הפרקליטות בשת"פ עם הנהלת משרד התקשורת "סינדלו" את ד"ר שלמה קרעי
מאת:
מערכת Telecom News, 6.1.23, 10:28
הם העבירו לבית הדין לעבודה בבהילות תצהיר "חלקי" בשם המשרד בנושא הגמלאים, 3 ימים בלבד לפני השבעת הממשלה וכניסת השר החדש לתפקידו. בתצהיר, עליו חתומה סמנכ"לית המשרד היוצאת, אביבית מסבנד "נקבע", שמשרד התקשורת מסרב לשמור בעצמו על קשר עם גמלאי המשרד, כמתחייב מהוראות תקנון שירות המדינה. כ"כ, נחשפים בתצהיר, שקרים בהתנהלות הנהלת משרד התקשורת כלפי גמלאי המשרד, זריקתם לעמותת גמלאי הדואר ואי סדרים בטיפול בכספים המיועדים לטיפול בגמלאים. מעניין יהיה לראות את תגובת שר התקשורת החדש, ד"ר שלמה קרעי, להתנהלות הנ"ל של הפרקליטות והנהלת המשרד, וזאת לאור עמדתו הידועה נגד "שלטון הפקידים" וניסיונם לכפות דעתם על השר הנבחר, ולאור רגישותו החברתית של השר החדש.
במשך עשרות שנים מסרבת הנהלת אגף מינהל ומשאבי אנוש במשרד התקשורת, לשמור על קשר עם גמלאי המשרד כנדרש, וזורקת אותם ל"עמותת גמלאי הדואר", תמורת מיליוני ₪, שהיא מעבירה לעמותה, בתירוץ, שהיא רוכשת מממנה שירותי "שמירת קשר" עם גמלאי המשרד, איתם היא, כאמור, מסרבת לשמור על קשר בעצמה.
כספים אלה מיועדים לכל גמלאי בשירות המדינה כדין, המדינה מתקצבת זאת כל שנה, ובהתאם לתקנון שירות המדינה (התקשי"ר), כל משרד ממשלתי מחויב בעזרת כספים אלה, לשמור בעצמו על קשר עם גמלאיו, באמצעות עובד הרווחה במשרד ובשיתופם הפעיל של הגמלאים.
עוד מתברר, שבנוסף למיליונים הנ"ל, שהנהלת משרד התקשורת העבירה ל"עמותת גמלאי הדואר" במשך עשרות שנים, היא העבירה, במקביל, מיליוני ₪ נוספים מתקציב המדינה ל"חברת דואר ישראל", לצורך מימון העסקת 4 עובדים (בחצאיי משרות), ל"שמירת קשר" עם גמלאי המשרד, במקום הנהלת המשרד.
את כל המיליונים הנ"ל העבירה הנהלת משרד התקשורת, ל"עמותת גמלאי הדואר" ולחברת הדואר, ללא שום בקרה ואף ללא כל הסכם (במשך שנים!), כאשר לכל הצדדים אין עניין אמיתי "לחפור" ולבדוק כמה גמלאים באמת יש למשרד התקשורת ושאותם צריך לממן, שהרי ככל שכמות גמלאי משרד התקשורת הרשומה גבוהה יותר, כך גבוהים יותר סכומי הכסף, שהנהלת משרד התקשורת מעבירה לצורך "שמירת הקשר" עימם.
לאחר שכל ניסיונות גמלאי המשרד לשכנע את הנהלת המשרד, שעליה לשמור עימם על קשר עלו בתוהו, הם הגישו נגדה לפני
כ-3 שנים תביעה לבית הדין לעבודה, בדרישה, שהמשרד ישמור עימם על קשר כנדרש וכן, בדרישה לחקור את אי הסדרים בטיפול בכספי הגמלאים.
את התביעה הגישו עשרות גמלאי משרד התקשורת בראשות נציגות הגמלאים (
זאב קידר, מירה דאיבוג ו
צבי יונדלר), ובאמצעות
עו"ד יגאל לוי (בתמונה משמאל) שבעצמו שימש כסמנכ"ל בכיר במשרד התקשורת.
הסחבת של הנהלת משרד התקשורת בבית הדין לעבודה
לכל אורך ההליך המשפטי, נקטה הנהלת המשרד, שמיוצגת ע"י פרקליטות המדינה ת"א, סחבת, תוך ניסיונות הטעיה חמורים של בית הדין לעבודה. תחילה טענה הנהלת המשרד, שיש לדחות כל הסף את תביעת הגמלאים כי היא "מוקדמת מידי", לאחר מכן בטענה, שהיא "מאוחרת מידי" (התיישנות), וכאשר עלה בידי הגמלאים להפריך את כל טענותיה, העלתה הנהלת המשרד טענה שקרית, לפיה, כביכול, הגלאים עצם אינם רוצים, שהמשרד ישמור עימם על קשר.
לכל אורך ההליך המשפטי בבית הדין לעבודה, איפשר שר התקשורת לשעבר,
יועז הנדל (בתמונה משמאל), את המהלכים הפסולים של הנהלת המשרד.
נציגות גמלאי משרד התקשורת הוכיחה לבית הדין באמצעות עשרות חתימות של גמלאים, שהם דווקא כן רוצים שהמשרד ישמור עימם על קשר, ואז נאלצה הנהלת המשרד להודות, כי כאשר טענה בנוגע לרצון הגמלאים "נפלנו לכדי טעות" וביקשה לתקן את כתב ההגנה שלה, כשהיא מעלה טיעון חדש וחמור: זה לא משנה מה הגמלאים רוצים, כי משרד ממשלתי אינו חייב לשמור בעצמו על קשר עם גמלאיו והוא רשאי לרכוש "שירותי שמירת קשר" מצד ג'.
בית הדין לעבודה, אמנם, כעס על התרגיל הנ"ל של המדינה ואף קבע, ש"המדינה התהפכה", אך איפשר לה לתקן את כתב ההגנה, ושלח את הצדדים להגיש תצהירים.
