העידן הכושל של ד"ר יפעת בן-חי שגב כיו"ר מועצת הכבלים והלוויין הסתיים ב-7.8.18 ואשר ביטון (בתמונה משמאל) מונה לממלא מקום זמני כיו"ר המועצה, כפי שדיווחנו בפירוט – כאן.

המכרז לתפקיד יו"ר מועצת הכבלים והלוויין פורסם בתחילת ספטמבר 2018 (כאן), ועדיין לא מונה מחליף ליו"ר המועצה וטרם ברור מי זה יהיה (נקווה שזה לא יהיה שמילה).

במקביל, נעשה "תרגיל כיפה אדומה" ליו"ר מועצת הרשות השנייה, יוליה שמאלוב-ברקוביץ', כפי שפרסמנו בהרחבה כאן, השר איוב קרא הציע מחליפה, קרן אוזן שמה, אבל היא טרם מונתה ויוליה שמאלוב ברקוביץ' טרם הראתה סימנים, שהיא עתידה לפנות בעתיד הנראה לעין את כסאה. 

במקום לפעול לאחוד 2 המועצות הכושלות הללו, שר התקשורת איוב קרא ממשיך "כאילו כלום". כל הפסד וכישלון הוא הופך להצלחה, בספין על כלי התקשורת (ולעיתים הספינים הללו מצליחים לו...). 

אולם, הבעיות לא נעלמות, והמחליף של יו"ר מועצת הכבלים והלוויין (אשר ביטון), שנמצא כמעט חצי שנה בתפקידו כמ"מ יו"ר המועצה, לא עשה עד כה מאומה.

זו הסיבה, ששלחתי ביום 24.11.18 את השאלה הבאה לצמרת משרד התקשורת (שר ומנכ"ל):
"באיחור רב מועצת הכבלים והלוויין (וגם שר התקשורת איוב קרא) האריכו בשנה את תוקפן של ההחלטות בעניין "חבילות יסוד" בחברות HOT ו-YES. העניין הזה מנותח כאן..
מועצת הכבלים והלוויין פרסמה שורה של החלטות וגם שימוע (מפורט כאן וכאן, מסמכי השימוע והרקע לשימוע נמצאים כאן, כאן וכאן). המועד האחרון לתגובות היה (אחרי הארכה) 30.4.18.
מה קרה עם השימוע הזה?
הזמן רץ ומתקרב המועד של גמר התוקף של הארכת ההחלטות הקודמות. האם שוב ההחלטות תתקבלנה במועצת הכבלים והלוויין תחת לחץ ובדיעבד, תוך התעלמות מהמציאות (והמציאות היא, שיש כבר 331 אלף לקוחות רק בסלקום ובפרטנר, שנמצאים מחוץ לכל רגולציה של מועצת הכבלים והלוויין ו\או משרד התקשורת ו\או הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו ?)".

תגובה לא הצלחתי לקבל, לא שלא ניסיתי. די ברור למה. ככל שאקבל תגובה, אעדכן בהתאם.

די ברור, שזה חלק מהכישלון הכולל של התנהלות משרד התקשורת בעשור הנוכחי, כישלון גמור וחמור, שמתואר גם מצד בעלי תפקידים מתוך המשרד עצמו, למשל ע"י סמנכ"ל בכיר ותיק מאוד במשרד התקשורת - כאן.

אז איך משרד התקשורת בראשות השר והמנכ"ל חושבים לתקן את המצב האומלל הזה? לא להאמין, אבל זו המציאות. הם שכרו על חשבונכם, בעלות שלא פורסמה, יועץ חיצוני לעניין, יועץ, שיעסוק בגיבוש האסטרטגיה של המשרד לשנים הבאות. מה שמו של היועץ החשוב ביותר הזה? ערן גרף. למי שנדמה, שהשם הזה מזכיר לו משהו, אז הוא צודק. זה היועץ, שהכין (אחרי שנתיים של "עבודה"), את "מסמך המדיניות של IPv6" עבור איגוד האינטרנט הישראלי. לפלופ האדיר הזה הקדשנו לא פחות מ-3 כתבות מלאות במסמכים ועובדות, כתבות המפורטות כאן כאן וכאן. בקצרה: זה הסיפור של "האי היווני", אבל בגלגול הרבה יותר ירוד, מפוברק ומגוחך. כעת הסיפור הזה מגיע למשרד התקשורת, כדי להציל את האסטרטגיה הכושלת של המשרד. פשוט, השר והמנכ"ל של המשרד הזה - גאונים! אין עליהם. איך הם מצאו אותו? 

