כמעט כל המשקיעים בפלטפורמות "מימון המונים" - Crowd Funding הקיימים בישראל אינם מישראל והם אוסף של משקיעים מתוחכמים, עשירים ובעלי הסמכות (Accredited) בארצותיהם להיות משקיעים בבורסות ובמיזמים. זה בכלל לא "הציבור הרחב" - Crowd. לכן, "חוק מימון המונים" החדש, שנחקק בישראל, לא משיג שום מטרה, כי אין "ציבור" בישראל המשתתף או ישתתף בפלטפורמות "מימון המונים" תמורת מניות (Equity). ליזמים מתחילים אין מה לחפש במערכת מימון ההמונים בארץ. כך נחשף בכנס "מימון המונים", שנערך ביוזמת HFN.
מאת:
אבי וייס, 29.3.16, 23:22
בכנס השני לנושא "מימון המונים", שנערך ביוזמת
HFN בת"א, בהשתתפות מאות יזמים, משקיעים, יועצים, עורכי דין, רגולטורים ומומחים, נחשף, שהחוק, שהציע בזמנו פרופ'
אבישי ברוורמן (בהיותו חבר כנסת) ושעבר לאחרונה
אישור בכנסת בתחום "מימון המונים",
מתייחס למצב שלא קיים בישראל, והוא "מימון המונים".
כלומר,
אין דבר כה וכנראה גם לא יהיה. כך, לדברי העוסקים בנושא. זה חוק, שנולד ע"י פוליטיקאים, שאין להם שום מושג מה הם חוקקו, וכך הוא
כבר מת, עוד לפני שנולד.
נחשף,
שכל העוסקים בנושא בישראל, או שאינם נכללים במסגרת החוק הזה (לא מספקים מניות תמורת ההשקעה, או שהכסף למיזם הוא רק הלוואה כספית), או שמריצים פלטפורמה של "
מימון המונים", אבל אין בה "
המונים" מישראל, רק משקיעים מתחוכמים ומאושרים להשקיע (עפ"י החוקים המקומיים לפי מקום מגוריהם) מרחבי העולם. כך, שהחוק הישראלי החדש לא חל עליהם וגם לא מעניין אותם.
עו"ד
אריאל יוספי, HFN: "השוק משתנה ואחריו מגיעים הרגולטורים. השוק משתנה כי הטכנולוגיות משתנות, מה שהופך את השווקים לגלובליים ולמבוזרים יותר. כיום, כל אחד יכול ליצור מערכת מימון המונים או מערכת של הלוואות וזה יכול להתפשט בכל העולם, בדיוק כמו כל אפליקציה להשכרת דירות, שיתוף נסיעות או הזמנת טקסי.
לכן, נוצרו היום ממשקים חדשים בין המערכות הכלכליות החדשות בטכנולוגיות החדשות לבין הרגולציה, שלרוב מאחרת את המועד, כי השוק מובל ע"י מערכים וטכנולוגיות,
שמשתנות מהר יותר מהרגולציה.
האם הפחדים המסורתיים של הרגולציה להגן על משקיעים תקפות לגבי פלטפורמות 'מימון המונים' החדשות? עד היום, תעשיית מימון ההמונים צמחה במהירות
בלי רגולציה. הרגולציה רוצה להסדיר את
גיוס ההון של המיזם מהציבור תמורת מניות ללא צורך בפרסום תשקיף. ל
מי זה בכלל מתאים?
אנו ב-HFN מלווים פלטפורמות למימון המונים חדשות ומתאימים אותן לחקיקה המשתנה וגם יש לנו מיזמים בתחום, שאנו מלווים באקסלרטור שלנו. אני מקווה, שנחכים כולנו מהידע שנצבר אצל העוסקים במימון המונים ולא נפעל לפי המושגים של העבר".
פרופ'
אבישי ברוורמן (ח"כ לשעבר ויוזם חוק מימון ההמונים בי
שראל): "לפני שנה עזבתי את כנסת ישראל, אבל השארתי אחרי את יוזמת החוק, שלמעשה התחלתי בה ב-2011 וב-2012 היא קיבלה צורה של הצעת חוק, שעברה לאחרונה, למעט החלק של 'תקנות רשות ניירות הערך'.
אולם, אני חייב לצטט את הסנטור היווני הקדמון
קיקרו שאמר: ככל שיש יותר חוקים יש יותר שחיתות.
זה הפוך ממה שהתקשורת בישראל מקדמת ומעריצה את מי שיוזם יותר חוקים. מה שחשוב הן עבודת צוות ואיכות עבודת צוות. עודף חקיקה זה אסון ולמעשה מצביע על שיטחיות.