מעבר לכך, שהעמדה החדשה הנ"ל של הנהלת משרד התקשורת,
סותרת את הוראות התקשי"ר, שקובעות במפורש, כשמלאי המשרד הם חלק מאוכלוסיית המשרד ועל המשרד לטפל בהם באמצעות מנהל הרווחה במשרד ותוך שיתופם הפעיל של הגמלאים, הרי שעמדה זו אינה מוסרית ומסכנת כל עובד וגמלאי בשירות הציבורי בארץ, שעלול למצוא עצמו מנותק קשר מהמשרד בו שירת עשרות שנים.
תצהיר הנהלת משרד התקשורת
בדצמבר 2021 הורה בית הדין לעבודה להנהלת המשרד ולגמלאים להגיש תצהירים, שיתמכו בטענות הצדדים.
בעוד הגמלאים הגישו את התצהירים כנדרש, הנהלת המשרד פתחה בתרגילי סחבת (הנמשכים גם כיום) ונמנעה מלהגיש את התצהירים כנדרש, עד לאחרונה.
אנו חושפים כעת, שהפרקליטות בשת"פ עם הנהלת משרד התקשורת פעלו "לסנדל" את שר התקשורת החדש, ד"ר
שלמה קרעי (בתמונה משמאל), והעבירו לבית הדין לעבודה תצהיר "חלקי" בשם המשרד, 3 ימים בלבד לפני השבעת הממשלה וכניסת השר החדש לתפקידו.
לפתע פתאום אחרי שנים שהנהלת משרד התקשורת נוקטת סחבת מול בית הדין לעבודה ומבקשת שוב ושוב דחיות, ואחרי שכבר לפני שנה הורה לה בית הדין להיערך להגשת התצהירים, ערב השבעת הממשלה החדשה, "פתאום" מגישה הנהלת משרד התקשורת באמצעות הפרקליטות בחופזה, תצהיר וזאת כאשר הם עצמם מודים, שמדובר בתצהיר חלקי והם יצטרכו להגיש תצהיר נוסף, מאחר ו"נדרשת למדינה שהות נוספת להשלמתו".
ב
תצהיר, עליו חתומה סמנכ"לית המשרד
היוצאת,
אביבית מסבנד, (בתמונה העליונה), "נקבע", שמשרד התקשורת מסרב לשמור בעצמו על קשר עם גמלאי המשרד, כמתחייב מהוראות תקנון שירות המדינה.
בנוסף, נחשפים בתצהיר, שקרים בהתנהלות הנהלת משרד התקשורת כלפי גמלאי המשרד, זריקתם לעמותת גמלאי הדואר ואי סדרים בטיפול בכספים המיועדים לטיפול בגמלאים.
השקרים בנוגע לחובת משרד ממשלתי לשמור על קשר עם גמלאיו
כאמור, במשך עשרות שנים מסרבת הנהלת אגף מינהל ומשאבי אנוש של משרד התקשורת, לשמור על קשר עם גמלאי המשרד וזורקת אותם לעמותת גמלאי הדואר, תמורת תשלום נכבד.
מעבר לכך, ששמירת הקשר בין המשרד הממשלתי לגמלאיו היא זכות וחובה מוסרית ממדרגה ראשונה, הוראות התקשי"ר קובעות במפורש, שהגמלאים הם חלק מאוכלוסיית המשרד ועל המשרד לשמור עימם על קשר במגוון תחומים וזאת באמצעות עובד הרווחה במשרד ותוך שיתופם הפעיל של הגמלאים.
אי לכך הייתה ציפייה רבה לראות האם יימצא אותו גורם מוסמך במדינה, שיסכים להצהיר בחתימתו על עמדה מופקרת ומוטעית זו, וייחקר על כך בבית הדין לעבודה.
בתצהיר הנוכחי של אביבית מסבנד, היא חוזרת שוב על העמדה השקרית הנ"ל, לפיה משרד ממשלתי אינו חייב לשמור בעצמו על קשר עם גמלאיו ויכול לרכוש "שירותי שמירת קשר" מצד ג', אלא שיש בעייה אחת "קטנה" - סמנכ"לית למינהל ומשאבי אנוש של משרד התקשורת, אינה מוסמכת להצהיר בשם המדינה על פרשנות הוראות התקשי"ר החלות, כידוע, על כל עובדי שירות המדינה וגמלאיה.
גם א
ביבית מסבנד וגם הפרקליטות יודעים, ש
אביבית אינה מוסמכת להצהיר על זכויות כלל עובדי שירות המדינה וגמלאיה כאמור, ובניסיון חמור להטעות את בית הדין לעבודה ואת הגמלאים, "השחילו" בכל זאת את הטיעון האסור הנ"ל לתצהירה, אך למקרה ומישהו יעלה על הניסיון החמור הנ"ל מצידם, או כאשר תישאל על כך
אביבית מסבנד בחקירתה תחת עינו הפקוחה של בית הדין, מסייגת
אביבית מסבנד את תצהירה בכך, שזו "עמדת המדינה" ושהיא מצהירה על כך רק לאחר, שהדבר נמסר לה "מייעוץ משפטי שקיבלתי".
דהיינו: עד לרגע זה, אף גורם מוסמך במדינה לא לקח אחריות על העמדה המופקרת, שהשמיעה המדינה בפני בית הדין לעבודה, ולפיה משרד ממשלתי אינו חייב לשמור בעצמו על קשר עם גמלאיו ויכול לרכוש "שירותי שמירת קשר" מצד ג'.
השקרים בנוגע לכמות גמלאי משרד התקשורת
כידוע, בעבר שירותי הדואר היו חלק ממשרד התקשורת ולכן עובד, שפרש לגמלאות משירותי הדואר, נחשב "גמלאי משרד התקשורת", אלא ששירותי הדואר הופרדו ממשרד התקשורת באמצעות הקמת רשות הדואר, לפני למעלה מ-35 שנים!
דהיינו: הצעירים מקרב גמלאי שירותי הדואר ההיסטוריים, שפרשו ממש עם הקמת רשות הדואר, אמורים להיות היום בני מאה (100) ופעילים בעמותת גמלאי הדואר.
