הנדל משחרר עוד שימוע מושחת לפני עזיבתו: רכישת אמצעי שליטה ב-IBC ע"י הוט
מאת: מערכת Telecom News, 15.12.20, 21:32

מסתבר, שהמהלך המושחת האחרון של הנדל הבוקר לטובת סלקום/IBC - לדפוק את הציבור ובזק - לא היה באמת האחרון. יש עוד שימוע מושחת הערב בו מסלק שר התקשורת המפוטר מתחרה של קבוצת סלקום/IBC והופך אותה לזנב של קבוצה זו, בהתאם לאינטרסים הכלכליים של קבוצת סלקום/IBC בתחום הסיבים והטלוויזיה, אותה קידם במהלך כל הקדנציה שלו.
עדכונים בסוף המאמר. 

משרד התקשורת הודיע הערב, שבכוונתו להמליץ לאשר רכישת אמצעי שליטה ב-IBC ע"י קבוצת הוט (בכפוף לתנאים המפורטים בשימוע).

זאת, לאחר שהיום בבוקר החליט הנדל לפרסם החלטה על שימוע - מהלך להוזלת תעריפי הטלפון הנייח לצרכן, שמאחוריה עומדים אינטרסים זרים ולא טובת הציבור, כי הסכום הענק הזה, היה אמור, בין היתר, להיות מוקצה ע"י בזק לטובת פריסת הסיבים, כפי שדיווחנו - כאן, תחת הכותרת: המהלך המושחת האחרון של הנדל לטובת סלקום/IBC - לדפוק את הציבור ובזק. מסתבר כעת, שזה לא היה המהלך המושחת האחרון.
     
לדעת המשרד, מהלך זה יוביל לפרישת רשת משותפת של אינטרנט אולטרה מהיר לכ-1.7 מיליון משקי בית החל ממועד אישור העסקה ועד לטווח זמן של 5 שנים, במסגרת זו תורחב חובת פרישת הרשת ביחס של 1:1 בין מספר משקי בית בפריפריה מול המרכז. כ"כ,  ביסוס רשת סיטונאית נוספת אפקטיבית ובפרישה רחבה תאפשר הרחבת רמת התחרות על גבי תשתיות שתפחית עלויות לצרכן הקצה.
 
משרד התקשורת הודיע, שהוא ניהל בשבועות האחרונים עבודת מטה בבקשה להעברת אמצעי שליטה בחברת IBC, שפורשת סיבים ברחבי הארץ, לקבוצת הוט, שמעוניינת לרכוש חלק מהשליטה בחברה, ולספק באמצעות רשת IBC שירותים מבוססי סיב לצרכן.
 
לדברי המשרד, בחינת הבקשה ע"י הגורמים המקצועיים במשרד העלתה, כי השלמת העסקה צפויה להרחיב באופן משמעותי את פרישת רשת הסיבים של IBC, לקצר את לוחות הזמנים לפרישה נרחבת, להקטין את התלות הקיימת למתחרים ברשת בזק, ולהפחית חסמי כניסה למתחרים חדשים על גבי רשת סיטונאית נוספת, שתאפשר אספקת שירותים מבוססי סיב לצרכן.
 
יחד עם זאת ידרשו מהלכי אסדרה משלימים כדי להפחית חששות תחרותיים העולים מן העסקה, והכל כמפורט במסמך השימוע ובחוות הדעת הכלכלית המתפרסמת.
 
המשרד הטוען, שמהלך זה עולה בקנה אחד עם מהלכי האסדרה שמוביל כדי להאיץ את פרישת הסיבים ורשת האינטרנט האולטרה מהיר תוך קידום מדיניות להרחבת רמת התחרות בשוק זה. פרישת תשתית רחבת פס תייצר מנועי צמיחה, תעודד תעסוקה, תפחית את יוקר המחיה לאזרח, תחזק את הפריפריה  לכלל המשק, תעלה את התמ"ג לנפש ותאיץ את הכלכלה.

יועז הנדל, שר התקשורת: "אישור הבקשה יקדם את קצב פרישת הסיבים בישראל וישפר את  שירותי האינטרנט באיכות השירות והמחיר לצרכן לכלל אזרחי ישראל המשוועים לאינטרנט מהיר במיוחד בימים אלה. אחרי עשור אבוד בתחום התשתיות הגיע הזמן, שלכל אזרח בכל מקום בארץ יגיע אינטרנט מהיר עם תחרות של 2 חברות לפחות".

