השבוע ייערך טקס נוסף של הענקת רישיון ל-IBC, ה"ישראבלוף" הגדול ביותר שהיה וישנו בישראל בתחום התקשורת הקווית (בסלולר יש כמה "ישראבלופים", אבל לא כאלה ענקיים). כשהמקום הנכון לטיפול בנושא הזה הוא ב"להב 433". אי אפשר לעבוד כל כולם - כל הזמן. עדכונים בסוף הכתבה.
מאת: אבי וייס, 11.8.19, 07:00

בעשור הקודם, ה"ישראבלוף" המרכזי היה מיזם "אופק" (של שאול אלוביץ', למי ששכח), מיזם, שנדחף במטרה ליצור תחרות לבזק באמצעות חיבורים אלחוטיים. זה קרס יחסית די מהר. האחראית הראשית לקריסה אז הייתה סלקום, שהסתלקה מהשקעותיה המובטחות ב"אופק". התוצאה: שאול אלוביץ' שינה כיוון ובמקום להילחם בבזק, החליט לרכוש את בזק (מידי סבן). במבט לאחור, גם ההחלטה הזו לא הייתה מוצלחת, שכן הוא איבד גם את בזק... 

בעשור הנוכחי ל"ישראבלוף" הזה קוראים IBC (הציבור מכיר את השם השיוווקי: אנלימיטד), והוא כעת "קם לתחיה" בסבב שני של "ישראבלוף". 

המיזם הזה קם ממש בסוף העשור הקודם, אחרי כישלון מיזם "אופק", והרעיון של משה כחלון (אז שר התקשורת) ובנימין נתניהו ("טרקטור סובייטי") אז ראש הממשלה, היה ליצור תחרות לבזק, בגישת החיבור של סיבים לבתים וחיבורי אינטרנט רחב פס במחיר עממי לכל בית, בית ספר ומוסד חינוכי וכך הלאה, בישראל, על תשתית הסיבים של חח"י (חברת החשמל לישראל).

אולם, מהר מאוד משה כחלון גילה, שמהרעיון הזה אי אפשר לבנות קריירה ומפלגה חדשה, לכן עבר לסלולר ("מהפכת כחלון" שמה של המהפכה שביצע, שמה שנשאר ממנה כיום, אלו חורבות של רשתות תקשורת ותכניות דמיוניות "להציל את השוק הזה"). הוא גם "גילה", שזה גם יפגע ב"ציפור נפשו", כלומר בקבוצת הוט ולא רק בבזק, ולכן מוטט את הרעיון הזה בסדרת החלטות (שהעיקרית שבהן: קיום מכרז, כשהמטרה היא, שחברת החשמל לא תהיה הבעלים של המיזם, כיוון שהיא הגוף היחיד בישראל, שאכן היה מסוגל ליישם את הפרוייקט הענק והחשוב הזה). 

עד שכל תהליכי ה"ישראבלוף", שמשה כחלון המציא, הושלמו, שר התקשורת היה כבר גלעד ארדן והוא זה שהעניק את הרישיון ל-IBC.

כשיתפרסמו השבוע התמונות שבהן השר הנוכחי, דודי אמסלם, מעניק את הרישיון ל-IBC, מומלץ לזכור את התמונה כאן משמאל, שבה השר גלעד ארדן מעניק את הרשיון לבעלי IBC ב-2013. תמונה היסטורית... 

מה שרואים בתמונה מ-2013 זה את שר תקשורת דאז גלעד ארדן (מימין), ג'ונס בירגסון - נשיא ויה אירופה (במרכז) וסגן יו"ר החברה (חברת ויה אירופה - ישראל), זאב גולדברג (משמאל), שהיה אז גם יו"ר חברת IBC והודח אחרי כשנה וחצי. (צילום: הפצת משרד התקשורת, צלם: רפי דלויה).

