הסרת ההשחרות בצווי האזנת הסתר של המשטרה - מה נחשף בצווים שרצו להסתיר?
מאת: אבי וייס, 13.4.23, 07:30

חשיפת מה היה כתוב והוסתר תחת ההשחרות ב"צווי מחקרי תקשורת", שהוציאה מ"י, כי זה לא אפשרי ולא חוקי על פי "חוק נתוני תקשורת", ומה המשמעות של מה שהוסתר. מה אתם קוראים יקרים ונציגי הציבור (שרים וחברי כנסת) עושים עם החשיפות המחרידות הללו? את זה אני לא יכול לנחש. זה לא תלוי בי. פרק שלישי מתוך 3 פרקים.

עדכונים בתחתית הכתבה אחרי נספח ב'.

הפרק הראשון מתוך 3 פרקים: מפלצת הפגסוס לא מסתתרת בחוק האזנות הסתר. היכן היא כן מתחבאת? הנחת העבודה הראשונית הייתה מוטעית: הפגסוס (ומערכות מקבילות לחיטוט ואיסוף כל המידע הפרטי שלכם) לא נמצא רק בחוק האזנות סתר. היכן הוא נמצא? הסודות והמספרים המזעזעים והמבהילים של ניצול חוק אחר כדי לבלוש ולעקוב אחר תושבי ישראל בהמוניהם, בין אם הם חשודים במשהו ובין אם לאו - כאן. 

הפרק השני מתוך 3 פרקים: איך מערכות האכיפה שודדות את המידע שלנו מהעננים, מזהות את כל המחוברים אלינו ומגיעות אפילו לחשבונות הבנק שלנו? פירוט השיטות איך המשטרה (והשב"כ במקביל) יודעת עליך הכל, כולל נטיות פוליטיות, כולל כל המידע הפיננסי שלך, לפרטי פרטים, כולל כל המידע על מעגלי החברים, העמיתים לעבודה, המשפחה וכל מי שקשור אליך בכל קורות חייך המתועדים והמצולמים (כולל זיהוי פנים). מ"י יודעת עליך ממש הכל, את כל הסודות שלך, יותר ממה שאתה יודע על עצמך. ובבוא העת, תקבל רמז, שכדאי לך לשתף פעולה עם "הקליקה". ואז, מהפחד מה יודעים עליך (ולכל אחד יש נקודות חולשה, שהמשטרה\שב"כ\פרקליטות מצליחים לזהות בכלים המפורטים בכתבה להלן), אתה תתחיל לשתף פעולה. במצבים קיצוניים ישתמשו בזה להפוך אותך ל: "סוכן", "מודיע", "משת"פ", או אפילו "עד מדינה" - כאן.

בנוסף, יהיה קושי לקוראים להבין לעומק את החשיפות, מבלי לקרוא את הכתבה: "חשיפת המספרים המפלצתיים של חדירות מ"י לסמארטפונים ולמחשבים שלכם", שיש בה עשרות מסמכים וניתוחי עומק, כולל פירוט הנתונים המנותחים בסדרת החשיפות כאן.

למי שלא מעוניין לצלול למסמכים, יש סרטון יוטיוב המסכם את הכתבה הזו כמו גם קודמתה כאן. החשיפה המלאה ב"פורום קפה שפירא" - כאן. 
ריאיון קצר ברדיו "גלי ישראל" בתכנית "בלי חשבון" של אלי ציפורי - כאן. סרטונים נוספים ביוטיוב בנושאים הללו יש כאן. 

מצגת על בניית מפלצת ה"שטאזילנד", על בסיס "חוק נתוני תקשורת" - כאן. 

מי הקצינים הבכירים במשטרה (והמוצנחים מהשב"כ) שהיו מעורבים בענייני "הפגסוס" ו"המימד החמישי" ברמה הבכירה של ההחלטות על הרכש של מערכות הסייבר ההתקפי והחודרני הללו? זה כאן. 

פרטים נוספים ל"מיטיבי לכת" יש בשפע הכתבות והניתוחים המלווים במאות מסמכים - בנספח א' כאן למטה. 

על מעורבותו של השב"כ בהאזנות הסתר המשטרתיות נכתב הרבה בכתבות באתר זה. בנספח ב' כאן למטה יש את הממצאים העיקריים בנוגע לפעילות השב"כ בהתאם לסעיף 11 בחוק השב"כ (המקבילה של "חוק נתוני תקשורת" שעל פי אמורה לפעול מ"י). 

יודגש, שכמו בכל החשיפות הקודמות, גם כתבה זו נשלחה לתגובת כל הגורמים הנוגעים בדבר (לרבות המשטרה, משרד המשפטים, הפרקליטות והשב"כ) - כאן. ככל שתתקבלנה תגובות, אעדכן בהתאם. ברור גם שתגובות לא תתקבלנה. 

תזכורת (למי שלא קרא כלום מכתבות החשיפה הקודמות, שהציגו את הנתונים המדויקים ושלל המסמכים הרבים, שהיו הבסיס לסדרת החשיפות): משטרת ישראל התקנאה ב"כלי" של השב"כ (מה זה? הסבר למטה בנספח ב') והחוק החדש יחסית (חוק נתוני תקשורת), הוא זה שהפך לכלי איסוף המידע המרכזי של המשטרה בשנים האחרונות על כלל אזרחי ישראל.

זאת, לעומת התפיסה המוטעית, שהתפשטה בציבור ובקרב חברי הכנסת, שהעיקר בתחום האזנות הסתר מצוי ב"חוק האזנת סתר", חוק שהיקף השימוש בו דווקא צומצם בשנה שעברה (2022) וממילא השימוש בו די מצומצם (2,733 צווים ב-2022). 

בשנת 2022 הוצאו (על פי הערכתי) כ-60 אלף צווי האזנת סתר לפי "חוק נתוני תקשורת", רובם ללא בסיס חוקי מוסדר, או בכלל, כאשר הנתון האחרון המאומת הוא מ-2020: 57,312 צווים (צווים שהוצאו גם על בסיס סעיף 3 וגם על בסיס סעיף 4 בחוק זה).
עדכון: גרף 2016-2022 סך צווי האזנת סתר לפי חוק נתוני תקשורת - כאן.

זו צמיחה מחרידה וכמעט אקספוננציאלית, מאז שהחוק הזה החל להיות מופעל ב-2009.

המסמך המלא של יוסי באום בנוגע לצווים הלא חוקיים בסיטונות שנחתמו ע"י כבוד השופטת עינן רון ז"ל, נשיאת ביהמ"ש לשלום מראשון לציון בתיקי: 1000, 2000 ו-3000 (וכמובן גם ב-4000) - כאן. 

אחד הסודות הכי מרגיזים בסעיף זה, זו הצמיחה הפראית של היקף הצווים הזמניים (שנקראים בחוק סעיף 4 בשם "היתר לקבלת נתוני תקשורת במקרים דחופים", מה שמאפשר לקצין מוסמך לקבל נתוני תקשורת מספק תקשורת בלי צו של שופט, לתקופה של עד 24 שעות). בשנת 2009 הוצאו 2,031 היתרים כאלו, בשנת 2010 הוצאו 3,039 היתרים, בשנת 2012 3,481 היתרים ובשנת 2020 זה זינק ל-16,644 היתרים. אני מניח שב-2022 המספר עומד על כ-20 אלף היתרים. עדכון: המספר הוא 14,862, מספר בלתי נתפס. 

מה קציני המשטרה מבקשים במקרים דחופים בהיתרים הללו שהם חותמים (בלי חתימת שופט)? בד"כ "נתוני מיקום", מה שמוכנה בלשון מקצועית "איכון חי". עוד על המושג החשוב הזה - בהמשך הכתבה. 

הבעיה: כל אלפי ההיתרים הללו לא נרשמים בשום מקום מחוץ למאגרי המידע של המשטרה ולא מדווחים ע"י המשטרה והפרקליטות לבית המשפט ולהגנה, כחלק מחומרי החקירה והחשודים (לרבות העדים) כלל לא יודעים שהוצאו כנגדם היתרים של האזנת סתר, לפי סעיף 4 לחוק נתוני תקשורת. יתרה מכך, עורכי הדין של הנאשמים כלל לא יודעים לבקש מהפרקליטות ומבית המשפט לחשוף את ההיתרים הללו, מפני שהם מוחבאים ומוסתרים היטב. כמויות מפלצתיות של היתרים סודיים, שמספר צווי האזנות הסתר על פי "חוק האזנות סתר", מתגמד ליד המספר המבהיל הזה. 

מנגנוני הפיקוח על צווים והיתרים כאלו הם בלתי שקופים ונסתרים מהעין. שום פיקוח פרלמנטרי לא קיים בתחום הזה. שום דיווחים לציבור או לכנסת. חסמב"ה (חבורת סוד מוחלט בהחלט). 

דוגמה אחת מני רבות, לצו בלתי חוקי כזה (צו לפי חוק נתוני תקשורת באישור שופט), מיד אציג בלינק (יש בצו זה, כמו ברבים אחרים, עבירה מומצאת של "צו מיו"ש" - יהודה ושומרון, צו שלא חל על תושבי ישראל, שאינם גרים ביו"ש, והסעיף המומצא הזה נכנס לצווים רק בגלל השימוש בצווים הללו בשת"פ עם השב"כ. שכן, השב"כ משתמש בצווים הללו בפעילותו המודיעינית ביו"ש. כל הצווים עם הסעיף של "צו יו"ש" הם לא חוקיים אם "החשוד" לא גר ביו"ש).

מתבצע בעקבות הצו הזה איסוף מידע סיטוני ומקיף, שחלקו של המידע שנאסף מושחר תחת האות א' (שאחשוף מיד מה מסתתר תחת ההשחרה, בהמשך הכתבה).

המדובר באיסוף מידע מקיף על אזרחים שלא מוכרים בכלל למשטרה, והמשטרה מכירה אותם רק על פי מספר IP שלהם, מספר IP, שהושג גם כן באופן לא חוקי.

מידע הנאסף בצו שכזה, שנחתם בזריזות ובלי כל בדיקה ממשית ע"י כל שופט שלום, הוא מידע מקיף על האזרח, מידע הכולל גם את "אמצעי התשלום" של האזרח לספק התקשורת, ומזה ממשיכים ביחידת הסיגינט-סייבר המשטרתית ומוציאים "צו להמצאת מסמכים" לבנק. דוגמת הצו - כאן. 

סביב החוק הזה ("חוק נתוני תקשורת") יש סט כלים משלימים, של שאיבת מידע אדיר בהיקפו ובסתר, על תושבי ישראל, כלים, שאת תפקידם וסדר הפעלתם חשפתי בסדרת הכתבות הקודמות, ובכללם:

1) כלי ל"שאיבת המידע האישי מעננים בינלאומיים" בצווים מוכנים הכתובים באנגלית (לפי סעיף מומצא לעניין זה - סעיף 43 לפסד"פ - "הזמנה להציג חפץ"), בדגש על העננים של: אפל, גוגל, פייסבוק\מטא.

בשנים 2013 עד 2021 הוצאו בישראל 22,492 צווים כאלה, שמומשו לקבלת כלל המידע, שנצבר בעננים הבינלאומיים הללו השוכנים בארה"ב, על תושבי ישראל. 

יצוין שהרעיון שיש למשטרת ישראל אפשרות להוציא צווים כדי לקבל מחברות דוגמת אפל, גוגל פייסבוק וכיו"ב את כל התוכן האגור בענן שלהם, התוכן של המחשבים והסמארטפונים של חשודים הנמצאים בישראל, החל כבר לפני שנים, בעיקר בעקבות חוות דעת של עו"ד ד"ר ויסמונסקי, למשל כאן מ-2016. 

