זאת, במדד עולמי של "חברת המידע" (Information Society). הירידה היא בכל המדדים שנבדקו, החל ממחיר הפס הרחב כאחוז מהכנסות משקי הבית, דרך רוחבי הפס הרחב הנייח והנייד וכלה באחוז משקי הבית, שיש להם פס רחב כתלות בהכנסת המשפחה וכמות המחשבים שיש בכל משפחה בישראל. בתחום פריסת ה-IoT אנו בכלל מחוץ לכל מדד. זו המורשת, שמשה כחלון וגלעד ארדן השאירו אחריהם. נראה ששני שרי התקשורת הנוכחיים (ביבי נתניהו וצחי הנגבי) לא מסוגלים לחלץ את ישראל מהשפל החמור הזה.
מאת: מערכת Telecom News, 23.7.16, 17:45

כשדיווחנו כאן בינואר 2015 על הדו"ח, שפורסם אז ע"י האו"ם (ע"י ITU - ארגון התקשורת העולמי של האו"ם), שבו ישראל הידרדרה ממקום 27 למקום 29 תוך שנה, ציינו, שאנו מעריכים, שישראל תמשיך להידרדר במדד העולמי ההשוואתי לתחומי ה-ICT, מדד ששמו  IDI (ר"ת: ICT Development Index).

אולם, לא ציפינו שההידרדרות של ישראל בהשוואה עולמית תהיה כל כך מהירה וחדה.

בדו"ח חדש של ITU עם נתונים מעודכנים לסוף 2015, שפורסם אמש (22.7.16) ומצוי כאן, [התמצית המסכמת - כאן, הפירוט המלא של כל בסיסי הנתונים- כאן והטבלה המשווה המסכמת - כאן], עולה, שישראל נפלה ב-5 השנים האחרונות ממקום 26 עולמי למקום 35, כאשר בין 2013 ל-2015 נפלנו לא פחות מ-6 מקומות (ממקום 29 למקום 35). 

כל מדינות המערב המתקדמות מצויות לפנינו וגם חלק ממדינות ערב (בחריין, קטר ואיחוד הנסיכויות נמצאות לפנינו). אגב, 3 המדינות המובילות במדד העולמי הן: דרום קוריאה, דנמרק ואיסלנד. בריטניה עלתה במהירות למקום רביעי, לאחר המהפך הרגולטורי, שהיא עברה, מה שמוכיח, שבשינוי כללי הרגולציה ניתן להגיע להישגים יפים תוך זמן קצר יחסית. 

בישראל, בה הרגולטורים מתעלמים לחלוטין מהחלטות והמלצות ה-ITU בכל התחומים, חושבים גאוני הדור (דוגמת שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת דהיום), שהם יכולים להמציא רגולציה משל עצמנו מקצה האצבע שלהם לעולם התקשורת - וזה יעבוד. במציאות: זה לא עובד.

ההידרדרות של מדינת ישראל למקום 35 היא תוצאה ברורה של מורשת משה כחלון - עדן בר-טל ושל גלעד ארדן - אבי ברגר.

החלק הכי חמור לעניות דעתי בדו"ח הוא הניתוח של התפתחות שוקי ה-IoT, בתחום חדש לחלוטין, שמתפתח בתקשורת העולמית. הנתונים מנותחים בדו"ח של ITU ,שמצוי כאן, שמציג את היקף שירותי ה-IoT בחברות התקשורת הניידת בעולם (כאחוז מכלל החיבורים הניידים), עפ"י נתוני 2015. הפירוט מופיע בגרף הבא:

בשבדיה, כבר 50% מהיקף החיבורים הניידים הם חיבורי IoT. למי ששם לב למה שמופיע בגרף כאן, יראה, שמדינת ישראל בכלל לא נמצאת בגרף הזה. אנו פשוט מחוץ למשחק. יש כבר מדינות בעולם שיש בהן פריסה ארצית מלאה של רשתות IoT, בישראל יש רק ספינים של מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר. הבעיה שלו: אי אפשר להכניס את הספינים הללו לטבלאות הסטטיסטיות של ITU... 

כך, המצב דהיום (מחצית 2016) נהיה יותר רע. למיטב הערכתנו, בדו"ח הבא של ITU, דו"ח, שתואם לחלוטין דוחו"ת עצמאיים מקבילים של חברות פרטיות (למשל כאן מאקמאי וכאן מ-Ovum), חברות המבצעות השוואות עולמיות של שוקי התקשורת הנייחת והניידת וכמופיע בדוחות מקבילים של ITU וה-OECD, ההידרדרות שלנו במדדי ההשוואה העולמיים של תחומי ה-ICT - תימשך (!).

כרגע, אין שום סימן למפנה חיובי צפוי. נראה בברור, ש-2 שרי התקשורת הנוכחיים (ביבי נתניהו וצחי הנגבי), לא מסוגלים לחלץ את ישראל מהשפל הנוראי הזה אליו הגענו, לפי הדו"חות הרשמיים של האו"ם. נקווה, שנתבדה בתחזית הזו, אבל כרגע אין כל סימן שיחול שיפור. משרד התקשורת הישראלי תקוע ברגולציה של שנות ה-80 וה-90 של המאה הקודמת ולא מצליח להתקדם. קשרי הון שלטון בישראל חזקים מכל תכנון רגולטורי.