כבר בטקס הענקת הרישיון הזה (שדיווחתי עליו כאן, בדומה לשאר כלי התקשורת), היה ספין שקרי אחד ענק על הציבור והעיתונאים, שהיו בטקס, וציינתי כבר בדיווח הראשוני, שזה עלול להיות "פלופ רציני" והרחבתי את הניתוח של הפלופ הזה כאן.

באתר זה יש כ-300 כתבות המתארות את הפלופ, ולא נחזור על זה כאן שוב. כל מה שחזיתי - התגשם. 

הרמאות הייתה בכך, שהוסתר כבר בטקס הזה של הענקת הרישיון ל-IBC (שהתקיים ב-27.8.13), ש-IBC קיבלה לא רישיון אחד, אלא קיבלה 2 רישיונות. בטקס הראו רק רישיון אחד ופורסם לציבור רק רישיון אחד. 

עד היום, משרד התקשורת (וכל שאר הגורמים הקשורים במיזם, דוגמת משרדי האוצר והאנרגיה), מעלימים את העובדה הזו (שיש ל-IBC  שני רישיונות ולא אחד), מהסיבה הפשוטה: מהרגע ש"הקליקה" נתנה גיבוי וחיפוי למשה כחלון בתחילת העשור, לחבל במיזם, "הקליקה" לא מוכנה לשחרר שום פרט ולא להודות בשום פרט, אפילו שיש מולה מסמכים ברורים, כי אחרת כל "פירמידת השקרים", שהקליקה בנתה בשנים האחרונות, כאשר בקצה הפירמידה הזו נמצא "תיק 4000" - תתמוטט. 

לקח לי כמה ימים עד שחשפתי את הרישיון השני (הרישיון העסקי, זה הרישיון היחיד, שהביא תועלת כלכלית ל-IBC, לא הרישיון הגלוי הראשון, שיועד למגזר הפרטי, שהיה פלופ, בדיוק כמו שחזיתי).

תיארתי את החשיפה של הרישיון השני, שהוסתר היטב כאן, וליתר ביטחון, אחרי שהשגתי אותו, שמרתי אותו בענן שלי (כאן), ועד היום - זה העותק היחיד, שקיים גלוי (אצלי בענן הפרטי. באתר משרד התקשורת - אין לרישיון הזה שום זכר). 

סיכום החשיפות של "הישראבלוף" הזה ששמו IBC, נעשה בכתבה קודמת, שפרסמתי בשבוע שעבר תחת הכותרת: נסגר המעגל של "תיק 5000": הוענק הרישיון ל-IBC והכסף הועבר. המאמר הקודם הוא רקע למה שייחשף כאן. מי שמתעניין בנושא ימצא במאמר הקודם חשיפות רבות הנוגעות ל"ישראבלוף" הזה. כמות הספינים, השקרים, ההסתרות והעבירות, לכאורה, על החוק, נדמה שהיא אין סופית.

בינתיים, נחשף (בסיוע אלי ציפורי) עוד רובד בשערוריות הפליליות, לכאורה, סביב IBC: במקביל למה שמתואר ב"תיק 4000" כ"עסקת שוחד" לבעלי בזק (שאול אלוביץ', ע"י בנימין נתניהו, שהיה רוה"מ ושר התקשורת), היו עוד 2 פרשיות, שהתנהלו ממש במקביל, עם אותם מאפיינים ואותה רגולציה ("העברת אמצעי שליטה"), עם משמעויות כלכליות כבדות יותר ממה שניתן לקבוצת בזק, וזה נחשף ומתואר כאן.

הציבור לא יודע מכך ויש רבים, שלא רוצים לשמוע על כך, כי זה ממוטט בשניה אחת, את "ילקוט הכזבים", שנתפר ב"תיק 4000". פרשה אחת מקבילה נוגעת לקבוצת הוט והשניה לקבוצת סלקום.

משתי השערוריות המקבילות (לשערוריית בזק), השערוריה, שנוגעת ל-IBC ולקבוצת סלקום, נקראת על ידי "תיק 5000". עניין זה חמור וגדול בהיקפו מ"תיק 4000" וזה שהנושא הזה לא נחקר עדיין ב"להב 433", זה אומר, שיש סיבות טובות למה לא רוצים לחקור זאת (והבטחתי להקדיש לזה כתבת חשיפה נפרדת). 