היות ו'הסוס הזה כבר דוהר', המטרה של קפיטליזם מודרני לדעתי היא לתת כלים גם לאדם הקטן להשתתף במשחק בצורה הוגנת ולתת הזדמנויות יותר גדולות ליותר אנשים. האם זה קורה?
אנו כיום במצב, שבו היזמות היא דבר אדיר והרגולציה כבר לא יכולה לעצור את הטכנולוגיה.
מה שהיה בעבר נגמר. כל מה שנותר זה רק למנוע את השחיתות. השאלות של צדק ומוסר לא נעלמו וכך גם אי השיוויון לא נעלם".
זוהר זיסאפל (בתמונה למעלה), מייסד קבוצת רד, ממקימי תעשיית ההייטק בישראל ואנג'ל בפני עצמו: "החוק החדש, שהחל ביוזמתו של ח"כ לשעבר
ברוורמן, לא מתאים לכל אחד, ולמעשה לא מתאים לאף אחד.
ליזמים יש דרכים רבות לגיוס הון ובתחום של Crowd Funding חוק האנג'לים החדש
לא עובד, כי יש בו יותר מדי מגבלות. תיקוני החקיקה והתקנות, שעובדים עליהם כעת, לא שינו ולא ישנו את המצב ולא יפתרו את הבעיה הזו".
עו"ד
רונן האוסירר, שותף, HFN: "החקיקה של מה שמכונה 'חוק האנג'לים' החלה ב-2011 ביוזמת ח"כ
ברוורמן ומאז היא עברה גלגולים רבים עד שאושרה בסוף 2015. התנאים למימון החוק בתקנות טרם נקבעו בגלל הרשות לניירות הערך. לעומת זאת, תוקן 'צו ניירות הערך' לגבי 'משקיעים כשרים' מה שנותן יותר מקום למשקיעים ישראליים להיכנס לתחום. צריך עוד לבחון אם זה יקרה.
במציאות, בשוק יש התפתחויות רבות, שבכלל לא מצויות בחקיקה. מדובר בשוק ענק. לפי הנתונים שלנו, שוק 'מימון המונים' בישראל עלה מ-2 מיליארד דולרים ב-2011 ל-4 מיליארד דולרים ב-2015. כמעט כל הכסף בא מחו"ל ורק 5% מהכסף הזה הגיע לחברות במצב SEED. כלומר, ליזמים מתחילים אין מה לחפש במערכות מימון ההמונים בישראל. זה שוק של 150 עד 200 עסקאות בשנה, עסקאות של משקיעים מתוחכמים בחברות במצב צמיחה, לא במצב SEED.
מכאן, שמימון המונים בכלל לא הגיע לציבור בישראל. המחשבה הקיימת מאחורי החקיקת של חוק, שמישהו בישראל ישקיע בסטארטאפ 5,000 ש"ח מכספו הפרטי כדי שהסטארטאפ יתחיל לפתח, היא עניין תיאורטי. אין דבר כזה".
עו"ד ד"ר
נמרוד קוזלו
בסקי, (בתמונה), שותף ב-JVC וב-HFN: "ממה שאני רואה, אנו נמצאים 3 שנים אחרי הגל האמריקאי בתחום מימון ההמונים. אני רואה ייאוש בתחום זה בארה"ב, מה שלא מוכר כאן בארץ.
הסיבה לייאוש: כדי להצליח במימון המונים, לא חשוב אם זה אינדיגוגו או קיקסטארטר, צריך בין 50 עד 100 אלף דולרים רק כדי לייצר קמפיין פרסומי ויחסי ציבור כדי שיכירו אותך בפלטפורמות למימון המונים. לכן, רבים פונים כעת לפלטפורמות הללו רק כדי לקדם מותג או להוכיח עניין במוצר שלהם. גיוס הכסף הפך לסוגיה פחות חשובה.
במציאות שלנו, ההייטק הישראל כמעט כולו (למעט המדען הראשי), ממומן מהון זר. כל העניין של מימון המונים בישראל מכסף ישראלי הוא שולי ביותר וכל יוזמות החקיקה לא נוגעות בכלל למה שנעשה בישראל בתחום מימון ההמונים".
עו"ד
מאיר לוין, היועץ הבכיר ליו"ר הרשות לניירות ערך: "בארה"ב החקיקה נכפתה על השוק, גופי המימון, הרגולטורים וגורמי האכיפה ע"י הקונגרס. בישראל, אנו עושים הכל לגמרי הפוך. אנו מחפשים איך להצליח בתחום ביחד עם התעשייה. זה, כך אני מקווה, יוביל לתוצאה שונה ממה שיש בארה"ב.