2) "חדירה נמשכת" - עוד סעיף מומצא על פי סעיפים 23א ו-32 לפסד"פ. הסעיף המרכזי הוא סעיף 23 לפסד"פ. המספר היחיד של כמות צווים שהוצאו הידוע לי כאן הוא 24 אלף צווים כאלה ב-2019. סביר להניח, שב-2022 זה עומד סביב ה-30 אלף צווים כאלה. כאן משיגים מידע על כל מי שמחובר למחשב או לסמארטפון של אזרח שהפך לחשוד, גם כשהם (המכשירים) תפוסים בידי המשטרה. בשיטה זו, המשטרה מחברת את המכשיר התפוס על ידה לאינטרנט וממשיכה בקשר רציף ומלא עם כל מי שמחובר בקשרים עם בעל המכשיר הזה, כשהמתחבר התמים לא יודע שהוא מתכתב, עומד בקשר ומעביר מידע למכשיר המופעל ע"י המשטרה ולא ע"י בעליו. בשיטה הזו גם אוספים את כל המידע האגור בעננים, שאליהם המחשב \ סמארטפון מקושר אליהם.

המונח "חדירה נמשכת" נולד, בין היתר, מהנחיה פנימית חשאית של חטיבת הסיגינט - סייבר של המשטרה (בגיבוי הפרקליטות), שהמציאה טופס חדש לצווי האזנות סתר עם המונח הזה ("חדירה נמשכת"), שלא קיים עד היום בשום חוק, או תקנה. כ"כ הומצא בנוהל זה ש"חדירה נמשכת" תיעשה ללא עדים (כלומר, באופן חשאי ע"י יחידת הסיגינט-סייבר). זאת, כחלק מנוהל עבודה פנימי שכותרתו: "הנחיית עבודה - חיפוש בחומר מחשב שלמחשב התפוס גישה אליו". הנוהל במלואו והטופס החדש שהומצא בעקבותיו ומשמש את משטרת ישראל עד היום - כאן. 

3) "איסוף נתונים כלכליים" מחשבונות הבנק של האזרחים ומכל ארגון או עסק, שיש להם אתו איזה קשר פיננסי-כלכלי. זה נעשה גם כן על פי סעיף 43 לפסד"פ - "צו להמצאת מסמכים". לא ידוע כמה צווים כאלה מוצאים ע"י המשטרה בשנה, יש המעריכים, שזה עומד על כ-20 עד 30 אלף צווים בשנת 2022. 

כל הכלים הללו - מאפשרים להוציא צווים בקלות יתרה, אצל כל שופט שלום, עם האשמות מצוצות מהאצבע, כשכל צו מאפשר לחדור למחשבים\סמארטפונים אחרים ולכל המידע שנצבר ונאגר מהם בעננים הבינלאומיים, מידע של אנשים תמימים ללא הגבלה, אנשים, שאינם חשודים בכלום ולא הוגש ולא יוגש נגדם שום כתב אישום ורובם כלל לא ייחקרו, גם לא יקראו למסירת עדות. הציבור כלל אינו ער לכך, שהמידע עליו נצבר בסתר, מזה שנים. 

1. מאגר המידע המפלצתי שנולד עקב מימוש "חוק נתוני תקשורת" (מאגר המכונה בקרב אנשי המקצוע: מאגר "מחקרי תקשורת"). 
בדיוק כמו מאגר המידע של השב"כ (המכונה "הכלי") המוזכר ב"חוק השב"כ", כך גם משטרת ישראל קיבלה היתר (לפי סעיף 7 בחוק ובתקנות), להקים מאגר כזה והיא דיווחה לכנסת על הקמתו (בשנים, שדיווחים כאלו הוגשו לכנסת), כדלהלן:
א. שלב שנת תחילת הקמת המאגר - 2009:
  

ב. שלב סיום הקמת המאגר - 2012:
נספח א':
רשימת חשיפות קודמות ב"פרשת פגסוס" ושאר תופעות ה"שטאזילנד" השזורות בהתנהלות משטרת ישראל בעשור האחרון (לעיתים בשילוב הדוק עם השב"כ, וכמובן עם הפרקליטות והיועמ"ש).

מדובר כאן בסדרת כתבות חשיפה מלאות במסמכים וגילויים בלעדיים, שהחלה בינואר 2022, כתבות נוקבות מומלצות לקריאה, למתעניינים בפרשה המחרידה הזו, שפוגעת בכל אזרחי המדינה:

מאמר החשיפה הראשון ב-2014: "חשיפת יחידת הסיגינט (מודיעין אותות אלקטרוני) של משטרת ישראל" - כאן. (כתבה מקדימה פורסמה בטלקום ניוז כבר ב-2013 - כאן).

הפרק הראשון בסדרה פורסם תחת הכותרת: תפירת תיק 4000: 6 גילויים המוכיחים שהשימוש בתוכנת הריגול היה בלתי חוקי - כאן.
הפרק השני פורסם תחת הכותרת: תפירת תיק 4000: חשיפת פרטי המפלצת של תוכנת הריגול המשטרתית אחריכם - כאן. 
הפרק השלישי פורסם תחת הכותרת: רעידת האדמה של תפירת תיק 4000: ריגול בלתי חוקי וקשירת קשר להפלת שלטון - כאן. 
הפרק הרביעי פורסם תחת הכותרת: 5 ספינים של הפרקליטות גם לגלגל על המשטרה את האחריות בפרשת הריגול בסמארטפונים - כאן.
הפרק החמישי פורסם תחת הכותרת: השלכות תיק 4000: איך הלבינו את המפעל המפלצתי של הפריצות לסמארטפונים ולמחשבים? הפעולות בנוסח השטאזי והשאלות שלא רוצים לענות לי עליהן, איך המשטרה שילמה ל"מימד החמישי" בפטור ממכרז 4 מיליון ש"ח (תוכנן לשלם להם 50 מיליון ש"ח) על מערכת קוד פתוח חינמית מול מערכות בשלות של חברות אחרות שהיו באותה העת, ועל מערכת "הפיוז'ן סנטר", שרוני אלשייך (כיום שותף בקרן AWZ, שעומדת, בין היתר, מאחורי הפעילויות מהסוג הזה), תכנן לשדרגה באמצעות "המימד החמישי" - כאן.
הפרק השישי פורסם תחת הכותרת: אי אפשר למכור לאיש שמערכת סיגינט של עשרות מיליוני ₪ לשנה המופעלת ע"י מאות אנשים הפיקה רק חדירה אחת לשלמה פילבר במשך 8 שנות הפעלתה - כאן. 
הפרק השביעי פורסם תחת הכותרת: חשיפת "השחיטה הגדולה" של המשטרה בהחלה להתבצע בפרקליטות המדינה - כאן.
הפרק השמיני פורסם תחת הכותרת: ממצאי ועדת מררי - שקרים, טיוח ענק וזריית חול בעיני הציבור - כאן. (כולל מצגת להפצה אודות שקרי דו"ח צוות מררי).
הפרק התשיעי פורסם תחת הכותרת: השלכות דו"ח מררי: איך העיזה המשטרה לרמות במצח נחושה שופטים בכירים? - כאן. 

הכתבה: משפט תיקי האלפים ופרשת האזנות הסתר - עדכונים שוטפים מרץ 2022 - כאן.
הכתבה: 2 הדלפות מהפרקליטות לאחר היום הראשון של החקירה הנגדית של שלמה פילבר כשאחת מהן מפילה את תיק פגסוס על המשטרה ובעקיפין על השב"כ - כאן. 
הכתבה: פרשת המימד החמישי: אבי וייס חושף חשד לניגוד עניינים חמור של בני גנץ - כאן.
הכתבה: חשיפת מסמך מאגר המידע המשטרתי הסודי והמפלצתי על ראשי ערים ורשויות - כאן.

בסרטונים הקשורים לנושא ניתן לצפות, בין היתר: בכתבה: משפט תיק 4000 התפור: הסברים, דיווחים ופרשנויות של אבי וייס באמצעות סרטוני יוטיוב ומצגות - פברואר 2022 - כאן. ובכתבה: משפט תיק 4000 והאזנות סתר: פרשנויות מאבי וייס בסרטוני ראיונות - מרץ 2022 - כאן. 
סרטון  יוטיוב תחת הכותרת: "מי משקר בנוגע לפגסוס? למה המשטרה הפעילה למעלה מאלף פעמים את הפגסוס על אנשים תמימים שלא עברו שום עבירה, דוגמת אמילי מורן שגב, עקרת בית מחדרה??" אבי וייס מדהים את חברי ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת בנתונים שסותרים את כל השקרים והטיוחים של המשטרה ועו"ד מררי (המשנה ליועמ"שית). סרטון קצר (5 דקות) קיטוע מתוך הדיון בוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת מיום 13.3.23 - כאן. קיטוע רחב יותר של 10 דקות: כאן.

דיווח חסר ודי תמציתי ב-YNET על הדיון ב-13.3.23 בנושא "פרשת NSO" בוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת - כאן. 

סרטונים של ד"ר גדי טאוב:
1. השימוש באמצעי ביון נגד אזרחים הוא סיטונאי. הפרקליטות שותפה. שומר סף #111 עם נצ"מ בדימוס, אבי וייס - כאן.
2. העבריינות היא השיטה. משטרת ישראל מאז מסמך יצחקי. שומר סף #122 עם אבי וייס - כאן.
3. מי שיבין מה באמת קרה סביב פרשת המימד החמישי יתקשה לישון בלילות. שומר סף #179 עם אבי וייס - כאן. 

כתבות מסוף 2022 ו-2023:
הכתבה: חשיפת "קליקת עמ"מ 5" במשטרת ישראל שתפרה את "תיקי האלפים" לנתניהו - כאן.
הכתבה: האם ניתן לחסל את "תפירת התיקים" ותופעת "קליקת עמ"מ 5" במשטרה? - כאן. 
הכתבה: ה"סכסוך" עם המפכ"ל שבתאי הוא סיפור כיסוי לפעילות ערן קמין עם בן כספית - כאן. 
הכתבה: רביב דרוקר וניר חפץ עובדים על כולם בעיניים: חשיפות מדהימות ובלעדיות - כאן. 
הכתבה: מחקר: גרסה טרויאנית של טלגרם מאפשרת ריגול אחר המשתמשים - כאן. 
הכתבה: שערורייה: בוצעה האזנת סתר בפגסוס לראש הממשלה נתניהו ללא אישור כחוק - כאן. 
הכתבה: גילויים חדשים ומזעזעים משערוריית האזנות הסתר והרוגלות בעיריית חדרה - כאן. 
הכתבה: האם המשטרה מטעה שופטים מזה 30 שנה בצווים לא חוקיים להאזנות סתר? - כאן. 
הכתבה: חשיפת 5 שקרי הפרקליטות לגבי הפעלת הפגסוס על אמילי מורן שגב ב"פרשת חדרה" - כאן.
הכתבה: חשיפת המספרים המפלצתיים של חדירות מ"י לסמארטפונים ולמחשבים שלכם - כאן.
הכתבה: מי חתם על צו האזנת הסתר להפעלת הפגסוס על אמילי ושמו מוסתר? - כאן.
הכתבה: האם המשטרה רשאית להתקין אצלכם בבית/משרד מצלמת האזנת סתר? - כאן.
הכתבה: מפלצת הפגסוס לא מסתתרת בחוק האזנות הסתר. היכן היא כן מתחבאת? - כאן.
הכתבה:  איך מערכות האכיפה שודדות את המידע שלנו מהעננים, מזהות את כל המחוברים אלינו ומגיעות אפילו לחשבונות הבנק שלנו? - כאן.

נספח ב':
הסודות של "חוק נתוני תקשורת" של השב"כ, והמספרים המזעזעים והמבהילים של ניצול חוק זה, כדי לבלוש ולעקוב אחרי תושבי ישראל בהמוניהם, בין אם הם חשודים במשהו ובין אם לאו (הפרק לקוח בחלקו מכאן):
השיטה הזו הקרויה "חוק נתוני תקשורת" (או בשם המלא: "חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - נתוני תקשורת), תשס"ח-2007"), מעוררת קשיים חוקיים ומעשיים רבים, כמפורט למשל כאן ממשה חדד וד"ר פיני יחזקאלי וכאן מעומר טנא, מאמר שפורסם ב"רשת משפטית" מאוניברסיטת ת"א.