לענייננו, הבעיה המרכזית של עם ישראל היא, שהתכניות של חיבור כל עם ישראל לסיבים לבתים, תכניות, שנולדו בסוף העשור הקודם, הן עדיין "על הנייר", כמפורט בכתבה: האם יש דרך לחבר את כלל עם ישראל בסיבים לבתים? כרגע - לא!.

זה נובע בעיקר מכך, שהאיש המצוי בתצלום מצד שמאל (נתי כהן, מנכ"ל משרד התקשורת), עדיין יושב על כסאו "כאילו כלום". 

הבעיה הכי חמורה ב"נייר הדמיוני" הזה של "סיבים לבתים לכל עם ישראל": התמיכה ברצונות ובצרכים של של סלקום ושות' (כלומר: IBC), תוך "דריסת" בזק, משאביה ותשתיותיה, לא עוזרת לקדם את שוק התקשורת. גם קבוצת סלקום בבעיות כלכליות לא פשוטות, לא רק קבוצת בזק.

כלומר: ראשי משרד התקשורת טועים פעמיים ולא רק פעם אחת, ברגולציה, שהם "ממציאים מקצה האצבע" שלהם, בלי להתחשב בכלל בשום מציאות, בשום נתוני ביקוש ובלי להתחשב בציבור ובנציגיו המוסמכים ובלי להתחשב בחוקי מדינת ישראל. מדהים. 

כל שר הנותן לזה יד - שותף לכאוס והופך, לכאורה, ל"שותף בפועל" לתהליכי "תפירת תיקים" במדינת ישראל לאנשים הלא נכונים ולשיבוש שלטון החוק במדינה דמוקרטית.

כעת לחשיפות של היום:   

1. מה קורה עם הרישיון השני של IBC, עם הענקת הרישיון המחודש ל-IBC (בטקס שיתקיים השבוע)?
ביום 4.8.19 שלחתי לצמרת משרד התקשורת (שר ומנכ"ל) את השאלות הדחופות הבאות:
"משרד התקשורת פרסם כאן את הרישיון ל-IBC.
על פי הרישיון, מי שחתום עליו זה שר התקשורת דודי אמסלם.
1. היות ולא יצאה [עד היום] שום הודעה לתקשורת על טקס הענקת הרישיון, האם אכן השר דודי אמסלם חתם על הרישיון הזה?
2. לא כתוב ולא נאמר מה קרה עם 2 הרישיונות הקודמים של IBC. האם 2 הרישיונות הקודמים בוטלו? האם הרישיון לשירותים לעסקים (כאן) - גם בוטל והאם המגבלות, שהיו בו לגבי סוגי העסקים, שיקבלו שירות (מצ"ב בתצלום הלקוח מהרישיון) גם כן בוטלו?


3. בנוסף, היכן התיקונים לרישיונות של קבוצת סלקום (היות והסיבים של סלקום הועברו \ נמכרו ל-IBC)?"

תגובה לא קיבלתי. ככל שאקבל תשובה - אעדכן בהתאם. קוראינו כבר יודעים, שתשובה לא אקבל. די ברור למה. 

לאור אי קבלת תשובות, חזרתי ושאלתי ביום 5.8.19 את צמרת משרד התקשורת את השאלות הדחופות הבאות:
"בהמשך לשאלה הקודמת, בהחלטת הממשלה 2024 מיום 15.7.2010 סעיף 2 ג (מצ"ב צילום הסעיף) נקבע, ששר התקשורת יכול לאשר לחברה (IBC) להתקשר עם לקוחות עסקיים גדולים (וזה נעשה ברישיון נפרד, המוזכר בשאלה הקודמת, כשהרישיון הקודם לא חתום ע"י השר, כך שלא ידוע אם זו הייתה החלטתו של השר, בהתאם להחלטת הממשלה, או ששמילה מימון, שחתום על הרישיון ביחד עם חיים גרון, "לקח לעצמו" סמכויות של שר, כמו שהוא היה רגיל לנהוג, כשהיה מ"מ מנכ"ל – כמה פעמים...). הנה תצלום החלטת הממשלה:


אולם, ברישיון החדש - הנושא הזה נעלם לגמרי, בלי שהתקבלה איזו החלטת ממשלה חדשה בנושא, החלטה המשנה או מבטלת את הסעיף הזה וגם לא פורסמה כל החלטה של שר התקשורת בעניין מתן שירות של IBC ללקוחות עסקיים (כלומר, לא ברור האם ההסדר הקודם על פי החלטת הממשלה והרישיון העסקי - בתוקף, או שיש הסדר חדש, בגלל רישיון חדש).

אודה להבהרות, לאור "החור" הזה ברישיון של IBC."

תגובה לא קיבלתי. ככל שאקבל תשובה אעדכן בהתאם. קוראינו כבר יודעים, שתשובה לא אקבל. די ברור למה.

ברור, ש"הקליקה" לא מוכנה להודות בשום דבר, גם כשיש "על השולחן" מסמכים חד-ערכיים המראים את ה"ישראבלוף", כדי לא למוטט את "פירמידת" השקרים, שנבנתה בשוק התקשורת ושבמרכזה נמצא "תיק 4000". 

די ברור גם, ש-IBC, שרכשה את תשתית הסיבים של סלקום (תשתית המשרתת עד היום בעיקר לקוחות עסקיים וגם קצת לקוחות פרטיים), תמשיך לשרת לקוחות עסקיים ועניין הרישיון העסקי המעודכן - ייחשף בקרוב. ההסתרה של הרישיון השני לא תחזיק מעמד הרבה זמן. 

אנשים שדיברתי עימם בעת הכנת הכתבה הזו, ציינו באזני, שבחייהם לא נתקלו בחברה המנוהלת בצורה כזו במדינת ישראל. זה הזכיר לחלק מהאנשים, ששוחחתי עימם, מעין סוג של "גוף עסקי", שנולד ומתנהל בעולם שלישי, לא בישראל. מדהים, שכך נראה ומתנהל שוק התקשורת בישראל. 

2. לאן הלך הכסף ב"אקזיט" של IBC (רכישתה ע"י סלקום-תש"י) והאם יש כסף לפריסת סיבים לבתים בישראל?
את זה שמדובר כאן ב"ישראבלוף", כבר תיארתי קודם בהרחבה וגם ציינתי, שכרגע אין כסף לפריסת סיבים לכל עם ישראל, אבל כעת נותר להשלים את "תמונת הכסף", תמונה, שנעה לכמה כיוונים, בפרשה החמורה הזו.

ניתוח מנקודת מבט שונה, של הקשיים בעסקה הזו - יש כאן (מארז רביב).

לכן, שלחתי ביום 7.8.19 את השאלות הדחופות הבאות לצמרת משרדי התקשורת, האוצר, האנרגיה, לשרי התקשורת, האוצר והאנרגיה, לרשות החברות הממשלתיות, לקבוצת סלקום ולחשכ"ל:
"שלום רב,
1. על פי החלטת הממשלה (כאן, מצ"ב צילום הקטע הרלבנטי), שרי התקשורת והאוצר היו אמורים לשקול (כבר ב-2012) שחברת IBC תפעל כחברה ציבורית ובשקיפות.

לא שמעתי על דיון, שהנושא הזה אכן נשקל, גם לא אחרי שרוב הכסף לפעילות הכושלת של IBC בשנים האחרונות הגיע ממשלמי המיסים (150 מיליון ₪, מענק מתקציב המדינה, כאמור בהחלטת הממשלה הזו).

2. לאור השלמת העסקה (להלן: "האקזיט") והעברת הכסף, נמסרו לציבור דיווחים חלקיים ומאוד חסרים, על "האקזיט" הזה. זאת, בניגוד להחלטה על 'שקיפות'. 

