פרשת המרמה הסלולרית הענקית, שמכונה בשם "איקיוטק", מגיעה אחרי 6 שנות מאבק יחיד של סיני ליבל כנגד פרקליטת מחוז ת"א, להחלטה להעמיד לדין פלילי את בן אופק, בחשד, לכאורה, (חזקת החפות חלה על כל אחד), שהמציא, דחף וייצר את פרשת איקיוטק. אולם, כל אלה, שנפגעו כספית מהפרשה הזו, לא יראו אגורה חזרה, בגלל מחדלי הרשות לצרכנות, שסיבכה את התביעה הייצוגית בנושא במשך שנים וכשלה להוביל את המהלך של החזר כספי ו\או פיצוי לנפגעים. 

מאת: אבי וייס, 20.2.21, 18:08

עדכונים חשובים בסוף הכתבה.
בפברואר 2024 התקבלה החלטה מאוד תמוהה בעניין זה בבית משפט השלום בת"א, כמפורט בסוף הכתבה בעדכוני 8.2.24. 

סיני ליבל, (בתמונה משמאל): "שש שנים לאחר המלצת המשטרה להעמיד לדין את המעורבים הראשיים בפרשת איקיוטק ושלוש שנים וחצי שנים לאחר פרסום הודעה על החלטה להעמיד לדין - בכפוף לשימוע - רק ביום חמישי 18.2.21 הודיעה הפרקליטות לסיני ליבל כי הוגש כתב אישום כנגד בן אופק.

זה הישג אישי של מלחמה עיקשת שלי, יחיד כנגד מנגנון אדיר של טיוח ומריחה, בעיקר כנגד גרירת הרגליים של פרקליטת מחוז ת"א. בשנה האחרונה הצטרף ללחץ שלי כבוד השופט בדימוס דוד רוזן, נציב תלונות הציבור על הפרקליטות, שדרש מהפרקליטות לקבל החלטה ולהפסיק עם משיכת הזמן הבלתי סבירה הזו.

יחד עם זאת, המאבק טרם הסתיים. זאת, כי התביעה הייצוגית של המועצה לצרכנות כדי לנסות ולהשיב את כספי הצרכנים שנפגעו, תביעה זו הסתבכה והנושא הזה תקוע שנים, בסמטה ללא מוצא".

פרטים נוספים, למי שמעוניין להעמיק בנושא (פרסמנו אודותיו כ-35 מאמרים עם עשרות מסמכים), ניתן לקרוא על הפרשה בכתבה המובילה, שמכילה את עיקרי הפרשה וכתבות מובילות קודמות: "פרשת איקיוטק - לאן? רק עורכי הדין מכל הצדדים הרוויחו וירוויחו מהפרשה!". 

תשומת לב שסיני ליבל הוא עד תביעה בפרשה זו.

כתב האישום המלא כנגד בן אופק, שהוגש לבית משפט השלום בת"א - כאן. 

את הדיווח הראשון על "פרשת איקיוטק" דיווחתי כאן ב-2014, אחרי שקבוצת החברות, שמכונה בשם הגנרי "איקיוטק", חברות, שמזמן לא קיימות (אחרי תהליך פשיטת רגל), שלחה כמות עצומה של הודעות, מאות אלפי הודעות (שנשלחו ע"י עורכי דין, שהיא שכרה), לשלם לה חובות עבור שירותי תוכן במסרונים (הודעות על אודישנים, שנשלחו בין השנים 2006 עד 2009), שנטען, שלא שולמו ע"י הנמענים, להודעות הללו.

במשך השנים דיווחתי על ההתפתחויות המוזרות ביותר של הפרשה הזו, שעברה כמה תהפוכות משפטיות לא פשוטות, וכל התהפוכות הללו היו לרעת הצרכנים, שנפגעו מתרמית איקיוטק. כך, שלא יזכו לקבל את כספם בחזרה.

מדובר במחדל מחריד ונמשך (עד היום) של מערך הפיקוח והאכיפה של משרד התקשורת, ששכחת שתפקידו להגן על הציבור. 