כל הדיונים שנערכו בכנסת ובמיוחד בוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת בתחום הידוק היכולת להגן על הפרטיות של אזרחי ישראל דוגמת הדיון כאן ב-8.11.21 - היו "על הקרח". מאומה לא נעשה. שום פיקוח פרלמנטרי. כלום מכלום.
זאת, בנוסף לקשיים ולכשלים המרובים המפורטים במסמכים, שהוצגו בכתבות הקודמות בעניין הפגסוס ובמסמכים הרבים שיש בכתבות הקודמות (למשל מאיגוד האינטרנט, המכון הישראלי לדמוקרטיה ועוד). עד לאחרונה, "המכון הישראלי לדמוקרטיה" אכן דגל וקידם הגנה על זכויות הנחקרים והנאשמים, למשל בטיוטת "הצעה לסדר" שפורסמה תחת הכותרת: "הרשעות על סמך הודאות. האם ניתן לצמצם הרשעות שווא?", שהוגשה לכנסת ע"י מרדכי קרמניצר ועדי גל - כאן וכאן. ההפגנות של מתנגדי "הרפורמה המשפטית" שהעצימו במהלך תחילת 2023 דחפו את כל הגופים שטיפלו בזכויות האזרח, לכיוון של התעלמות מוחלטת עדי כדי היפוך עמדות, למה שהטיפו וכתבו עליו, כל השנים. 

איך תהליך זה מתבצע (על פי "חוק נתוני תקשורת")? מוצאים צו\"היתר" מכל שופט שלום בישראל (בשונה מצווי האזנת סתר, שנדרשת חתימה של נשיא בית המשפט המחוזי, או סגן הנשיא המחוזי שהוסמך ע"י הנשיא), על כל עבירה (בשונה מעבירות פשע ומעלה, שנדרשות ב"חוק האזנות סתר").
הצו הזה עובר לחברת התקשורת (בעיקר חברות הסלולר) והחברה מוציאה את כל הנתונים המבוקשים ממתגי ונתבי החברה והיא זו שמכינה למשטרה (או לשב"כ, על פי סעיף 11 לחוק השב"כ שצילומו מצוי כאן מתחת, לחיצה על התמונה מגדילה אותה), את מה שמכונה בלשון המשפטנים "דוח מחקרי תקשורת", לפי הפרמטרים, שהמשטרה (או השב"כ) מבקשים:


למי שמתעניין איך נחקק "חוק השב"כ" ואיך נוספה לו לפתע הפסקה הזו (סעיף 11 לחוק השב"כ), שהיא תוספת של "חוק נתוני תקשורת" בתוך "חוק השב"כ" (ולא כפרק בתוך החוק עצמו - "חוק נתוני תקשורת", כמו שהשב"כ נמצא בפרק בתוך "חוק האזנות סתר"), יוכל לקרוא על כך במחקר המקיף, שכתב היועץ המשפטי לשעבר של השב"כ, אריה רוטר - כאן.

ניתוח נוסף בנושא ספציפי וחשוב זה - כאן. (לקוח מכאן).

קצת רקע על הבעיות שיש בסעיף זה ב"חוק השב"כ", ניתן למצוא באתר "האגודה לזכויות האזרח בישראל", בבג"ץ 5746/20 שהוגש בעניין השימוש במערכות של השב"כ לצרכי הקורונה - כאן (התוצאה הייתה דחייה מנימוקים טכניים - כאן), ובספר "שב"כ במבחן" בהוצאת "המכון הישראלי לדמוקרטיה", מאת אלי בכר - כאן.
בג"ץ נוסף שהוגש ע"י "האגודה לזכויות האזרח בישראל" בעניין סמכויות השב"כ בטיפול בקורונה, בג"ץ 5048/21, הוביל לצו על תנאי שנתקע - כאן ובהמשך, להחלפת שופטת - כאן, עם היעדר מועד ברור לסיום הדיון וקבלת החלטה סופית בנושא. גם בג"ץ 3659/22 - תקוע, ללא מועד ברור לקבלת החלטה. נראה שהשב"כ נמצא מעל לכל חוק ונורמה...
עדכון 18.7.24: באיחור רב התקבלה החלטת הבג"ץ (החלטה די עמומה וחסרת משמעות מעשית) בהליך 5048/21 - כאן.  

את מעורבות השב"כ בתחום האזנות הסתר המשטרתיות חשפתי כמה וכמה פעמים, גם כאן, ובין היתר בעניין הצווים שהוצאו בעניינו של שלמה פילבר - כאן וגם בעניינו של נתן אשל - כאן. את חלק מקציני המשטרה הבכירים שעבדו אז וייתכן גם כיום (במסגרת "תיקי האלפים") בשת"פ עם השב"כ בהוצאת צווי הפעלת הפגסוס באופן בלתי חוקי, חשפתי כאן (לקוח מכאן).
הם (אותם קצינים) השתתפו (כמובן) בכל הישיבות שבהם הוחלט על כל המהלכים הבלתי חוקיים, שחלקם הובא משיטות חקירה ותיקות של השב"כ, דוגמת מסכת העינויים, הסחיטות והטרטורים בנוגע ל"עד המדינה" המדומיין והנסחט - ניר חפץ, כמופיע ברשימה כאן (רשימה שבית המשפט אילץ את הפרקליטות לחשוף).

ב-2.3.22 נשלחו שאלות נוקבות ביותר לצמרת השב"כ ולרוה"מ, בעניין מה שנחשף על ידי בסדרת חשיפות זו [המפורטת גם בנספח א' כאן מעל] - כאן. תשובות לא התקבלו. די ברור למה. 

עו"ד יהודית תירוש חשפה (בטעות או לא בטעות, זה לא ברור), את שיטת המידור וההפרדה בין הנתונים שנאספים במסוף הפגסוס של השב"כ, במטה ההאזנות של השב"כ בירושלים, לבין איסוף הנתונים הללו ע"י אנשי הסיגינט - סייבר של המחוזות ויחידות החקירה הארציות של המשטרה, שוטרים של מערך הסיגינט-סייבר הארצי, שהמטה המרכזי שלו מצוי בהר-החוצבים בי-ם. 
במקרה שנדון בבית המשפט המחוזי ב-28.2.22 בעניין שימוש בפגסוס כנגד שלמה פילבר ("עד המדינה" המדומיין), איש הסיגינט של להב 433 מלוד, הגיע לירושלים וצילם \ הדפיס מסכים מהמסוף של השב"כ המצוי במשטרה (זו שיטת המידור בין השב"כ למשטרה). פירוט מלא של חשיפה זו נמצא כאן: https://bit.ly/MasofShabak.

מדוע היה צריך להגיע למטה הארצי (אולי הכוונה למטה הסיגינט-סייבר בהר החוצבים ירושלים), כדי להפיק תוצרי האזנת סתר של הפגסוס, כשיש מסופים של ה"סייפן" ביחידת הסיגינט-סייבר של להב 433? התשובה יכולה להיות נעוצה בכך שלא נעשה שימוש בפגסוס של NSO, אלא של מערכת השתלטות על הסמארטפון של שלמה פילבר, מקופסת השתלטות. זו השערה שיש לה תימוכין במידע שיש בידנו ובידי שלמה פילבר.
מסמך מושחר ברובו של יחידת הסיגינט סייבר מ-27.1.22 שנחשף כאן, גם הוא מעצים את התעלומה הזו.

כיצד נפתור את השאלה, האם אכן הופעל בעניינו של שלמה פילבר פגסוס של NSO או אולי כלי טכנולוגי אחר? התשובה נעוצה בשאלה האם בעת ההפעלה היה בעניינו גם צו על פי חוק נתוני תקשורת (מבית משפט לשלום)? זו נקודת המפתח לשאלה הזו. פגסוס הופעל כמעט תמיד (באותה תקופה) עם "צו נתוני תקשורת" נלווה ומקביל (לצו לפי חוק האזנת סתר) ולרוב עם סעיף חשד של "צווי יו"ש", שמתאים לפעילות השב"כ ביו"ש. אם אין שום רמז בשום מקום לקיומו של "צו נתוני תקשורת" נפרד בעניינו. יש לחפש את הרמז לכלי וצורת ההפעלה של הרוגלה, במסמכים אחרים, גם בתעודת החיסיון המלאה בעניינו שלא נחשפה, ויש צורך לנתח את כל המסמכים מסביב, כדי להיות בטוחים בהשערה, שזה לא פגסוס \ NSO, או בגרסה המשטרתית - "סייפן". 

לסיכום, למיטב ההערכה שלי שזה היה מכשיר של רייזון בשם ספרינטר. זו חברה ישראלית שנמצאת כבר כמה שנים טובות בשימוש במשטרה ובשב"כ. אם המכשיר ששימש לחדירה הוא מהשב"כ, אז אפשרי גם מערכת של אינטלקסה \ נקסה (גרסה בעברית - כאן). בהחלט ייתכן שזו מערכת דומה אחרת מספק אחר, מערכת שטרם נחשפה במהלך הדיונים המשפטיים ב"תיקי האלפים".

ב-11.11.22 פרסם חן מענית ב"הארץ" - כאן (כותרת בלבד): "שב"כ חשף כי עקב אחר פעילות עיתונאים באמצעות מאגר נתוני תקשורת סלולרית.
האגודה לזכויות האזרח עתרה לבג"ץ בדרישה לבטל חוק שמחייב את חברות הסלולר לספק לשב"כ מידע, שאותו הוא שומר במאגר הקרוי "הכלי". בתגובת המדינה התברר כי שב"כ גם השתמש בנתונים בחקירת אירועים פליליים."

הנתונים שאוסף השב"כ על כלל האוכלוסייה במשך שנים רבות וגם לעיתים בשת"פ המשטרה, לפי סעיף 11 ב"חוק השב"כ" נאגרים במאגר מידע אדיר ממדים (מה שמכונה "הכלי").

איך נולד "הכלי" הזה? - כאן וכאן. 

הנושא החשוב הזה מתברר ב"בג"ץ 3659/22 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' ראש שירות הביטחון הכללי", שהמסמכים הזמינים בנושא מצויים כאן. העתירה המתוקנת (לאור תגובות רשויות המדינה) לבג"ץ נמצאת כאן (הגרסה הראשונה של העתירה - כאן), תגובת המדינה לבג"ץ מעניינת ביותר והיא נמצאת במלואה כאן. טרם התקבלה החלטה סופית של השופטים בבג"ץ זה.

פרטים נוספים לגבי המאגר הענקי הזה של השב"כ, שמקורו ביישום של סעיף 11 ב"חוק השב"כ", יש כאן.

יש הטוענים שסמכות הפעלת הרוגלות ע"י השב"כ נובעת דווקא מסעיף 10 בחוק השב"כ והמונח "חצרים" בסעיף זה כולל בתוכו גם "מחשבים" (סמארטפון זה סוג של מחשב). לא ברור האם יש בסיס חוקי לפרשנות היצירתית הזו ועניין זה טרם הוכרע בבג"צים שהוגשו כנגד השב"כ. 

למיטב ידיעתנו, הסיפור של "הסלולר של בני גנץ" (שהאיראנים פרצו לו לסמארטפון וגילו שם תמונות מביכות), הוא פרי "עבודה עברית" (כלומר: פגסוס או כלי מקביל של השב"כ), כמנותח כאן, פרסום חשיפה שכבר חשפנו ממזמן וכמה פעמים, למשל - כאן.
עניין זה (של "עבודה עברית" ולא איראנית) קיבל חיזוק משמעותי מטענותיו הדי מאוחרות של יורם כהן (לשעבר ראש השב"כ) כאן, שהוא התבקש להאזין (בין היתר) לבני גנץ - בקשה שהגיעה מרוה"מ דאז נתניהו. 
הערה חשובה: הפריצה לסמארטפון של בני גנץ כנראה הייתה של השב"כ, כפי שנותח בכתבות קדומות וגם - כאן. 