במשך שנים דיווח אגף מינהל ומשאבי אנוש דיווח שיקרי, כאילו שהוא "מטפל" בכ-1,000 גמלאי משרד התקשורת (כאמור, בני 100), ככל הנראה, משיקולים של תשלום שכר עידוד לעובדי האגף.
ב-2008 דווח לוועדת הרכישות המשרדית על 1,780 גמלאים.
כעבור 6 שנים (!) ב-2014 דיווח המשרד, שלא רק שמספר גמלאי המשרד לא ירד, אלא "קרה נס" והוא עלה ל 1,800.
וכך המשיך המשרד לדווח לפי "חוק חופש המידע":
1,100 (שנת 2015),
1,100 (שנת 2016),
1,100 (שנת 2017).
החל מ-2018 הפסיק המשרד לדווח על מספר גמלאיו – וב-2021, טען המשרד ל-646 גמלאים.
משרד המשפטים (רשם העמותות), שביצע חקירת עומק ב"עמותת גמלאי הדואר, חשף כשלים חמורים בפעילות העמותה, לרבות אי סדרים בפנקס החברים, הכולל חברים שמזמן הלכו לעולמם.
בנוסף, גמלאי משרד התקשורת חשפו מספר פרוטוקולים פנימיים של הנהלת המשרד, שבהם מודים בכירי משרד התקשורת, משרד האוצר והנציבות, שאין להם מושג אפילו כמה גמלאים (חיים) יש למשרד התקשורת.
כך לדוגמא, חשפו הגמלאים את פרוטוקול הישיבה, שנערכה ב-17.11.14: בישיבה השתתפו:
תמי לשם, (בתמונה משמאל), סמנכ"לית למינהל ומשאבי אנוש,
גלעד שמיר, מנהל מינהל הגמלאות במשרד האוצר,
דורון און, מנהל מחלקת גמלאים בחברת הדואר,
צבי יונדלר, גמלאי המשרד ו
שרית עסיס, מנהלת תחום משאבי אנוש במשרד (שגם רשמה את סיכום הישיבה).
בפגישה פירטה
תמי לשם, את "הבעיות במתכונת זו" של טיפול בגמלאי המשרד באמצעות עמותת גמלאי הדואר:
"1. המשרד מעביר כאמור כספים מידי שנה לעמותה בעבור כל גמלאי ולמעשה מאחר שאין לנו רשימות מעודכנות של הגמלאים, אין לנו מידע על הגמלאים שהלכו לעולמם. במצב זה, יש חשש, שהמשרד מעביר כספים לגמלאים שבאופן מעשי, לא מקבלים שירות מעמותת הגמלאים.
2. יש טענות מצד גמלאי המשרד, שפרשו בשנים האחרונות, לכך, שאם הם לא משלמים תשלום חודשי (דמי חבר), לעמותה, הם בעצם לא מקבלים שירות (נופשונים, מסיבות, הלוואות וכד').
3. חלק מגמלאי משרד התקשורת טוענים, שהפעילות, שנעשית לגמלאי חברת הדואר ומשרד התקשורת, אינה מתאימה להם ושהם היו מעדיפים לקיים את הפעילות עם עובדי וגמלאי משרד התקשורת במתכונתו הנוכחית (דהיינו עם הגמלאים שלאחר 1987)."
4. בישיבה הנ"ל פירט
דורון און את "הבעיות הקיימות ברשימת הגמלאים":
"א. יש לנו קושי לבודד את גמלאי משרד התקשורת מגמלאי חברת דואר ישראל (בשל היעדר רישום נתונים מהימן).
ב. אין לנו מידע לגבי גמלאים שנפטרו. לא תמיד המשפחה מודיעה לעמותה ויש מצבים מביכים בהם אנו שולחים דואר או מתקשרים לגמלאים שהלכו לעולמם. מינהל הגמלאות מסרב לתת לנו נתונים על נפטרים".
5. בישיבה הנ"ל מסר
יונדלר, ש"קיימת בעיה עם קבלת עדכונים ונתוני הפורשים בפנסיה צוברת. אין בסיס נתונים מפני שאין במינהל הגמלאות נתונים על הפורשים בפנסיה צוברת. ההקצאות הכספיות השנתיות, שמעביר משרד התקשורת עבור גמלאיו לעמותה, מחייבות בדיקה נוספת עקב אי בהירות לגבי מספר גמלאי המשרד המקבלים שירותים מהעמותה מחד ומספר מדויק של גמלאי המשרד, מאידך".
6. בישיבה הנ"ל הסביר
גלעד שמיר, ש"מינהל הגמלאות התחייב בפני משרד הפנים, שלא לפרסם שמות נפטרים".
לקרוא ולא להאמין! הנהלת משרד התקשורת, כמו גם בכירים נוספים בשירות המדינה, יודעים, שכספים המיועדים לגמלאי משרד התקשורת אינם משמשים ליעדם, כולל מימון "שמירת קשר" עם גמלאים, שמזמן אינם בחיים, והם עומדים כעת מול שופטת בית הדין לעבודה וטוענים "שהכל בסדר".
גם אנו חשפנו כאן, שפנקס החברים של "עמותת גמלאי הדואר", הגיעה לידינו ובדיקה מהירה של הפנקס, שנמצא גם בידי רשם העמותות (משרד המשפטים) ומתוארך ל-2021, מגלה, שהוא פיקטיבי ומנותק כל קשר למציאות.
למען האמת, מעליב קצת להיווכח, שהמעורבים בדבר, אפילו לא מצאו לנכון להסוות את הפיקטיביות של פנקס החברים בעמותה.
פנקס החברים של "עמותת גמלאי הדואר", כולל כ- 2,730 גמלאים המסווגים לפי שייכותם: משרד התקשורת, או חברת הדואר (לצד פרטים אישיים נוספים של כל גמלאי/ת: שם, מס' תעודת זהות, כתובת, טלפון ודמי החבר שהוא משלם).