מי שהוביל ומוביל את המאבק וגם ימשיך להוביל אותו לטובת ציבור הצרכנים (שקולו בכלל לא נשמע בכלי התקשורת האחרים, בפרשה העגומה הזו), זה סיני ליבל, שבעצמו (כלומר, הבן שלו) נפגע מהעוקץ הזה.

תזכורת קצרה: במחצית הראשונה של 2014 התפוצצה פרשת איקיוטק (רישום מנוי חברות הסלולר, סלקום, פלאפון, פרטנר, והוט מובייל - אז בשמה הקודם - מירס) וילדיהם, כמנויים לשירותי תוכן, שנדרשו לתשלום לחברות איקיוטק השונות.

בעקבות למעלה מ-7,000 תלונות, שהוגשו למועצה הישראלית לצרכנות ולמשטרה – הגישה המועצה הישראלית לצרכנות תביעה ייצוגית, שסומנה ת"צ 29849-07-14 (המספר מהותי..., משום שהוא כיום כבר לא קיים), כנגד חברות איקיוטק ו-4 חברות הסלולר.

ביוני 2020 (כ-6 שנים לאחר פתיחת ההליך, (הסבר מקוצר לפרשה הזו יש כאן), החליטה כבוד השופטת אסתר נחליאלי חיאט מבית המשפט המחוזי ת"א להעביר את הליך התביעה הייצוגית שלפניה (שהיה רק בשלב הדיון המקדמי), לבית המשפט המחוזי מרכז, בפני כבוד השופטת אסתר שטמר, כדי שתיק זה יתחיל להיות נדון מאפס בפני כבוד השופטת שטמר.

על פי הודעת הפרקליטות מסוף השבוע החולף, כתב אישום הוגש נגד בן אופק, מנכ"ל והבעלים של חברת איקיוטק, ונגד החברה שבבעלותו, בגין עבירות של קבלת דבר במרמה וניסיון לקבלת דבר במרמה מעשרות אלפי לקוחות, ועבירה של ערמה ותחבולה בכוונה להתחמק ממס.

בן אופק טען (באמצעות רשת של עורכי דין, שהפעיל לצורך כך), בפעילות שהחל בה מ-2013 ושנמשכה שנים כולל שימוש בהוצאה לפועל, שכ-100 אלף צרכנים חייבים לו כסף על שירות מסרונים, שניהל דרך כל חברות הסלולר. הוא טען, שהצרכנים לא התנתקו מהשירות ושזכותו לגבות מהם "חובות" על מסרונים, שנשלחו אליהם ולא שולמו, גם כעבור שנים. הלקוחות בתגובה טענו, שלא נרשמו לשירות, או שנרשמו ולא מימשו את הרישום, או שנרשמו ולא קיבלו מסרונים, או קיבלו מעט מאוד מהם. 

בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, היה בן אופק הבעלים והמנכ"ל של החברות: במרום הפקות, איקיוטק, אודישנים בע"מ, כל הקסם בע"מ וכ.ל.י תקשורת בע"מ. החברות פעלו והזדהו, גם בשמות איקיוטק, ובשמות המותג: אודישנים במרום, כרטיסון, דייט מאסטר, ממותגים, בייבס, ספייסר, ספורטיפ, אקס ג'ובס, וי איי פי סלבס ועוד. כך, אחרי שהשם איקיוטק היה מוכר מדי, דרישות לתשלום חובות נשלחו ללקוחות מחברות נוספות, שבבעלותו של בן אופק. כולן נסגרו ולא פעילות יותר. 

על-פי כתב האישום, הציגו בן אופק וחברת אקיוטק מספר מצגים כוזבים בפני לקוחותיהם. בין המצגים הכוזבים: הראשון - עלות שירות האודישנים לנרשמים בהליך המקוון תחושב לפי מספר המסרונים, שישלחו אליו לאחר סיום הליך הרישום; השני - מחיר מסרון הנשלח ללקוח הוא קבוע ולא משתנה, בהתאם למחיר המוצג באתר, ביום שבו נרשם הלקוח; השלישי - על-מנת לעבור לסטטוס "לקוח", על "המתעניין בשירות" להשלים את כל תהליך הרישום המקוון, ורק אז תישלחנה אליו הודעות אשר תחייבנה אותו בתשלום.

