איך התאפשר למתחרה המרכזי של חברת הדואר להשתתף בהליך הפרטת החברה?
מאת:
מערכת Telecom News, 29.10.20, 15:35
ב"דפוס בארי" הבינו את הסיכוי לפגיעה אנושה בפעילותם, ובצעד מפתיע העמידו עצמם כרוכשים פוטנציאליים של חברת הדואר. זאת, עקב שינוי עמדת "ועדת הריכוזיות" ב"קפיצת פליק פלאק ובורג כפול לאחור", שלא הייתה מביישת מתעמל אולימפי. שר התקשורת, יועז הנדל, למד לקח בעקבות הנזיפה הפומבית, שקיבל ממשרד האוצר בנוגע לאימוץ המלצות "ועדת רוזן", ובחר הפעם להישאר מחוץ לאור הזרקורים.
ניתוח ומענה מפורט לשאלה בכותרת.
ביום 22.10.20
ניתחנו את המלצות "ועדת
רוזן" להסדרת ענף הדואר, ובמסגרת כך קבענו, בין היתר, שיש ממד מסוים של הימור בהמלצות "ועדת
רוזן". שכן, במידה והניסיון של הוועדה לסייע לחברת הדואר יביא לקריסת המתחרה הממשית היחידה שלה, "חברת מסר", נחזור לימי "רשות הדואר" העליזים, של חברה מונופוליסטית חסרת תחרות וחסרת מורא, בהיעדר תחליפים.
אתמול (28.10.20) התקבל חיזוק לקביעתנו הנ"ל, כאשר התברר, ש"
דפוס בארי", שהוא אחד הבעלים של "
חברת מסר", נרשם כמתמודד לרכישת 20% מחברת הדואר, במסגרת השלב הראשון בתהליך הפרטת החברה.
כיצד מתאפשר למתחרה המרכזי של חברת הדואר להירשם כמועמד פוטנציאלי
לרכישת החברה, נעמוד עוד מעט. אך קודם לכן יש להבין מי עומד מאחורי "חברת מסר" ופעילותה בתחום הדואר.
"חברת מסר", כאמור, המתחרה הממשית היחידה של חברת הדואר, היא, למעשה, יותר מותג מאשר חברה. מאחורי המותג "מסר" עומד מיזם של שילוב כוחות חזק בתחום הדואר הכמותי בישראל:
- "דפוס בארי" - האחראי על הבאת הלקוחות, הדפסת הדואר הכמותי, מיונו והובלתו.
- חברת "בר הפצה" - המופקדת על חלוקת הדואר לבתי הנמענים.
ב-31.1.06 נכנס לתוקפו
היתר כללי למתן שירותי דואר כמותי לפי סעיף 1ג' לחוק הדואר. ההיתר אפשר לספק שירותי איסוף, העברה, חלוקה או מסירה בישראל של דואר כמותי. כעקרון, דואר כמותי הוא דואר עסקי המוגבל בכמות מינימלית בכל משלוח ומוגדר בתקנות הדואר.
כדי לנצל את היתרון התחרותי של השלישייה הנ"ל - בתחום הדואר הכמותי, נרשמה "חברת מסר" כבעלת היתר לחלוקת דואר כמותי וע"ג המעטפות המחולקות ע"י הקבוצה, גם ניתן לראות, שבמקום בול מוטבע הכיתוב "מסר".
בהמשך ובשל ההרכב המיוחד של השלישייה הנ"ל, שמעלה ספק מי בפועל עוסק באספקת שירותי הדואר,
נרשמו כל השלושה כבעלי היתר לחלוקת דואר כמותי.
למען נוחות הקריאה, נקרא לכל השלישייה הנ"ל "דפוס בארי", שהוא מנוע מרכזי במיזם והגורם המאתגר ביותר מבחינת חברת הדואר, בשל היותו בית דפוס מוביל בארץ להפקת דברי דואר כמותיים. זאת, לצד התעניינותו כעת ברכישת חלק מחברת הדואר.
הרחבת פעילותו של "דפוס בארי" מתחום ההדפסה לתחום חלוקת המכתבים, אפשרה לו שליטה בכל שרשרת אספקת הדואר הכמותי, דבר, שפגע מאוד בחברת הדואר, המנועה לעסוק בהדפסת דברי הדואר.
