התמורות בכלכלה העולמית מבליטים את האטרקטיביות של מדינות אמריקה הלטינית (הארצות דוברות הספרדית והפורטוגזית, ממקסיקו בצפון ועד ארגנטינה וצ'ילה בדרום) לעולם המסחר והייצוא מישראל. הזדמנויות מרתקות ליזמים וסטארטאפיסטים ישראליים. מנכ"ל חדש ללשכת המסחר ישראל אמל"ט (אמריקה הלטינית). וגם: מקלטי המס ותרגילי המס - הולכים להיעלם.
מאת: אבי וייס, 20.12.14, 20:10

ב-16.12.14 בבית קומברס בת"א נערך מפגש מקצועי מרתק של לשכת המסחר ישראל-אמל"ט. האירוע נוהל בהנחיית ראלף בן-טל, סגו נשיא הלשכה, אירוע שקיבל סיוע וחסות מגופים רבים. לשכת המסחר ישראל-אמל"ט הינה אחת מהותיקות והפעילות מבין לשכות המסחר הדו-לאומיות הפועלות בישראל. לשכת המסחר מנוהלת על ידי צוות מקצועי שבראשה מנכ"ל (גבריאל חיון, בתמונה, שממש לאחרונה נכנס לתפקיד), וכן על ידי הנהלה ציבורית פעילה בראשה עומד מריאן כהן, שהוא גם נשיא קבוצת מר.

מריאן כהן, נשיא הלשכה: :אני נרגש לפתוח את האירוע, כאן בקומברס.אנו נמצאים בפתחו של עידן חדש בלשכת המסחר ישראל-אמל"ט. אחרי תקופה של פעילות מאוד נמוכה, החלטנו לבחור מנכ"ל חדש, שנכנס אך אתמול לתפקיד (גבריאל חיון). אנו משוכנע שניכנס כעת לתקופת פעילות אינטנסיבית לטובת כל חברי הלשכה. 

אנו פועלים מול מקבץ מרשים של מדינות, למעשה יבשת וחצי, מדינות שאינן מונוליטיות ויש צורך להכיר היטב את המאפיינים של כל מדינה ומדינה. יש דברים דומים, אבל יש גם הרבה דברים שונים בין המדינות. המטרה שלנו ברורה: לקדם את השרים עם מדינות אמריקה הלטינית. המדינות הללו בשלות היום יותר מתמיד לקלוט חידושים וטכנולוגיות ישראליות. יש לנו מלא רעיונות ואני מאמין שביחד עם החברים נצליח להגשים את החלומות שלנו". 

גבי (גבריאל) חיון, (בתמונה), מנכ"ל לשכת המסחר ישראל-אמל"ט: "אני מודה על האמן שניתן בי במינוי שלי למנכ"ל. אני עוסק מזה שנים רבות באמריקה הלטינית וחייתי לא מעט שנים ברפובליקה הדומיניקנית, כך שיש לי ניסיון מסחרי ועסקי עם חלק לא מבוטל של מדינות אמריקה הלטינית. אני נכנס לתפקיד חדור אמונה שהייצוא זה חוד החנית של המשק הישראלי. זה הבסיס לכלכה שלנו ולהתפתחות המדינה.

אני מאמין שישראל, כ-Startup Nation, יכולה לסייע למדינות ביבשת אמריקה לבנות שם תשתיות של הייטק ולבנות שם סטארטאפים. אנו יכולים לייצא ידע, מוצרים ושירותים למדינות אמל"ט. ההשקעה הזו תחזור אלינו בגדול. זה מצב של Win-Win. אנו קוראים לכל מי שמעוניין לייצא למדינות אמל"ט להצטרף ללשכה ולפעילות שלה, פעילות שתוכל לקדם אותו בייצוא למדינות אמל"ט".

יואב אדלר, מחלקה כלכלית א', משרד החוץ: "יש לישראל היבטוריה של קשרים מאוד טובים עם אמריקה הלטינית. יש לנו 14 נציגויות במדינות אמל"ט ובקרוב תיפתח הנציגות ה-15. אולם, היקף הסחר טרם מימש את הפוטנציאל שלו. השינה (2014) ביקרו בישראל נשיאי קולומביה ופרו ובקרוב יבקרו כאן נשיאי מקסיקו ואקוודור. סך הייצוא למדינות אמל"ט הוא 2.75 מיליארד דולרים והייבוא משם הוא כ-1 מיליארד דולרים. הייצוא הבטחוני לאמל"ט הוא כ-600 מיליון דולרים. כך שיש כאן עוד הרבה לאן להתפתח.

