עמדה: שילוב של דימיון מפותח והיעדר כל עבודת מטה מסודרת, תוך אי הקשבה לציבור, יצר בליל של החלטות מוטעות ב"חוק ההסדרים למשק", שיביא בכנפיו מהפכה וירטואלית ודימיונית לעולם שירותי הטלוויזיה. אולי במשקפי גוגל גלאס זה ייראה כמהפכה...
מאת:
אבי וייס, 18.5.13, 21:00
התכנית של משרד האוצר לתקציב 2013-14 (ביחד עם "חוק ההסדרים במשק"), שכבר ניתחנו אותה בהרחבה
כאן, כוללת כמות מבהילה של החלטות מוטעות. ברגע האחרון, הצליח שר התקשורת והגנת העורף,
גלעד ארדן, להכניס כמה שינויים בהצעת חוק ההסדרים במשק. אתייחס כאן
רק לחידושים, שלא ניתחתי
בכתבה הקודמת.
יש חידוש אחד
חיובי: מינוי מדען ראשי למשרד התקשורת. בהחלט חידוש מרענן, לאחר שבעשור הקודם תקן המדען הראשי (ביחד עם המדען עצמו) "חוסלו" ונעלמו, בסדרת תרגילים ומניפולציות מכוערות של הנהלת משרד התקשורת. כעת, מתקן את "ליקוי המאורות" הזה השר החדש
גלעד ארדן. בהחלט צעד מבורך, בתנאי, שלתפקיד ימונה אדם ראוי ובעל כישורים, ולא עוד אינטרסנט ומקורב, שייצג אינטרסים מוזרים, שאין להם כל קשר לצרכי הציבור והמקצוע, כמו שקרה לא אחת במערכת המינויים במשרד התקשורת (ולא רק במשרד הזה).
כעת ניגש
לעיקר: הרפורמה ששר התקשורת
גלעד ארדן מתכנן בתחום הטלוויזיה הרב-ערוצית. כבר
התייחסתי בהרחבה לתכנית השגויה הזו, שנולדה כתוצאה
מאי הקשבה לציבור וקבלת החלטות הנשלפות מהמותן (או מהשרוול...). החידוש, שנולד בשבוע החולף: החברות הוט ו- YES תחוייבנה למכור את "חבילת הערוצים הצרה" לקבוצות פרטנר וסלקום. נשמע מצויין, במבט ראשון. אולם, זה לא יותר מבדיחה עצובה.
אסקור כאן את הבעיות, שסדרת ההחלטות של השר
גלעד ארדן יוצרות במהלך הזה:
1. לפני שמתחילים לדון בנושא לגופו, חייבים לשאול את השאלה הבסיסית הבאה: מה חשוב יותר: לדאוג לסיב לכל בית (FTTH) בישראל, או לדאוג ל"חבילה צרה" ול"שוק סיטונאי"?
התשובה של "גם וגם"-
אינה אפשרית. שכן, למיזם הסיבים של חח"י יש
רק 2 לקוחות אפשריים: הקבוצות סלקום ופרטנר. הלקוחות הקטנים האפשריים, דוגמת 018-אקספון, בכלל לא רלבנטים לחישובים הכלכליים של המיזם, וממילא 018 כבר
חתמה הסכם עם בזק, כך שהיא לא רלבנטית כעת לעניינו.
כדי להדגיש את הנקודה הזו, אחזור על ההסבר שוב ובצורה שונה: אם הקבוצות סלקום ופרטנר תקבלנה "שירותים בזול" על רשתות בזק והוט, כדי לספק "טריפל" קווי ללקוחות הקצה בישראל, אז הן
אינן לקוחות של ה- FTTH של חח"י. חד וחלק. הן גם אומרות זאת בקולן, למי שרוצה להקשיב. זאת בדיוק הסיבה, שהוט החליטה בשבוע החולף
לעצור את מהלכי פריסת הסיבים שלה ובזק לא ממהרת להתחיל עם הפריסה של הסיבים שלה. כל עוד הרגולציה של השר
גלעד ארדן מבולבלת, אין סיבה להשקיע כסף, במיליארדי ש"ח, בתשתיות סיבים, כשלא ברור לחברות המתחרות:
מה קודם למה, מה חשוב יותר ומה פחות ומה הרגולציה העתידית של הפס הרחב הקווי בישראל?
2. השאלה השנייה: מהי הרגולציה שיש בישראל לנושא שידורי הטלוויזיה במדיות החדשות (דהיינו, על רשת האינטרנט הנייחת והניידת)? התשובה:
לא ידוע. אין אפילו רמז באיזה מקום לעניין זה. רק הצהרות בומבסטיות של השר, שלא עונות אפילו ברמז על שאלה זו. לכן, לפני שמייצרים מהפכה, צריך לקבוע לה כללים, איך היא תעבוד. כיום -
אין כללים. אז איך תהיה מהפכה? בדימיון, הכל אפשרי.
