את מי משרתת קרן השיווק לחו"ל במשרד הכלכלה?
מאת: דוד חוה, 8.1.14, 18:30
 
דווקא כניסתו של איש ההייטק השר נפתלי בנט למשרד הכלכלה היתה אמורה לעודד ולעגן את התמריצים לאנשי ההייטק והיצואנים. אך למרות הפיחות בשער הדולר והמיתון המתמשך, קרן השיווק לחו"ל לא מקצה תקציב או מימון ליצואנים ולא מקיימת ועדות במסגרות המוכרות של היצואן הבודד ושל המאגדים השיווקיים. שנת 2014 , נפתחה, למעשה, בלי שום כוונה נראית לעין לשנות את המצב העגום.
 
קרן השיווק לחו"ל של משרד הכלכלה, פועלת קרוב לעשרים שנה לטובת מתן מימון וסיוע ליצואנים על מנת לאפשר להם להתמודד מול מוצרים מתחרים.

תמיכה ממשלתית בחדשנות נועדה כדי להתגבר על כשלי שוק. סיוע זה מבוסס על מחקרים אמפיריים רבים, שנעשו במדינות שונות: מהקמת תעשיית ה- VLSI בטייוון בשנות ה- 70, דרך עידוד חדשנות משק החלב בהולנד בשנות ה- 80, ועד תוכנית יוזמה של המדען הראשי הישראלי בשנות ה- 90, שהביאה לפריצת דרך בהשקעה הזרה בתעשיית ההייטק הישראלית.

לחברות ההייטק בישראל אין קיום ללא השקעות בפעילות שיווק, פרסום ותערוכות, לטובת החדרת המוצרים החדשים לשווקים העולמיים.
ההייטק הישראלי בכל הקשור לשיווק חו"ל סובל מכשל שוק מובהק – ריחוק גיאוגרפי מנקודות המכירה ומהשווקים האטרקטיביים. קידומו של מוצר, גם כזה המבוסס על רשת האינטרנט, מחייב בנקודות זמן, בעיקר בהשקת הפתרון, מפגשים עם פרטנרים ומשווקים.

בעבר, שימשתי כמנהל מאגד במסגרת "תכנית המאגדים השיווקיים" של קרן השיווק: תמורת השקעה מינימלית של קרן השיווק, בסך של 5 מיליון ₪ על פני 3 שנים, במאגד בו עבדו יחדיו 10 חברות אבטחת מידע, הצליחו חצי משותפיו לזכות בהשקעות ו/או להימכר/אקזיט, כולל חברות כמו: Hacktics, Safend, ActiveBase ו-Green SQL, שגייסו או נמכרו תמורת השקעות של כ-5-10 מיליוני דולרים כ"א.
 
יתר על כן, הפעילות המשותפת סייעה בהקמת אירוע אבטחת המידע השנתי צרפת-ישראל, שמתקיים ב- 26 במרץ, זו הפעם השמינית ברצף, ומפגיש את צמרת אבטחת המידע בצרפת והארגונים הפיננסיים המובילים עם מנהלי חברות אבטחת המידע המובילות או החדשניות בישראל.

חברות שכרו ביחד יועצים, פתחו משרדים ונציגויות כשבתמורה להשקעה זניחה של כ 1.5 מיליון ₪ מצד המדינה, הרויחה המדינה עבודה משותפת של 10 יצואניות, שפועלות למינוף התקציב המשותף לטובת כלל חברי המיזם – פתרון חכם ויעיל לניצול מקסימלי של כספי הממשלה המיועדים לסייע לחברות הישראליות השואפות לחדור לחו"ל .
 
במהלך שנת 2013 נהנתה מדינת ישראל מאקזיטים (45 אקזיטים) בהיקף של 7.6 מיליארד דולרים של חברות הייטק בתחומי המדיה, אינטרנט, מדעי החיים ועוד.

המסקנה המתבקשת מכך צריכה הייתה להיות: עידוד וסיוע למספר רב של חברות קטנות ובינוניות, שעשויות היו להצטרף לשורה המפוארת של האקזיטים, אילו היו יכולות להגיע למכירות ראשונות ו/או הרחבת השווקים בהן מתבצעות מכירות.

אולם, מסתבר, שבמהלך 2013 כולה לא נערכו ועדות ולא תוקצבו חברות לשיווק חו"ל. הטיפול של קרן השיווק הסתכם בהמשך מתן סיוע לפרויקטים, שאושרו כבר במהלך השנה שקדמה לה וגם זה באופן חלקי ולא מלא. הקול הקורא ל- 2013 שפורסם כאן, מטעה לחשוב שאכן יש בשורה ותקציב ב- 2013. אולם, לא אפשרו כאן לחברות חדשות להתמודד על תקציב קרן השיווק כמידי שנה, אלא, לראשונה, נערך מכרז שנועד לאשרר אישור שניתן כבר בעבר, לשלוש שנים. דהיינו מאגד או יצואן בודד שקיבל אישור עקרוני ל 2-3 שנים, במקום לעבור באופן כמעט אוטומטי לשנה שניה, נאלץ, לאחר הקפאה של חודשים מ"חוסר תקציב", לעבור שוב את כל התהליך מחדש של ועדות, תכנית שיווק, טפסים פרטניים, החתמות עו"ד ורו"ח על טופסולוגיה ועמידה בדרישות של בודקים שמונו לכך.

