עולם תשתיות הסלולר נע מהר לקראת דור חמישי - 5G, שיושק בסוף 2016 בכמה מדינות בעולם. בדרך, חברות הסלולר מתנסות בטכנולוגיות חדשות, שתהיינה אולי חלק מ-5G ובכלל זה LTE-U בתדרים החופשיים של ה-WiFi (ב-5 ג'יגהרץ) וגם ב-3.5 ג'יגהרץ. 6 סיבות למה אין ולא יהיה דבר כזה בישראל בטווח הזמן הנראה לעין (או בכלל). 
מאת: מערכת Telecom News, 13.9.15, 11:00

חברות הסלולר בעולם החלו להיות מאותגרות מספקי שירותי פס רחב נייד (ואפילו דמוי סלולר, דוגמת השירות החדש של Cablevision בארה"ב). זאת, על רשתות WiFi, כמו שנעשה בארה"ב (בעיקר מצד חברות הכבלים המשתמשות בתקנים חדשים לתחום זה).

ארה"ב, כמו מדינות רבות בעולם (למשל ברזיל), היא "גן עדן" של WiFi, עם קרוב ל-20 מיליון בסיסי שידור WiFi בפריסה ארצית. כל המומחים מציינים, שהעתיד הנייד טמון בפס רחב על ה-Wifi והסלולר (ובמשולב). 

בכל העולם, מקצים תדרים חופשיים ובכמויות, במיוחד לצרכי WiFi. בארה"ב, הממשל מקדם את ה-WiFi לכל פינה אפשרית (למשל כיסוי מלא של כל מערכות החינוך וההשכלה). במקביל, יש תקנים חדשים, שימושים חדשים, יכולות חדשות ופיתוחים חדשים, סביב ההתקדמות הזו. 

זה הרקע לכך, שחברות הסלולר הגדולות בארה"ב החליטו להתנסות וליישם את טכנולוגיית LTE-U (שהמשמעות העיקרית של טכנולוגיה זו: מעבר ל-LTE הכולל שילוב הקישוריות למכשירי הקצה בתדרי ה-WiFi החופשיים. זה גם מקור השם: LTE-Unlicensed. התכנון כיום מתרכז בתחום ה-5 ג'יגהרץ של ה-WiFi, שהוא די פנוי ולא עמוס, מה שמאפשר את המהלך הטכנולוגי הזה). LTE-U נחשבת כטכנולוגיית המשך ומשלימה ל-LTE-A, לקראת המעבר ל-5G. 


ההכרזה הטרייה ביותר היא של AT&T, שהכריזה, שלכל המאוחר בתחילת 2016 היא תיכנס לניסוי טכנולוגי ב-LTE-U בתחום ה-5 ג'יגהרץ. הקדימו אותה חברות הסלולר המתחרות הגדולות בארה"ב: Verizon, שהודיעה שתיכנס ל-LTE-U כבר בסוף 2015 בתדרי 5 ג'יגהרץ ו-3.5 ג'יגהרץ, ו-T-Mobile שהכריזה, שתיכנס עד תחילת 2016 ל-LTE-U בתחום ה-5 ג'יגהרץ.

כדי ליישם LTE-U באופן מלא (מסחרי) יש צורך, שיתמלאו כמה תנאים:

א. שיהיה ציוד קצה עבור האנטנות של חברות הסלולר. זה כבר קיים. אלקטל-לוסנט הייתה הראשונה להכריז על זמינות ציוד כזה. אחריה הולכים כל שאר יצרני ציוד האנטנות לחברות הסלולר.

ב. שציוד הקצה בידי המשתמשים (דהיינו: הסמארטפונים) יתמוך בתקן הזה. הצפי, שבתחילת 2016 יגיעו לשוק דגמי הסמארטפונים הראשונים התומכים ב-LTE-U.

ג. שהתקן לתחום ייסגר. כיום, כמעט כל ספקי הסלולר תומכים בתקן LAA (ר"ת: Licensed Assisisted Access) בתחום ה-5 ג'יגהרץ. על פי הצפי של תהליכי האישורים, ארגון התקינה 3GPP ישלב בתחילת 2016 את ה-LAA בתוך LTE Release 13. 

ד. שבסיסי השידור של ה-Wifi של חברות הסלולר יותאמו אף הם לתקן החדש. להמחשה: ל-AT&T יש 34 אלף בסיסי שידור של WiFi משל עצמה ברחבי ארה"ב (בעיקר במסעדות, חנויות, מרכזים ציבוריים ומלונות) ויש לה הסכמים עם כמה ספקי שירותי WiFi ארציים ומקומיים. יש צורך להתאים את מערכות הניהול והחיבוריות של בסיסי השידור הללו, לשיטה הטכנולוגית החדשה. 