יש לנו הסכמי מו"פ עם ארגנטינה, ברזיל ואורוגוואי ואני מקווה שבקרוב ייחסת הסכם מו"פ עם מקסיקו.ישראל הצטרפה כמשקיפה ל'ברית הפסיפית' שהיא ברית כלכלית בין מקסיקו, קולומביה, פרו וצ'ילה. בתחומי החדשנות יש כבר פרוייקטים משותפים עם קולומביה, פרו, אקוואדור, במימון וסיוע ממשלתי. להעכתי, ההסכם הכי משמעותי כיום הוא עם מקסיקו שיש בו פוטנציאל רב להגברת הייצוא". 

טליה דולן גדיש, היועצת המשפטית של מנהל הכנסות המדינה, משרד האוצר: "הבעיה המרכזית שאנו עוסקים בה היא שעסקה יכולה להיות ממוסה בשתי מדינות שיש בינהן מסחר. לכן, אנו עוסקים ומקדמים 'אמנות למניעת כפל מס'. עם אמריקה הלטינית אנו נמצאים עדיין די מאחור. יש עוד הרבה עבודה לעשות כאן. פשוט אין מספיק אמנות ואלו שיש הן די ישנות ולא מכסות אתתחומי המסחר החדשים (למשל באינטרנט). אמנות למניעת כפל מס גוברות על הדין הפנימי בכל מדינה בה הן בתוקף, לכן הן חשובות לניהול התקי של עסקים בין מדינות.

כיום, אין ביננו לבין מדינות אמל"ט שום אמנה שמכסה את המסחר בעולמות החדשים דוגמת רשת האינטרנט. הנושא הזה כרגע בטיפול ה-OECD ואין לנו כרגע פתרון מיידי למצב הזה. יש לנו הסכמי אמנות למניעת כפל מס עם מקסיקו, פנמה, ארגנטיננה (אמנה חלקית), אורוגוואי (אמנה חלקית) וברזיל. עם ארגנטינה וצ'ילה יש דיונים שטרם הבשילו להסכם. בנוסף, יש לתקן אמנות ישנות וגם זה אתגר.לכן, חשוב להתייעץ עם מומחה בתחום, כדי למנוע כפל מס בעסקאות עם מדינות אמל"ט". 

עו"ד יריב בן דב, שותף,HFN (משרד עו"ד הרצוג, פוקס, נאמן): "האתגר הכי משמעותי ביחסי המסחר עם מדינות אמל"ט הוא נושא 'מחירי העברה'. זה הנושא הכי חם בתחום המיסוי הבינלאומי. 'מחירי העברה' המשמעות שלהם הוא: עסקות בין גופים קשורים. ההגדרה של זה משתנה למדינה וזה כולל גם גופים שמחזיקים אחד בשני או שקשורים האופן עקיף אחד בשני ויש עסקה שמתבצעת בינהם. זה יכול להיות במדינות רבות גם עסקה עם שלוחה מקומית או מפיץ מקומי. 


רשויות המס תוקפים היום עסקאות לא רק בין מדינות אלא גם בתוך המדינות, בין חברות קשורות,למרות שאין באמצע עסקה בינלאומית.מדובר באחד הנושאים הקשים ביותר לפיצוח בתחום המיסוי. הבעיה המרכזית הם שיעורי מס שונים, שכפופים למסגרת העקרונות של מחירי העברה, שצריכים להיקבע במנגנון מאוד מורכב ומלווה בניירת מאוד ספציפית. 

בישראל, החוק העוסק במחירי העברה נכנס לתוקף ב-2006. הרעיון המרכזי ברוב העולם וגם בישראל הוא: המחירים בין גופים קשורים יהיו כאילו הם לא קשורים, והגופים אמורים להראות לרשויות המס שהמחיר נקבע בינהן האו 'מחיר השוק, של קונה מרצון ומכור מרצוןכאילו הם לא היו קשורים. זה לא דבר פעוט ערך, כי החוק מכסה היום הכל: שירותים, מוצרים, העברת ידע, העברת פטנטים,מתן הלוואות ועוד. הכל נכנס למשבצת של 'מחירי העברה'. 

