציאלית למשקיעים.

כך בדיוק מנסה לאחרונה קרן איילון (D5) סטארטאפ טכנולוגיה עלית, מבית הלמן-אלדובי, לשווק עצמה לציבור. הקרן, שהשתתפה במכרז של משרד האוצר (עדיין לא פורסמו הזוכים במכרז), הודיעה שחתמה על שיתוף פעולה עם אורי לוין, ממייסדי waze, במסגרתו הקרן תשקיע בחברות בהן לוין מעורב כיום (כ-10 סטארטאפים בשלבים שונים, ביניהם שמות בולטים כמו Moovit, Feex, Zeek ועוד), ולוין ייעץ לקרן בכל הקשור להשקעות ויפעיל את כישוריו כדי לקדם את עסקיהן של החברות המושקעות.

כאמור, הרציונל ברור וקוסם בהחלט. יזם סדרתי מצליח, שמעורב באופן אישי בסטארטאפים בעלי פוטנציאל + קרן השקעות מבית מוכר + תמיכה של המדינה, וכל ישראלי עם קצת כסף פנוי וחלומות על עושר (או לפחות שאיפה לפנסיה מכובדת), יכול להשקיע בקלות (לפחות כמו שקל להשקיע בבורסה) ולקוות, שהאקזיט בדרך. הרי לישראלי הממוצע אין דרך להשקיע באופן ישיר בסטארטאפים, וממילא הסטטיסטיקה מלמדת, שרוב הסטארטאפים נכשלים.

אזי, השילוב החדש בין חברות בהן מעורב יזם, שכבר הצליח, וקרן סחירה המהווה את שכבת הביניים בין המשקיע לחברה עשוי להיות win-win situation אמיתי לכל המעורבים.

בנוסף, מבחינת הסטארטאפים עצמם, השקעה כזו עשויה להיות אטרקטיבית: השקעה של קרן מהסוג הזה משדרת, שישנה התעניינות ציבורית בחברה ובטכנולוגיה שלה, נותנת גושפנקא מקצועית, שהחברה נמצאת על המסלול הנכון ותורמת ליוקרה ולתדמית של החברה - אלמנטים שאין לזלזל בהם בשוק תחרותי והישגי כמו ההייטק.

אולם, כדאי לקחת בחשבון לפחות 2 נקודות, שעלולות להאיר את המהלך של משרד האוצר באור קצת פחות בהיר:

ראשית, כמו שנהוג לומר: "צריך 2 לטנגו". כמו שהקרן רוצה להשקיע, כך הסטארטאפ צריך לרצות שישקיעו בו. נכון הדבר, שהסטארטאפים "חיים" מגיוס לגיוס, והם תמיד נמצאים במצב בו הם צריכים לחשוב על השלב הבא בו יגייסו כספים נוספים. אבל יזמים חכמים יודעים, שלא חשובה רק הכמות, אלא גם האיכות.

לעיתים, המקור של ההשקעה עלול להוות לחברה "כאב ראש" לא קטן, והחברה תעדיף לוותר על אותו מקור. השקעה של גורם כמו קרן השקעות סחירה, עלולה להביא עמה דרישות שקיפות מסוימות, אם בקשר להתנהלות החברה ואם בקשר לקניין הרוחני שלה. האם כל סטארטאפ בשלבים התחלתיים, יסכים לפרסם מידע שכזה? לא בטוח.

שנית, הסחירות של הקרן תושפע ישירות מסחירות החברות בהן היא משקיעה. מכיוון שנתח משמעותי של החברות יהיה חברות, שאינן סחירות, הרי שהדבר עלול לגרום לכך, שיחידות ההשקעה של הקרן תסבולנה מסחירות נמוכה, דבר הגורם לסיכון גבוה בהשקעה עצמה.

נכון שבדורנו, החלום של רבות מהאימהות היהודיות הוא, שהבן או הבת "יעשו אקזיט", אבל האם קיימת גם נכונות לסכן משמעותית את כספי הפנסיה? ימים יגידו.

------------- 
* חוק השקעות משותפות בנאמנות, תשנ"ד-1994;
** תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרן טכנולוגיה עילית), תשע"ז-2016.

מאמר זה נועד להשכלה כללית ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי.

מאת: עו"ד אסף לנדאו, דצמבר 2017.
שותף במשרד ארבל בראון לנדאו – עורכי דין
www.abrlaw.co.il