הבנקים בארץ צריכים להחליט אם לדווח על לקוחות הסוחרים בביטקוין
מאת:
מערכת Telecom News, 29.12.14, 18:44
בהיעדר הנחיה ברורה של בנק ישראל והרשות לאיסור הלבנת הון, כל בנק אמור להחליט אם עליו להעביר דיווח בלתי רגיל על כל לקוח שהחל לסחור בביטקוין.
ד"ר
מאור אבן חן, סגן מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, פרסם מאמר תחת הכותרת: ביטקוין – מטבע העתיד או כלי להעלמת מס ולהלבנת הון?" בכתב העת של פרקליטות המדינה – "משפט מפתח", (עמ' 27-31), הנושא תאריך של ספטמבר 2014, שפורסם החודש (דצמבר 2014) ברשת, וניתן לצפייה –
כאן. להלן כמה מהנקודות המרכזיות במאמר:
אבן חן טוען, שבין הסוחרים הלגיטימיים בביטקוין עלולים להסתתר גם גורמים פליליים, שינצלו את תכונותיו האנונימיות לביצוע עבירות פליליות, לרבות הלבנת הון, עבירות מס, וסחר במוצרים אסורים. הבעיה: המסחר בביטקוין בישראל אינו מפוקח ואינו מנוטר ע"י אף לא אחת מרשויות האכיפה בישראל. בנוסף, בנק ישראל לא מכיר בביטקוין כהילך חוקי ולמעשה מתעלם לחלוטין מקיומו.
אולם, השימוש בביטקוין מעורר סוגיות משפטיות רבות, שתחייבנה במוקדם או במאוחר את התייחסות המחוקק.
השימוש בביטקוין מעורר שאלות בתחום המיסוי: האם בעת רכישה חד פעמית של המטבע ומכירתו לאחר מכן יש לראות השקעה זו כרכישה של מט"ח, או שמדובר ברכישת נייר ערך או נכס הוני אחר? הביטקוין לא מוכר בארץ כמט"ח ולא כנייר ערך. סביר יותר, שרשויות המס יראו בפעולה אקראית של רכישה/מכירה כרווח הון כמו מכירת נכס ואדם שרכש ומכר את הביטקוין ברווח יהיה צריך לשלם בגין פעולה זו מס רווח הון. ניתן להניח, שכל עוד אין מדינה בעולם המכירה בביטקוין כהילך חוקי, יימנעו רשויות המס בארץ מלהתייחס למסחר בביטקוין כאל מסחר במט"ח.
בנוסף, אדם העושה השקעות רבות בביטקוין באופן שוטף עשוי להיחשב כסוחר, שעליו לשלם מס על כל ההכנסות מפעילותו. ולגבי מע"מ: אם יוכר הביטקוין כמטבע או ניר ערך לא יוטל עליו מע"מ, אך אם יוכר כנכס יחול עליו המע"מ.
חוץ מתשלום מס בגין רווחים, הרי עצם השימוש ביטקוין מציב אתגר בפני רשויות המס: השימוש בו מאפשר תשלום ישיר בין מוכר/קונה הרחק מעיני מס הכנסה ומע"מ. יש כאן פרצה גדולה שתחייב את רשויות המס לפעול במרחבי הרשת כמו במרחב הממשי.
הביטקוין משמש כלי להלבנת הון ולמימון טרור עקב האפשרות להעביר תשלומים באופן אנונימי ללא כל קשר למערכת בנקאית. השימוש בביטקוין עלול לשמש מלביני הון להעברת סכומי כסף גדולים ממדינה למדינה ומאדם לאדם, תוך עקיפת כל מנגנוני הפיקוח. הפעילות בביטקוין נעשית הרחק מכל עקרונות השקיפות, הפיקוח והדיווח הבנקאיים, בלי כל יכולת לעקוב אחר מסלול הכסף.
הבנקים, שמחויבים עפ"י חוק איסור הלבנת הון בדיווח על פעילות חשודה, צריכים להחליט כיצד להתייחס ללקוחות הסוחרים בביטקוין. בהיעדר הנחיה ברורה של בנק ישראל והרשות לאיסור הלבנת הון, כל בנק אמור להחליט אם עליו להעביר דיווח בלתי רגיל על כל לקוח שהחל לסחור בביטקוין. אפשר להניח, שככל שמדובר בפעולות ספורות, אין בכך כדי לבסס את החשד המחייב את הבנק להעביר דיווח בלתי רגיל. אולם, במקום שבו מדובר בפעולות רבות של רכישה/מכירה עלול הדבר לבסס חשד המחייב העברת דיווח בלתי רגיל לרשות לאיסור הלבנת הון.
האתגר האמיתי העומד לפתחה של הרשות לאיסור הלבנת הון הוא היכולת להחיל משטר דיווחים מלא על פעילות הביטקוין. ניתן לשער, שחלק מהפעילים בביטקוין יעדיפו לפעול בשיתוף פעולה עם הרשויות כדי לקבל את הכרתן ולזכות באמון הציבור וכדי שהביטקוין יצבור פופולריות רבה יותר.
אחת הסכנות הטמונות בשימוש בביטקוין היא היכולת של האקרים לפרוץ ולגנוב ביטקוין בלי שתהיה לרשויות האכיפה יכולת לעלות על עקבותיהם. סביר להניח, שככל שהשימוש בביטקוין יהיה נפוץ יותר, כך יתרחשו יותר מקרי פריצה.
על משתמשי הביטקוין להחליט האם הם מעוניינים ליצור כלי, שישמש עבריינים להלבנת הון ולהתחמקות מתשלומי מס או מטבע חלופי לשימוש הציבור הרחב.
כדי ליצור מטבע חלופי חזק ויצב צריכים משתמשי הביטקוין לשתף פעולה עם רשויות האכיפה והרגולטורים. עליהם גם לפעול לרגולציה עצמית, שתאפשר לציבור הרחב להשתמש בו כמו במטבעות הרגילים. אמון הציבור הוא תנאי הכרחי להפיכת הביטקוין לאהוד בקרב הציבור.
הקובץ המלא להורדה - כאן. 