3. עד כה, היו 3 דיווחים גלויים לציבור, כדלהלן:
א. סלקום דיווחה (מצ"ב צילום הקטע הרלבנטי הלקוח מכאן), שהרכישה של IBC ע"י סלקום (ותש"י), הייתה בדרך של "הלוואת בעלים" (כנהוג בעולם ההון סיכון והסטארטאפים. כלומר: "לא לוקחים אחריות" על החברה - אם היא מתמוטטת, כי הכסף של הרכישה שלה הוא הלוואה, שיש מולה "שעבודים"...), כולל עוד "הלוואת בעלים", שנעשתה ל-IBC, לרכישת רשת הסיבים של סלקום ע"י IBC, מה שיצר "בתנועה סיבובית" "פלא חשבונאי", שבו סלקום כבר הרוויחה נטו במזומן 35 מיליון ש"ח - מההשקעה שלה ב-IBC (ומצוין בהודעת סלקום, שייתכן והסכום הזה יגדל).
כלומר: למעשה חלק מהכסף של תש"י ב"הלוואות בעלים" ל- IBC, שימש ליצירת רווח נקי לסלקום ב"אקזיט"...


כסף להשקעה בפריסת סיבים לבתים – עדיין אין.

בנוסף, IBC לא צריכה, עפ"י אישור הממשלה, רישיונה והתקנות, לפרוס סיבים לבתים, יש את בזק, שאפשר "לרכב" עליה... 

ב. BATM דיווחה, שקיבלה כ-12 מיליון ₪, תמורת 7.5% מהמניות (מצ"ב צילום חלוקת המניות בחברת IBC לפני הרכישה), לרבות בוויתור על כל ההתחייבויות, שהיו בין BATM ל-IBC קודם ל"אקזיט".

ג. רפק דיווחה, שקיבלה 10.9 מיליון ₪, עבור אחזקות של 7.5% מהמניות, שהיו בידה, תוך ויתור על כל ההסכמים, שהיו לה עם IBC, קודם ל"אקזיט".

4. השאלות:
א. כמה כסף קיבלה חח"י (חברת חשמל לישראל) תמורת ירידת חלקה ב-IBC מ-40% ל-30% וויתור על ההסכמים, שהיו לה קודם ל"אקזיט"?

מה יתרת ההסכמים וההתחייבויות שנשארו, בין חח"י ל-IBC, לאחר ה"אקזיט"?

האם הסכומים, שמופיעים בהצעת ההחלטה לממשלה של שרי האוצר והאנרגיה (כאן), באישור יועמ"ש רשות החברות הממשלתית וסגן בכיר ליועמ"ש משרד האנרגיה (וסביר להניח, שגם היועמ"שים של משרד האוצר והתקשורת היו מעורבים בנייר הזה), הם הסכומים, שבוצעו בפועל ב"אקזיט", ואם לא - מהם הסכומים וההסכמים, שבוצעו בפועל ב"אקזיט"?

ב. כמה קיבלה סיסקו תמורת ויתור על האופציות, שהיו לה ב-IBC וההסכמים, שהיו לה עם IBC - קודם ל"אקזיט"?

ג. כמה קיבלה ויה אירופה - ישראל (מצ"ב צילום לגבי ויה אירופה) עבור חלקה בסך 30% ממניות IBC, כולל "זכויות הניהול" של ה"קונסורציום", שהיו בידה ו"זכויות השליטה" ב- IBC, שהיו בידה, לרבות ויתור על הסכמים, שהיו לויה אירופה - ישראל, קודם ל"אקזיט"?


ד. כמה מתוך הסכום שקיבלה ויה אירופה - ישראל, הלך לבעל המניות השותף שבה: עו"ד עופר לוי (בעצמו, כמופיע בתצלום המצ"ב), או באמצעות משרד עורכי הדין לוי-תדמור)?