וכאן מתגלית השחיתות "במלוא תפארתה":
מסתבר, שלפי פנקס החברים של "עמותת גמלאי הדואר", כמעט ואין בעמותה, גמלאים השייכים לדואר, ורובם ככולם של הגמלאים שייכים למשרד התקשורת.
כך, מתוך 2,730 הגמלאים הרשומים בפנקס החברים של "עמותת גמלאים הדואר", מוגדרים באופן פיקטיבי 2,533 כגמלאי משרד התקשורת, ורק 72 גמלאי העמותה מוגדרים כגמלאי חברת הדואר. היתרה של כמה עשרות גמלאים, לא סווגה לפי שייכות.
בתצהיר הנוכחי של אביבית מסבנד היא, למעשה מאשרת את כל הטענות הנ"ל לגבי
השקרים סביב כמות גמלאי משרד התקשורת.
אביבית מסבנד אמנם חוזרת בתצהירה על הטענה המופרכת
לקיומם של מאות גמלאים חיים של משרד התקשורת (646) עוד מהתקופה, שהוקמה רשות הדואר לפני מעל 35 שנה וכאמור,
אמורים להיות כעת בני 100 ומעלה, ופעילים בעמותת גמלאי הדואר, אך גם
אביבית מסבנד יודעת, שמדובר בנתון מופרך ולכן מבהירה, שאין היא מצהירה על כך מידיעתה האישית, אלא שהיא אומרת את הדברים כעדות שמועה בלבד "בהתבסס על מידע שהועבר אלינו ממנהלת הגמלאות במשרד האוצר...".
אביבית מסבנד, שכאמור, יודעת, שמדובר
בנתון מופרך של גמלאים, לא הסתפקה בהגנה הנ"ל על עצמה, אלא עמדה על כך, שבתצהירה יופיע במפורש ובאותיות מודגשות, שהיא קיבלה ממינהלת הגמלאות מספר בלבד, אך כשפנתה לקבל את הנתונים עליהם מתבסס המספר, בקשתה לא נענתה.
לא מאמינים? הנה הציטוט מ
התצהיר של אביבית מסבנד:
"משרד התקשורת פנה מספר פעמים למנהלת הגמלאות לצורך קבלת רשימה שמית של כל גמלאי משרד התקשורת והשארים של גמלאים המקבלים קצבה ממנהלת הגמלאות, אך המידע המבוקש טרם התקבל. משרד התקשורת אף פנה לקבלת המידע במסגרת הוועדה להעברת מידע בין גופים ציבוריים, אך פנייתו טרם נענתה".
ויודגש: לא זו בלבד שסמנכ"לית מינהל ומשאבי אנוש של משרד התקשורת, מודה בפה מלא ובתצהיר חתום, שאין בידי המשרד נתונים לגבי גמלאי המשרד ושמינהלת הגמלאות לא מעבירה להם את הנתונים, אלא שמלכתחילה השיח בין המשרד למינהלת הוא רק לגבי גמלאים "המקבלים קצבה מהמינהלת" (דהיינו בפנסיה תקציבית), בעוד שקיימים גמלאים, שאינם מקבלים קצבה ממינהלת הגמלאים (בפנסיה צוברת) ולגביהם אין מידע, לא במשרד ולא במינהלת.
ההודאה הנ"ל ב
תצהיר של אביבית מסבנד, היא חמורה ואף עלולה להגיע לכדי פלילים, שכן, מעבר לעובדה, שהנתון המופרך הנ"ל משמש את המשרד כתירוץ שיקרי להתחמק מטיפול בעשרות גמלאי המשרד האמיתיים, אלא שהמשרד העביר מידי שנה ובמשך עשרות שנים מיליוני ₪ לעמותת גמלאי הדואר ולחברת הדואר, לצורך "שמירת קשר" עם גמלאי המשרד (במקום הרווחה של המשרד) ומסתבר, שהכספים שהועברו למימון הקשר לכל גמלאי וגמלאית, התבססו על כמות גמלאים פיקטיבית ובלתי מבוקרת.
השקרים בנוגע לטיפול השערורייתי של משרד התקשורת בכספי הגמלאים
כפי שחשפנו בעבר, במסגרת תביעת גמלאי משרד התקשורת, התגלה, בין היתר, שבמשך שנים רבות העביר משרד התקשורת סכומי עתק לעמותת גמלאי הדואר, כדי שזו, כביכול, תטפל בגמלאי המשרד, במקום עובדי אגף מינהל ומשאבי אנוש של המשרד.
עוד התגלה, שסכומי עתק אלה הועברו ע"י המשרד לעמותה, ללא כל פיקוח ומבלי שלמשרד יש כל מידע לגבי כמות הגמלאים ואופן הטיפול בהם.
יתרה מכך, התברר כאמור, שמשרד התקשורת העביר במשך שנים כספים עבור כמות מופרכת של כ-1,000 גמלאים למרות שרשות הדואר נפרדה מהמשרד אי שם בשנת 1987 ולכן "הצעירים" שבין הגמלאים אמורים להיות בני 100 ויותר ("תחיית המתים").
עוד נחשף, שהמשרד העביר לעמותה סכומי עתק אפילו עבור גמלאים, שכלל אינם חברים בעמותה ואינם מקבלים ממנה כל שירות.
ואם אין די בכך, הגמלאים חשפו, שהעברת הכספים העצומה הנ"ל, בין המשרד לעמותה, התבצעה אף מבלי שנחתם כל הסכם בין הצדדים (ההסכם הראשון, שנחשף, הוא רק מ-2011, דהיינו: 24 שנים לאחר הפרדת רשות הדואר מהמשרד).
כאמור, מפרוטוקולים פנימיים של משרד התקשורת, שצורפו ע"י הגמלאים לכתב התביעה, התברר, שהנהלת המשרד ידעה היטב, שמדובר בהעברת כספים בלתי חוקית, שאינם משמשים למטרה, שלשמם הם הוקצו: טיפול בגמלאי משרד התקשורת.