מימון המונים תמורת מניות זה לא תרופת פלא עבור היזמים לגיוס הון.
אנו מעודדים גיוס הון באמצעות אג"ח ובאמצעות הבורסה. יזמנו יחד עם הבורסה שירות של אנליסטים בחינם עבור יוזמות חדשות. מימן המונים מגיע ויגיע
לא רק להייטק ולא רק תמורת מניות. השוק מורכב ואנו עוקבים אחרי ההתפתחויות".
יוסי מאירי, מייסד Headstart: "אנו 4 שנים בשוק בעיקר במימון של פרויקטים בתחום האומנות על כל צורותיה, תמורת מתנות או מוצרים. כך, שאנו לא חלק מהחוק. אנו מנסים להתאים את עצמנו עם מוצר גיוס חדש עם יזמים, אבל הרוב זה לא להייטק. כרגע התקנות המוצעות הן בעייתיות ואנו עדיין בדיונים מול הרשויות. עד כה השקיעו אצלנו מעל ל-300 אלף איש ותמכנו במעל לאלף פרויקטים".
מור אסיא, (בתמונה), שו
תפה ומייסדת iAngels: "רוב המשקיעים אצלנו הם אנג'לים מרחבי העולם. זה לא ההמון, שחשבנו כשהקמנו את הפלטפורמה, אלא הגיעו אלינו אנשים, שהם משקיעים מנוסים. אנו לא מאפשרים למשקיע לא מאושר להשתתף במערכת שלנו.
יזמים מחפשים היום הרבה יותר מסתם כסף. הם מחפשים קשרים בינלאומיים, שותפויות אסטרטגיות וחיבורים למקומות המתאימים, וזה היתרון של רשת של משקיעים ברמה שיש אצלנו".
עמית לוינשטיין, מנכ"ל ומייסד eLoan: "אנו פועלים במודל אחר לגמרי, שדי דומה לאג"ח. עסקים קטנים עד בינוניים כולל יזמים, מחפשים חלופות, שלא יוכלו לקבל בשוק ההון או בבנקים. שוק ההון מסוכן ובבנקים הריבית אפסית. לכן, הם מגיעים אלינו, מה גם שחוק האנג'לים לא חל עלינו".
גדי מזור, שותף-מייסד וסמנכ"ל טכנולוגיות,
OurCrowd: "אנו מגייסים כסף מחוץ להגדרות של החוק והרשות לניירות ערך, כי אצלנו יש רק משקיעים מאושרים. אנו גם עושים 'בדיקת נאותות' על כל מיזם, בדיוק כמו VC.
אנו עם 12 אלף משקיעים, שנמצאים בפלטפורמה שלנו, כמעט כולם מחו"ל, 60% מארה"ב. השקענו עד כה כ-200 מיליון דולרים, השקעה מינמלית בפלטפורמה שלנו היא 10 אלף דולרים. השקענו עד כה ב-95 חברות, בהיקפים מחצי מיליון דולרים עד 15 מיליון דולרים.
היו לנו עד כה 5 אקזיטים, אבל אנו רק 3 שנים בשוק ו-VC מודדים על תקופת זמן של 7 שנים. כך, שיש עוד זמן למדוד את ההצלחה שלנו. העיקר אצלנו מעבר להשקעה היא רשת הקשרים העולמית, שהיא מכפיל כוח ליזמים".
אורן סימאניאן, מייסד StarTau ונציג
Indiegogo בישראל: "חממות ו-VC בישראל עדיין לא יודעים לנצל את הפוטנציאל של פלטפורמה דוגמת אינדיגוגו, גם להשלמת גיוסים וגם ל-POC עבור המיזמים".
יניב שיריון, מנכ"ל אקזיט (ExitValley): "אנו כעת מרחיבים את הפלטפורמה שלנו, כדי לתת מענה לצרכים של מיזמים שלא מעולם ההיטק, בו היינו עד כה. למי שלא מבין, גם אחרי כל הפלטפורמות הקיימות למימון המונים, זה עדיין קשה לגייס כסף בישראל למיזם חדש.
מה שמיוחד אצלנו, שפתחנו זירת מסחר במניות, שמשקיעים קיבלו, וכך המשקיעים הראשונים יכולים לממש השקעה עם משקיעים חדשים בלי שהיה אקזיט".
