דיווח מהשטח: חזרתי מביקור במדינות, שמשיגות אותנו בשנות דור: יפן ודרום קוריאה. רובוטים אנושיים כבר ממלאים תפקיד במתן שירות במקומות רבים, חברות הסלולר בניסויים של 5G והפס הרחב לבתים בשתי המדינות הוא של 10 גיגה. חלום וחוויה שאין ולא יהיו בקרוב בישראל.
מאת: אבי וייס, 18.7.16, 13:00

בשבוע החולף חזרתי מטיול ביפן ודרום קוריאה עם קפיצה קטנה לצפון-מזרח סיביר ברוסיה (האי סחלין). על רוסיה אין מה לדווח בתחום הטכנולוגי, אבל על החוויה היפנית והדרום קוריאנית בהחלט אני מרגיש חובה לדווח.

ארבע הפתעות, שלא ציפיתי להן, המתינו לי בביקור הזה:

• מייד כשנחתתי בשדה התעופה נריטה (ליד טוקיו) והגעתי לבית המלון, המתין לי בכניסה למלון הרובוט האנושי פפר (Pepper), שמופיע בתמונה משמאל. ניסיתי לתקשר איתו, כמו שעשו כולם סביבי, אבל הוא לא הבין לא עברית ולא אנגלית והתעקש לדבר איתי יפנית. כך, שהרבה תקשורת לא הייתה ביננו ולא יכולתי לקבל ממנו סיוע. עוד על פפר בהמשך הכתבה.
• את מדריך הטיולים בדרום קוריאה, שגר בבניין רב קומות (רוב אוכלוסיית דרום קוריאה מתגוררת ברבי קומות), בעיר קטנה ליד בוסן בדרום המדינה, שאלתי מה רוחב הפס שיש לו בחיבור לאינטרנט בביתו. הוא השיב: 10 גיגה. שאלתי אותו ממתי יש לו 10 גיגה והוא ענה, שמזה 4 חודשים, כי הוא עבר דירה והזמין חיבור חדש. לדבריו, מאז תחילת 2016, כל מי שמחליף חיבור מכל סיבה, או מזמין חיבור חדש לאינטרנט, בכל רחבי דרום קוריאה, מקבל אפשרות להתחבר ב-10 גיגה לפס הרחב, וכל מי שהוא מכיר מחבריו עשה כך. יותר מאוחר, כשבדקתי את המצב ביפן, התברר לי, שגם ביפן 10 גיגה זה חיבור זמין וקיים בחלק מהערים הגדולות. כך, שדרום קוריאה משיגה את יפן בתחום חיבורי ה-10 גיגה לבתים. 
• תחומים רבים עברו שדרוג לפלאי האלקטרוניקה החדשים, ובכלל זה בתי השימוש ביפן, או ליתר דיוק, "אסלות חכמות". כמעט בכל מקום שביקרתי בו, כולל במסעדות, מלונות, פונדקי דרכים, מוזיאונים וכל מקום ציבורי, האסלות הן "חכמות" ולא פעם התקשיתי להפעיל את האפשרויות והייתי מופתע, בגלל שכל הכפתורים לשליטה במערכת כתובים ביפנית. זה ביקור שלישי שלי ביפן, והמעבר המהיר של המדינה הזו ל"אסלות חכמות" (משיטת "בול פגיעה", שהייתה נהוגה בחדרי השירותים ביפן עד לשנים האחרונות), הוא מאוד מרשים. כך, אתה מרגיש גם בבית שימוש, שאתה מחובר כמעט פיזית לעולם ההייטק... 
• ביפן יש סוגי סמארטפונים מוזרים שלא מוכרים במערב. זאת, משום שחברות דוגמת פנסוניק, פיג'יטסו, HTC ו-NEC מייצרות דגמים רק לשוק היפני (ביפן יש 127 מיליון תושבים). בדרום קוריאה שולטות סמסונג ו-LG, שמוכרות במערב. בדרום קוריאה יש עדיין שנאה רבה ליפנים (אין מכוניות יפניות בדרום קוריאה...). כך, שהסמארטפונים שם מוכרים לנו ואין שם בכלל סמארטפונים יפנים. ב-2 המדינות יש כבר הכנות וניסויי שטח ל-5G. הסמארטפונים ב-2 המדינות הללו מתחברים מזה שנים לרשתות LTE-Advanced. 

למה המדינות הללו כל כך מתקדמות בתחומי התקשורת וההייטק?
מפני שהן לא שמעו על רגולציות דוגמת "שוק סיטונאי" ו"שת"פ אנטנות", שישראל העתיקה מאירופה ונתקעה עם התסבוכות הרגולטוריות הללו. בארה"ב, שהחלה ב"שוק סיטונאי" לפני כמה עשורים, הבינו כבר ב-2006, שזו צרה צרורה וזנחו את השיטה הזו. לכן, גם ארה"ב מתקדמת כעת במהירות ל-10 גיגה בפס הרחב לכל בית ול-5G. בנוסף, לא שמעו שם על "סכנות קרינה סלולרית" או אלחוטית... 

אם לא די בכך, ב-2 המדינות הללו (יפן ודרום קוריאה) יש רק 3 ספקי סלולר ותקשורת גדולים (3 ספקים המספקים ללקוחות מכל הסוגים הכל, בלי שום "הפרדה מבנית"), ספקים, שמתחרים די יפה ויש להם שפה משותפת עם הרגולטורים, במטרה משותפת אחת: לספק ללקוחות את הטכנולוגיות הטובות ביותר והמתקדמות ביותר במחיר הטוב ביותר לצרכן, תוך שמירת תנופת ההשקעות בתשתיות. 

