ניתוח: הדרך היחידה להציל את העשור האבוד של שוק התקשורת הישראלי היא בהחלפת צמרת משרד התקשורת (כולה) ברשות עצמאית לתקשורת - מה שלא יקרה. לכן, נמשיך עם שר ומנכ"ל כושלים המובילים תפיסות עולם שגויות, שמוליכות לתהום.
מאת: אבי וייס, 1.11.18, 06:24

בדיון הזוי, שהתקיים לאחרונה בוועדה לביקורת המדינה בכנסת (כאן) והיה עמוס בספינים שקריים (מצד מנכ"ל משרד התקשורת), אמר מנכ"ל משרד התקשורת נתי כהן (בתמונה משמאל) את 3 המשפטים המרכזיים הבאים האומרים הכל: "ההפרדה המבנית בבזק טובה לתחרות. מה שעומד לנגד עינינו הוא ביטולה של ההפרדה רק כששוק התקשורת יפתח לתחרות משמעותית. כל הדברים נעשים עתה בידיים נקיות יחד עם האוצר והדרג המקצועי הוא זה שמוביל את קבלת ההחלטות במשרד".

הבעיות העיקריות במשפטים השגויים והשקריים הללו הן:

• מהיכן למד נתי כהן, שההפרדה המבנית בבזק טובה לתחרות? הוא שמע זאת ממנכ"ל סלקום? או שזה בא לו בחלום הליל? אולי הוא קרא זאת בספר המאוד החשוב "סיפורי הברון מינכהאוזן"? או שזה מה ששמילה לחש לו באוזן? אין דבר כזה בשום מקום בעולם ואין שום סיבה, שזה יצליח דווקא בישראל, והעובדה היא, שהרעיון הזה כשל (בכמה מדינות שניסו זאת, למשל ארה"ב), וגם בישראל. 
• יש תחרות משמעותית בשוק. התחרות בשוקי התקשורת (כולם) החלה לפני יותר מ-2 עשורים. הבעיה בשוק הישראלי (הקווי והסלולרי) היא עודף תחרות ולא היעדר תחרות. כמות המתחרים בשוק (יחסית לגודל המדינה והיקף הלקוחות בשוק) אין לו מקבילה בשום מקום בעולם. כך, אי אפשר לקיים שוק תקשורת בריא, שמשקיע בתשתיות תקשורת חדשות, במצב כה חריף של תחרות פראית ב"מחירי רצפה".  
• שום דבר לא נעשה בידיים נקיות. רק לפני יומיים, ביום הבחירות לרשויות המקומיות, חשפנו עוד היבט מטריד בהתנהלות הכיאוטית והאנטי ציבורית של צמרת המשרד. באתר זה יש בשנה האחרונה עשרות עבירות פליליות ומשמעתיות, לכאורה, שנעשות כל יום בשוק התקשורת הישראלי ובמיוחד ע"י ראשי המשרד. שלא נזכיר שיש חקירה, שטרם הסתיימה בתחומים הכי חשובים של עשיית המשרד ("תיק 4000"). שום דבר לא תוקן בהתנהלות הפסולה של המשרד בעשור האחרון. הטענה של "ידיים נקיות" - היא פשוט בדיחה עצובה ושקרית. 
• בנוסף, כל רבעון מתפרסם דו"ח שלילי נוסף ממבקר המדינה על תחומי הפעילות של משרד התקשורת. בחודש האחרון פורסמו לא פחות מ-3 דו"חות חמורים כאלה (שניים אודות הדואר ואחר אודות תחום לווייני תקשורת וההפקרות בעניין רישיון חברת חלל תקשורת), ואפילו בדיון המוזכר לעיל בוועדת הכנסת, יובל חיו, משנה למנכ"ל מבקר המדינה, דחה את כל הסברי הסרק של מנכ"ל משרד התקשורת, בעניין תיקון כביכול של הליקויים מדו"ח מבקר המדינה. יודגש, שמבקר המדינה לא חשף אפילו 10% מהליקויים בפעילות המשרד, כמפורט כאן, וגם את ה-10% שחשף, נושאים חמורים ומהותיים לשוק התקשורת דוגמת ההפרדה המבנית בבזק - הנושאים הללו לא תוקנו, כי הם טופלו ומטופלים ע"י "צוות תיקונים", שבעצמו ובמו ידיו יצר את הליקויים הענקיים הללו (צוות בראשותו של שמילה מימון). 
• "הדרג המקצועי מוביל את קבלת ההחלטות". לדרג הכביכול מקצועי הזה יש שם מאוד ברור: "קליקת אוהדי סלקום ושות' בצמרת משרד התקשורת". מתחילת העשור (מ-2011), מי שהוביל את הקליקה הזו זה היה (ועודנו) שמילה מימון, שלעיתים משלב את האינטרסים הללו עם האינטרסים של "קליקת הפרקליטים". אולם, מאז שנתי כהן נהיה מנכ"ל המשרד, הוא לקח את "ההובלה" של הקליקה. מה עם האינטרסים של הציבור? אין דבר כזה, מתחילת העשור ועד עצם היום הזה. 