בנוסף, גם רשות התאגידים פרסמה דו"ח ביקורת חמור על התנהלות עמותת גמלאי הדואר, לרבות העובדה, שפנקס החברים שלה כולל גמלאים שנפטרו. רשות התאגידים על ביטלה את "אישור ניהול תקין" של העמותה החל משנת 2016, דבר אשר אסר על המדינה להמשיך ולהעביר לה כספים.
עם חשיפת הדברים, באמצעות כתב התביעה, שהגישו הגמלאים, השיב משרד התקשורת, שהוא חדל להעביר כספים ל"עמותת גמלאי הדואר", החל מ-2016. לטענת המשרד, הוא חדל להעביר כספים לעמותה מהמועד הנ"ל בשל העובדה, שהעמותה מסרבת להעביר לו נתונים לגבי גמלאי המשרד. אולם, הגמלאים חשפו, שרשות התאגידים היא זו ששללה מהעמותה את "אישור ניהול תקין" ולכן נאסר על המשרד להעביר כספים לעמותה.
אולם, הגמלאים המשיכו וטענו, שתשובת משרד התקשורת לבית הדין לעבודה, לפיה המשרד, לכאורה, לא מעביר כספים לעמותת גמלאי הדואר מסוף 2015 - היא פשוט לא נכונה, ושחרף האיסור בחוק ולמרות הכחשות המשרד, הוא המשיך להעביר כספים השייכים לגמלאים, אם באופן ישיר לעמותה ואם בתנועה סיבובית דרך חברת דואר ישראל.
למעשה, משרד התקשורת היה "חייב" להמשיך להעביר לדואר את כספי הגמלאים, שכן כל עוד הוא משלם ל"מישהו" עבור הטיפול בגמלאי המשרד, כלל לא מעניין אותו מה קורה עם הגמלאים. הפסקת התשלום כמתחייב מהוראות חוק החברות (בשל היעדר "אישור ניהול תקין"), הייתה חושפת את תרמית "הפרטת" הטיפול בגמלאי משרד התקשורת לגוף חיצוני, ומאלצת את המשרד לטפל בגמלאים כנדרש. אך לעשות זאת מבלי שרשות התאגידים תעלה על כך - במסגרת הביקורות שלה על העמותה.
השאלה הנוספת המתעוררת היא: האם התרמית הנ"ל של הנהלת משרד התקשורת בוצעה בתיאום עם נציבות שירות המדינה ומשרד האוצר, או שהדבר נעשה גם תוך הטעיה שלהם. דבר אחד בטוח, תרגיל המשך העברת כספי הגמלאים בניגוד לדין, חייב את הנהלת משרד התקשורת לשתף פעולה עם הנהלת חברת הדואר ועם עמותת גמלאי הדואר. כפי שיפורט להלן.
וכך עבד המנגנון הבלתי חוקי של העברת כספי הגמלאים ע"י הנהלת משרד התקשורת:
העברת כספי הגמלאים ב-2016:
כאמור, החל מתחילת -2016 נטלה רשות התאגידים את "אישור ניהול תקין" מעמותת גמלאי הדואר ולכן החל משנה זו, חל איסור חוקי על משרד התקשורת להעביר לעמותה כספי מדינה.
מבדיקת דו"ח ההתקשרות של משרד התקשורת עם ספקים, עולה, שב-22.12.16 העביר משרד התקשורת לחברת הדואר סכום של 130 אלף ₪ עבור הטיפול בגמלאים.
בנוסף, עולה מדו"חות ההתקשרות של משרד התקשורת, שהמשרד תיקצב ב-18.12.16 סכום נוסף של מעל 46 אלף ₪ (בפועל שולמו מעל 41 אלף ₪), לצורך טיפול בגמלאים עד לתקופה של 31.12.17 - אלא שבאופן חשוד ביותר, כספים אלה לא הועברו הפעם לעמותת גמלאי הדואר (נטולת "אישור ניהול תקין"), אלא לחברת בזק (?!)
העברת כספי הגמלאים ב-2017:
חרף העובדה, שהחל מ-2016 נאסר, כאמור, על משרד התקשורת להעביר כספים לעמותת גמלאי הדואר ולפי טענתו הוא אינו מעביר כספים אלה, מבדיקת דו"ח ההתקשרות של משרד התקשורת עם ספקים, דווקא עולה, שב-6.12.17 העביר המשרד לחברת הדואר סכום של 130 אלף ₪ עבור "הטיפול" בגמלאים.
העברת כספי הגמלאים ב-2018:
חרף העובדה, שהחל מ-2016 נאסר, כאמור, על משרד התקשורת להעביר כספים לעמותת גמלאי הדואר ולפי טענתו הוא אינו מעביר כספים אלה, מבדיקת דו"ח ההתקשרות של משרד התקשורת עם ספקים, עולה, שב-24.12.18 העביר המשרד לחברת הדואר סכום של 130 אלף ₪ עבור הטיפול בגמלאים.
העברת כספי הגמלאים ב-2019:
חרף העובדה, שהחל מ-2016 נאסר, כאמור, על משרד התקשורת להעביר כספים לעמותת גמלאי הדואר ולפי טענתו הוא אינו מעביר כספים אלה, מבדיקת דו"ח ההתקשרות של משרד התקשורת עם ספקים, עולה, שב-26.12.19 תיקצב המשרד לחברת הדואר, סכום של 144 אלף ₪ עבור "טיפול" בגמלאים.
כאמור, הפעם העלילה מסתבכת מכיוון שבניגוד לשנים עברו, שבהן משרד התקשורת הרגיש חופשי לתעתע בכולם ולעביר בניגוד לדין את כספי הגמלאים לחברת הדואר ולא לעמותת גמלאי הדואר (נטולת "אישור ניהול תקין"), הפעם כבר גמלאי המשרד נכנסו לתמונה, פנו בתלונה לרשות התאגידים המפקחת על עמותת גמלאי הדואר.