ברוב מדינות אמל"ט עובדים לפי ההנחיות של ה-OECD, די בדומה לחקיקה הישראלית, למעט מדינה אחת: ברזיל. ברזיל לא מכירה בעקרונות של השוק למחירי העברה ויש לה מערכת חוקים אחרת שבנויה על עקרובות שונים ממה שמוכר כאן וברוב מדינותה-OECD. זה מבויל בהכרח להתנגשויות בביצוע עסקאות בין מדינות. לכן, לעניות דעתי, זו התאבדות להיכנס לעסקאות בברזיל ללא יועץ מס מקומי שמכיר את כל הסעיפים והחקיקה המקומית שם. 

כל מי שנכנס למסגרת של חוקי 'מחירי העברה', חייב להכין סט של מסמכים, שיש מדינות שצריך להגיש אותם לרשויות המס ויש מדינות שרק צריך להצהיר שיש את המסמכים הללו. אלו מסמכים ייחודיים לכל מדינה. זה כולל 'חקר שוק' בטרם מבצעים את ההעברה ויש לזה טפסים מיוחדים. בארץ זה טופס 1385 שמעטים מכירים אותו וכך מסתבכים עם רשויות המס.

תשומת לב, שישראל נתפסת בעיני מדינות רבות ובראשן ארה"ב, כ'מקלט מס'. זה נראה ביננו אבסורד, אבל זה המצב.למה? זה די ברור להם: מס חברות בארה"ב יכול להגיע בממוצע ל-48% בעוד בישראל, בגלל כל ההקלות במיסוי לחברות במיוחד במגזרי ההייטק, מס החברות הממוצע הוא 11%. הפער הוא עצום, מול מדינות רבות בעולם. לכן, יש מדינות בודקות די בקפדנות כל עסקה. יש מדינות, למשל פרו, שבודקות כל עסקה גם לא בין חברות קשורות. 

התחום הכי חם כיום קרוי BEPS (ר"ת: Base erosion and profit shifting). דהיינו: 'הסטת בסיס המס של העסק ושחיקת רווחים'. ה תרגיל המס הגדול והנפוץ ביותר בעולם. חברות הייטק בכל העולם וגם פה בישראל נוקטות בשיטות הללו. אולם, השלטונות במדינות רבות בעולם הגיעו למסקנה,שבעולם גלובלי, עם כלכלה גלובלית ומסחר אלקטרוני, כללי המיסוי הישנים הם בלתי רלבנטיים. לכן, הועלתה הטענה שיש כאן פרצת מס ונכסים אדירה שיש לסתום אותה. 

ה-OECD החל להכין סדרת כללים חדשים למיסוי ומסחר בעידן הכלכלה הדיגיטלית. ישראל עדיין לא חתומה על התקנות החדשות שה-OECD פרסם, אבל זה יאושר בקרוב. כמעט כל מדינות העולם החברות או הנספחות ל-OECD מאמצות את הגישה הזו. יש כאן חשיפה עצומה של מידע בין כל המדינות בעום, על מחירים ומיסים בכל המדיניות ובכל העסקאות, כולל מדע על כל בעתי התפקידים הבכירים בחברות וכל טנרנזקציה מכל סוג שיש לה ערך כלכלי.

אם זה ייושם באופו מלא, זה יחסל בעולם את כל מקלטי המס וכל תרגילי תכנוני המס. זו תהיה מכה אנושה לחברות הייטק ישראליות רבות שביצעו תרגילים היכן ה-IP שלהן והיכן ההנהלה שלהן. זה יחסל גם את כל הבלופים של אפל, מיקרוסופט, גוגל, פייסבוק וכיו"ב, שמעבירים את ההכנסות שלהן דרך מקלטי מס, למשל דרך אירלנד ודרך כמה איים זעירים ברחבי העולם.

לא מדובר בדבר תיאורטי. ממשלת ארה"ב כבר הולכת בכיוון הזה ודי באגרסיביות. ישראלים לא מעטים כבר נתקלו בזה. בבריטניה, החליטו לחוקק חוק שיחסל את ההתחמקות ממס של גוגל וחברות דומות. גם בישראל דנים בזה וזה בדרך. מדובר בלא פחות מרעידת אדמה בעולם תרגילי המס, במיוחד של חברות הייטק.

לכן, מומלץ לחברות הייטק, בטרם הן מבצעות עסקאות בינלאומיות, שיש בהן תכנוני מס, להתייעץ עם מומחים, כי יש לנו כבר לא מעט מקרים של חברות שנפלו בפח ומשלמות ביוקר על תכנוני מס, שהופכים להיות היום לא לגיטימיים".