זו לא הבעיה היחידה הקיימת במועצת הכבלים והלוויין. יש המון בעיות מאוד חמורות לא פחות, למשל:

א. אי טיפול בנושא "מרשם ספקי תכנים". למי שמעוניין להבין מה זה, אז המסמכים הרשמיים של הנושא הדי מסובך הזה נמצאים כאן. בקצרה: זה חלק מהתהליך של הכנת רישיונות לספקי ה-OTT, שמעוניינים להשתמש במשאבי "עידן +" על רשת האינטרנט. הנושא נתקע, והספק היחיד, שהיה בסדר וקיבל "אישור רישום" ב"מרשם ספקי תכנים" - חברת טריפלי סי, ספק זה הפסיק להיות ספק OTT, בגלל מיעוט לקוחות, והשירות שלו נסגר. 

כך, סלקום ופרטנר ממשיכות "לשדוד" את המשאבים של "עידן +"" בעצימת עין של כולם, גם של מועצת הכבלים והלוויין, שאמורה על פי "חוק הפצת שידורים" לפקח על הנושא (ביחד עם יחידת הפיקוח במשרד התקשורת). כל הרגולטורים לא עושים מאומה מול ההפקרות הנמשכת הזו. 

אגב, סברתי (כבר לפני כמעט שנתיים), שיוליה שמאלוב ברקוביץ' הייתה אמורה "לעוף" מתפקידה, הרבה קודם לפני שהשר איוב קרא "עשה לה תרגיל", רק בגלל שנתנה ידה להפקרות החוקית הענקית סביב תפעול מערכת השייכת, בין היתר, לתחום האחריות האישית שלה: "עידן +" (כמפורט כאן) והסכימה עם המשך שדידת משאבי השירות הזה ע"י סלקום ופרטנר. מי שנותן ידו לשוד משאבים ציבוריים ולהפקרות רגולטורית, אין מקומו בצמרת השירות הממשלתי. זה היה אמור להיות ברור וממזמן.

כעת, האחריות נופלת לפתחו של "מ"מ יו"ר מועצת הכבלים והלוויין, אשר ביטון, ואותו כלל חל גם עליו: מי שנותן ידו להפרת חוק מתמשכת, מקומו לא בשירות הציבורי.

כך, חברות תקשורת גדולות (דוגמת סלקום ופרטנר ועוד כמה קטנות), יכולות לשדוד את משאבי המדינה (בשווי של כ-25 מיליון ש"ח לשנה, שזו עלות תפעול התשתית הזו ע"י המדינה), משאבים הנמצאים בבעלות הרשות השנייה ואחריות הפיקוח נתונה גם בידי מועצת הכבלים והלוויין וגם בידי אגף הפיקוח במשרד התקשורת, כמוגדר בפירוט בחוק, והן אכן שודדות את המשאבים הללו - באופן חופשי ומזה כשנתיים. נא לא להתבלבל בין משאבי החברות המפיקות והמשדרות מעל תשתיות "עידן +" לבין התשתיות הציבוריות של "עידן+", שממומנות מהכסף של משלמי המיסים בישראל. בנוסף, הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין מתעלמות מכך, שלכל השודדים הללו גם אין בכלל רישיונות משום סוג, כולל רישיונות לספק שירותי OTT על בסיס משאבי "עידן +" ללקוחותיהם (עבירה פעוטת ערך של 3 שנות מאסר ועוד סנקציות כלכליות כבדות). 

ב. הנפילה של הוט ו-YES לתהום.
בינתיים, קבוצת בזק מבצעת בעקביות את "איחוד בזק בינלאומי-YES ופלאפון", גם בלי אישור משרד התקשורת (מנכ"ל פלאפון והסמנכ"לים שלו הם גם המנכ"ל והסמנכ"לים של YES ושל בזק בינלאומי). כך, שזה כנראה יהיה "קרש הצלה" עבור YES. 