הערות מערכת:
א. ניתוח של המהלך המושחת וההזוי הזה עם כל האינטרסים והספינים האופפים אותו, והמסמכים הקשורים בספינים, ייעשה בכתבה נפרדת. השימוע המושחת הזה יועבר לאחר מכן לטיפול היועמ"ש ד"ר עו"ד אביחי מנדלבליט.

ב. ההתנהלות של צמרת משרד התקשורת ביום שלאחר פיטורי השר יועז הנדל ובטרם שהוא עוזב פיזית את המשרד (הפיטורין נכנסים לתוקף 48 שעות לאחר ההודעה שניתנה אמש), היא זהה לחלוטין להתנהלות של המנכ"ל לשעבר של משרד התקשורת אבי ברגר, בימים שלאחר פיטוריו ע"י נתניהו, ועד שסולק פיזית מהמשרדים והחליף אותו כמ"מ מנכ"ל - שמילה מימון. אבי ברגר (די בדומה לשר ארדן ולשמילה מימון) החליט אז (מחצית 2015) "להשתולל" על הגב והכיס של בזק, גם בימי המעבר הללו ותיארנו זאת בזמנו כאן, כאן וכאן. גם אז, המניעים שלו היו לסייע למתחרות של בזק ולפגוע בבזק, וגם בהוט. ככה נולדו "תיק בזק" ו"תיק 4000". אלה אותם אנשים הפועלים כנגד בזק והוט - גם היום (תזכורת: אבי ברגר הוא כיום יועץ לסלקום...).  

ג. ההתנהלות של שר התקשורת יועז הנדל מאז פיטוריו, דומה להפליא להתנהלות של השר לשעבר גלעד ארדן, בתמונה משמאל), שלאחר שקיבל מנתניהו את ההצעה (בסוף 2014) לעבור מתפקיד שר התקשורת להיות שר הפנים (להחליף את השר דאז גדעון סער, שבפתאומיות החליט לפרוש מהחיים הפוליטיים... ואח"כ חזר).

רדן ביקש מנתניהו שבועיים כדי להשלים כמה נושאים, ובשבועיים הללו הסתער על בזק והוט עם רפורמת "השוק הסיטונאי". הוא הכניס לתוך הרפורמה הזו בכוח ובפתאומיות את "הטלפוניה הסיטונאית (שלא הייתה שם בכלל, על פי המלצות "ועדת חייק" והחלטות השר דאז משה כחלון, באישור הממשלה והכנסת). ככה נולד עוד סעיף ב"תיק 4000"...

אם לא די בכך, הוא (גלעד ארדן) תמך, חיפה וסייע לסלקום לצאת במיזם OTT בלתי חוקי וגם סייע לה בתחום הסלולר, בנוסף לרצון המוצהר שלו לנסות ולחסל את כוחה של בזק בשוק התקשורת הקווית, ולגמד את הוט ולהכפיף אותה לגחמות של סלקום. ההשתוללות הזו של השר גלעד ארדן בסוף 2014 מתועדת היטב, למשל: כאן, כאן וכאן.

ד. המהלך הזה מתעלם לחלוטין בצורך לטפל בנושא ה"ישראליות" המפוברקת של הבעלים של הוט, כמפורט כאן. 
 
עדכון 16.12.20: 
א. ארז רביב פרסם ב-Davar1 כאן מאמר תחת הכותרת: "הוט תיכנס ל-IBC. הנדל מנקה שולחן: משרד התקשורת יאשר להוט לרכוש חלק מ-IBC. המהלך נועד לייצר שלושה שחקנים גדולים בתחום הסיבים האופטיים ולקצר את לוחות הזמנים עד לפרישה מלאה של סיבים אופטיים בישראל | החשש: פגיעה בתחרות והזנחה של רשת הכבלים הקיימת של הוט." מומלץ לקריאה. 