ה. כמה קיבל משרד עו"ד לוי-תדמור תמורת "החזקת המניות בנאמנות" עבור "הקונסורציום" (מצ"ב צילום)? האם 10 מיליון ₪ זה הסכום? (בכלל, נושא רגיש ביותר, הטעון, ללא ספק - חקירה. ראה גם כאן, כאן, כאן וכאן).

ו. מה קרה למניות טמרס, שהוחזקו בנאמנות בידי משרד עורכי הדין לוי-תדמור במהלך ה"אקזיט"?


ז. כמה כסף קיבל משרד עורכי הדין לוי-תדמור (עד סוף 2014 זה היה רק משרד עורכי הדין לוי, בסוף 2014 שני המשרדים התמזגו, כמופיע בתצלום המצ"ב), מחברת IBC כ"ריטיינר", לא כולל הכנת "ההסכמים הראשיים", למשל בהקמת החברה וב"אקזיט". זאת, מאז הקמת החברה ב-2013 ועד ה"אקזיט"? האם הסכום של 7 מיליון ₪ זה הסכום, ששולם כ"ריטיינר" (לא כולל שאר התשלומים עבור סבבי ההסכמים הגדולים), סכום, שעבר בחלוקה חודשית של כ-90 אלף ₪ לחודש, מ-IBC למשרד עורכי הדין הזה, שמלווה את IBC כל השנים?

ח. האם אלה שסייעו בהצלחת "האקזיט", 2 מנכ"לים לשעבר של משרד התקשורת, שעסקו בעיקר בייעוץ, שתדלנות וקידום התהליכים, גם במשרד התקשורת ובמשרדי הממשלה האחרים הנוגעים בדבר: AB (השם ידוע לנוגעים בדבר) ואבי ברגר, קיבלו "מענק הצלחה" ב"אקזיט"? כמה כסף הם קיבלו עובר "עבודות הייעוץ" שלהם (מסלקום – אבי ברגר, רפק וחח"י - AB)?

ט. כמה "דמי ניהול" ושכר קיבלה "ויה אירופה" והנציג של ויה אירופה-ישראל בהנהלת החברה (מי שכונה בתואר CTO), מאז 2013 ועד "האקזיט"? האם המספר 30 מיליון ₪ הוא המספר הנכון?

י. כמה כסף הושקע ב-Data Center, שנבנה עבור IBC בשבדיה? האם 60 מיליון ₪ הוא הסכום הנכון?
אודה להתייחסותכם הדחופה".

תגובה לא קיבלתי. ככל שאקבל תגובה אעדכן בהתאם. קוראינו כבר יודעים, שתגובה לא אקבל. די ברור למה.

ברור, ש"הקליקה" לא מוכנה להודות בשום דבר, גם כשיש מולה מסמכים חד-ערכיים, שמראים את ה"ישראבלוף", כדי לא למוטט את "פירמידת" השקרים שנבנתה בשוק התקשורת, פירמידה במרכזה נמצא "תיק 4000" וממנה הסתעף "תיק 5000", שכאמור -טרם נחקר. 

שורה תחתונה:
אם תריצו את המילים "תיק 5000" באתר, תקבלו לא פחות מ- 238 כתבות, בהם מפורטות כל העובדות והמסמכים הקשורים לסיפורי קבוצת סלקום, התרגילים וההטבות הרגולטוריות ל-IBC (המכונה בשם המותג אנלימיטד), חשיפות של התרגילים הבלתי חוקיים, שנעשו ועדיין נעשים בתחום הזה, בחסות הצמרת של משרד התקשורת (ובעצימת עין ותמיכה של משרדי האוצר והאנרגיה, באישור מליאת הממשלה, שנראה, שאינה מודעת לנעשה מאחורי המסמכים המוגשים בנושא זה - לאישור הממשלה).

ברור לחלוטין, שבמקום בו יש כאוס, סיבים לבתים לכל תושבי ישראל - לא יהיו.