כשמוסיפים לכך את העובדה, שתעריפי חברת הדואר (בלבד), גם הכמותי וגם היחידני
מפוקחים ע"י המדינה ואת העובדה, שחברת הדואר (בלבד) מחויבת באספקת שירות אוניברסלי בכל הארץ ובתעריף אחיד, מקבלים, לכאורה, מבנה תחרותי בלתי שוויוני בענף הדואר. אולם, יש לזכור, שהמטרה הייתה לספק "הגנת ינוקא" ל"דפוס בארי" מול חברת הדואר המונופוליסטית.
חברת הדואר, שראתה את התבססותו של "דפוס בארי" בענף הדואר הכמותי וגמישותו לחלק רק באזורים הכלכליים עבורו, נאבקה במהלך השנים לקבל הן אישור להדפסת דברי דואר והן גמישות תעריפים, דבר, שיאפשר לה להתמודד עם "דפוס בארי" "בתנאי משחק שווים". אולם, משרד התקשורת התנה זאת בהתבססות התחרות בענף הדואר ובעיקר בפתיחת מרכזי החלוקה של חברת הדואר, לכניסה פיסית של מתחרים.
למי שלא מכיר, מרכזי החלוקה הם מערכות תיבות מכתבים המהוות חלופה לחלוקת דואר לבתים, כאשר הגישה אליהם מתאפשרת כיום רק לדוורי חברת הדואר. מיותר לציין, שחלוקה מרוכזת לתאי חלוקה היא קלה וזולה בהרבה על פני חלוקה פיסית לתיבות המכתבים בבתי הנמענים. לכן, חברת הדואר לא ששה לאפשר למתחרים גישה פיסית אליהם, כשהיא מנמקת זאת, בין היתר, בחשש מפני פגיעה של מתחרים בדברי הדואר במרכזי החלוקה.
בהיעדר כניסת מתחרים למרכזי החלוקה של חברת הדואר, נותר מבנה התחרות בענף הדואר באותו מצב, דהיינו: "דפוס בארי" מביא את הדואר הכמותי שלו המיועד למרכזי חלוקה אל חברת הדואר והיא מחלקת אותו עבורו במרכזים, ואילו על חברת הדואר נאסר להדפיס דברי דואר, תעריפיה נותרו מפוקחים והיא ממשיכה לספק שירות אוניברסלי בכל הארץ ובתעריף אחיד.
יתרון מרכזי נוסף, שעמד לידי "דפוס בארי" ובתי דפוס נוספים, היה היכולת
לאחד משלוחי דואר ממדוורים שונים באמצעות מכונות הדפסה משוכללות, ולהופכם למשלוח אחד גדול. את היתרון הזה ניצלו בתי הדפוס כדי לגייס לקוחות עסקיים קטנים יותר והוזלת המשלוח עבורם, באמצעות צירופם למשלוח של מדוורים גדולים.
מהלך זה של איחוד משלוח דואר בידי בתי הדפוס, הגביר את המתיחות בין "דפוס בארי" וחברת הדואר, שעיכבה מעת לעת משלוחי דואר מאוחדים כנ"ל, בטענה, שאין מדובר במשלוח הומוגני המזכה בתעריף מופחת.
כאשר החריפה המתיחות בין "דפוס בארי" לחברת הדואר בנוגע למשלוח דברי דואר מאוחדים כנ"ל, לרבות עימותים על גבי רמפת המשלוחים בבית המיון המרכזי של חברת הדואר, נכנס משרד התקשורת לתמונה והסדיר את הנושא, באמצעות הוראת מינהל, שפרסם סמנכ"ל בכיר דואר, דאז במשרד התקשורת, עו"ד
יגאל לוי, (בתמונה למעלה), שבה קבע, בין היתר:
"עמדתנו, כי אין מקום לבלום באמצעים רגולטוריים את ההתפתחות הטכנולוגית בתחום הדואר, שמשמשים לצורך הוזלת משלוח דואר באמצעות איחוד דברי דואר ממספר שולחים, ובלבד שהמשלוח עומד בכללי משלוח דואר כמותי. להיפך! יש לעודד פיתוח שיטות מיון והפקה מתקדמות, שיוזילו את עלויות משלוח הדואר, ישפרו את המוצר/השירות לשולחי הדואר, ישמרו על הרלוונטיות של שירותי הדואר ככלי להעברת מסרים ואף יובילו בהמשך להתייעלות בפעילות חברת הדואר והתאמתה למציאות הטכנולוגית המשתנה".
ואז הגיעו המלצות "ועדת
רוזן" (
דני רוזן בתמונה משמאל).