חשיפת מהלכי המשרד הפסולים ע"י הגמלאים החל מ-2019, אילצה את הנהלת המשרד לזנוח את כוונתה להעביר בפועל את הסכום הנ"ל לחברת הדואר והפעם באופן חסר תקדים, הסכום של 144 אלף ₪ שכבר היקצה המשרד לחברת הדואר עבור "הטיפול" בגמלאים ואמור היה לעבור ב-2020 - לא הועבר בפועל.
בתצהיר הנוכחי של אביבית מסבנד היא, למעשה, מודה לראשונה בקולה (ובחתימתה!) בכל טענות הגמלאים בנוגע לאי הסדרים בטיפול בכספי הגמלאים, לרבות בהמשך העברת כספי הגמלאים לעמותת גמלאי הדואר ב- 2016, למרות שהדבר נאסר בהוראת רשם העמותות, המשך העברת כספי הגמלאים בתנועה סיבובית לחברת הדואר ( ולא ישירות לעמותה), לצורך "טיפול" בגמלאי המשרד וכן, מודה
אביבית מסבנד בתצהירה, שהמשרד תיקצב העברת כספי הגמלאים לחברת הדואר גם ב-2019, אך בסופו של דבר נמנע מלעשות זאת.
ב-2020, כשמשרד התקשורת כבר שקוע עמוק בהליך משפטי, שיזמו נגדו גמלאי המשרד, כבר אין זכר בדו"חות המשרד להקצבת כספים לחברת הדואר עבור "הטיפול" בגמלאים. מה שכן, ניתן למצוא ב-2020, זה תשלום "מוזר" לחברת בזק עבור "טיפול" בגמלאי משרד התקשורת.
לא מאמינים, שהמשרד המשיך להעביר לעמותת גמלאי הדואר ולחברת הדואר, שלא כדין, כספים השייכים לגמלאים בשנים 2016-2018? הנה הציטוטים מ
התצהיר של אביבית מסבנד:
- "התשלום האחרון לעמותה בוצע על ידי המשרד בסוף שנת 2016"
- "בשנת 2018, לאחר שלא השלימה העמותה את העברת המידע הנדרש על ידי המשרד, הקפיא המשרד את השתתפותו בתקצוב החלק היחסי של משכורות העובדים בעמותה אשר טיפלו בגמלאי משרד התקשורת".
- "בשנת 2019 אמנם נפתחה הזמנה לצורך שריון תקציב לתשלום לחברת הדואר...אולם ההזמנה לא בוצעה בפועל ולא הועבר תשלום לחברת הדואר".
בנוסף, לראשונה מודה
אביבית מסבנד בקולה (ובחתימתה!), כי במשך כ-14 שנה (!) העביר משרד התקשורת כספים לעמותת גמלאי הדואר ולחברת הדואר ללא שם הסכם בין הצדדים, הסכם שנחתם רק ב-2011 (בעוד חברת הדואר הופרדה מהמשרד כבר ב-1987).
כאשר קוראים את ההודאות הנ"ל של
אביבית מסבנד, ממנה עולים אי סדרים חמורים בטיפול משרד התקשורת בכספי הגמלאים ומוסיפים לכך את העובדה שנחשפה ולפיה המשרד העביר לעמותת גמלאי הדואר ולחברת הדואר כספי מדינה בהתבסס על כמות גמלאים מופרכת, ניתן להבין מדוע ביקשה הנהלת המשרד למנוע מבית הדין לעבודה לחקור את אי הסדרים הכספיים בטענת סרק, כאילו אין לבית הדין סמכות תלדון בכך (טענה שהגמלאים הפריכו בקלות ובית הדין דחה על הסף).
הודאתה הנ"ל של
אביבית מסבנד, אף צובעת בצבעים פליליים את העברת המיליונים ע"י הנהלת המשרד מתקציב המדינה ל"עמותת גמלאי הדואר" ולחברת הדואר.
השקרים בנוגע לשיחות שקיים (לכאורה) אגף משאבי אנוש עם גמלאי המשרד
כאשר התארגנו בשנים האחרונות גמלאי משרד התקשורת והחלו לדרוש במפגיע מהנהלת המשרד לשמור עימם על קשר כנדרש (לרבות באמצעות הגשת תביעה לבית הדין לעבודה), מיהרה הנהלת המשרד "לכסות" על חלק מהשחיתות והחלה "במקצה שיפורים", שבמסגרתו הוזמנו בגמלאים לאירועים ספורים של הרמת כוסית במשרד - הזמנות מלאכותיות, שנועדו לאפשר למשרד לכתוב על כך בכתב ההגנה ומיותר לציין שמייד לאחר הגשת כתב ההגנה ע"י המשרד, הזמנת הגמלאים הופסקה.
בתצהיר הנוכחי של אביבית מסבנד, היא כמובן מנפנפת בהזמנות הספורות של הגמלאים להרמת כוסית במשרד, אך כמובן "שוכחת" לציין בחוסר תום לב משווע, שההזמנות האלו החלו רק בשנים האחרונות כתוצאה מדרישת הגמלאים והופסקו מייד לאחר שהמשרד עשה בהן שימוש בכתב ההגנה ולא היה בהן עוד צורך מבחינתו.
אגב, לגבי זימונם בעתיד של גמלאי המשרד לפעילויות הנ"ל של הרמת כוסית במשרד, לא הייתה מחלוקת בדיונים בבית הדין לעבודה ואת זה כבר יש לגמלאים "בכיס", אך המחלוקת היא לגבי מכלול הפעילויות המפורטות בתקשי"ר ושאותן מחויב כל משרד להעניק לגמלאיו.
סוגייה חמורה נוספת בנוגע לקשר בין הנהלת אגף מינהל ומשאבי אנוש, לבין גמלאי המשרד, נחשפה כאשר המשרד העלה טענה שירית לפיה, כביכול, במהלך מגפת הקורונה, שוחחה ממנהלת משאבי אנוש עם גמלאי המשרד וחלק "ניכר" מהם אמר לה שהוא לא מעוניין שהמשרד ישמור עימם על קשר.