הבעיה המרכזית כרגע בתחום הפעילות המשטרתית הנשענת על השב"כ (מעבר לעמימות הדי מובנת בהסתרת נתוני מאגרי המידע והיכולות של השב"כ), היא היעדר בסיס נתונים מלא ושקוף, משום שעל פי חוק זה ("חוק נתוני תקשורת"), הדיווחים לכנסת על מימוש החוק (ע"י המשטרה) היו רק 4 שנים מיום תחולת תוקף החוק הזה ב-2008. כלומר: החובה לדווח על חוק נתוני תקשורת הסתיימה ב-2012, די ברור כעת למה (אז החל תהליך הרכישה וההטמעה של מערכות דוגמת הפגסוס ויחידת הסיגינט-סייבר של המשטרה הפכה מיחידה זעירה במטה הארצי, עם שלוחות זעירות ברחבי המחוזות, ל"מפלצת האזנות סתר"). 

המפכ"ל דאז, רנ"צ (בדימוס) רוני אלשיך (כאן - תפיסת עולמו בתחום הסייבר), הוא זה שדחף ושהוביל את המשטרה (ביחד עם חבריו - אייל אהרוני ובועז גלעד, ש"הצניח" לתפקידים הבכירים במשטרה שנוגעים לתחומי ההצטיידות והרכש - היישר מהשב"כ), להיות "שב"כ משודרג". זה תאם בדיוק את תפיסת העולם של ניצב (דאז) מני יצחקי. אז ראש אגף החקירות ו"המנוע" מאחורי יישום המערכות הפולשניות הללו ואיסוף המידע החודרני והבלתי מרוסן. 

זאת, עם מערכת "היתוך" כלשונו של רוני אלשיך (Fusion Center, כך זה נקרא בלשון המקצועית של חטיבת המודיעין במשטרה, מערכת ש"המימד החמישי" הייתה אמורה לשדרג, בעלות של כ-50 מיליון ש"ח, ליכולות מתקדמות ומתחרות באלו של השב"כ\מוסד\8200), כפי שעולה במפורש מהשיחה של העיתונאי עמיר רפופורט עימו, בדצמבר 2017 (ופורסם באיחור רב, ב-10.2.22) - כאן. מידע שלא נחקר על השחיתות (לכאורה) סביב פרשת המימד החמישי - כאן. 

במציאות, ככל הנראה והידוע לנו, יש כיום לפחות 2 מאגרי מידע ענקיים כתוצאה מהשימוש ב"חוק נתוני תקשורת" ובחוקים הנוספים שבאמצעותם נאגר מידע מקיף על כל תושבי ישראל, והמידע הזה נצבר בשב"כ ובמ"י במאגרי מידע שלא ברור מי מפקח עליהם מקרוב וכמה שנים המידע הזה נשמר.

סקירה מבהילה על כלל מאגרי המידע שיש בישראל פורסמה ב"כלכליסט" ע"י ויקי אוסלנדר ב-14.10.21 - כאן וחלק מהמדע הזה מופיע בסקירה נוספת בנושא שפורסמה ע"י עודד ירון ב"הארץ" ב-26.8.21 - כאן. 

אמנם לגבי מאגר המידע של "חוק נתוני תקשורת" יש תקנות - כאן, וגם בחוק האזנות סתר יש תקנות המסדירות את השימוש במאגר המידע הזה - כאן, אולם דו"ח "צוות מררי" הצביע על החולשה בפיקוח על מאגרי המידע החסויים של המשטרה, וליקוי זה לא תוקן, והנה ההמלצה של "צוות מררי":


הנתונים שמוצגים בחשיפות, נחשפו, בין היתר, במחקרים אקדמיים. המספרים, שאציג כאן למטה, הושגו ע"י חוקרים באקדמיה ובמכוני מחקר, בפעילות מסועפת שלהם ושל כמה עיתונאים, לפי חוק חופש המידע. המדובר במיוחד ב-2 מחקרי של תלמיד לדוקטורט עמיר כהנא ופרופ' יובל שני, שפורסמו במסגרת המכון הישראלי לדמוקרטיה בי-ם ומרכז המחקר להגנת סייבר, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים, הראשון מינואר 2019 - כאן והשני מיולי 2020 - כאן, הוצגו נתונים על היתרי האזנת סתר לפי "חוק נתוני תקשורת" עד שנת 2016 (כולל) (המספרים הללו לא כוללים את ההיתרים הזמניים שקציני משטרה חתמו עליהם, לפי סמכותם, כאמור בסעיף 4 בחוק, במקרים דחופים, כמפורט בחוק).

תשומת לב להערה שיש בתחתית הטבלה, שבסוף 2013 הנתונים נמוכים, כי הותקנה מערכת מחשוב חדשה במשטרה. אני מניח, שקוראינו לא יופתעו, אם אספר להם, שהמדובר בהתקנת מערכת הפגסוס...

על פי דיווח לא מאומת אבל מהימן לחלוטין שפורסם ב"כלכליסט" ב-4.10.21 (בתצלום משמאל, לחיצה על התצלום מגדילה אותו), עולה שבשנת 2020 הוגשו לבתי המשפט בישראל 40,677 צווי "נתוני תקשורת", והוצאו עוד 16,644 היתרים זמניים של "נתוני תקשורת" ע"י קציני משטרה כמאופשר בחוק, סה"כ 57,312 הפעלות של "מחקרי תקשורת" בשנה אחת (2020).

פשוט נתון מבהיל ומזעזע - בכל קנה מידה. כלומר: התחזית שלי ל-2022 היא כ-60 אלף צווים (מבתי המשפט וצווים זמניים ע"י קציני משטרה ובעלי תפקידים מוסמכים). 

ביום 26.3.23 פניתי לכל הגורמים הנוגעים בנושא (כאן) בשאלות הבאות:
"1. בהמשך למופיע בתצלום המצ"ב ובהמשך למאמר שלי כאן, שבו יש את הנתון של מעל ל-24 אלף היתרים מכוח חוק נתוני תקשורת ב-2016, אבקש לשאול: העמדה של משרד המשפטים בתחום הזה עוצבה במשך השנים ע"י עו"ד ד"ר חיים ויסמונסקי, שהציג זאת בכמה וכמה מאמרים מקצועיים, למשל כאן. 
החוברת במלואה פרי עטו נמצאת כאן, למתעניינים.

תומר גנון מכלכליסט פרסם ביום 3.4.23 כאן (כותרת בלבד): "בניגוד להכחשות, כבר ב־2018 הוזהרה המשטרה משימוש בפגסוס"
למאמר צורפה תמצית מחוות הדעת הזו והנמצאת - כאן. המסמך הזה מחזק את העמדה של משרד המשפטים (המצאה חסרת בסיס במציאות של עבודת הסיגינט-סייבר במ"י), שהבסיס לשימוש בכלים חודרניים דוגמת הפגסוס הוא סעיף 10א ל"חוק האזנת סתר", ולא לפי "חוק נתוני תקשורת". 

בהתייחס לפרסומים של תומר גנון ואחרים ב"כלכליסט" בעניינה של חברת NSO, החברה לא שותקת, עם הפגיעות בשמה הטוב, ראה למשל כאן - כתב התביעה של NSO כנגד "כלכליסט". "כתב ההגנה" של "כלכליסט" נמצא כאן. המשפט הזה נמצא כרגע עוד בשלבים מוקדמים של "קדם משפט" ולא ברור כרגע לאן הדיון המשפטי הזה מוביל. 

על פי מסמך שהופץ גם בתוך הפרקליטות (כאן), הראשון בתקשורת שחשף חשדות כלפי חברת NSO היה שי אספריל, שפרסם כתבה ב"כלכליסט" על החברה והסכנה הצפויה ממנה, כבר בשנת 2012 - כאן. 

יודגש, שטענה של צמרת היועמ"ש והפרקליטות שהם לא ידעו כלום מיכולות הפגסוס, מוזמות ממסמך של משרד המשפטים עצמו (המסמך המלא כאן), ומהמופיע בתצלום כאן משמאל, שזה קיטוע מהמסמך הזה (לחיצה על התצלום מגדילה אותו).

בדו"ח מררי נאמר במפורש, שהבסיס החוקי להפעלת הפגסוס מקורו בסעיף 10א לחוק האזנות סתר, ומשרד המשפטים\פרקליטות המדינה קיבלו את ההחלטה הזו, שזה הבסיס החוקי להפעלת הפגסוס כבר במחצית 2018,
זאת, כמופיע בתצלום כאן הלקוח מדו"ח מררי (אין מידע גלוי מלא על חוות הדעת הזו, מעבר למה שמפורסם כאן):


איך "צוות ועדת מררי" יכול היה לקבוע בפסקנות שהשימוש בפגסוס מתבסס על סעיף 10א ב"חוק האזנות סתר", כשזה שהוציא את רוב הצווים הללו מבתי המשפט המחוזיים (נצ"מ שמואל שרביט), בכלל לא מכיר את החוק ולא את הסעיף הזה (והמשמעויות מרחיקות הלכת שהפרקליטות "יצקה" בתוך הסעיף הזה), וכשאין שום זכר לסעיף הזה, ב"צווי הפגסוס" שהוא ביקש, קיבל והפעיל??

בהערת אגב אציין, שהפרקליטות מצאה בסעיף 10א בחוק האזנות סתר, גם את הבסיס החוקי כביכול "להכשיר את השרץ" ששמו "תיעוד חזותי", דהיינו: הפעלת מצלמות סתר, בנוסף למיקרופוני סתר, המותרים בחוק בסעיף זה (בין בהתקנה פיזית בביתו או בעסקו של אדם, ובין בשימוש במיקרופון ובמצלמה של הסמארטפון שבידי האדם).

כלומר: סעיף 10א בחוק האזנות סתר הוא "סעיף סל", שכל פעילות בלתי חוקית של המשטרה והפרקליטות, עוברים דרכו ומקבלים "טיהור והכשרה". 

זה הסעיף, למי שמתעניין:


איך הפרקליטות מצאה כאן, בסעיף 10א, היתר להפעיל רוגלה חודרנית של הפגסוס וכלים דומים וגם היתר להפעיל מצלמות סתר משוכללות?
רק לפרקליטות וליצירתיות החקיקתית שלה - "יש מאין", הפתרונים. 

כיצד "צוות מררי"\ היועמ"ש ועו"ד ד"ר ויסמונסקי טוענים ש"הבסיס החוקי" (כביכול) לשימוש ברוגלות הוא סעיף 10א ל"חוק האזנות סתר", בזמן שקציני המשטרה שהוציאו ושמוציאים צווים מהשופטים, בכלל לא שמעו על דבר כזה ושום צו (שהיה בו שימוש ברוגלות) לא הוצא על פי סעיף 10א מעולם?
פשוט לא ייאמן, השקר הזה. 

תזכורת חשובה, כרקע לכל התהליכים הללו: המפגש הראשון של נצ"מ (דאז) ערן קמין (באישור מפקדיו: ניצב יואב סגלוביץ - ראש אח"מ, ניצב מני יצחקי - ראש להב 433 ובידיעתם) עם בן כספית, בנובמבר 2012 (רוב המידע נמחק בכוונה מהמסמך הזה) - כאן. סה"כ בן כספית נפגש עם מפעיליו במשטרה בניגוד לחוקים, לנהלים ולתקנות כ-50 פעם [מתועד היטב] ואולי אף יותר. זה הוביל ליצירת התשתית ל"תיקי האלפים" ומאות ואולי אלפי הפעלות לא חוקיות של צווי האזנת סתר, מכל הסוגים ובכלים מגוונים. 

צילום המזכר המלא של נצ"מ (דאז) ערן קמין למפגש הראשון שלו עם העיתונאי בן כספית ב-2012 [באישור ראש אח"ם יואב סגלוביץ' (המפכ"ל היה יוחנן דנינו) וראש להב 433 דאז מני יצחקי] נמצא כאן, בגלל האיכות הירודה של הצילום הוכן תמליל של מה שניתן לקרא מהמזכר הזה - כאן. 
קצת על החשדות בעניין יוחנן דנינו יש כאן. 