ב. אלי ציפורי העלה כאן פוסט נוקב ביותר בזו הלשון:
חברי הכנסת של הליכוד: לאן נעלמתם עם מתווה הסיבים האופטיים השערורייתי של יועז הנדל שמגמד את תיק 4000 התפור.
***********************************************************************************************************************
שאלה פתוחה של אבי וייס לחברי הכנסת של הימין השפוי והציוני - שאני מסכים איתה לחלוטין ומצטרף אליה.
אתם צודקים מתמיד ומשמיעים את הקריאות הנכונות. אבל אלו רק סיסמאות ללא משילות. הבעיה שאלו שתפרו את תיק 4000 ואת תיק בזק שקדם לו (שכיום הוא חלק ממנו) הם עדיין בכל עמדות המפתח במשרד התקשורת ובקבוצת סלקום-IBC ומצליחים לנצל את חוסר המשילות של הימין בכלל והליכוד בפרט ומעבירים החלטות נגועות בפלילים ונגד האינטרס הציבורי, דוגמת "מתווה הסיבים", שעבר אתמול את הדיון האחרון בוועדת הכלכלה של הכנסת לקראת קריאה שנייה ושלישית במליאה. 
כך ממש אתמול, רק אתמול, השר יועז הנדל טרם הליכתו, בלי שום מחאה או הסתייגות ממכם, ביצע עוד 2 מחטפים בשירות "הקליקה" שתפרה את תיק 4000 ובכלל זה סילוק קבוצת הוט מתחרות בשוק הקווי והצטרפותה לקבוצת סלקום-IBC. מה עושים? למה נותנים ל"קליקה" שמתחילה ביועמ"ש מנדלבליט, מומי למברגר, דינה זילבר וכיו"ב ומטה עד היועמ"שית למשרד התקשורת דנה נויפלד ועוד, להמשיך לנהל את שוק התקשורת, נגד האינטרס הציבורי ובצורה לא חוקית לכאורה (כבר אושרה פתיחת בדיקה-חקירה ע״י היועמ"ש מנדלבליט מול "מעגלי הקומבינות")? 
איך תתקנו את בית המשפט העליון ואת תהליכי בחירת השופטים וכיו"ב, הנושאים שאתם מדברים עליהם בוקר וערב, בצדק, אם דבר כזה יחסית פעוט, אתם לא מסוגלים לעצור ולתקן?? 
פרטים נוספים יש כאן.

ג. ארז רביב פרסם כאן מאמר ב-Davar1 (כותרת בלבד): "הפלונטר הישן והפלונטר החדשמקדמים תחרות? משרד התקשורת מכין את הקרקע למיזוגים בין מתחרות בשוק התקשורת. משרד התקשורת ממשיך לנסות "לפסל" את התחרות בשוק התקשורת מבלי שביצע בדיקה יסודית של ההשלכות | אם יאושר להוט להשקיע ב-IBC יווצר "ספגטי" של אינטרסים צולבים בין חברות התקשורת שאין להתירו | פרשנות." מומלץ לקריאה. 

ד. התייחסות אנליסט התקשורת המוביל ערן יעקובי, בתמונה משמאל, מנכ"ל רוסאריו ייעוץ ומחקר, התייחסות שנכתבה בספטמבר 2020 ועדיין מאוד אקטואלית:  
נושא: רוסאריו יעוץ ומחקר: HOT חוברת לסלקום במיזם הסיבים? 
אמצעי המדיה השונים מדווחים על חבירה קרובה של HOT למיזם הסיבים של IBC, בו מחזיקה סלקום 35%. לפי המדיה, העסקה נכנסה לשלבים מתקדמים, כאשר הדיווחים מעט סותרים לגבי מי ידולל וכמה. אנו לא משוכנעים כי חברת החשמל תדולל, אולם עניין זה פחות חשוב.

הסיפור החשוב לטעמנו הוא שמתחיל להיכנס רציונאל עסקי לכל נושא פרישת התשתיות במדינה. אנו טוענים מזה זמן כי אין מקום ליותר משתי תשתיות סיבים מלאות (ול- IBC ייקח זמן להיות תשתית מלאה בישראל, ככל הנראה בזק תקדים אותה) וכפי ש-6 שחקניות סלולר חולקות רק 3 תשתיות, הרי ברור שארבע קבוצות תקשורת אינן יכולות להחזיק בארבע תשתיות סיבים יקרות, להרוויח עליהן כסף ולייצר ROI סביר. אולי צריך להדגיש גם כי בסלולר לא היה יתרון לאחת משלוש החברות הוותיקות מבחינת גודל ומיצוב. 

בעולם של 4 תשתיות סיבים, הרי שהיתרון לגודל של בזק והיותה חברת פרמיום בעלת משאבים, היה מונצח לשנים רבות ולדעתנו לא כל קבוצות התקשורת היו מגיעות לקו הסיום עם תשתית ראויה, עובדת ומייצרת כסף.

כעת, IBC מקבלת רוח גבית חזקה מאד שתהפוך אותה לתשתית מספר שתיים בישראל, כאשר גם סלקום וגם HOT מורידות סיכון רב מהגב שלהן שגם ככה נראה מכופף כבר כמה שנים. באופן טבעי אנו חושבים שבתנאי השוק הנוכחיים, המצב הפיננסי של החברות ועומס שחקנים סלולריים – ריבוי תשתיות עלול להיות אסון לחלק מהשחקנים ולכן חושבים שסלקום ו- HOT משפרות כעת מאד את מצבן ועיקר הפוקוס הניהולי שלהן בעתיד הקרוב יהיה בטיוב השירותים שהן מספקות ללקוחותיהן.