"על בסיס מצגי השווא קיבלו הנאשמים והחברות במרמה, נתונים רבים, ובהם מספרי טלפון סלולרי שהוזנו בהליך הרישום המקוון, גם על-ידי מתעניינים אשר לא סיימו את הליך ההרשמה לאתר. באמצעות הנתונים אשר הגיעו לידי הנאשמים, בין היתר, בתהליך הרישום האמור, קיבלו הנאשמים וניסו לקבל במרמה מיליוני שקלים מאלפי לקוחות, מתעניינים בשירות ומתלוננים", נכתב בכתב האישום.

כתב האישום מפרט, שהנאשמים קיבלו במרמה 42,178 ש"ח מ-240 לקוחות, וניסו לקבל במרמה 806,461 ש"ח מ-483 לקוחות נוספים. עוד נכתב, שהמעשים המתוארים בכתב האישום בוצעו באופן מתוחכם כלפי עשרות אלפי מתלוננים, על-ידי הצגת מצגי שווא, הן בשלבי הליך הרישום באתרי האינטרנט, והן בשלב חישוב, דרישה וגביית החוב. "במעשים אלה קיבלו הנאשמים וניסו לקבל במרמה מיליוני שקלים מהמתלוננים".

על-פי סעיף האישום השני בכתב האישום, פעלו בן אופק ואיקיוטק להעלמת מס בסך כולל של 5.8 מיליון ש"ח בשנים 2010 ו-2011. בשנת 2010 העלימו, על-פי כתב האישום, 1,803,704 ש"ח, ובשנת 2011 העלימו סך של 3,933,652 ש"ח.

הניסיון להעלמת המס נעשה בדרך של הסבת ההכנסות על שם 2 חברות אחרות שהיו בבעלותו של אופק, בדיווח שנמסר ביחס לשנים המדוברות. "בפועל הסכומים האמורים לא הועברו לחברות המוסבות, לא הונפקו חשבוניות בגין הכנסות מוסבות אלו, והכל בהיעדר תכלית עסקית לגיטימית ועל-מנת להתחמק ממס. במעשיהם המפורטים לעיל, פעלו הנאשמים בעורמה, מרמה ותחבולה במטרה להתחמק מתשלום מס הכנסה", לשון כתב האישום.

יודגש, שגם אם בן אופק יורשע בהליך הפלילי, זה לא יחזיר אפילו לא אגורה אחת לנפגעי פרשת איקיוטק. התביעה הייצוגית כאמור לעיל החלה מאפס, בבית המשפט המחוזי בלוד במחצית 2010 ויכולה להימשך שנים רבות. רק עורכי הדין ירוויחו מכך.

עצוב, אבל אלו הן העובדות. אלמלא מאבקו הממושך והעיקש של סיני ליבל, לאורך שנים, כתב האישום לא היה מוגש כלל לבית המשפט, בפרשה עגומה זו, שטרם ניתן לראות את סיומה. 

עדכון 24.2.21:
התקבלה תגובתו של השופט בדימוס דוד רוזן, נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות (נת"ם), לתלונות של סיני ליבל בעניין בן אופק ובכל שאר הנושאים, שעליהם התלונן סיני ליבל. 

הדף הראשון של התשובה המסכמת של הנציב - כאן, דף אמצעי המרכזי -  כאן ודף אחרון - כאן. 

סיני ליבל: "הנציב עשה סיכום מאוד ברור לנושא השיהוי ולמעשה קיבל את עמדתי, במלואה.

הוא החליט, שאני צודק ב-100% וזה פשוט לא ייאמן איך שקיבל את תלונותיי והצדיק את כל תלונותיי, בצעד אמיץ וחשוב ביותר.