חברת Signal Reserch כבר ביצעה מדידות בהיקף נרחב, בעיקר לפי בקשות ורייזון וקוואלקום, כדי לבחון האם יש השפעה או נפילה בביצועים כשאפליקציות, שרגישות לשיהוי (דוגמת: שיחות קוליות, וידיאו, משחקים מקוונים וכיו"ב), מדלגות מרשת הסלולר ל-Wifi ופועלות במקביל ומצאה, שהמעבר ל-LTE-U לא מביא לנפילה בביצועים של האפליקציות הללו. נבחנו אפליקציות קול לרבות Voice over WiFi, ושימוש באפליקציות נפוצות לקול דוגמת סקייפ. לדברי החוקרים, אין בעיה טכנולוגית להתקדם בכיוון הזה, מבחינת חוויית השימוש של לקוחות הקצה באפליקציות הניידות. 

ישראל היא מדינה, שבה מכרז ה-LTE נכשל כשלון חרוץ, תוך הטעיית חברות הסלולר (כשהתדררים, שנמכרו במכרז, מופעלים חלקית), וגם מדיניות שת"פ האנטנות פשטה את הרגל. לכן, אין כל סיכוי לראות כאן LTE-U. זה חלק מכלל הנזקים שמשרד התקשורת הישראלי יוצר במו ידיו. יתרה מכך, בכלל אסור לשדר מחוץ לבית בתחום ה-5 ג'יגהרץ. למה? שאלה טובה. אבל זה חלק מהבעיה הכללית של ה-WiFi, שיצר משרד התקשורת הישראלי ובכלל זה:

1) ישראל היא המדינה היחידה בעולם העושה שימועים לתחום התדרים, שאמורים להיות חופשיים לציבור (חופשיים מרישיונות, הגבלות ורגולציות, למעט עניין תקני עוצמות השידור והקרינה). 

2) ישראל היא המדינה היחידה בעולם, שמי שמייבא אליה ציוד ל-WiFi צריך לעבור מבחנים, לשלם אגרות ולקבל אישורים ממשרד התקשורת. בלי זה אי אפשר לייבא ולהפעיל ציוד WiFi בישראל. התחום הזה הוא כולו: הפקרות והטלת אשמה על ה"ש"ג", חסר שקיפות לחלוטין, רמת שירות של העולם השלישי והתעמרות חמורה ביבואנים, כולל שפיכת כספי ציבור על מערכות מחשוב שלא מתפקדות, תוך "עבודה בעיניים" נמשכת על הציבור. 

3) ישראל היא המדינה היחידה בעולם בה שימוש ב-WiFi ב-Outdoor (מחוץ לבית) מוגבל ומסורס (גם בתדרים, גם בעוצמות וגם בתצורת פריסת הרשת ויכולת השיווק שלה). משרד התקשורת מאלץ את השוק להישאר עם תקני ה-WiFi הישנים, מלפני 20-30 שנה, גם במרחב הציבורי.

4) ישראל היא המדינה היחידה בעולם בה לא מוספים תדרים חופשיים לציבור כחיזוק למגמת השימוש ב-WiFi!

5) ישראל היא המדינה היחידה בעולם בה אין מדיניות סדורה והקצאת תדרים ל-Offload עבור חברות הסלולר.

לכן, במצב כזה של הפקרות, כשלא מודדים את ביצועי רשתות הסלולר ובכלל לא מודדים את חווית השימוש בסלולר, אין פלא, שחברות הסלולר מרשות לעצמן לפרק אנטנות ובסיטונות.

ברור לחלוטין, שבמצב כאוטי כזה, השקעות בתשתיות עתידיות של עולם הסלולר דוגמת ה-LTE-U, היא בגדר חלום, שלא יוגשם כאן בישראל. בוודאי לא בשנים הקרובות. אפילו תכנון ל-LTE-A אין בישראל. 

מסמך סקירה טכנולוגי חדש של קוואלקום לגבי LTE-U - כאן. 

מסמך מודלים עסקיים של Analysys Mason לגבי LTE-U - כאן. 

עדכון 26.9.15: החברות ורייזון וקוואלקום פרסמו את לוחות הזמנים שלהם ליישום LTE-U: ניסויים טכנולוגיים יחלו בעוד כשבועיים בסאן-דייגו, ניסויים שיווקיים בקנה מידה מצומצם בשני אזורים בארה"ב (עם לקוחות ומכשירי קצה ברמת בטא) יחלו מסוף ינואר 2016, ושיווק מלא של הטכנולוגיה עם מכשירי קצה (סמארטפונים וכיו"ב) בשלים בשוק יחלו ממחצית 2016. החברות Nokia, Alcatel-Lucent & Samsung (בנוסף לספקי הסלולר האמריקאים הגדולים דוגמת T-Mobile ו-at&t), כבר הזדרזו להגיב על ההכרזה הזו ולהודיע שגם הם מתכננים להצטרף להתפתחות לכיוון של ה-LTE-U. 

עדכון 3.2.16: ה-FCC אישר לוורייזון ולקוואלקום להתחיל להתנסות בטכנולוגיות LTE-U (כאן).