יתר על כן, מאגדים, שאושרו ל-3 שנים ועמדו בהתניה ל-70% הוצאה משותפת כתנאי להמשך תקצוב לשנה שניה, נאלצו לראשונה להתמודד באופן מלא עם יתר המאגדים, שעמדו בתנאים.

קול קורא שיצא בספטמבר האחרון שימש למעשה כ"עלה תאנה" לחוסר תקציב ולמעשה להמשך העסקה של מנגנון מנופח המונה עשרות אנשי מקצוע, פקידי תמ"ת, משרדי רו"ח חיצוניים ויועצים כלכליים.

אותם מאגדים ויצואנים, שחלקם סיימו את שנת הפעילות הראשונה כבר ברבעון הראשון של 2013, חלקם בסוף 2012, היו בהמתנה לאישור תקציב המדינה, וכשזה הגיע הסתבר להם, שעליהם לעמוד בוועדות ומבחנים מחדש.

בשורה תחתונה, מתוך כ-20 מאגדים, שעמדו בתנאי סף למימוש האישור ל-3 שנים, קיבלו אישור 5 בלבד, לאחר בדיקות של מספר גורמים שונים ואין סוף ניירת, החתמות, תוכניות וסיכומים, כשהסיוע הממוצע לחברה עומד על פחות מ- 200,000 ₪.

נשאלת השאלה: אם אין תקציב, למה לטרטר כל כך הרבה חברות ויצואנים? ובנוסף, מה ההיגיון בטרטור כל כך הרבה חברות במשך חודשים רבים, כשעלות אחזקת כוח האדם עוסק בבדיקות ובטיפול במהלך 2013 קרוב לוודאי גבוה מהכסף המועבר ב- 2013 ליצואנים?

מה הטעם בפרויקט המיועד ומאושר ל-3 שנים, אם רק 20% מהזוכים בו אכן ממשיכים בתמיכה מעל לשנה?

מה הטעם בפרויקט, שמהותו עבודה משותפת של יצואנים ישראליים לשכירת משרדים ונציגים בחו"ל, כשהוא לא נעשה ברצף וסובל מקיטוע של קרוב לשנה בין שנה לשנה העוקבת?

הקול קורא, שימש להערכתי פטנט נחמד של הפקידות המנהלת את הקרן, על מנת שהדרגים הבכירים יותר יקבלו רושם של התנהלות תקינה, ללא צורך בשינוי מבני בקרן או מלחמה על התקציב.
 
דווקא כניסתו של איש ההייטק השר נפתלי בנט (בתמונה משמאל) למשרד הכלכלה היתה אמורה לעודד ולעגן את התמריצים לאנשי ההייטק והיצואנים. אך למרות הפיחות בשער הדולר והמיתון המתמשך, לא מקצה קרן השיווק לחו"ל תקציב או מימון ליצואנים ולא מקיימת ועדות במסגרות המוכרות של היצואן הבודד ושל המאגדים השיווקיים. שנת 2014 , נפתחה, למעשה, בלי שום כוונה נראית לעין לשנות את המצב העגום.

כולי תקווה, שקרן השיווק לחו"ל תחזור להיות שקופה, וכזו ששמה לה למטרה את קידום היצואנים בישראל, ותדאג לתקצוב שנת 2014 כבר בינואר השנה ולא באוגוסט אם בכלל...וכן, שתצטרף למאמצים וליוזמה של אנשי ההייטק ותתרום לתנופה, שאפיינה את שוק ההייטק הישראלי בשנה האחרונה. ולא, אני חושש, כי כולנו נאבד גובה והזדמנות אדירה להמשך ההובלה עולמית של אומת הסטארטאפים וביסוסה.

מאת: דוד חווה, ינואר 2014.
מנכ"ל חברת הייעוץ MIW.
 
תגובת משרד הכלכלה: ב- 2013 אושר התקציב בכנסת רק במחצית השנייה של השנה. התקציב לא הספיק ולכן אישרנו רק לחברות שכבר היו על המדף, חברות ממשיכות אחרי שנה ראשונה. ל- 2014 יש תקציב, ליתר דיוק מתוכנן בתקציב להקצות 25 מיליון ₪ ל- 2014 כולל לחברות חדשות ולחברות המשך, ובקרוב נוציא קול קורא לציבור להגשת הצעות".