3. השאלה השלישית: איך בדיוק תימכר "חבילת הערוצים הצרה" הזו ע"י הוט ויס לסלקום ופרטנר: על רשת הקואקס המגיעה לבתים בטכנולוגיות הכבלים והלוויין? על רשת האינטרנט? על שילוב שניהם? אולי בסלולר? בכל מקרה,
כל תשובה תהיה שגויה.
אין דבר כזה, בשום טכנולוגיה.
הסברים קצרים:
א. אין שום מודל, לא טכנולוגי לא שיווקי ולא בכלל, מודל שבו חברת תקשורת אחרת (לרבות סלולרית, כמו במקרה שלנו) יכולה "לעלות" על רשת חברות הכבלים והלוויין, לרכב על רשת הקואקס המגיעה לבתי הלקוחות ולמכור שירותי טלוויזיה (ביחד עם שירותים האחרים) ללקוחות הקצה. אני לא שמעתי על "חיה" כזו. אני לא מהבוקר בסיפור הזה ולא נתקלתי מעודי "בחיה" כזו. בשום מקום בעולם. אולי שר התקשורת
גלעד ארדן המציא דבר כזה. יכול להיות. שיפתח סטארט-אפ ויגיש בקשה דחופה לפטנט. אולם, בתור במשרד הפטנטים עומדת לפניו
אליס בארץ הפלאות. היא מחכה לאישור הפטנטים שהמציאה מאז 1865, המועד בו הסופר
לואיס קרול כתב את סיפור הילדים הנצחי אודותיה. מדובר בפנטזיה שלא ברור מי המציא אותה, וכעת היא מצויה ב"חוק ההסדרים במשק".
ב. אם מי מהקוראים יקפוץ ויאמר: זה לא יהיה בטכנולוגיות הכבלים והלוויין על הקואקס, זה יהיה
באינטרנט, הנייח והנייד. אז נשארנו בדיוק באותה משבצת. אין מיסים על דיבורים וחלומות.
אני לא מכיר "חיה" כזו, שחברת תקשורת
אחרת מוכרת חבילת טלוויזיה של חברת כבלים או לוויין ללקוחות הקצה, על הגב שלה ובפס הרחב ברשת האינטרנט שלה ושל מתחרותיה. כ"כ, האם סלקום \ פרטנר תמכור שירותי טלוויזיה של
הוט על הפס הרחב של
בזק, ולהיפך? מאוד מעניין. אני לא ראיתי "חיה" כזו. בשום מקום. ואני לא עיוור.
בנוסף, איזה רישיון אמורות סלקום ופרטנר לבקש, כדי לספק שירות טלוויזיוני על רשת הפס הרחב?
לא ידוע. ראה סעיף 2 למעלה. תעלומה בלשית במסדרונות משרד התקשורת...
ג. יתרה מכך. חבילת הערוצים, בין צרה ובין לאו, היא
לא רכוש חברות הכבלים והלוויין. הן אינן יכולולת למכור חבילה כזו לצד ג' או בכלל, ללא הסכמת בעלי החבילה. הערוצים - לא שלהן. הערוצים בחבילה הם של בעלי הערוצים. הם אלו שחתמו הסכמים עם חברות הכבלים והלוויין. רק איתן. אם חברות הסלולר רוצות את הערוצים הללו, הן חייבות לנהל מו"מ מול הבעלים של כל ערוץ. בדיוק כמו שהוט ויס עשו ועושות כל שנה. זה ברור כשמש.
זה שפרטנר וסלקום לא הצליחו במו"מ כזה עד היום, או שהתנאים להסכמים כאלו לא היו כלכליים עבורן, זה לא אומר שיש דרך אחרת. אין דרך אחרת. רק הערוצים החופשיים (שכבר מצויים על "עידן +") הם
חופשיים. כל השאר -
לא. זה שוק של "קונה מרצון ומוכר מרצון". אם בעל ערוץ לא רוצה למכור לפרטנר או לסלקום את הערוץ במחיר המתאים לו, שום
גלעד ארדן לא יכול להכריח אותו לעשות כן. אנחנו לא בתקופת המהפכה הקומוניסטית. ממילא השיטה הקומוניסטית פשטה את הרגל. ממזמן. אי אפשר להחיות אותה בהבל פה של
גלעד ארדן ו"נערי האוצר".
מכאן, שכל התכנית הזו, ש
גלעד ארדן המציא לקידום "מהפכת הטלוויזיה", יכולה להיכנס היישר לספר "אליס בארץ הפלאות", גרסת 2013. הכל בדימיון. אולי ב"גוגל גלאס" החדשים, זה יכול להיראות יותר מציאותי....