הטענה השקרית הנ"ל של המשרד עוררה כעס רב בקרב הגמלאים, שדרשו שמנהלת משאבי אנוש תגבה בתצהיר את טענתה זו ותיחקר עליה, על כל המשתמע מכך.
בהמשך, הנהלת משרד התקשורת נסוגה מייד מטענה שקרית זו לגבי "התנגדות" זו שכביכול הביעו הגמלאים באזני מנהלת משאבי אנוש, לשמירת הקשר של המשרד עימם. מיותר לציין כי הנהלת המשרד גם לא חזרה על טענה שקרית זו בתצהיר של הסמנכלי"ת
אביבית מסבנד ואילו תצהיר של מנהלת משאבי אנוש, בחר המשרד שלא להגיש, והוא יודע למה.
בנוסף, "שכחה"
אביבית מסבנד לספר בתצהירה לבית הדין לעבודה, שבהתאם להוראת בית הדין, החל אגף משאבי אנוש לפנות לגמלאי המשרד בשאלה האם הם מעוניינים שהמשרד ישמור עימם על קשר, וכאשר כל הגמלאים השיבו בחיוב הפסיק המשרד את השיחות עם הגמלאים וסרב להמשיכן, חרף דרישת נציגות הגמלאים.
השקרים בנוגע לניגוד העניינים של אביבית מסבנד
במסגרת תביעת גמלאי משרד התקשורת, נטען, בין היתר, לניגוד עניינים של
אביבית מסבנד, שכן, התברר לגמלאים, כי בעת ש
אביבית מסבנד קיימה עימם משא ומתן בנוגע לדרישתם לעזוב את עמותת גמלאי הדואר ולהפסיק את העברת הכספים שלהם לעמותה ולחברת הדואר, פעלה במקביל
אביבית מסבנד להיבחר בעצמה כדירקטורית בהנהלת חברת הדואר.
חשיפת ניגוד העניינים החמור הנ"ל של
אביבית מסבנד שכמובן
הוסתר מהגמלאים במהלך המשא ומתן, "התפוצץ" ברעש גדול והביא להסרה מיידית של מועמדותה לדירקטוריון חברת הדואר והחלפתה בעובדת אחרת של המשרד.
בתצהיר הנוכחי של אביבית מסבנד היא מודה לראשונה בקולה (ובחתימתה!), שאכן בעת ניהול המשא ומתן על ידה עם הגמלאים כאמור, היא הייתה, במקביל, מועמדת לדירקטוריון חברת הדואר.
לא מאמינים? הנה הציטוט מ
התצהיר של אביבית מסבנד:
"מועמדותי לתפקיד דירקטורית מטעם המדינה הייתה כעובדת משרד התקשורת, ולא כמינוי מטעם חברת הדואר".
מיותר לציין, ש
אביבית מסבנד לא מספקת כל הסבר בתצהירה כיצד הרשתה לעצמה להתיימר לנהל מו"מ עם גמלאי המשרד בעודה מצויה בניגוד עניינים חריף ומדוע דבר מועמדותה לדירקטוריון חברת הדואר
הוסתר מהגמלאים.
במקום זאת ולאחר שנחשפה ע"י הגמלאים, "קובעת"
אביבית מסבנד בתצהירה, כי בסופו של דבר "אינני מכהנת בתפקיד דירקטורית בחברת הדואר ועל כן אין כל בסיס לטענות התובעים בעניין זה".
וכן, "מנקה" עצמה
אביבית מסבנד ב"קביעה" ש"מעולם לא הוגשה תלונה רישמית בעניין זה ועל כן הגוף המוסמך במדינה לבחינת ניגוד עניינים, לכאורה, לא נדרש לבחון את הנושא". (הערת מערכת חשובה: מדובר
בטענה שקרית מוחלטת. שכן, הוגשה תלונה ויותר מאחת בעניין ספציפי זה, ע"י
אבי וייס, כמפורט
כאן).
מעניין מה יהיה לבית הדין לעבודה להגיד על משא ומתן כזה ע"י סמנכ"לית למינהל ומשאבי אנוש. או שמא המשרד "יקבע" שאין לבית הדין לעבודה סמכות לדון בכך ושמותר להנהלה להתנהג כך כלפי עובדים וגמלאים.
השקרים בנוגע להתנהלות הנהלת המשרד מול הגמלאים לאורך השנים
במסגרת כתב התביעה והתצהירים, שהגישו הגמלאים, תוארו ממקור ראשון ובגיבוי מסמכים, מקרים רבים בהם פנו גמלאים להנהלת המשרד בבקשה שישמור עימם על קשר, אך בקשתם נדחתה.
עוד פרטו הגמלאים כיצד הנהלת המשרד בעצמה מודה בפרוטוקולים פנימיים, כי גמלאי המשרד אינם מטופלים באמת ואיש לא שומר עימם על קשר, שהמשרד יודע שההסדר עם עמותת גמלאי הדואר אינו חוקי, שהמשרד מממן שמירת קשר עם גמלאים שאינם חברים בעמותה ואף חלקם אינם בחיים. ועוד.
כ"כ, הוכיחו הגמלאים בכתובים, כי ב-2012 הטעתה הסמנכ"לית למינהל ומשאבי אנוש של משרד התקשורת דאז,
תמי לשם, את נציבות שירות המדינה, כאילו כלל גמלאי המשרד מטופלים ע"ח עמותת גמלאי הדואר ללא צורך בתשלום, ורק מי שמעוניין בשירות עודף יכול ולונטרית לשלם.
הגמלאים אף הוכיחו בכתובים, שהוגשו לבית הדין, כיצד ועדת הרכישות המשרדית של משרד התקשורת, הוטעתה בעת שנתבקשה ע"י
תמי לשם, לאשר את ההתקשרות עם עמותת גמלאי הדואר ועם חברת הדואר, לרבות בנוגע לסכום "המנופח" שיש להעביר, לעובדה, שנציג המשרד לא צורף להנהלת העמותה ולא שוריין מקום לנציג הגמלאים במועצה ועוד.
