חברות התקשורת בישראל יכולות "לעבוד בעיניים" בקלות על ציבור הלקוחות ולמכור "גרוטאות וסחורה משומשת" בעטיפה שיווקית יפה. סיפור קטן על לקוח, שלא הבין מה הוא צריך, ונתקל בקיר אטום של סלקום. למעשה, טוב שנתקל בבעיה וביטל את המעבר לסלקום. חברות הסלולר בשוק הסיטונאי מוכרות לציבור נתבים וממירים שהם זבל אלקטרוני ישן.
מאת: אבי וייס, 12.3.16, 16:28

לא רבים מוכנים להיחשף ולדווח בפירוט ובגלוי על הצרות שלהם בתחום שירותי הפס הרחב. נביא כאן (וגם ננתח בהמשך) את סיפורו של אפי יגרמן, בעל עסק קטן בשם "אפרם בע"מ", שכתב לנו כך (ציטוט): "שלום לכם, מאד כדאי להזהיר את הלקוחות שלכם מ"סלקום". עיינו נא במייל ובמכתב הרצופים. אשמח למסור פרטים נוספים".

המכתב המצורף של אפי יגרמן מצוי כאן להורדה. המכתב כולל הזמנת 2 חיבורי טריפל של סלקום ל-2 משרדים של החברה (באור יהודה ובקרית אונו). אולם, 2 הטריפלים הללו לא הותקנו ואפי יגרמן פנה במכתב זועם לסלקום ולנציגיה ברשת דינמיקה סלולר, כדלהלן:

"הנדון: ביטול הזמנות לשני טריפלים של סלקום

בוקר טוב לאסף ולישי
רצוף בזה מכתבנו המפורט והברור, בו הזמנו, לצערי הרב, שני טריפלים מכם. אי אפשר להסביר יותר טוב מהמוסבר בו.

אתם הצלחתם לערבב את היוצרות, מסרתם מידע לא נכון לסלקום, וגרמתם לכך, שביומיים האחרונים אני מקבל מסרוני סמס מטרידים מסלקום, המבקשים ממני לחזור אל מספרים, שאין בהם מענה.

מהבוקר אני בקשר עם נוי ואלכס מסלקום, שגם הם לא הצליחו להבין את הבלגן שיצרתם.

אי לכך – אבקש לבטל מיידית את שתי ההזמנות, ולא לחייב אותנו באגורה שחוקה אחת.

אני שומר לעצמי את הזכות לדרוש מכם פיצויים על הטירחה והטירדה שגרמתם לי, ועל איבוד הזמן שנגרם לי עקב המתנתי כל הבוקר לטכנאי שלכם, שאיבד כנראה את התשתית שהודעתם לי שאינה קיימת בקריית-אונו.

נא לאשר קבלת מייל זה בחוזר.

תודה רבה, 

אֶפִי יֶגֶרְמָן, אֶפְרָם בַּעָ"מ"

ניסינו לקבל את תגובת סלקום לפנייה הזו, אך לא הצלחנו לקבל. לא שלא ניסינו. ככל שתתקבל תגובה, נעדכן בהתאם. 

"ניתוח לאחר המוות":
לדעתי, טוב שאפי יגרמן לא התחבר לטריפל של סלקום (אני מקווה שלא עשה שטות והתחבר במסגרת "השוק הסיטונאי" ל"חבילה מפתה" אחרת, מספק תקשורת אחר). זאת, מהסיבות הבאות:

1. במכתבו, אפי יגרמן מציין במפורש, שהוא זקוק ל-2 השלוחות ולמינימום 60 מגה (גישה וגלישה) בכל שלוחה. אין דבר כזה בשוק הסיטונאי, לא בסלקום ולא אצל שום ספק שירותי שוק סיטונאי אחר. זה לא היה, אין ולא יהיה, בגישת ה-BSA של ה"שוק הסיטונאי" בישראל.