כלומר: אנו נמצאים כעת, לקראת סוף 2018, די בדומה למה שהיינו בו בשנים האחרונות, במצב של שר תקשורת (איוב קרא, בתמונה משמאל), שנראה שמונע ב"שלט רחוק" ע"י רוה"מ ותרומתו לשוק היא בהפרחת ספינים בלי סוף ומילוי מקום בפועל של שר חוץ. השר מפזר לאמצעי התקשורת בעיקר Fake News בקצב, שקשה לעקוב אחריו. הוא התמחה (כמו כמה מקודמיו), במתן חסות לשירותי תקשורת ללא רישיון וגם התמחה בחתימה סיטונית ועיוורת על כל מסמך בלתי חוקי והזוי המוגש לו. 

על זה מוסיפים 4 מינויים כושלים, שנמצאים בקצה הצמרת של המשרד ב-4 השנים האחרונות: שלמה פילבר, שמילה מימון וכעת נתי כהן. זאת, בתוספת יו"ר מועצת הכבלים והלוויין לשעבר, ד"ר יפעת בן-חי-שגב. 

אם לא די בכך, בריאיון לגלובס (כאן), סמנכ"ל הכלכלה של המשרד (ד"ר עופר רז-דרור) אמר כך: "ניכנס בבזק עם הראש בקיר - עד שתפעיל את רשת הסיבים שלה". ללא ספק מדובר באמירה מטורפת לחלוטין של אדם שבכלל לא מבין מה תפקידו במשרד התקשורת. מדובר באדם שיש לפטר אותו וכמה שיותר מהר, לאור הנזקים שעשה ושייעשה לשוק התקשורת, עם השקפת עולם מעוותת וחמורה ביותר שכזו.

איך יוצאים מהמצב האומלל הזה?
כתבתי על כך בפירוט כמה פעמים (למשל כאן וכאן), אך היות ודעתי אינה חשובה יותר מדעתה של גברת כהן מחדרה (שגם לה ראשי המשרד לא מקשיבים), אין טעם למחזר את ההצעות הללו שוב כאן.

הדרך היחידה לצאת מהבוץ, היא לפזר את הצמרת הכושלת הנוכחית ולהקים רשות תקשורת מקצועית ועצמאית, כמו שמקובל בכל העולם. היות וזה לא יקרה - אנו נמשיך להידרדר בכל קנה מידה עולמי וראשי משרד התקשורת ימשיכו "להאכיל" את הציבור בספינים על הישגים מדומים. 

לסיכום
כל חוק התקשורת הישראלי, תקנותיו, רישיונות חברות התקשורת ומסמכי מדיניות השר והחלטת הממשלה והכנסת, כולם ביחד הם "מסכת צרכנית" אחת ענקית, שנועדה להפעיל את המשרד הממשלתי הקרוי משרד התקשורת, לטובת הציבור והצרכנים בישראל.

אולם, אצל נתי כהן, מנכ"ל משרד התקשורת ובגיבוי מלא של שר התקשורת איוב קרא, נולד בישראל חוק אחר לגמרי, "חוק עידוד וקידום הטייקונים והאינטרסים הכלכליים האישיים שלהם, ובמיוחד אלה של סלקום ושות'". זה בדיוק מה שהוא (נתי כהן) אמר במו פיו:

• "אני לא המשרד לענייני צרכנות, ואני לא רוצה שזה יהיה התפקיד שלנו".
• "בסוף אני רוצה להגיע למצב שלניר שטרן, מנכ"ל סלקום, תהיה אופציה להשקיע עצמאית או לשלם לבזק ולעבור דרך התשתיות שלה".

יודגש, שההטבות הרגולטוריות לסלקום ושות' לא היו רק בעניין IBC - אנלימטד. זה החל הרבה קודם לכן. אנו נמצאים במצב של "איש הישר בעיניו ייעשה". ה"ישארבלוף" הפך לנורמה. 

היעדר שיטות עבודה סדורות והיעדר "עבודת מטה" ושיתוף אמיתי, מלא ושוטף (ושקוף), של הציבור ונציגיו המוסמכים, מסייעים להנציח את הכאוס והפרות הנורמות והחוק ומספקים את היכולת לחלק "הטבות וצ'ופרים" של בין עשרות מיליוני ש"ח ועד למיליארדים ל"מקורבים לצלחת", כל יום.

אם כולם יצטרכו לעבוד בשקיפות ולפי כל החוקים, התקנות ותנאי הרישיון, אז פתאום אתם תדעו מהם האינטרסים הכלכליים האישיים ומה היקפם, של מי מראשי משרד התקשורת בעבר ובהווה (וזה לא רק ביבי ופילבר), בכל המהלכים הבלתי חוקיים (לכאורה), שתיארתי בחודשיים האחרונים, בעשרות רבות של כתבות תחקיר (והכל מבוסס על מסמכים, "שחור על גבי לבן"), מה שאני מכנה "תיק 5000"...

לא פלא, ש"חסידי סלקום בצמרת משרד התקשורת" דהיום, לאחר ש"חסידי בזק" בצמרת המשרד סולקו בבעיטה אדירה בקיץ 2017, יכולים לעשות כרצונם, מחוץ לכל חוק ולכל נורמה רגולטורית אפשרית, וגם לדאוג לירושה נהדרת וממש ענקית, הכל על חשבונכם, לצאצאים וליורשים של עורכי הדין של אנלימיטד \ IBC, וגם לבכירים אחרים בצמרת משרד התקשורת, בעבר ובהווה.