לא פלא, שהמשטרה והפרקליטות מוציאים מידי שנה כ-8 אלף "תעודות חיסיון", כדי להסתיר מהציבור, מבתי המשפט ומהסנגורים, את המפלצת החודרנית והפולשנית הרעבה הזו - כמפורט כאן. 

תלונה חריפה מלווה בראיות (לכאורה) כנגד "הממונה על החסיונות" - כאן, נותרה ללא כל מענה. 

כך גם קברו במעטה של חיסיון ענק את האזנות הסתר, שנעשו לרוה"מ בנימין נתניהו בלשכה המוגנת של רוה"מ, כפי שנחשף ע"י בן כספית - כאן ואומת כמה ימים אחרי כן ע"י דוד שרן (מי שחשף את הפרשה, נדב ארגמן וד"ר מנדלבליט טייחו אותה) - כאן.
היקף ההקלטות הענקי שנצבר בלשכה המוגנת ("הצוללות") של רוה"מ מפורט במאמר של בן כספית שפורסם ב"מעריב" תחת הכותרת: "לאן נעלמו הקלטות בלשכת ראש הממשלה בשנים 2009-2014?" - כאן. 

לדעת רבים, מן הדין היה לחקור ולהעמיד לדין את בן כספית על מסירת ידיעות כוזבות (כאמור כך בחוק), ושיבוש מהלכי חקירה ומשפט, ב"תיקי האלפים". 

שטאזילנד תוצרת "כחול לבן". 

עדכונים:

עדכון 19.8.23: בן כספית פרסם כאן ב"מעריב" (כותרת בלבד): "לאן נעלמו ההקלטות בלשכת ראש הממשלה בשנים 2009־2014? | בן כספית.
יש ועדת חקירה ממלכתית, יש פרשת צוללות שאף אחד לא מצליח לפענח, יש שאלות שטרם נמצא להן מענה ויש הקלטות. האם ועדת החקירה לפרשת הצוללות דרשה את ההקלטות האמורות?".

הכתבה הקודמת שלו מאפריל 2022 בנושא זה - כאן. 

הנתונים של היקף ההקלטות שהוא הציג [ציטוט מהכתבה החדשה]: "הכמות: למעלה מ־240 אלף קובצי שמע בפורמט NMF, מתוכם 4,885 קבצים שנפחם גדול מ־512 קילובייט, ו־3,497 קבצים שנפחם גדול מ־1 מגה־בייט."

יודגש, שכל הגורמים (יועמ"ש, צמרת הפרקליטות, ראשי משרד המשפטים, צמרת המשטרה, צמרת המשרד לבט"ל, השב"כ) שאליהם אבי וייס פנה בשנת 2022 בעניין ההפעלה של עיתונאים כ"מקורות" במסגרת "תיקי האלפים" - לא נענו, למעט תגובה מתחמקת אחת של המשרד לבט"ל - כאן. 

14.4.23: אלי ציפורי פרסם בטוויטר:

הלינק לשידור ביוטיוב: כאן. 

17.4.23: 
א. פורסמו כתבה וסרטון (12 דקות) כאן באתר TOV (כותרת בלבד): נצ"מ בדימוס אבי וייס: המשטרה העבירה ל"מימד החמישי" חומר רגיש על אזרחים. נצ"מ בדימוס אבי וייס בראיון לללי דרעי על האזנות סתר שמקיימת המשטרה, תוך התעלמות מוחלטת של השופטים מתפקידם".

ב. ריאיון של אבי וייס ברדיו סול ע"י יובל ענתבי על  שטאזילנד שנוצרה עם חוקים שלא מכובדים ועל הפרטיות שלנו. מי שומר עלינו? מה ההבדל בין האזנה, מעקב ופתיחת תכנים, פרשת פגסוס, כשלושת רבעי השעה בהקלטה, מתחילת השידור - כאן.

ג. ח"כ עמית הלוי הגיש סדרת שאלות לפרקליטות (באמצעות ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת). זאת, בעקבות הדיון הראשון בנושא וסדרת החשיפות בטלקום ניוז בעניין הפגסוס והכלים הנוספים שמפעילה המשטרה בגיבוי הפרקליטות. פנייתו של ח"כ עמית הלוי במלואה נמצאת כאן. 

ד. מח"ש החליטה לסגור את תלונתי כנגד תנ"צ יואב תלם ועוד קציני משטרה - כאן. בעקבות ההחלטה נשלח ערר למשרד המשפטים - כאן. במקביל מוגשת בקרוב תלונה למח"ש ולשר כנגד תנ"צ יואב תלם, ע"י טל רימר (טיוטת התלונה שלו נמצאת כאן). 

19.4.23: פורסם כאן ע"י עומר בן יעקב ויהושע (ג'וש) בריינר ב"הארץ" (כותרת בלבד): "אזרח ישראלי הוזהר על ידי אפל, וגילה שהנייד שלו הודבק פעמיים ברוגלת פגסוס של NSO.
לא ברור מי חדר למכשירו ובשל איזה חשד. הישראלי פעיל במחאות נגד נתניהו, וקיבל אזהרות חריגות לפיהן נפל קורבן ל״מתקפת סייבר מדינתית". בדיקות פורנזיות אישרו שהודבק פעמיים בתוך שנתיים."

23.4.23:
א. פורסם כאן: "ועדת החוקה, חוק ומשפט אישרה את הקמתה של ועדה לבחינת ממצאי תחקיר האזנות הסתר NSO.
ועדת חוקה, חוק ומשפט אישרה היום את הקמתה של ועדת משנה לבחינת ממצאי הצוות לבדיקת האזנות סתר לתקשורת בין מחשבים בראשות עו"ד עמית מררי, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט פלילי), ובחינת אופן היישום של המלצותיו."

ב. פורסם כאן: יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן: "בדיון הקודם שקיימה הוועדה על פגסוס והאזנות הסתר של המשטרה נמסרו מידעים שונים ועל חלקם נאמר לנו ע"י נציגי המשטרה, הפרקליטות וצוות מררי שהם מנועים מלמסור את המידע בהרכב ועדה מלא מסיבות של סודות מסחריים וכו'. חלק מכך נתון לוויכוח, אך כדי שניתן יהיה לשמוע את המידע החלטתי על הקמת ועדת משנה מצומצמת שכן, ככל שהיא יותר גדולה הייתה נטייה להעביר אליה יותר מידע ולפגוע בהרכב הוועדה הכללי".
עוד אמר כי בשבוע הבא תקיים ועדת המשנה דיון חסוי ומיד לאחריו דיון פתוח בוועדת החוקה בהרכבה המלא. יו"ר הוועדה יהיה ח"כ שמחה רוטמן, חברי הוועדה יהיו הח"כים משה סעדה (מ"מ טלי גוטליב) (הליכוד), ארז מלול (ש"ס), יואב סגלוביץ' (יש עתיד) ומנסור עבאס (רע"ם).
הקמת הוועדה אושרה פה אחד בתמיכת 7 ח"כים וללא מתנגדים: היו"ר ח"כ שמחה רוטמן והח"כים טלי גוטליב, משה סעדה (הליכוד), יצחק פינדרוס (יהדות התורה), ארז מלול (ש"ס), יסמין פרידמן (יש עתיד) וגלעד קריב (העבודה).

1.5.23:
א. אלי ציפורי פרסם בטוויטר:



ב. נשלחה פניה לשר יריב לוין ע"י יוסי חזאי הקורא להקמת ועדת חקירה ממלכתית בנושא פגיעה בזכויות הפרט עקב פרשת הפגסוס. הפניה במלואה - כאן. 

ג. פורסם כאן סרטון ביוטיוב תחת הכותרת: "יו"ר ועדת החוקה חה"כ שמחה רוטמן קורא להקמת ועדת חקירה בנושא פרשת NSO."

ד. פורסם כאן ע"י תומר גנון (כותרת בלבד): המשנה ליועמ"שית: "התגלה כשל מערכתי, למדנו עליו מהפרסום ב'כלכליסט'".
ועדת חוקה דנה היום שוב בממצאי בדיקת השימוש בתוכנת פגסוס של NSO על אזרחים. המשנה ליועמ"שית עמית מררי: "המשטרה ביצעה 1,086 פעולות הדבקה באמצעות הרוגלות; צריך להפיק הרבה לקחים".

על "הזליגה" של החומרים שהופקו מהפעלת הפגסוס לתוך תיקי החקירה - יש כאן. 

ה. פורסם בהודעה לתקשורת (הפרסום המלא כאן) (כותרת בלבד): "דו"ח אמנסטי אינטרנשיונל: הרשויות הישראליות משתמשות בטכנולוגיית זיהוי פנים כדי לבסס את משטר האפרטהייד בשטחים הכבושים". 
"הרשויות הישראליות משתמשות במערכת ניסיונית לזיהוי פנים ששמה "זאב אדום" על מנת לעקוב אחרי פלסטינים ולשם אוטומציה של המגבלות הקשות המוטלות על חופש התנועה שלהם. כך הודיעה הלילה (יום ג') אמנסטי אינטרנשיונל. הדו"ח החדש של אמנסטי, "אוטומציה של האפרטהייד" (Automating Apartheid), מתעד כיצד מערכת "זאב אדום" מהווה חלק מרשת מעקב הולכת וגדלה, אשר מבססת את שליטתה של מדינת ישראל בפלסטינים, ומסייעת לקיים את מערכת האפרטהייד של ישראל בשטחים הכבושים, אותה זיהתה אמנסטי בפברואר 2022. מערכת "זאב אדום" פרוסה בעיר חברון שבגדה המערבית הכבושה, שם היא משמשת לסריקת פניהם של פלסטינים והוספתם למאגרי מעקב נרחבים ללא הסכמתם." 
הדו"ח המלא של אמנסטי באנגלית - כאן. 

ו. יוסי באום צייץ בטוויטר כאן (כותרת בלבד): "לפני כמה חודשים ערכתי תחקיר בו קבעתי כי בניגוד לטענת המשטרה והפרקליטות - החוקר אבי רוטנברג, בן זוגה של ג'ודי ניר-מוזס, היה שותף גם לחקירת תיקי 1000 ו2000 (ראו בתגובה).
רק כדי לסגור את המעגל, מניח כאן ציטוטים מהפרוטוקול בביהמ"ש בעניין. ספויילר: עו"ד עמית חדד טוען אותה טענה בדיוק!."

ז. טל רימר צייץ בטוויטר כאן (כותרת בלבד): "היום עמותת "האמת תנצח" הגישה מכתב תלונה כנגד תת ניצב יואב תלם. 
אנו סבורים כי תת ניצב תלם מעל בתפקידו הציבורי ורק על ידי חשיפת האמת יבוא צדק. 
המכתב הוגש לפרקליטות / מח"ש / שר הבט"ל / לשכת פרקליט המדינה." 

עדכונים 2.5.23: 
א. הוגשה תלונה מאוד חריפה ע"י טל רימר, יו"ר עמותת "האמת תנצח, כנגד תת-ניצב יואב תלם. התלונה במלואה - כאן. 

ב. פורסם כאן ציוץ מערוץ 14 (כותרת בלבד): "פרסום ראשון: המשטרה והפרקליטות הפעילו תוכנת מעקב נוספת בהסתרה". לקוראי טלקום ניוז זו בכלל לא הפתעה. 

ג. מסמך "מחקרי תקשורת" בין ארי הרו להדס קליין (שיחות במהלך חלק מחודשי שנת 2014) - יש כאן. יש בדו"ח הזה כ-130 שיחות ומסרונים (!!) בין ארי הרו לסלולר של הדס קליין (שסביר להניח שרוב השיחות הללו ואולי גם המסרונים קושרו לארנון מילצ'ן - דרכה). בהחלט נושא חשוב וחמור ביותר, שראוי לחקירה. לא ניתן לחקור סביב ראש הממשלה נתניהו - ללא אישור שופט עליון והיועמ"ש, מה שלא היה אז. 
האם המשטרה השתמשה במערכת "סימני דרך" לתחום "נתוני תקשורת", ובכלים דוגמת הסלברייט, כדי לחדור לסמארטפון של ארי הרו וכך המשטרה גילתה במחצית שנת 2015 את קיומן של 2 הקלטות שיחות מוזס-נתניהו? זה טרם ברור ואולי זה יהיה ברור יותר בהמשך (עקב עדותו של ארי הרו בשבוע הבא).