למי שמצפה ל"שחר של יום חדש" בנושא פריסת סיבים לבתים, עם הענקת הרישיון ל-IBC, טקס, שיתקיים השבוע בראשותו של השר דודי אמסלם, אז כדאי "שייצא מהסרט" ויקרא את סדרת הכתבות הקיימות כאן, על "תיק 5000".

אין דבר כזה - "שחר חדש". פשוט אין.

יש "שחר חדש" של חשדות לפלילים, לכאורה, ספינים ותרגילים אין סופיים - על תושבי ישראל. 

עדכון 14.8.19: ציון השקת חברת IBC החדשה התקיים במשרדי משרד התקשורת כמתואר כאן ובצילום שלהלן:

בתמונה מימין לשמאל: דורון כהן, יו״ר דירקטוריון IBC, עופר בלוך, מנכ״ל חברת החשמל, נתי כהן, מנכ״ל משרד התקשורת, חה״כ דוד אמסלם, שר התקשורת, עמי אראל, יו״ר סלקום, ירון קסטנבאום, מייסד ושותף מנהל תש״י, יפתח רון-טל, יו״ר חברת החשמל, ניר שטרן, מנכ״ל סלקום. קרדיט לצלם: עודד כרמי.

עדכון 6.9.19: אמיר לוי, לשעבר הממונה על אגף התקציבים באוצר, מונה למנכ"ל IBC. לוי ייכנס לתפקיד במקומו של דורון כהן, יו"ר ומנכ"ל החברה בשנים האחרונות. כזכור, לאחרונה הושלמה העסקה לפיה סלקום וקרן תש"י השתלטו על המיזם. כעת מינו מנכ"ל חדש כדי לנהל את החברה במתכונת החדשה. למי ששכח, אמיר לוי היה זה שדאג (באישור השר משה כחלון) והעביר את ה-150 מיליון ש"ח מכספי משלמי המיסים, היישר אל הכיסים של בעלי IBC ומנהליה הבכירים. כך, "נזרק לאוויר" (ולכיסים הלא נכונים) למטרת לא בדיוק ברורות, כסף שמעולם לא חזר לציבור או לאיזו מטרה ציבורית מועילה. 

עדכון 23.3.20: דורון כהן, מה שהיה יו"ר ומנכ"ל בפועל של IBC, התמנה ליו"ר סלקום (כאן). כך נסגר לו המעגל: מי שדאג ל-150 מיליון ש"ח ל-IBC על חשבון הכסף של כולנו, ואח"כ עבר ל-IBC, כעת חוזר לסלקום, שזכתה להטבות במיליארדים (על הנייר) מהאוצר, גם בזכות הסיוע שלו (ושל מנכ"ל IBC דהיום, אמיר לוי, שהיה, כמה מפתיע, החשב הכללי באוצר, ודאג שה-150 המיליון שנתן להם דורון כהן, אכן יגיע ל-IBC, ו"ייזרק באוויר". כסף שמעולם לא חזר לציבור או לאיזו מטרה ציבורית מועילה). ולא נתעלם מ- 2 היועצים של IBC \ סלקום, שסייעו לכל המהלכים הללו: הרן לבאות ואבי ברגר, מ"כוכבי תיק 4000" המפוברק. כמובן שאי אפשר לשכוח את "קליקת אוהדי סלקום ושות' בצמרת משרד התקשורת", שמלווה את כל התהליכים הללו מקרוב, בעזרה רגולטורית מתמדת, על חשבון האינטרסים של הציבור, אפילו כעת במצב החירום. 

נספח
רשימת בעלי התפקידים הבכירים ביותר (רק הבכירים מאוד, לא כולל את אבי גבאי, מנכ"ל סלקום, שהוא קטגוריה ברמה אחרת לחלוטין, "אוהד ביבי מושבע"...), בכירים שכבר לא בשירות פעיל במשרד התקשורת, או במשרדי ממשלה אחרים, שסייעו, תמכו ועודדו את כל תהליכי קבלת ההחלטות הרגולטוריות וההטבות האדירות עבור קבוצת סלקום \ IBC - בשנים האחרונות: