אושרה בוועדת השרים לענייני חקיקה הצעת חוק להסדרת העיסוק בקרינה מייננת
מאת: מערכת Telecom News, 10.7.23, 15:03

החוק יקבע את הליכי מתן הרישיונות לעיסוק בקרינה ואת אופן הפיקוח והאכיפה של המשרד להגנת הסביבה כדי לשמור על הסביבה והציבור מפני קרינה מייננת.

קרינה מייננת היא גורם מסרטן, מסוגלת לפגוע בתאים חיים בגוף האדם ולגרום לתחלואה. עם זאת, למקורות הקרינה שימושים מועילים וחיוניים ברפואה, בתעשייה ובחקלאות. כדי לאפשר שימושים מוצדקים אלה, בד בבד עם מזעור הסיכונים, נקבעו כללים לבטיחות קרינה ועל בסיסם נכתב החוק.

בישראל, כבשאר העולם, קיימים מקורות קרינה מלאכותיים מסוגים רבים ושונים, כגון מתקני שיקוף שמבוססים על קרינת רנטגן ומכשירי מדידה המשמשים לבדיקות צפיפות ולחות קרקע, שמכילים בין השאר חומרים רדיואקטיביים.

כיום, ניתנים היתרים לעיסוק בקרינה מייננת מכוח תקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם), התש"ם-1980. תקנות אלה הותקנו מכוח חקיקה לשעת חירום, מתוקף חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים. לפיכך, תוקפן של תקנות אלה מותנה בהכרזה על מצב חירום במדינת ישראל. 

הצעת החוק הסדרת העיסוק בקרינה מייננת תביא לעיגון ההוראות להסדרת העיסוק בקרינה מייננת בלא תלות וקשר במצבי חירום.

המשרד להגנת הסביבה מפקח מכוח תקנות הרוקחים על כ-260 מוסדות הכוללים כ-2,400 מתקנים המכילים חומרים רדיואקטיביים, ועל כ-400 מוסדות נוספים הכוללים כ-2,000 מתקני רנטגן ומאיצי חלקיקים. נוסף על כך, ניתנו מכוח תקנות הרוקחים כ-40 היתרים למתן שירותים של הובלת חומרים רדיואקטיביים ומדידת ריכוזי גז ראדון.

החוק המוצע קובע חובת רישוי לעיסוק במקורות קרינה מייננת. חובת הרישוי נדרשת לצורך מעקב אחרי מקורות קרינה מייננת ולשם קיום פיקוח ראוי על העוסקים ועל נותני השירותים בתחום זה. מדובר בעיסוק הדורש ידע וניסיון ייחודיים, ואין לאפשר לאדם שאינו בעל הכשרה מתאימה לעסוק במקורות קרינה מייננת. נוסף על כך, בעלי הרישיונות והאחראים לבטיחות קרינה יידרשו להשתתף בהשתלמויות ייעודיות לשמירה על כשירותם המקצועית.

החוק מציע הסדר חדש ועדכני הממשיך את ההסדרים הקיימים לפי תקנות הרוקחים. השינוי העיקרי הוא בהפחתה של ממש בנטל הרגולטורי הקיים. מעתה, יינתנו רישיונות לתקופה של 5 שנים, לעומת היתרים לשנה אחת על פי תקנות הרוקחים. בכך עולה החוק המוצע בקנה אחד עם החלטת הממשלה 2118 מ-22.10.14 בעניין טיוב הנטל הרגולטורי.

עיקרי החוק בהרחבה
הליך הרישוי - על מְבצע פעולות הכרוכות בקרינה לָתֵת הגנה מיטבית מקרינה (אופטימיזציה), באמצעות נקיטת אמצעים מקובלים בהתחשב בעלויות ובתועלות. לצורך מתן הרישיון, הממונה בודק את דו"ח הבטיחות ודו"ח הערכת מנות הקרינה שהגיש המבקש, ועליו לוודא, שהאמצעים המוצעים ע"י המבקש תואמים את הסטנדרטים המקובלים לגבי הפחתת מנות הקרינה לערך המזערי האפשרי בהתחשב בעלויות ובתועלות. 

חובות העוסקים בקרינה מייננת - בעלי הרישיונות והאחראים לבטיחות קרינה נדרשים להשתתף בהשתלמויות ייעודיות לשמירה על כשירותם המקצועית. גם כיום נדרשים בעלי היתרים מכוח תקנות הרוקחים ואחראי בטיחות קרינה המועסקים על ידם להשתתף בהשתלמויות מעין אלה. המטרה להבטיח שיהיו בעלי ידע מקצועי מעודכן למניעת סיכוני הקרינה המייננת בפעילותם.

תנאי רישוי וכשירות - נוסף על הקיים היום במסגרת תקנות הרוקחים, יוסיף החוק חובת רישוי גם לשירות ייעוץ להפחתת ריכוזי גז ראדון במבנים ולביצוע עבודות להפחתת ריכוזי ראדון.

אמצעי אכיפה, פיקוח ועונשין - כמקובל בחקיקה הסביבתית, יקבע החוק אמצעי אכיפה מנהליים ופליליים המותאמים לנושאים המוסדרים בחוק המוצע. הממונה במשרד להגנת הסביבה יוכל להוציא צו מנהלי לטיפול מיידי ויעיל בנושא במקרים אלו:

• חשש לחשיפה של הציבור או הסביבה לקרינה בנסיבות שבהן למְבצע פעולה או לנותן השירות אין רישיון לכך.
• הפעולה או השירות אינם כתנאי הרישיון.
• חשש לפגיעה של ממש בבריאות הציבור בשל ביצוע פעולה הכרוכה בקרינה או מתן שירות. 

נוסף על כך, אם תיחשב העבירה במדרג הענישה הגבוה יקבע החוק את הענישה ואת סכומי הקנס האפשריים לאכיפה יעילה.

עדכון 16.8.23: הצעת החוק של המשרד להגנת הסביבה עברה בקריאה ראשונה בכנסת ותעבור לוועדה לקראת קריאה שנייה וקריאה שלישית. החוק עתיד לקבוע חובות רישוי, הגבלות ותנאים על פעולות ושירותים הניתנים בנושא הקרינה המייננת.

עדכון 4.9.24: פורסם כאן ע"י עידו אפרתי ב"הארץ" (כותרת בלבד): "מחקר מקיף: אין קשר בין טלפונים ניידים לסרטן המוח או הראש.
סקירה של אלפי מחקרים לאורך שלושה עשורים מפריכה חששות ישנים: למרות הזינוק בשימוש בסלולרי, שיעורי גידולי המוח נותרו יציבים. החוקרים: "אנחנו די בטוחים במסקנות שלנו"."
הנושא פורסם בהרחבה גם כאן באתר "אנשים ומחשבים" ע"י נחמה אלמוג (כותרת בלבד): "סופי: אין קשר בין שימוש בטלפון סלולרי לסרטן מוח.
כך לפי תוצאות סקירה חדשה שהוזמנה על ידי ארגון הבריאות העולמי והתבססה על 63 מחקרים שנערכו בשנים 1994-2022, שהוערכו על ידי 11 חוקרים מ-10 מדינות.".