ד. אחת התעלומות שטרם נפתרו היא: למה גם על נוני מוזס היה צורך להפעיל את התרגיל של "צו מיו"ש", במסגרת צו האזנת סתר על בסיס חוק "מחקרי תקשורת" (ראה בתצלום משמאל)?
הצו המלא הנמצא כאן, הוא צו אחד מתוך שלושת צווי מחקרי תקשורת, שהוצאו בעניינו (זאת אנו למדים ממסמך פניית עורכי דינו של מוזס לביהמ"ש, עם רשימת מכשירי הטלפון והסלולר שהיו לנוני מוזס בשנים הקשורות בכתב האישום - כאן). זה צו שהוצא ב"מכה אחת" בצו אחד לגבי 4 מכשירי סלולר של נוני מוזס.
כמובן שיש בצו הזה עבירות (לכאורה) של מוציאי הצו והשופטת (עינת רון ז"ל) שחתמה על צו, שכן מדובר בהאזנה אסורה לעיתונאי שיש סבירות גבוהה שהוא מדבר עם רוה"מ ו\או עם שר \ ח"כ. מטרת הצו הזה הייתה לחפש את השיחות בין נוני מוזס לרוה"מ נתניהו, במסגרת חקירת תיק 2000, ולכן "חוק החסינות" חל כאן באופן מלא. 

עדכון 3.5.23: הסנגוריה הציבורית (גוף של משרד המשפטים \ פרקליטות) הוציאה 2 מכתבים דחופים וחשובים ביותר ליועמ"שית:
1) דרישה להפסיק מיידית את השימוש בפגסוס ע"י המשטרה עד שייחקק בעניין זה חוק מתאים - כאן.
2) דרישה ליידע כל חשוד \ נאשם \ עד שהופעל כנגדו פגסוס, על כך שזה הופעל כנגדו והסנגוריה הציבורית מבקשת לקבל לידיה את רשימת כלל התיקים בהם נעשה שימוש ברוגלה - כאן.

עדכון 4.5.23: יחידת חופש המידע במשרד המשפטים דחתה בפעם שנייה, הפעם בחודשיים (עד 4.7.23) את מועד מתן התשובה לפנייה שלי לגבי נהלי משרד המשפטים בעניין "תיעוד חזותי" (כפי שהתגלה ב"פרשת חדרה"). מסמך הדחייה של חופש המידע ובקשת המידע במלואם נמצאים כאן. ביום 27.9.23 נשלחה תזכורת למשרד המשפטים על כך שהתאריך 4.7.23 חלף עבר לו מזמן, אבל המידע המבוקש בעניין "תיעוד חזותי" - איננו. התזכורת כאן. תזכורת נוספת נשלחה למשרד המשפטים ב-13.4.24 - כאן. 

עדכון 15.5.23: תומר גנון פרסם כאן ב"כלכלסיט" (כותרת בלבד): "המשטרה מודה לראשונה: עשינו שימוש ברוגלות על אזרחים בחשד לעבירות מס.
מתמצית מודיעינית שהעבירה הפרקליטות לעו"ד של איש עסקים אחמד קסאס, עולה כי בניגוד לחוק נשאב ממכשירו הנייד מידע שהמשטרה מסרבת לחשוף. קסאס - לטענת הפרקליטות איש הכספים של משפחת ג'רושי - הואשם בעבירות מס הכנסה, מע"מ וסחיטה בפרשה שבה מואשם אחיו של משה קצב."
 
עדכון 16.5.23: תומר גנון מ"כלכליסט" פרסם כאן (כותרת בלבד): "המשטרה מסרבת לחשוף כיצד יישמה את מסקנות והמלצות צוות מררי לגבי הרוגלות.
היועמ"ש של המשטרה, תנ"צ אלעזר כהנא, טען בכנס באוניברסיטת רייכמן בחודש ינואר לגבי יישום הדו"ח כי "כמעט הכל כבר מומש ומבוצע בפועל".
התנועה לחופש המידע ביקשה לקבל את כל העתקי הפקודות וההנחיות ליישום ההמלצות, אך המשטרה מציינת כי "חוק חופש המידע לא חל על אגף החקירות והמודיעין". במקביל: ביהמ"ש דחה עתירה לחשוף את היקף ההתקשרויות והתשלומים של המשטרה לחברות הטכנולוגיה: TA9 (מחוברת לחברת רייזון), חברת NSO וחברת סלברייט."

עדכון 17.5.23: 
א. תומר גנון מ"כלכליסט" פרסם כאן (כותרת בלבד): "יועמ"ש המשטרה: "כשלנו, לא בדקנו איך הרוגלות עובדות".
בדיון שנערך היום בוועדת חוקה של הכנסת הודה יועמ"ש המשטרה תנ"צ אלעזר כהנא, על הכשל של הארגון, כשנה וחצי לאחר תחקיר כלכליסט: "לא הלכנו לחברה הטכנולוגית וישבנו לראות איך זה עובד. אני מרכין את הראש, זה לא עבד ככה"."

ב. פורסם סרטון יוטיוב של ראיון עומק (מעל לשעה) עם עו"ד פיני פישלר על "פרשת פגסוס", תחת הכותרת: "מה קורה פה? עם אלדד יניב | פרק 15: תתעוררו המשטרה אספה עם פגסוס מידע על מיליון ישראלים ואתם ביניהם". הסרטון כאן. 

עדכון 22.5.23: פורסם כאן ב"הארץ" ע"י יהושע (ג'וש) בריינר (כותרת בלבד): "המפכ"ל: כלכליסט גרמו להשבתת יכולות משטרתיות קריטיות כבר יותר משנה.
לדברי שבתאי, העבריינים מתקדמים ביכולותיהם הטכנולוגיות ואסור שהמשטרה תישאר מאחור. "אין היגיון שהטכנולוגיה המופקדת בידי המשטרה תהיה נחותה ביעילות שלה מהכלים הקיימים בשוק האזרחי ובעולם", אמר."

עדכון 23.5.23: פורסם כאן באתר 0404: "ח"כ רוטמן נגד המפכ"ל: "סוג מיוחד במינו של חוצפה".
יו"ר ועדת החוקה חה"כ שמחה רוטמן הגיב היום (שלישי) על דברי מפכ"ל המשטרה, לפיהם "כלכליסט גרמו להשבתת יכולות משטרתיות קריטיות כבר יותר משנה".
ח"כ רוטמן מסר: "שאפו לתומר גנון וכלכליסט שהצליחו להשבית יכולת משטרתית קריטית שבכלל לא קיימת אצל המשטרה… לא מאוחר להזכיר. רוני "ערכים במבחן" אלשייך שיקר בלי בושה בעניין הפגסוס. המסקנות של דו"ח מררי העלו שאלות קשות מאוד על הליכי הרכש במשטרה ועל השימוש ברוגלות.
ועדת החוקה בראשותי קראה להקמת ועדת חקירה שתחקור הן את הליכי הרכש, הן את המודעות ליכולות הרוגלות בשלבי האישור העקרוניים ובשלבי האישור הפרטניים והן את השימוש שנעשה במידע האסור במערך הטכנולוגי, במודיעין בתביעה ובחקירה.
להאשים את מי שחשף שהמשטרה הפעילה כלי באופן לא חוקי וללא סמכות - זה סוג מיוחד במינו של חוצפה"."

עדכון 24.5.23: הוכנה ע"י מתנדב מצגת יפה בנושאים שיש בכתבה כאן מעל. מומלץ לצפייה ולהפצה בכל דרך אפשרית לציבור שלא מכיר את האמת:
 

עדכון 25.5.23: במענה מתחמק (הנמצא כאן: https://bit.ly/PiniEinHanetz) לפניות המרובות של עו"ד פיני פישלר מאז 2021 בנוגע למערכת הריגול המשטרתית אחרי פרטיות כלל אזרחי ישראל הנמצאים בדרכים - בשם "עין הנץ", משרד המשפטים מדווח ברוב חוצפתו לעו"ד פישלר, שלמרות שהם לא הצליחו להעביר בכנסת מאז 2021 את החוק המסדיר את השימוש במערכת, המשטרה בגיבוי וחיפוי הפרקליטות, ממשיכה להפעיל את המערכת הזו 24X7 בלי הפוגה, כל השנים. "שטאזילנד" ברמת תעוזה בלתי חוקית שלא תיאמן. זה חלק ממארג כלי הריגול שמפעילה המשטרה כיום (חלקם בשילוב עם השב"כ), אחרי כלל אזרחי ישראל (פגסוס זה רק סעיף זעיר ואפילו די שולי, במארג הכלים החודרניים הללו, הנכנסים לפרטיות של כלל אזרחי ישראל, כדי לאסוף מידע פרטי וחסוי בהיקפים מבהילים - מה שישמש בזמן המתאים לסחיטה של אזרחים ואף פוליטיקאים), כמפורט במצגת כאן: https://youtu.be/dfK9cpc7y-U. 
בנושא זה פורסם סרטון המכיל את כל המסמכים סביב פרשת "עין הנץ" והטיפול של עו"ד פיני פישלר בנושא, בריאיון שלו אצל אלי ציפורי ב"גלי ישראל":


עדכון 28.5.23: פורסם כאן ע"י תומר גנון ב"כלכליסט" (כותרת בלבד): "בניגוד להנחיות מררי: המשטרה רכשה תוכנת מעקב חדשה ללא אישור היועמ"שית.
אחרי השבתת הפגסוס של NSO, המשטרה רכשה לאחרונה מחברת הסייבר הישראלית רייזון תוכנה שמאפשרת לאתר מיקום ומסלול תנועה של משתמשי סלולר בלי ידיעתם. השימוש בתוכנה מעורר שאלות בתחום המשפט, הפרטיות והטכנולוגיה. ממשרד המשפטים נמסר: "הנושא לא הגיע אלינו"; יו"ר רייזון: "לא מתייחס לזהות לקוחותינו". פניות רבות למשטרה נותרו ללא תגובה." 

הכלים שחברת רייזון (Rayzone) מספקת בישראל ללקוחותיה מפורטים - כאן, מאתר המל"ל. חברת רייזון קשורה ומושקעת גם בחברת TA9.

עדכון 29.5.23: ריאיון של אבי וייס ב-28.5.23 ב"רדיו סול" (כ-20 דקות) ע"י יובל ענתבי על סודות השטאזילנד שנוצרה בישראל, מה המשטרה יודעת עלינו ואיך אוספים את המידע על כולנו, כל הזמן. האם יש לטירוף הזה פתרון? להאזנה מדקה 31:40 ועד דקה 52:00 בקובץ השידור (הקלטה) - כאן:
https://podcast.radiosol.co.il/podcast/%D7%94%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%94-28-5-23-2.
פרטים נוספים על השטאזילנד יש בכתבה: https://bit.ly/PoliceExposed.

עדכון 3.6.23: הוכנה ע"י מתנדב מצגת מדהימה ומעודכנת בנושאים של האזנות הסתר ("שטאזילנד"), מבוססת על סדרת החשיפות הנרחבת המסתיימת בכתבה כאן: https://bit.ly/PoliceExposed. מומלץ לצפייה ולהפצה בכל דרך אפשרית לציבור הרחב שלא מכיר את האמת. לינק להורדת המצגת: https://bit.ly/PoliceSecrets.