אולם, עבור הוט, המצב שונה לחלוטין והוא מנותח כאן. הוט מותקפת מכל הכיוונים, גם מכיוון משרד התקשורת. כך, שטרם ברור לאן מועדות פניה. זה ממש לא נראה טוב ברגע זה. 

ג. חופש הבחירה של לקוחות הוט ו-YES (וכיום גם של סלקום ופרטנר) בציוד הקצה - לא ממומש.
מדובר בפרשה, שהחלה כבר בסוף העשור הקודם ב"עסקאות בעלי עניין" בין יורוקום ל-YES, שתיהן היו אז בשליטת שאול אלוביץ', על-פיה לקוחות YES אולצו לקחת רק ציוד קצה של יורוקום, בניגוד לחוק, לתקנות ולרישיון של YES.

הסידור הבלתי חוקי הזה התפשט בעשור הנוכחי להוט וכיום זה גם אצל שחקני ה-OTT החדשים (דוגמת סלקום ופרטנר). הנושא הזה נותח אצלנו, כולל המסמכים הרלבנטיים כמה פעמים ובהרחבה, לאחרונה כאן. 

כך, המדיניות הרשמית של משרד התקשורת הייתה ועודנה כיום, שמותר להוט ול-YES (או לכל ספק שירות, שעובד על רשת הוט, כיום זו רק לפרטנר), להפר חוק, תקנות ואת הוראות הרישיון שלה ולכפות על הלקוח לשכור או לרכוש רק נתבים וממירים - STB של הוט (או YES).

אין ללקוח שום אופציה אחרת כמו שקיים, למשל, על רשת הפס הרחב של בזק, כאשר כל נתב, שקיבל "אישור סוג" ממשרד התקשורת, הלקוח יכול לרכוש אותו ולהתקין אצלו כרצונו בלי כל תלות בהסכמת או אי הסכמת בזק, לגבי אותו נתב, או כל ציוד רשת אחר. אותו הסדר בדיוק קיים גם בשוק הסלולרי, כאשר ספק הסלולר לא יכול להכתיב ללקוחות איזה ציוד קצה יהיה ברשותם על רשת הסלולר, כל עוד הציוד הזה עונה על התקנים הבינלאומיים והישראליים, שחלים על ציוד הקצה הזה.

רק בתחום של השירותים ותשתיות YES והוט, וגם בתחום ספקי ה-OTT, שלטון החוק פשוט התאדה ולא קיים. זאת, בגיבוי (או בחיפוי, תבחרו את המילה המתאימה לדעתכם), של השר (איוב קרא) והמנכ"ל (נתי כהן). 

כפי שכבר ציינתי, זה התחיל עם "עסקאות בעלי עניין" בין יורוקום ל-YES, לפני כ-8 שנים, וזה נמשך עד עצם היום הזה, בתחומים רבים מאוד בשוק התקשורת. זה גם מקרין על שיטת החסמב"ה (חבורת סוד מוחלט בהחלט) של התנהלות משרד התקשורת, בכל תחום. 

בקצרה, הכל מתחיל ונגמר בנורמות של שוק התקשורת. כעת אנו חיים בנורמות של הפקר ו"רפובליקת בננות", כש"לא סופרים את הציבור ממטר" (סופרים רק את בעלי ומנהלי חברות התקשורת), מה שכבר הוזכר בספר שופטים בתנ"ך: בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה.

ועוד מילה לסיום כתבה זו:
"עובדות אינן חדלות להתקיים, רק מפני שמתעלמים מהן" (אלדוס האקסלי).

עדכון 18.12.18: נחשף שאשר ביטון הוא אינו מ"מ יו"ר מועצת הכבלים הולוויין. פירוט - כאן. 

עדכון 20.12.18: אושר מינויה של קרן אוזן ליו"ר הרשות השנייה, לפי המלצת שר התקשורת, איוב קרא. זאת, למרות ניגודי העניינים הפוטנציאליים של אוזן וניסיונה הניהולי המוגבל, אישרה הוועדה לבדיקת מינויים את מינויה ליו"ר הרשות השנייה, במקומה של יוליה שמאלוב-ברקוביץ', שהודחה ע"י השר ב"תרגיל כיפה אדומה". הממשלה אמורה לאשר בקרוב גם את מינוי שאר חברי המועצה החדשים, לפי המלצת השר איוב קרא.