ביפן, החברה המובילה NTT DoCoMo פרסמה כבר ב-2014 את התכנית שלה למעבר ל-5G (כאן), ומאז היא מיישמת את התכנית, בסיוע הרגולטור לתקשורת היפני. המתחרות שלה: KDDI ו-SoftBank הולכות בעקבותיה. אגב, ל-NTT יש נוכחות בישראל, בין היתר, באמצעות חברת הבת הענקית שלה Dimension Data, שבנתה בישראל מערכת של שירותי ענן ביחד עם Med-1, כפי שחשפנו בהרחבה כאן. 

בתחום שירותי LTE-Advanced, חברות NTT עברה ל-LTE-A כבר בפברואר 2007, שתי מתחרותיה עברו ל-LTE-A במהלך 2013. גם חברות הסלולר בדרום קוריאה דוגמת SK-telecom עברו ל-LTE-A במהלך 2013. כל החברות הללו כבר מספקות יכולות של VoLTE והן בדרך ליישום של טכנולוגיה חדשה בשם LTE-Advanced-Pro, כשלב בדרך ל-5G. כל החברות משתמשות ב-WiFi להרחבת הפריסה והנגישות של הלקוחות לפס רחב נייד. 

בתחום טכנולוגי נוסף דרום קוריאה השיגה בגדול את יפן: כל דרום קוריאה מכוסה כבר ברשת IoT, מה שכרגע עדיין בתהליכי פריסה ביפן, בהובלת NTT. 

חברת SoftBank היפנית היא לא פחות מעניינת מ-NTT. אך היום דווח, שהיא רכשה את חברת ARM ב-32 מיליארד דולרים, כדי לקבל יכולות מתקדמות בתחרות החריפה, שהחלה בעולם ה-IoT. ל-SoftBank יש השקעות רבות בחברות מערביות והחלק היותר מעניין, שמצאתי אצלה, זו חטיבת הרובוטים האנושיים. הרובוט פפר אותו תיארתי בתחילת הכתבה, הוא מוצר של SoftBank, שקיים בשוק כבר יותר משנתיים (למה לא הגיע לישראל? בארה"ב זה כן קיים, כפי שחשפנו כאן).

הרובוט פפר מתוכנן תוך 4 שנים להיות בכל בית יפני והוא ינהל להם את משק הבית, כך הצהירה SoftBank וכל החברות ביפן וסביבתה רצות לפתח ממשקים לרובוט הזה. 

הרובוט האנושי פפר כל הזמן משתדרג. השדרוג הטרי ביותר נעשה בשת"פ עם מיקרוסופט ובשירותי הענן אזור של מיקרוסופט. בנוסף, SoftBank ביצעה שת"פ עם גוגל. כך, שיש גרסה חדשה של פפר המבוססת על מערכת ההפעלה אנדרואיד.

על השימושים השונים שיש ביפן לרובוט האנושי פפר ניתן לקרוא כאן. אין כמעט תחום, שבו פפר לא מספק שירות, סיוע ונוכחות בשוק היפני. גם במגזר העסקי והארגוני שם. אפשר לרכוש את הגרסאות השונות של פפר באתר SoftBank עם חבילות תוכנה ושירות בענן במגוון אפשרויות. פשוט מדהים. 

במה אנו כן מתקדמים ומובילים מול היפנים והדרום קוריאנים?
ביזמות. הצעירים ביפן ובדרום קוריאה מתנהגים בדיוק כמו דור ה-Y המערבי (והישראלי), עם ייחודיות מסוימת ביפן: הצעירים שם (בעיקר הצעירות) חוזרים ללבוש קימונו. הם לובשים קימונו וכפכפים לא רק בטקסים ובחגים, אלא בחיי היום-יום, מעין "מרד נעורים" מול ההורים, דור ה-X, שגדל תחת הכיבוש אמריקאי אחרי תבוסת יפן במלחמת העולם השנייה, כיבוש שהפך את יפן במהירות הבזק לארץ מערבית, עם דמוקרטיה מערבית ואוכלוסיה המתלבשת כמו במערב (תוך זניחת הלבוש המסורתי, שבמרכזו היה הקימונו, לנשים וגם לגברים). 

תרבות היזמות עדיין לא מפותחת מספיק ביפן ובדרום קוריאה ולכן אבטלת הצעירים שם מאוד נרחבת. בדרום קוריאה אבטלת הצעירים ההיא ממש מגפה קשה ולכן הכלכלה שם כרגע די צולעת.

בישראל, לא רק שאין אבטלת צעירים, הממשלה מחפשת איך לייבא צעירים ממדינות אחרות, כדי לעבוד בתעשיית ההייטק והיזמות שיש אצלנו בישראל. לכן, מצב הכלכלי של ישראל מול 2 המדינות הללו הוא טוב בהרבה (סקירת המדען הראשי נכונה ל-2016 מצויה כאן, למתעניינים). זו גם הסיבה, שמשקיעים רבים מהמזרח הרחוק נוהרים לישראל, לחפש טכנולוגיות ומיזמים המתאימים לצרכים שלהם. מזלנו, שמשרד התקשורת הישראלי לא ממונה על תחום היזמות בישראל. כך, שאנו יכולים להוביל ולהצליח בתחומים הללו.