כפי שחשפנו כמה פעמים (למשל כאן), על כל חיבור של 100 מגה ב"שוק הסיטונאי", ISP דוגמת סלקום "מעמיס" לפחות 200 לקוחות. כך, שבשעות השיא אפשר להבטיח לאפי יגרמן רק 0.5 מגה. זה לא מתאים לשום צורך עסקי שלו (גם לא לרוב הלקוחות הפרטיים). 

2. אפי יגרמן כנראה לא יודע מה הציוד הטכני, שסלקום תספק לו (אם היה מתחבר ל"טריפל של סלקום"). הוא היה מקבל מסלקום נתב בשם "נטבוקס", נתב, שהוא גם מתאם שיחות (VoB), שכנראה נקנה מסוחר עודפים של שוק הפישפשים בשנחאי תחתית, עם WiFi בתקן n, אתרנט 10\100 וחיבור VDSL, שבעוד כמה חודשים (אם התכניות של רוה"מ ומנכ"ל משרד התקשורת תמומשנה), הנתב הזה יהיה חסר כל ערך. לכל היותר הוא יוכל לשמש כמעמד לעציץ או כתומך ספרים לספרייה של אפי יגרמן... 

3. גם ממיר הטלוויזיה שאפי יגרמן היה מקבל מסלקום הוא "ענתיקה" - "סחורה משומשת", שנרכשה מסוחר גרוטאות אלקטרוניות אחר מהמזרח הרחוק, ממיר, שמספק שירותי טלוויזיה בספק חוקיים, על תשתית טכנולוגית, שלא ניתן למצא לה זכר באתר של אריקסון (זו שמכרה לפני יותר מעשור את המערכת הזו לנטוויז'ן, בתוספת שיפורי ממשק של RGE Group), כי לאריקסון יש מזה כמה שנים טובות מערכות IPTV מתקדמות, שאין לסלקום וללקוחות סלקום tv. 

4. סלקום לא יכולה לספק QoE ("חוויית שירות") מובטחת מינימלית ללקוחותיה, בשירותי הטריפל שלה. זאת, כי ברשת בזק ב"שוק הסיטונאי" לא הופעלה רמת שירות P5 ולא הופעלה מערכת Multicast לשידורי הטלוויזיה על הפס הרחב. למה? יש על כך מעל ל-200 מאמרים באתר זה. בקיצור נמרץ: זה חלק מהכאוס של התנהלות השוק הסיטונאי בישראל. כך אנו נמצאים היום במצב, שסלקום, משדרת טלוויזיה (OTT) על הרשת של בזק באיכות לא מובטחת (Best Efforts), וכך גם מסופקים שירותי הפס הרחב (אינטרנט) והטלפוניה שלה, באיכות לא מובטחת. 

למה סלקום (ולמען הדיוק, גם פרטנר ופלאפון) מספקת זבל אלקטרוני ישן ושירותים ברמת איכות של מדינה מוכת רעב, טרור ומגיפות באפריקה, בתור "מוצרי תקשורת מתקדמים וחדישים" ללקוחותיה? פשוט מאוד: כי היא יכולה.

התקשורת בישראל מבינה אולי בצבעי הלוגו והעיצוב של הלוגו החדש של פרטנר, אבל אינה יודעת להבחין, שבמהות של שירותי פרטנר, היא מוכרת ללקוחותיה זבל אלקטרוני ישן בצבע לוגו חדש. פשוט, אין מי שיודע לנתח ולבחון את פתרונות התקשורת של החברות ולהבחין, שמוכרים ללקוחות פשוט זבל אלקטרוני משומש ולהתריע על כך בקול רם בכל מקום. בנוסף, כלי התקשורת הגדולים, תלויים בפרסומות של החברות המפרסמות.

יתרה מכך, חברות הסלולר כבר כמה שנים טובות לא שידרגו את מערכות הליבה הפנימיות שלהן (דוגמת מערכות אורקל וסאפ), שלא לדבר על מערכות התשתית התקשורתית, כי הן רוצות לחסוך כסף. עד כדי כך המצב "על הפנים". 