כפי שניתחנו בהרחבה (
כאן,
כאן ו
כאן), "ועדת
רוזן" המליצה על שורת הטבות יקרות ערך לחברת הדואר, על חשבון המתחרים בענף, ובכלל זה הסרת כל ההגבלות, שפורטו לעיל והפריעו לחברה בעיקר בתחרות מול "דפוס בארי":
- מתן אישור לחברת הדואר להיכנס לתחום הדפוס.
- ביטול חובת חברת הדואר למשלוח דואר כמותי בתעריף אחיד בכל הארץ ומתן גמישות לחברה לקבוע תעריפים שונים לאזורים שונים.
- ביטול פיקוח התעריפים על חברת הדואר.
- ביטול הכוונה לאפשר כניסה פיסית של מתחרים למרכזי החלוקה של חברת הדואר, וחלוקת הדואר של המתחרים במרכזים ע"י החברה.
- ביטול האפשרות לאיחוד משלוחי דואר ממדוורים שונים למשלוח אחד. בטיוטת ההמלצות הוצע להותיר זאת לשיקול חברת הדואר, אך בנוסח הסופי נקבע, ששינויים כגון אלה יחייבו אישור משרד התקשורת. אי לכך יתכן, שהטבה זו לא תינתן לחברה.
אימוץ המלצות "ועדת
רוזן" ע"י שר התקשורת,
יועז הנדל, אמנם מהוות שלב חלקי בלבד שכן, כפי שפרסמנו
כאן, ההמלצות נופלות
גם בתחום הסמכות של שר האוצר
ישראל כ"ץ, (בתמונה משמאל), ואף של ועדת הכלכלה.
אולם, למרות שהדרך לאימוץ סופי של ההמלצות היא ארוכה, כבר בשלב זה הבינו ב"דפוס בארי" את הכיוון המסתמן ואת
הסיכוי לפגיעה אנושה בפעילותם, ובצעד מפתיע העמידו עצמם כרוכשים פוטנציאליים של חברת הדואר.
המאבק בין חברת הדואר ל"דפוס בארי" מהווה, למעשה, מאבק בין שני ענקים בתחומם, שידעו במשך שנים לחיות זה לצד זה, כאשר חברת הדואר שולטת בתחום חלוקת הדואר הכמותי ו"דפוס בארי" שולט בתחום הדפוס ומהווה, למעשה, לקוח מרכזי של חברת הדואר.
מי ששינה את המשוואה ראשון היה "דפוס בארי", שהחליט, כאמור, לנגוס בתחום חלוקת הדואר הכמותי, וכעת מחזירה לו חברת הדואר "באותו מטבע" כאשר היא עומדת להיכנס לתחום הדפוס.
ועם לא די בכניסת חברת הדואר לתחום הדפוס, כדי לאיים על "דפוס בארי", גמישות התעריפים, שמוצע להעניק לחברה במסגרת המלצות "ועדת
רוזן", מעלים חשש רב מפני ניסיונות של החברה לבצע "סבסוד צולב" בין שירותים ולדחוק מתחרים בענף הדואר.
וכעת למענה לשאלה - כיצד מתאפשר למתחרה הממשי היחיד של חברת הדואר "דפוס בארי" להירשם כמועמד פוטנציאלי לרכישת החברה?
לאור החלטת הממשלה ב-2014 להפריט את חברת הדואר, פנתה רשות החברות הממשלתיות ל"
ועדה לצמצום הריכוזיות" (יו"ר
הוועדה הזו, היא
מיכל הלפרין,
הממונה על התחרות, בתמונה משמאל), לקבלת התייחסות לגבי האינטרסים החיוניים של המדינה בחברת הדואר ובבנק הדואר, ודרכי הסדרתם. זאת בהתאם ל
חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, שקובע, שרשות החברות הממשלתיות תתייעץ עם ה"ועדה לצמצום הריכוזיות" בטרם החלטה להקצות זכות לגורם ריכוזי במסגרת הפרטה של חברה ממשלתית.