עדכון 5.6.23: "הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הודיעה היום לבית המשפט המחוזי בחיפה על משיכת ראיות מתיק רצח הנידון בפניו, משום שאותן ראיות הושגו בחקירת המשטרה שלא כדין. מדובר בראיות שהושגו באמצעות שימוש באמצעי לביצוע האזנת סתר לתקשורת בין מחשבים (רוגלות), תוך חריגה מצו ביהמ"ש.
חריגת המשטרה מהצו התגלתה לאחרונה, אגב טיפול הפרקליטות בתיק רצח המתנהל בביהמ"ש. בבדיקה יזומה שערכה הפרקליטות התברר, כי בפעם הראשונה מאז שורת הפרסומים על אודות שימוש משטרת-ישראל ברוגלות, ומאז שהוחל בבדיקת עבודת משטרת ישראל ביחס להפעלת הרוגלות, התגלה כי במסגרת הפעלת הרוגלות נעשה שימוש ראייתי במידע החורג מגדרי צו האזנת הסתר לתקשורת בין מחשבים.
בירור מעמיק שערך מנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה העלה, כי בנסיבותיו של המקרה הותקן אמצעי להאזנת סתר לתקשורת בין מחשבים במכשיר קצה של אחד החשודים בתיק, אשר נגדו לא הוגש כתב אישום. אותו אמצעי ביצע פעולות העולות כדי חיפוש סמוי (העתקת מידע אגור במכשיר), וזאת מעבר לפעולות העולות כדי האזנת סתר.
אותו מידע שנאסף בדרך של חיפוש סמוי חרג מגדריו של צו האזנת הסתר, וממצאיו הועברו לגורמים נוספים במשטרה. על יסוד אותו מידע חורג התבקש והתקבל צו שיפוטי, אשר הסמיך את המשטרה לבצע פעולת חקירה נוספת שהניבה תוצרים ראייתיים. אותם תוצרים הוכנסו לתיק החקירה, הוטחו בפני הנחקרים בתיק ואף הוגשו לבית המשפט כמוצג.
תוצאות בירור הבדיקה הועברו לפרקליט המדינה, עמית איסמן, שהורה על משיכת הראיה שהושגה לאלתר, ויידוע ההגנה ובית המשפט בדבר הפגם בהשגת הראיה.
יצוין כי עד כה, מאז פברואר 2022 נבדקו בפרקליטות 27 תיקים בהם נעשה שימוש באמצעים להאזנת סתר לתקשורת בין מחשבים, הכוללים חדירה למכשירי קצה. עד כה, בדיקות מעמיקות לגבי התיקים העלו כי הגם שהרוגלות אספו פרטי מידע עודפים, החורגים מגדרי המותר במסגרת האזנת הסתר, הרי שלא נעשה כל שימוש ראייתי או מודיעיני במידע החורג מגדרי המותר. זהו המקרה הראשון שבו נחשף שימוש ראייתי במידע עודף שנאסף שלא כדין, במסגרת השימוש ברוגלות."

עדכון 12.6.23: טל רימר קיבל תשובה מיחידת תלונות הציבור וחופש המידע במשטרת ישראל לגבי היקף צווי האזנות הסתר על פי "חוק נתוני תקשורת". התשובה המלאה - כאן. 

עדכון 13.6.23: פורסם כאן בטוויטר: "ועדת חוקה בראשות שמחה רוטמן הצביעה כעת ברוב של 8 מול 2 💪💪על קריאה להקמת ועדת חקירה ממשלתית בנושא הפגאסוס". הנושא מועבר כעת לממשלה באמצעות שר המשפטים - לביצוע. 

עדכון 12.6.23: טל רימר קיבל תשובה מיחידת תלונות הציבור וחופש המידע במשטרת ישראל לגבי היקף צווי האזנות הסתר על פי "חוק נתוני תקשורת". התשובה המלאה - כאן. גרף 2016-2022 סך צווי האזנת סתר לפי חוק נתוני תקשורת - כאן. הנתונים מוצגים בגרף הבא:


עדכון 23.6.23: פורסם כאן ע"י שוקי שדה באתר "שומרים" (כותרת בלבד): "השותפות נחשפת: איש העסקים שמקשר בין תוכנת ריגול טורפנית לבין הפנסיה שלכם.
למאיר שמיר ולחברה הבורסאית שבשליטתו - מבטח־שמיר, צד פחות מוכר: שותפות בעסקי הסייבר ההתקפי של אל"מ במיל' טל דיליאן ובחברות שייצרו רוגלות ששימשו נגד עיתונאים, פוליטיקאים ופעילי זכויות אדם. מדוע המדינה אינה מתערבת ואוכפת את החוק? משרד הביטחון בחר שלא להגיב. מבטח שמיר מסרה, כי אין לה מידע על הנעשה בחברות שבהן היא מושקעת "פסיבית". תחקיר שומרים מתפרסם גם במוסף השבועי של The Marker."

עדכון 27.6.23: הודעה לתקשורת מעורכי הדין של ההגנה בתיק 3000: "לאחר שהוחשד בכזב בעבירות חמורות שלא היו ולא נבראו, אבריאל בר יוסף עתר לבית המשפט העליון (העתירה כאן במלואה): "נוצרת משטרה חשאית הבולשת אחר אזרחי המדינה ובכוחה להחזיק בסמכויות הנתונות רק לבית משפט הפועל מעתה ואילך תחת מעטה של חשכה החל רק על גורמי המודיעין".
אבריאל בר יוסף הנאשם במסגרת תיק הצוללות וכלי השייט הגיש היום לבית המשפט העליון ערר חריף על החלטת בית המשפט המחוזי שלפיה אין להעביר לידי צוות הגנתו חומרי חקירה רבים, הכוללים עשרות צווים של בית משפט אשר העניקו לגורמי החקירה סמכות לביצוע פעולות חקירה במסגרת תיק 3000, אשר עד עתה לא הועברו לעיונם ולא קיבלו ביטוי ברשימת חומר החקירה שנאסף בתיק. 
כזכור, כפי שהתברר בעקבות בקשות שהוגשו לבית המשפט על ידי צוות ההגנה בעבר, הגישה המשטרה במסגרת חקירת הפרשה בקשות להמצאת חפץ בדמות תוכנן של תיבות דואר אלקטרוני השייכות לו ולרעייתו, תוך הצגת טענות כוזבות לבית המשפט בדבר חשדות חמורים המיוחסים לבר יוסף, ובהן לא פחות מאשר עבירות פדופיליה, אשר בר יוסף מעולם לא נחשד בהם ולא התעוררו כלפיו, עובדה שהוסברה על ידי הפרקליטות כ"שגגה מצערת". 
בערעורו, אשר הוגש היום לבית המשפט העליון טוען בר יוסף כי אין בסיס לקביעתו התקדימית של בית המשפט המחוזי לפיה צווי בית משפט אשר אמורים להתבצע על ידי רשות מודיעין, כדוגמת צו האזנת סתר, איתור ותוצריו, הם בבחינת חומר מודיעין. פרקליטיו של בר יוסף, עוה"ד ז'ק חן, אורנה פינטו-גפסון, ינון סרטל וניר לזר, מציינים כי "בכל הכבוד הראוי, קביעה זו של בית המשפט קמא משנה מושכלות יסוד וסדרי בראשית. היא הופכת את בית המשפט לזרוע מזרועותיהם של גופי המודיעין השונים, ומחילה על בית המשפט כללי סודיות וחשאיות שהם זרים ורחוקים מהכללים החלים על בתי המשפט בכלל ועל ההליך הפלילי בפרט. 

על-פי הערר, "המציאות בה נעשה שימוש בפעולות חקירה חסרי תקדים מסוג זה, כאשר בהמשך, גם לאחר הגשת כתב האישום, הן מוסתרות מעיני המבקש ובאי כוחו היא בלתי נסבלת. היא עומדת בניגוד מוחלט לכללי יסוד של ההליך הפלילי ושוללת הלכה למעשה את הזכות להליך הוגן". לטענת פרקליטיו של בר יוסף, החלטת בית המשפט, החוסה באופן מוחלט צווי בית משפט מעיני ההגנה, יוצרת מציאות בה חקירות משטרה מבוצעות במחשכים. יחידות המודיעין, יבצעו פעולות חקירה החודרות לפרטיותם של אזרחים, פוגעות בזכויותיהם הבסיסיות ביותר, אוספות מידע אישי וחודרני, אשר היעדים אליו יגיע אינם מוגבלים ולעולם לא ייוודע הדבר ולא תתאפשר ביקורות כלשהי על פעולות אלה. בכך, הלכה למעשה, נוצרת משטרה חשאית הבולשת אחר אזרחי המדינה ובכוחה להחזיק בסמכויות הנתונות על פי חוק רק לבית המשפט, שפועל מרגע זה ואילך, תחת אותו מעטה של חשכה החל על גורמי המודיעין. 
לטענת סנגוריו של בר יוסף, הכרעתו של בית המשפט המחוזי לפיה צווים של בית משפט הם חומר מודיעין וכי יש לדון במיהותם ככאלה, מנציחה את ההתנהלות הלקויה של המאשימה שעומדת בניגוד למטרות העומדות בבסיסה של החובה המוטלת עליה בהליך הפלילי להעמיד לעיון הנאשם את חומר החקירה ואת רשימת מלוא החומר שנאסף. היא גם חותרת תחת מושכלות יסוד של מדינת חוק במשטר דמוקרטי. היא פוגעת במעמדו של בית המשפט ומכניסה אותו, על כורחו, תחת עלטת כנפיהן של רשויות החקירה והמודיעין. היא פוגעת בזכותו היסודית של נאשם להליך הוגן, ומטעמים אלה כולם, הכרעה זו אינה יכולה לעמוד."

עדכון 29.6.23: פורסם כאן ב-The Guardian (כותרת בלבד): הבית הלבן הזהיר כל מי שמעוניין לרכוש את חברת NSO המוצעת למכירה:  White House issues warning to US firms interested in acquiring Israeli surveillance tech
National Security Council’s statement comes after the Guardian reported Hollywood financier’s interest in NSO group’s assets".

עדכון 4.7.23: תומר גנון מ"כלכליסט" פרסם כאן (כותרת בלבד): "המשטרה מודה: השימוש ברוגלות בתיק הסחיטה גדול יותר, נעשה שימוש במידע האסור שנשאב.
לאחר שהפרקליטות גילתה לפני כשבועיים שימוש לא חוקי של המשטרה ברגולה נגד חשוד בתיק סחיטה בשוק האפור, היא הודיעה היום להגנה שגילתה כי נשאב מידע אסור, בין היתר של פתקים, משני מעורבים נוספים: נאשם נוסף ועד תביעה. מידע שנשאב שימש לביצוע פעולה נוספת שלא פורטה. עד היום התגלה שימוש לא חוקי כנגד 22 אזרחים ב-7 תיקים: 3000, 4000, טלגראס, חדרה, תיק מס, תיק רצח ותיק הסחיטה."

הנושא הזה (לרבות צילומי מסך של הפגסוס מ-2014) גם עלה בעתירה ב"תיק הצוללות" (תיק 3000) בבקשת ההגנה לקבלת חומרים בתחום צווי האזנת סתר שנעשה בהם שימוש בפגסוס - כאן. 

עדכון 5.7.23: ערר של אבי וייס על "גריסת תיק התלונה" שהגיש למח"ש לפני למעלה משנה, כנגד קציני המשטרה הבכירים שהיו מעורבים (לכאורה, על סמך המסמכים שנחשפו ב"טלקום ניוז"), בייזום ובהפעלת מערכת הפגסוס על שלמה פילבר - הערר הזה עבר כעת למחלקת עררים שבפרקליטות. ההחלטה והשתלשלות הטיפול האיטי ביותר בנושא חשוב זה - כאן. 

עדכון 20.7.23: הודעה על הקמת ועדת חקירה לעניין האזנות הסתר בכלי סייבר לרבות השימוש בפגסוס. ההודעה של השר יריב לוין - כאן. 