וכיצד התמודדה
אביבית מסבנד בתצהירה עם כל הטענות כבדות המשקל והמוכחות הנ"ל?
בתצהיר הנוכחי של אביבית מסבנד, שאמור לשקף את עמדת משרד התקשורת (לרבות שר התקשורת!) בחרה
אביבית מסבנד שלא להתייחס כלל לטענות החמורות הנ"ל של הגמלאים.
לא מאמינים? הנה הציטוטים מהתצהיר של
אביבית מסבנד.
בתחילת התצהיר, מבהירה
אביבית מסבנד כנדרש, מדוע היא האדם המתאים להגיש לבית הדין את התצהיר בשם משרד התקשורת: "מתוקף תפקידי, טיפולי ומעיון במסמכים בעניין, ידועות לי העובדות המפורטות להן".
כאמור, למרות האמור לעיל, בהמשך התצהיר מתחמקת
אביבית מסבנד מלקחת אחריות על הדברים ומרחיקה עצמה כמי שמהווה את הגורם המוסמך והנכון להגיש את התצהיר מטעם המשרד: "בנוגע לטענות התובעים בדבר פגישות עם גורמים שונים במשרד במסגרתן נדון נושא הטיפול בגמלאי המשרד ואשר לא קודמו כפי שציפו, אבהיר כי המדובר בשורת אירועים אשר התרחשו טרם כניסתי לתפקיד".
הבנתם? משרד התקשורת נדרש ע"י בית הדין לעבודה להגיש תצהירים, אחרי פעולות סחבת רבות הוא בוחר להגיש תצהיר של
אביבית מסבנד, שמסבירה למה היא האדם המתאים להגיש את התצהיר, ואז היא מסרבת להתמודד עם טענות הגמלאים ולתמוך בדברים שהמשרד כתב בכתב ההגנה שלו עצמו.
ההתנהלות החמורה הזו "מוחקת" למעשה חלקים נרחבים מכתב ההגנה של המשרד ומותירה בפני בית הדין לעבודה רק את טענות הגמלאים, ללא הכחשה של המשרד (דהיינו: קבלת טענות הגמלאים!).
לסיכום
ההתנהלות של הנהלת משרד התקשורת כלפי גמלאי המשרד, היא
בלתי חוקית ובלתי מוסרית.
סירובה המתמשך של הנהלת המשרד לשמור על קשר עם גמלאי המשרד, ששירתו בו עשרות שנים, בנימוק מופרך לפיו, כביכול, אין משרד ממשלתי מחויב לשמור על קשר עם גמלאיו והוא יכול לרכוש "שירותי שמירת קשר" מצד ג', הוא מסוכן ומהווה איום ישיר על כל עובד וגמלאי בשירות המדינה.
העובדה, שהנהלת המשרד נקטה סחבת במשך שנים ואילו כעת הגישה בחופזה תצהיר חלקי, ימים ספורים טרם כניסת שר התקשורת החדש לתפקידו, מהווה ניסיון פסול "לסנדל" את השר החדש, ד"ר
שלמה קרעי, שידוע בגישתו החברתית ובהתנגדותו ל"שלטון הפקידים" על חשבון הדרג הנבחר.
מעניין יהיה תחילה לראות את תגובתו של השר החדש ד"ר
קרעי להתנהלות הנ"ל, ובהמשך יהיה לא פחות מעניין לראות מה יפסוק בית הדין לעבודה במה שמסתמן כאחד התיקים החשובים, שהתנהלו לאחרונה בתחום יחסי העבודה, עם השלכות רוחב מרחיקות לכת, על כלל העובדים והגמלאים בשירות המדינה.
נספח א':
30 החשיפות הקודמות של
שערוריית הגמלאים, חשיפות הנוגעות
לתקופה של כהונת השר
יועז הנדל, כשר התקשורת (לפני פיטוריו), לתקופתו של שר התקשורת
בני גנץ, ולכהונתו החוזרת של
יועז הנדל כשר התקשורת.
לקרוא ולא להאמין:
עדכון 6.1.23: נשלחה שאילתה לשר התקשורת החדש בנושא הנדון כאן למעלה. הפנייה במלואה -
כאן. טרם התקבלה תשובה. ככל שתתקבל, נעדכן בהתאם.
במקביל,
רפי הוידה (גמלאי המשרד, לשעבר מ"מ המדען הראשי של משרד התקשורת) פנה למבקר המדינה ולגורמים נוספים, בנושא זה, פנייתו המלאה -
כאן.
עדכון 26.1.23: פורסם כאן (כותרת בלבד): "
קרעי מושך את בקשתו למינוי מנכ"ל משרד התקשורת - לאחר שנודע כי מועמדו צפוי להיפסל.
אלעד מלכא לא עומד בדרישות הסף לתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת ■
קרעי מינה אותו ליועץ בלשכתו כדי שיוכל להשתתף בדיונים על רפורמה בשוק התקשורת, שבמרכזה שינוי התקציב של תאגיד השידור הציבורי כאן."
עדכון 29.1.23: נציבות שירות המדינה הגישה תצהיר לבית הדין לעבודה בת"א בעניין גמלאי משרד התקשורת.
התצהיר כאן.
עדכון 20.9.23: עוד סיפור מוזר שלא לומר בלתי מתקבל על הדעת במשרד הזה:
אביבית מסבנד היא סמנכ"לית בכירה למנהל ומשאבי אנוש בו זמנית בשני משרד ממשלה גם יחד: מזה שנים רבות במשרד התקשורת ולאחרונה גם במשרד לביטחון לאומי. לא מאמינים שיש דבר כזה (סמנכ"לית בכירה בו זמנית בשני משרד ממשלה שונים)? אז הנה כל העובדות, שחור על גבי לבן:
כאן.
עדכון 2.11.23: הסיפור ההזוי של
אביבית מסבנד במשרד לביטחון לאומי (ראה עדכון מה-20.9.23) הסתיים בפארסה ענקית: היא התפטרה בזעף, כמפורט
כאן