הרציונל בחובת היוועצות כנ"ל הוא ברור ומעוגן בדברי ההסבר בטיוטת דו"ח הוועדה להגברת התחרותיות במשק:
"הליכי הפרטה והקצאת זכויות ונכסים יכולים לקדם את התפתחות המשק כמשק תחרותי ויעיל. מאידך, ביצוע שגוי של הליכים אלה עלול להוביל לתוצאות הפוכות למטרות שביסוד הליכים אלה, ובכלל זה הגברת הריכוזיות במשק . לכן כדי להבטיח, שהליכי הקצאת זכויות ונכסים יגשימו את התכלית העומדת בבסיסם, וכדי לצמצם את הסיכונים הכרוכים בהליכים אלה, על מדיניות הקצאת הנכסים והזכויות במשק הישראלי להתבצע גם לאורם של שני שיקולים מרכזיים נוספים: ביזור ריכוזיות השליטה בתשתיות חיוניות וקידומה של התחרות הענפית".
"ועדת הריכוזיות" בחנה את ענף הדואר בישראל ואת מעמדה של חברת הדואר בו, והגיעה למסקנה, ששליטת חברת הדואר בשירותים חיוניים מכוח הרישיון הכללי, שניתן לה, החזקתה בנתחי שוק מונופוליסטיים במספר תחומי דואר והיקף פעילותה הדומיננטי במרכזי חלוקה ובדואר מחו"ל, לצד חשיבותו של בנק הדואר, בפרט עבור אוכלוסיות חלשות כלכלית והפוטנציאל שלו כמחולל תחרות בתחומי הבנקאות הפרטית, מקנים לחברה חשיבות משקית רבה וכוח רב, הן ברמה הענפית והן ברמה הכלל-משקית.
לאור זאת, המליצה הוועדה
שלא לאפשר לגורמים הבאים, שמידת הריכוזיות שלהם גבוהה במיוחד, להשתתף בהליכי הפרטת חברת הדואר:
"אגד" אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ, אי די בי חברה לפתוח בע"מ, אייפקס' אלון חברת הדלק לישראל בע"מ, אקויטל בע"מ, אריסון החזקות בע"מ, בנק דיסקונט לישראל בע"מ, קבוצת דלק בע"מ, הוט - מערכות תקשורת בע"מ, החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ, החברה לישראל בע"מ, הראל השקעות בביטוח ושירותים פיננסים בע"מ, חברת החשמל לישראל בע"מ, יורוקום אחזקות בע"מ, כלכלית ירושלים בע"מ, כלל תעשיות בע"מ, בנק לאומי לישראל בע"מ, מליסרון בע"מ, מקורות חברת מים בע"מ, נובל אנרג'י, חברת נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ, קבוצת עזריאלי בע"מ, פז חברת נפט בע"מ, מפעלים פטרוכימיים בישראל בע"מ, חברת קופת חולים כללית בע"מ, חברת קו צינור אשקלון אילת בע"מ (קצא"א), רכבת ישראל בע"מ, שלמה אליהו אחזקות בע"מ.
"ועדת הריכוזיות", אמנם, לא חזתה את האפשרות, שגורם מרכזי בתחום הדפוס והמתחרה המרכזי של חברת הדואר ישקול להשתתף בתהליך ההפרטה, אך הוועדה "הגנה" על עצמה בכך, שלא הסתפקה ברשימת המניעויות הארוכה הנ"ל והוסיפה "סעיף סל", לפיו: "מומלץ להכריז בצו, שלמדינה אינטרס חיוני בחברת הדואר לעניין "מניעת ריכוזיות במשק" בהתאם לחוק הריכוזיות. וזאת, כדי שרשויות המדינה תתייעצנה עם הוועדה, ככל שתשקולנה להקצות זכויות בחברת הדואר לגורם ריכוזי שאינו מצוי ברשימה שלעיל".
ההמלצות הנ"ל של "ועדת הריכוזיות", שניתנו ביוני 2015, מאוד לא מצאו חן בעייני רשות החברות. שכן, הללו הגבילו מאוד את יכולת התמרון של הרשות בהליך הפרטת חברת הדואר. כך,
באורח פלא,
בנובמבר 2018 פורסמה "המלצה מעודכנת של ה"ועדה לצמצום הריכוזיות" בעניין הפרטת חברת דואר ישראל בע"מ".
במסגרת "
ההמלצה המעודכנת" ביצעה "ועדת הריכוזיות" "
קפיצת פליק פלאק ובורג כפול לאחור", שלא הייתה מביישת מתעמל אולימפי:
"לאור הניסיון, שנצבר מאז חוות הדעת, הוועדה סבורה, שהמועד המתאים למתן ייעוץ בעניין זה, יהיה עם תום הליך המיון המוקדם כאשר תהיה ידועה זהות הגורמים, שיעמדו בתנאי הסף ומספר הגורמים המבקשים לקחת חלק בתהליך. אז ניתן יהיה לבחון באופן פרטני את השפעת הקצאת הזכות לאותם גורמים ריכוזיים. במועד זה, ניתן גם יהיה לערוך את האיזון המתחייב עם שיקולים הנוגעים לרווחת הצרכן ולתועלת הציבורית, שעשויה לצמוח כתוצאה מהשתתפותם בהליך התחרותי של ההפרטה.