עדכון 24.7.23: ההגנה (עורכי הדין עמית חדד וליאור אפשטיין) ב"פרשת חדרה" הגישו לביהמ"ש בחיפה מסמך "הודעת עדכון", לקראת הדיון בבקשת ההגנה לגילוי ההסתרות שכרוכות היו בשימוש בפגסוס כנגד אמילי מורן שגב, לאור ההתפתחויות המסעירות שהתרחשו בתיק אחר, המתנהל בבית המשפט המחוזי בחיפה, תיק בו התגלה ש"החומרים העודפים" שנשאבו בפגסוס כנגד אחד המעורבים בתיק, נעשה בהם שימוש ע"י החוקרים (בניגוד גמור לטענות הפרקליטות ו"צוות מררי"). פניית הפרקליטים ומסמכי ההתפתחות החדשה הזו - כאן. 

עדכון 19.8.23: בן כספית פרסם כאן ב"מעריב" (כותרת בלבד): "לאן נעלמו ההקלטות בלשכת ראש הממשלה בשנים 2009־2014? | בן כספית.
יש ועדת חקירה ממלכתית, יש פרשת צוללות שאף אחד לא מצליח לפענח, יש שאלות שטרם נמצא להן מענה ויש הקלטות. האם ועדת החקירה לפרשת הצוללות דרשה את ההקלטות האמורות?".
הכתבה הקודמת שלו מאפריל 2022 בנושא זה - כאן. 
הנתונים של היקף ההקלטות שהוא הציג [ציטוט מהכתבה החדשה]: "הכמות: למעלה מ־240 אלף קובצי שמע בפורמט NMF, מתוכם 4,885 קבצים שנפחם גדול מ־512 קילובייט, ו־3,497 קבצים שנפחם גדול מ־1 מגה־בייט."

יודגש, שכל הגורמים (יועמ"ש, צמרת הפרקליטות, ראשי משרד המשפטים, צמרת המשטרה, צמרת המשרד לבט"ל, השב"כ) שאליהם אבי וייס פנה בשנת 2022 בעניין ההפעלה של עיתונאים כ"מקורות" במסגרת "תיקי האלפים" - לא נענו, למעט תגובה מתחמקת אחת של המשרד לבט"ל - כאן. 

עדכון 23.8.23: לינק לריאיון אודות ההתנגדויות להקמת ועדת החקירה ל"פגסוס" בהשתתפות של ח"כ טלי גוטליב ואבי וייס, בריאיון נוקב בן 12 דקות ב- 23.8.23 אצל אבי רצון בתכנית "אבי רצון בבוקר" ב"רדיו גלי ישראל": https://bit.ly/WeissGotlibRatzon.  
המסמך המלא של החלטת הממשלה בעניין זה - כאן. 

עדכון 25.8.23: פורסם כאן ע"י אמיר אטינגר ב"ישראל היום" (כותרת בלבד): "המשטרה טוענת: כל עוד יש ועדת בדיקה ממשלתית לרוגלות - חברת הסייבר של אהוד ברק לא רוצה לספק לנו את הטכנולוגיה.
המפכ"ל ובכירים במשטרה אמרו שכל עוד יש ועדת בדיקה ממשלתית לרוגלות הם יתקשו להשתמש בכלים הטכנולוגיים למאבק בפשיעה בחברה הערבית • הסיבה: חברות סייבר כמו פאראגון, שבה אהוד ברק משקיע מרכזי - לא מסכימות לספק את הטכנולוגיה כל עוד הוועדה על הפרק • בחברת פאראגון ובמשטרה לא מסרו תגובה."

עדכונים 28.8.23:
א. פורסם ב"מקור ראשון" - כאן: למרות התנגדות היועמ"שית (כמפורט, בין היתר, כאן): הוקמה ועדת הבדיקה \ חקירה לשימוש ברוגלות. הממשלה אישרה אחר הצהריים את הצעת סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין להקים ועדת בדיקה ממשלתית לפרשת שימוש המשטרה ברוגלות. משמעות ההחלטה היא כי הוועדה תוכל לזמן לעדות מעורבים בפרשה, ולבדוק, על פי סמכויות חקירה שקבלה, את התנהלות גורמי המשטרה והפרקליטות בכל הקשור לביצוע פעולות רכש, מעקב ואיסוף בכלים קיברנטיים אחר אזרחים ונושאי משרה. בראש הוועדה יעמוד השופט בדימוס דרורי, ולצידו עו״ד רובינשטיין ובן חנן.
כתב המינוי של הוועדה - כאן. 

ב. בתכנית של "אבי רצון בבוקר" - 27.8.23 ב"רדיו גלי ישראל" (כאן): "ח"כ טלי גוטליב משתמשת בחסינותה וחושפת: "המשטרה ידעה הכל על יכולות הפגסוס".
ח"כ טלי גוטליב לאבי רצון הבוקר: "אלשיך שיקר את עם ישראל. אלשיך הצהיר שלא הייתה רכישה של 'פגסוס' מטעם המשטרה אבל אני אשתמש בחסינות שלי ואחשוף כאן את הדבר הבא - המשטרה ביקשה לרכוש את הפגסוס אבל בגלל יכולות הריגול המאוד גבוהות שלו ביקשו שם לנוון את התוכנה ולהחליש אותה לכדי 'סייפן'. מערך הרכש במשטרה ידע לאורך כל הדרך את יכולות הפגסוס המקורי וגם את אלו של הסייפן. המוחלש שנרכש. האמירה של המשטרה כאילו לא ידעה על יכולות התוכנה היא שקר גמור. האמירה של מררי שהפרקליטות לא ידעה היא שקר מופלג. מררי לא אמרה אמת בדו"ח שלה ולא סתם אנחנו רואים את בן הזוג שלה איל ינון, שהיה יועמ"ש הכנסת יוצא בסופ"ש להגן עליה"."

עדכונים 28.8.23:
א. פורסם ע"י נטעאל בנדל כאן ב"ישראל היום" (כותרת בלבד): "תוכנת מעקב באישור מיוחד: היועמ"שית התירה לרכוש רוגלה חדשה.
למרות השהיית השימוש ברוגלות, בהרב־מיארה התירה למשטרה לפתוח בהליך • בצל האלימות הגואה במגזר הערבי, הכלי החסוי אמור לשמש בחקירות • במשטרה חוששים מהקמת ועדת הבדיקה לפרשת פגסוס: "זו טעות איומה"."
יצוין שהרוגלה הזו נחשפה על ידי אבי וייס מזמן - כאן. המערכת הזו חזקה בתחום החדירה לטלגרם, הכלי החביב על עבריינים, גם במגזר הערבי.... 

ב. פורסם כאן ב"רדיו גלי ישראל" בתכנית "פתחי וזמרי בעם" (כותרת ותוכן השידור): לשמוע ולא להאמין, עדות ממקור ראשון של נפגעת פגסוס: "הגיעו עד חדר המיטות!". לשמוע ולא להאמין, עדות ממקור ראשון | מבהיל.
הגר שרן, אשתו של דוד שרן המקורב לנתניהו ומי שמואשם בפרשת הצוללות, שלמכשיר הטלפון שלו פרצה המשטרה, הבוקר לפתחי וזמרי בעם: "לא רק שאבו מהטלפון מידע אלא הקליטו כל דבר שקורה סמוך לטלפון, הפכו את הטלפון למכשיר הקלטה"
זמרי: "זאת אומרת, רק לצורך הדוגמא, את מכשיר הטלפון של ראש משפחת אבו לטיף לא הפכו למכשיר הקלטה, אבל את בעלך שמקורב לנתניהו - כן"
הגר: "ואני מדגישה: האזינו ופרצו לטלפון של דוד בעלי - הרבה לפני שהוא היה חשוד בפרשת 3000, אני יכולה אולי להעריך שהמטרה הסופית הייתה להאזין לנתניהו עצמו. אם יש שופט שחתם על צו כזה, אדרבה, שיתכבד ויסביר למה הוא חתם, על מה הוא חתם. אני בכלל לא בטוחה שיש שופט כזה"
זמרי: "האזינו לכם בעצם גם בזמן שאתם בחדר השינה או ברכב"
הגר: "יותם, פרצו וחדרו לנו לפרטיות ברמות הכי גבוהות, כולל לחדר המיטות. הם משקרים לאורך כל הדרך. בהתחלה הם אמרו שלא היה רוגלות, ואז הם אמרו שכן היה רוגלות אבל לא השתמשו בחומרים, אחר כך התברר שנעשה שימוש. רוצים לקבל חזרה את אמון הציבור? נקו את השורות! אני לא אנוח עד שהאמת תצא לאור! אני רוצה לדעת מתי ניתן הצו הזה ומה הציגו לשופט"."

עדכון 29.8.23: 
א. פורסם כאן ע"י עמיר קורץ מ"כלכליסט" (כותרת בלבד): "מה התגלה בפרשת הרוגלות מאז ועדת מררי.
הוועדה שהקים יריב לוין לבדיקת פרשת הרוגלות נגועה וחשודה, אבל אי אפשר להתעלם מהגילויים החמורים מאז פרסום דוח מררי. דרושה ועדה ממלכתית."

ב. סרטון יוטיוב של ערוץ TOV: אורנה ישר עם אלי ציפורי על הועדה לבדיקת הפגסוס: כאן. 

עדכונים 30.8.23: 
א. החשיפות שידהימו אתכם: מי אישר את הפגסוס ודחף להפעלתו? הפרכת השקרים וההטעיות הענקיות סביב ועדת החקירה לעניין הרוגלות, בראיון של כ-12 דקות של נצ"מ בדימוס אבי וייס ע"י ד"ר גדי טאוב בתכנית "שומר סף" ב-גלי ישראל". הלינק להאזנה לריאיון: https://bit.ly/GadiTaubAviWeiss.
הלינק לשמיעת כל התכנית של "שומר סף" ב-30.8.23: https://www.gly.co.il/program?id=3148.

למתעניינים במסמכים ובפרטים: אישור כלי האזנת סתר למשטרה, סעיף הלקוח מ"חוק האזנת סתר" (נושא הנתון בסמכות בלעדית של ראש הממשלה, אפשרי באישור ועדה מיוחדת של הכנסת) - כאן. 
נאום רוה"מ נתניהו בטקס החלפת מפכ"לים בסוף 2015 - כאן. קיטוע דבריו בנוגע לצורך בשימוש בכלים מתקדמים דוגמת סייבר ע"י המשטרה - כאן. 

ב. פורסם כאן ע"י אברהם בלוך ב"מעריב" (כותרת בלבד): "בית המשפט העליון: ניתן להסתיר צווים שיפוטיים במסגרת הליך פלילי | פרסום ראשון.
בית המשפט העליון קבע כי צווים שיפוטיים שאמורים להתבצע על ידי רשויות מודיעין יכולים להיחשב לחומר מודיעין אותו ניתן להסתיר מסנגורים גם לאחר הגשת כתב אישום | פרסום ראשון." ההחלטה נוגעת לערר של פרקליטי אבריאל בר יוסף (ראה עדכונים מ-9.8.23 ו- 10.8.23 לעיל). 
ההחלטה של ביהמ"ש העליון במלואה - כאן. 
בהחלטה זו נחשף ש"בתיק הצוללות" הוצאו לא פחות מ-63 צווים שיפוטיים, מהם רק חמישה נמסרו להגנה. לא ייאמן. 

עדכון 29.5.24: בהמשך לעדכון לעיל מ-4.5.23, לאחר שעברה שנה ויחידת חופש המידע של משרד המשפטים לא ענתה לאבי וייס (ללא כל הסבר), על הבקשה לקבל מידע בנושא "תיעוד חזותי", הוגשה תלונה ליחידה הארצית של חופש המידע במשרד המשפטים, ויחידה זו פתחה בהליך של שימוע על הפרת החוק, מול יחידת חופש המידע במשרד המשפטים, כמוצג בתשובה שנמצאת כאן. האם הליך הברור הזה במשרד המשפטים יוביל לכך שכן תתקבל תשובה (ולא תשובה מתחמקת) ממשרד המשפטים \ חופש המידע בנושא זה? זה טרם ברור.