כך, שילוב של בורות, אטימות ופחד, מונעים מהציבור לדעת את המציאות של עולם התקשורת הישראלי וגורמים לציבור הישראלי לקבל שירותי תקשורת נחותים ממה שיש במדינות ערב, אפילו מהנחותות שבמדינות ערב דוגמת לוב ולבנון. יש מעט מאוד כלי תקשורת בישראל (ובמיוחד בתקשורת ההמונית) שהם ממש עצמאיים, והמעטים העצמאיים מתרכזים בכיסוי תחומים דוגמת התחום הפוליטי ולא את עולם ההייטק והתקשורת. 

זו גם אחת הסיבות למה קבוצת בזק מנצחת בכל תחום את מתחרותיה (וגורפת מיליארדים לכיס של בעלי מניותיה, כל שנה). רוב החברות בקבוצת בזק (ובמיוחד בזק בינלאומי, וואלה! ובזק און-ליין), נמצאות, פועלות ומספקות שירות עם הציוד והטכנולוגיות הטובות והמתקדמות ביותר בעולם התקשורת. אלף קילומטר לפני המתחרים.

אין בישראל שום חברת סלולר, שאפילו מתקרבת בחלומותיה לשפע הטכנולוגיות והשירותים שיש לחברות הסלולר מתקדמות בעולם, למשל ורייזון בארה"ב. לפני כשבועיים ורייזון דיווחה שהיא סיימה "מבחני שדה" ב-3 ערים בארה"ב בטכנולוגיות 5G וכעת היא עוברת למבחנים בהיקף רחב יותר, עם תדרים שיוקצו מה-FCC. ורייזון היא לא ספקית הסלולר הראשונה בעולם שסיימה "מבחני שדה" ל-5G. הקדימו אותה ספקיות סלולר במזרח הרחוק (דוגמת: יפן ודרום קוריאה).

בישראל, לסלקום יש בקושי 15 מגהרץ ב-LTE, על פני פחות ממחצית שטח המדינה, כך שרוב המחוברים אליה בסלולר הם ב-3G. על LTE-Advanced Pro לא שמעו בישראל. בקושי הגענו ל-4G נכה ומסורס בלי Offload. 

אגב, 50% מתעבורת האינטרנט ברשת ורייזון היא IPv6, בישראל: 0% (אפס אחוז), בכל רשתות חברות הסלולר. יותר גרוע מהמצב של המדינות הכי עניות באפריקה. על שירותי NFV לא שמעו כאן בכלל. 

למה? כי קל יותר "לעבוד בעיניים" על הלקוחות ולמכור להם זבל אלקטרוני ישן בלי שום "איכות שירות" ובלי כל רמת אבטחה וללא כל שרידות, בלי שהלקוחות בכלל ירגישו, שהם מקבלים פתרונות ישנים מאוד, שלא מתאים לצרכים של לקוחות המאה ה-21. זה המצב של שוק התקשורת הישראלי דגם 2016. עצוב ומקומם. 

שורה תחתונה: לעסקים בכל סדר גודל, אין מה לחפש בשירותי "שוק סיטונאי". הסיפור הקטן של אפי יגרמן הוא רק המחשה למה עסקים לא אמורים ללכת בנתיב הזה ולא להתפתות לסיסמאות חסרות שחר של ספקיות התקשורת הסלולרית, שנכנסו ל"שוק הסיטונאי", כי הן חשבו שזה "בוננזה" כלכלית וטעו בגדול....

עדכון 13.3.16: אי החוקיות של שידורי סלקוםtv הולכת וגוברת כשנחשף (כאן) שרשות השידור העבירה ומעבירה תכנים לסלקום tv בחינם ומבלי ליידע את תאגיד השידור החדש. כך, תוכן ציבורי ממומן בכספי הציבור, מועבר בסתר ובחינם (וללא כל פיקוח ציבורי) לחברה עסקית שאין לה כל "רישיון שידורים" מכל סוג, שגובה עלתוכן הזה כסף מלקוחותיה.