הוא, למעשה, גם החליט, שבעניין של עורך הדין - מרבית ההחלטה - שאין מה להתערב כרגע, עד אחרי שאני אעיין בחומרי החקירה. 

הדבר הכי חשוב זה הסעיף האחרון, שבו הנציב כתב אלי: "באלה הדברים, הריני לסיים הטיפול בתלונתך, לא מבלי לברך שימת לבך, אשר כולי תקווה, כי יהא בה כדי לטייב ההתנהלות בעתיד". 

זה מאוד מעודד, גם אותי, שהנציב, כבוד השופט בדימוס דוד רוזן, קיבל החלטה כזו אמיצה כנגד הפרקליטות וקבע, שאני צודק והמשפט האחרון בהחלטתו מעודדת אותי להמשיך ולהיאבק למען הצדק ולמען הצרכנים, שנפגעו בפרשת איקיוטק, פרשה, שטרם הסתיימה". 

עדכון 3.10.23: סיני ליבל מעדכן על התפתחות בנושא (ראה בתצלום משמאל, לחיצה על התצלום מגדילה אותו). 

בעניין זה סיני ליבל הגיש את הפנייה שנמצאת כאן לבית משפט לשלום ת"א.

כ"כ סיני ליבל התלונן בפרקליטות המדינה (אישור קבלת התלונה כאן).

עוד לא ברור לאן ההתפתחות הזו תוביל. 

עדכונים 8.2.24:
א. גלעד מורד פרסם ב-YNET (כותרת בלבד): "פרשת איקיוטק ובן אופק: כתב האישום בוטל.
אחרי שנטען בכתב האישום שהוגש ב-2021 כי החברה והעומד בראשה הצליחו להוציא במרמה 3 מיליון שקל ממאות לקוחות וכן שהתחמקו מתשלום מס, הפרקליטות חזרה בה מכתב האישום וכעת הוא בוטל. זאת, על רקע הסדר מותנה עם אופק, שבמסגרתו ישלם 20 אלף שקל למדינה ופיצוי זעום של 25 אלף שקל למתלוננים."

ב. החלטת השופט ירון גת מבימ"ש השלום בת"א מיום 7.2.24 במלואה - כאן. 
רוב ההחלטה של השופט עוסקת בהתנגדות סיני ליבל למתווה הפסיקה שהשופט החליט, על פי המתווה שהפרקליטות הכינה ומימשה עם ההגנה.

ג. הודעת סיני ליבל מיום 8.2.24 לבית המשפט השלום, על כוונתו להגיש ערר על ההחלטה של בית המשפט - כאן. תגובת השופט בבית משפט השלום לפניית סיני ליבל - כאן.

ד. סיני ליבל מבהיר: "עדיין לא נאמרה המילה האחרונה". לדברי סיני ליבל - "אנחנו רק בסוף ההתחלה". 

עדכון 28.2.24: סיני ליבל הגיש ערר נוקב ביותר לבית המשפט המחוזי בת"א (על החלטת הביטול של כתב האישום, בבית המשפט לשלום ת"א, כאמור בעדכון מ-8.2.24). הערר של סיני ליבל במלואו - כאן. 

עדכון 4.9.24: פרשת איקיוטק נופחת את נשמתה בהסדר פשרה מינימלי בהיקפו גם בתביעה ייצוגית. פורסם כאן ב-ICE (כותרת בלבד): "חברות הסלולר יפצו במיליון שקל: סוף לפרשה שהסעירה את המדינה.
"פרשת איקיוטק" שפרצה ב-2013 התפוצצה לאחר שאלפי אזרחים תמימים קיבלו דרישות תשלום על שירותי תוכן שלא הכירו. כעת, לביהמ"ש הוגש הסכם פשרה בתובענה ייצוגית שהגישה המועצה הישראלית לצרכנות כנגד קבוצת איקיוטק וחברות סלולר. על פי הסדר הפשרה המוצע, הנתבעות יפצו את הצרכנים בסכום של 1,350,000 שקל."