לאור האמור, ועל אף האמור בהמלצת הוועדה מיום 7 ביולי 2015, הוועדה ממליצה לרשות החברות, שלא למנוע את השתתפותו של אף גורם בהליכי המיון המוקדם, ולשוב ולהתייעץ עמה עם תום הלין המיון המוקדם, ביחס להשתתפות גורמים ריכוזיים, שעמדו בתנאי הסף במכרז, ככל שיהיו".
אגב, צווי האינטרסים החיוניים של המדינה בחברת הדואר ובבנק הדואר טרם נחתמו והליך ההפרטה יצא לדרך עם טיוטת הצווים בלבד, עם אפשרות לשינויים. כך צוין בנוהל למכירת מניות חברת דואר ישראל, שפרסמה רשות החברות:
"הוצאת הצווים ע"י השרים ופרסום הצווים ברשומות לאחר אישורם ע"י ועדת השרים לענייני הפרטה לפי סעיף 59ח לחוק החברות הממשלתיות ואישור היבטים מסוימים בהם ע"י ועדת הכספים של הכנסת, כנדרש על פי דין, יבוצע עד למועד הגשת ההצעות. נוהל המכירה נעשה בהתחשב בטיוטות הצווים המעודכנת למועד הנוהל, שטרם נחתמו ע"י השרים וטרם פורסמו כאמור, שמופיעות באתר האינטרנט של הרשות. הרשות מבקשת להפנות תשומת הלב, שעד למועד הפרסום, כאמור, עשויים לחול שינויים בנוסחים אלו".
אתמול מיהרו ברשות החברות להפיץ "הודעות ניצחון" נוכח ההשתתפות של מתעניינים רבים יחסית בשלב הרישום הראשוני בתהליך ההפרטה, לרבות הדגשת העובדה, שאפילו "דפוס בארי", שהוא המתחרה המרכזי של החברה, נרשם כמתעניין ברכישה.
שר התקשורת,
יועז הנדל, (בתמונה משמאל), למד לקח בעקבות הנזיפה הפומבית, שקיבל לאחרונה ממשרד האוצר בנוגע לאימוץ המלצות "ועדת
רוזן", ובחר הפעם להישאר מחוץ לאור הזרקורים.
כפי שראינו לעיל, שינוי עמדת "ועדת הריכוזיות" ופתיחת הדלת ללא מגבלה, היא זו שאפשרה לגורמים רבים להשתתף בשלב הראשוני הנ"ל של הפרטת חברת הדואר. אולם, עכשיו עם סגירת רשימת המתעניינים, תיאלץ הוועדה
להוציא מהרשימה את אלה הפוגעים, לשיטתה, בתחרות בענף הדואר ובמשק בכלל.
לא מן הנמנע, שגם פרסום הנוסח הסופי של צווי האינטרסים החיוניים של המדינה בחברת הדואר ובבנק הדואר, יוביל גם הוא להוצאה מהרשימה של חלק מהמתעניינים ברכישה.
לאחר שתי המשוכות הנ"ל ואולי גם לפניהן, יעמדו המציעים, שיוותרו, לבחינה בנוגע לעמידתם בתנאי הסף (הון עצמי וכו'), ואז, למעשה, אמור להגיע השלב האמיתי, שבו המציעים יצטרכו לא רק להירשם כמתעניינים, אלא "לשים כסף על השולחן", לאחר קבלת פרטים בחדר המידע לגבי חברת הדואר.
כאמור, המדינה לקחה סיכון גדול כאשר החליטה לקדם את הליך הפרטת חברת הדואר בעיצומו של משבר כלכלי עצום כתוצאה ממגפת הקורונה, שפגעה קשות גם בענף הדואר. זאת, לצד אי הוודאות בנוגע להיקף הנכסים האמיתי של חברת הדואר ובנוגע למידת השפעתן של המלצות "ועדת
רוזן" על שווי חברת הדואר.
בקרוב נקבל תשובות לכל השאלות.