 לגבי בזק – עבור בזק אין זה משנה מי חובר למי ולמה, החברה תחל בפרישה אגרסיבית ככל הנראה של סיבים אופטיים מיד אחרי החגים: "חברת בזק הודיעה כי תחבר לקוחות פרטיים ראשונים לרשת הסיבים האופטיים תוך כמה שבועות. זאת לאחר שדירקטוריון החברה אישר אמש את המהלך". "מדובר במהלך בעל השפעות מרחיקות לכת על שוק האינטרנט בישראל, ועל הכלכלה והמשק הישראלי כולו", מסרה החברה (Ynet). כלומר, בזק לא מחכה לאף אחד, לא חוברת לאף אחד ומתחילה להניע את פרויקט הדגל שלה, שישנה את שוק התקשורת להרבה שנים קדימה. מהלך החבירה של HOT ל- IBC אינו מרע את מצבה של בזק ואולי הפוך. ריבוי תשתיות סיבים, כלומר 4 תשתיות שונות עלול היה לייקר את עלות הפרישה גם של בזק בשל חשיבות הראשוניות בכניסה לבניינים וגם לייצר מכירה בהצפה (dumping) של החברות האחרות בהמשך, על מנת לכבוש נתח שוק. לנו היה ברור כי HOT לא תישאר מחוץ למשחק וכעת שחקן תשתיות אחד פחות – לא רע בכלל לבזק. החברה תשמר את מעמדה כמובילה גם בעולם התשתיות וגם בעולם השירותים.
 
 ומה לגבי פרטנר? אין זה סוד כי אנו חושבים כבר זמן רב שהחברה לוקחת על עצמה סיכון אסטרטגי, תפעולי וכלכלי לא פשוט, אולם עד כה תוצאותיה הכספיות מניחות את הדעת בתנאי השוק הקיימים. עם זאת, החברה פעלה בסוג של ים פתוח וגדול עד עכשיו בנושא פרישת הסיבים וכעת העולם שלה הולך להשתנות מקצה לקצה. 
נגיד את זה בצורה הפשוטה ביותר:  אם פרטנר לא תחבור גם היא למיזם IBC ותמכור לו את מה שכבר פרשה, במקומות ש- IBC טרם הגיעה אליהן, העתיד ממש לא נראה מצוין. אגב, המשך הליכה סולו של פרטנר בנושא הסיבים האופטיים, כאשר את הרשת הסלולרית היא חולקת עם HOT, הוא מתכון לבעיות ואנו חושבים שאסטרטגיה כזו רק תחזק את החזקים במילא (בזק).

לסיכום, מדובר בצעד מבורך כאשר יקרה (סלקום טרם פרסמה הודעת בורסה) עבור הכלכלה הישראלית ושוק התקשורת. מדובר בצעד חשוב מאד נוכח התנאים הקיימים בשוק עבור סלקום ו- HOT וצעד שהוא ממש לא רע עבור בזק. כאמור, אנו חושבים שפרטנר תצטרך לקבל החלטות דרמטיות אם חפצה חיים.

עדכון 3.1.21: גד פרץ מגלובס פרסם כאן (כותרת בלבד, כל המאמר - כאן): "פרטנר מתנגדת לעסקת IBC-הוט: תפגע בשוק הסיטונאי.
טוענת כי העסקה תוציא את הוט כשחקן בשוק הסיטונאי, כאשר יש באפשרותה לשדרג את הרשת שלה באופן עצמאי."

עדכון 25.6.21: כל התלונות (סה"כ הגשתי 14 תלונות שנשלחו ליועמ"ש, בשנה החולפת), תלונות שהוגשו בגינם תלונה חריפה על ידי לנציב נת"ם (נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות), כבוד השופט בדימוס דוד רוזן, בנושא "תרמית האנטנות" ונושאים משיקים (דוגמת "פריסת הסיבים") - נגרסו סופית.
זאת, בתרגיל ערמומי של היועמ"ש, שמנצל פרצות בחוק (הפרצה העיקרית מופיעה בתצלום כאן מתחת), שבו, בין היתר, המשנים ליועמ"ש לא כפופים לשום ביקורת משום סוג והם "חסינים" מפני ביקורתו של הנציב, כבוד השופט בדימוס דוד רוזן: 

תגובתו המלאה של השופט בדימוס דוד רוזן לתלונותיי נמצאת כאן - למתעניינים.