האינטרנט במגזר הערבי ב- 2012: נתונים מפתיעים על שימוש בשיעור גבוה מאוד
מאת: אבי וייס, 2.7.13, 22:00
 
מאפייני צריכת התקשורת במגזר הערבי (הישראלי) לשנת 2012 נסקרו וסוכמו ע"י ד"ר טל פבל בדו"ח השנתי: התקשורת בישראל 2012- סדרי יום, שימושים ומגמות. הנתונים מעידים על שיעור חדירה רב של האינטרנט למגזר הערבי בו הצעירים פעילים מאד ברשתות חברתיות, כשהכתיבה היא לרוב בערבית באותיות לטיניות.
 
ד"ר טל פבל, (בתמונה), מנכ"ל חברת Middleeasternet לחקר האינטרנט והאיומים המקוונים במזה"ת ובעולם המוסלמי ומרצה בביה"ס לתקשורת במכללה האקדמית בנתניה, סקר את נתוני התקשורת הערבית בישראל לשנת 2012, במאמר שפרסם בדוח שנתי: התקשורת בישראל 2012 – סדרי יום, שימושים ומגמות, בעריכת ד"ר רפי מן וד"ר אזי לב און, שיצא מטעם אוניברסיטת אריאל ביוני 2013.
 
המאמר מספק הצצה לנעשה בתחום התקשורת בשנת 2012 בקרב ערביי ישראל, שמנו בסוף  אותה שנה כ-1.65 מיליון בני אדם (20.6% מאוכלוסיית המדינה). להלן חלק מהנתונים במאמר הנוגעים למדיה המקוונת.
 
היקף חדירת האינטרנט
בסקר במחצית 2012 נמצא, ששיעור חדירת האינטרנט לכלל המגזר הערבי היה 71%, כאשר בערים הערביות ובמשולש היה השיעור 80%. נמצא שימוש גבוה של 97% בקרב הצעירים הערבים (גילאי 18-29), ושימוש של 68% אצל בני 30-49. בקרב גילאי 50+ היה השיעור 30%. באותו הזמן הראה סקר של ועדת המידרוג, שמשתמשי האינטרנט במגזר הערבי הם 12.4% מסך משתמשי האינטרנט בישראל. מחקר של ד"ר יובל דרור וסער גרשון מצא מספרים נמוכים יותר: 59% מהערבים היו מחוברים לאינטרנט.
 
תדירות שימוש באינטרנט
מחקר של חב' מידע שיווק סי. איי מצא, שרוב משתמשי האינטרנט הערבים מקדישים לכך מעל שעה ביום וכ-2/3 מהצעירים מעל לשעתיים ביום. באזור המשולש השתמשו  24% למעלה מ-4 שעות ביום, פי 2 משאר אזורי האוכלוסייה הערבית. מחקר שערך ד"ר יאיר עמיחי-המבורגר הראה, כי בקרב הצעירים היהודים והערבים קיימת כמעט זהות מבחינת השימוש באינטרנט.
 
השימושים באינטרנט
במגזר הערבי כמו היהודי משתמשים באינטרנט לצריכת חדשות ולפורומים ובלוגים. 62% לצריכת חדשות, 35% לצפייה בסרטונים, 32% לפייסבוק ו-29% לצפייה בסרטים ובסדרות טלוויזיה. 82% מבני 18-29 נסמכים על האינטרנט לצריכת חדשות ו-61% על הטלוויזיה. בגילאי 30-49 המגמה הפוכה: 71% מסתמכים על הטלוויזיה ו-58% על האינטרנט. 80% מגילאי 50+ מסתמכים על הטלוויזיה ורק 23% על האינטרנט.
הציבור הערבי קונה באינטרנט יותר מהיהודי, בעיקר מכשירים אלקטרוניים, מוצרי פנאי וחופשות בחו"ל. מחקר שערכה אינה בלאו הראה שימוש גבוה של ילדים ובני נוער יהודים וערבים באינטרנט לצרכי למידה.
 
השימוש ברשתות החברתיות
אסממאא נאדר גנאיים, חאלד אסעד ומואניס טיבי הראו, ש-74% מהצעירים הערבים, שהשתתפו בסקר, השתמשו בפייסבוק כל יום ו-32% עדכנו את קיר הפייסבוק שלהם מדי יום. למעלה ממחצית הצעירים הערבים עושים שימוש ביכולות אקטיביות של הפייסבוק כמו צ'טים, לייקים ותגובות. 77% סברו, שהפייסבוק "מסיר מגבלות חברתיות ונורמות מקובלות" ו- 48% חשבו, שביכולתו לשפר את מעמד האישה. ההתנגדות לפייסבוק  קיימת יותר בקרב נשים, מבוגרים ואוכלוסייה בפריפריה.
 
יצירת קשרים
מחקרה של אינה בלאו מצא, נכונות גבוהה יותר אצל הערבים ליצור קשרים מקוונים ולמסור פרטים אישיים לגורמים בלתי מוכרים בהשוואה ליהודים. זה בדומה למחקרו של ד"ר עמיחי-המבורגר לפיו בשני המגזרים יש דאגה לאבטחת מידע, אך היא גדולה יותר במגזר היהודי. 65% מהצעירים הערבים דיווחו, כי אין להם חברים יהודים ברשת החברתית.
מגדר
במגזר הערבי אין שוויון בין המינים בשימוש באינטרנט כמו במגזר היהודי. 68% מהגברים הערבים משתמשים באינטרנט מול 32% מהנשים. מחקרם של גנאיים, אסעד וטיבי הראה, ש-61% יצרו קשר מכוון לפחות פעם בשבוע עם חברים ממין שונה ושליש עשה זאת כל יום. 44% מהבנים יצרו קשר יומי עם בנות לעומת 22% מהבנות שיצרו קשר יומי עם בנים. הדבר מצביע על חשיבות הרשתות החברתיות ככלי ליצירת תקשורת בין המינים, מה שלא תואם את מאפייני התקשורת הפיסית בחברה הערבית.
 
שפה
המחקר הנ"ל מצא, שלמעלה ממחצית מהמשתמשים כותבים בפייסבוק בשפה הערבית באותיות לטיניות ורק-3% כותבים באותיות ערביות. מחקרם של דרור וגרשון מצא, ש-56% משתמשים בעיקר באתרים ששפתם ערבית, 27% משתמשים בעיקר באתרים בעברית ו-17% בעיקר באתרים באנגלית.

ד"ר טל פבל מסכם, שהשימוש באינטרנט במגזר הערבי הוא יומיומי, במיוחד בקרב צעירים ובעיקר בקרב ערביי המשולש. הרשת החברתית משמשת כל יום את מרבית הצעירים, בין השאר, ליצירת קשרים בלתי אמצעיים בין המינים ואף לשם היכרות, דבר שהוא חופשי יותר במרחב המקוון מאשר במרחב הפיסי. לפי שעה לא נמצאה זיקה מקוונת בין המגזר הערבי והמגזר היהודי.

הנתונים הנ"ל לגבי ערביי ישראל שונים מהנתונים במדינות ערב, שם היקף השימוש באינטרנט קטן יותר. ניתן לקרוא על האינטרנט בעולם הערבי – כאן.