אתמול והיום, בלי שסיפרו לכם, הושלם מהלך ההונאה הגדול ביותר, שהיה ברגולציית התקשורת בישראל: במקום לפרוס סיבים ב-100% (או 40% אחרי התיקון) של שטח ישראל, סלקום-IBC תפרוס סיבים איפה שבא לה ויכולה אפילו לא לפרוס בכלל. למה? כי היא תרכב על בזק בכל מקום בארץ באופן "חופשי-חודשי" לגמרי. שודדים את הרכוש של בזק בכל מקום. מלאימים רכוש פרטי של חברה אחת לטובת חברה פרטית אחרת המתחרה בה וגם רכוש פרטי של בעלי הבניינים. משרתים כאן אינטרסים כלכליים של טייקון, אבל טייקון שלא נקרא אלוביץ', ועוד באים בטענות לביבי שעזר לכאורה לבזק. ומה עם העזרה העצומה פי כמה הזו לסלקום?
מאת: אבי וייס, 20.1.19, 20:35

אני ממליץ, שתסתכלו טוב טוב על התמונה, שמצויה בידיעה שפרסמנו היום כאן, ונמצאת שוב בתחתית המאמר הזה בנספח.

חלק מהמצולמים הם "גיבורי" מה שאני מכנה "תיק 5000", שהוא תרגיל ההונאה הרגולטורי הגדול בהיסטוריה של השוק הקווי בישראל.

היות וחזיתי "בזמן אמת", את הולדת "תיק 4000" ואגרתי המון מסמכים, כך גם אני מבצע כעת. אני פשוט מכין את הקוראים למה שהציבור עדיין לא מבין מה זה. כפי שהוא לא הבין ומבין מה יש ב"תיק 4000".

בכל מקרה, ביבי הוא ממש לא בסיפור הזה (סולק מתיק התקשורת מזמן). שרים אחרים דווקא כן. חלק מהם קיבל ממני אזהרות "בזמן אמת" לא לתת לזה יד, אבל הם צחקו לי בפרצוף. ממש לא נעלבתי, כי זה חלק מהתיעוד, שאני אוגר. הכל תיעדתי ואמשיך לתעד. זה פשוט זועק לשמים.

כדי להיות מדויק היסטורית, ביבי דווקא כן נמצא בסיפור הזה, הוא היה הראשון שהחל את "מסע הישראבלוף" של סלקום-IBC. החתימה שלו נמצאת כאן, והסברים מה זה אומר, נמצאים בפרקים הראשונים של סדרת "תפירת התיק לאיש הלא נכון" ובאופן ממוקד לחתימה המוזרה שלו, זה נחשף ומוסבר כאן. 

מה אנחנו רואים בתמונה (נמצאת למטה בנספח)?
את ראשי סלקום-IBC (המוכרת לציבור בשם המותג אנלימיטד), באים למשרד התקשורת להגיש בקשה רשמית להחליף לה את הרישיון הישן ברישיון חדש. כבר בהודעה הזו יש בעיה. למה? כי יש לסלקום-IBC לא רישיון אחד אלא 2 רישיונות (IBC קיבלה 2 רישיונות ב-2013, אחד לתחום הפרטי והשני לתחום העסקי), ויישארו לה אחרי התיקונים 2 רישיונות, לא אחד. כך, שצריך לעדכן 2 רישיונות, לא אחד, אלא אם ימזגו בין 2 הרישיונות (זה כנראה אפשרי).

ככה השקרים הללו לא מסתיימים (גם המנכ"ל והשר שיקרו בממסכים החתומים בחתימת ידם, שכאילו יש ל-IBC רק רישיון אחד. הסיבה די ברורה: הרישיון  השני הוצא ונחתם בחוסר סמכות). זאת, כי ברגע שהתחלת בשקר מסוים לפני שנים (שיש ל-IBC רק רישיון אחד), אתה חייב להיות עקבי, אחרת תיתפס כמי שמודה בשקר.

מי חסר בתמונה? 4 אנשים חשובים: שמילה מימון, המשנה למנכ"ל משרד התקשורת, היועצת המשפטית של משרד התקשורת או ממלאת מקומה (זה נושא למאמר חשיפה נפרד, שיבוא בקרוב), קובי שמש, סמנכ"ל ההנדסה של IBC, שבהיעדר מנכ"ל ל-IBC הוא למעשה המנכ"ל, מזה שנים, וד"ר עופר רז דרור, סמנכ"ל בכיר לכלכלה, זה שהכריז והתגאה שהוא "ייקח את הראש של בזק ויטיח אותו לקיר". גם חסרים מנהלי תש"י (שזה האקזיט השני של IBC - כאן). אולם, העסקה הזו טרם אושרה סופית, אז יש למנהלי תש"י תירוץ טוב לא להיות בטכס. 

בכל מקרה, "יו"ר קליקת אוהדי סלקום ושות' בצמרת משרד התקשורת" נמצא בתמונה (מחזיק את הניירות, באמצע).

למה הוא מחייך? כי רק לפני מספר ימים הוא השלים את ה"ישראבלוף" הזה בהודעה לציבור, שפרסמנו ב-16.1.19 (כאן). תחת הכותרת המטעה: "משרד התקשורת הודיע על האצת קצב פריסת הסיבים האופטיים".

הכותרת הנכונה הייתה צריכה להיות: "משרד התקשורת השלים את מהלך שדידת תשתיות בזק לטובת סלקום-IBC, כדי שלא תצטרך לפרוס סיבים, לא ב-100%, לא ב-60% ולא ב-40% משטח המדינה (כמו שהיא נדרשה בשינוי הדרישות לפריסה, שאושר בממשלה". נאדה. כלום. שום פריסה. בהמשך המאמר נראה ונסביר איך התרגיל המדהים הזה נבנה. 

נכון, יש לסלקום-IBC קצת סיבים פה ושם - זה יישאר. אבל לפרוס סיבים חדשים ברחבי הארץ - אין לה כסף (עומדת בפני מהלכי פיטורי עובדים והתייעלות). הסבר יותר נרחב וחד כתער, איך סלקום הגיעה למצב הזה, של הפסדים ופיטורי עובדים, תוכלו לקרא במאמר המצויין ב"דבר ראשון" - כאן. 

אז מה עושים?

מפקיעים את הרכוש של בזק ורוכבים על בזק בכל מקום. חופשי. זה התרגיל.

התודות לנתי ואיוב...

כל חוק התקשורת הישראלי, תקנותיו, רישיונות חברות התקשורת ומסמכי מדיניות השר והחלטת הממשלה והכנסת, כולם ביחד הם "מסכת צרכנית" אחת ענקית, שנועדה להפעיל את המשרד הממשלתי הקרוי משרד התקשורת, לטובת הציבור והצרכנים בישראל.

אולם, אצל נתי כהן, מנכ"ל משרד התקשורת הנוכחי ובגיבוי מלא של שר התקשורת איוב קרא, נולד בישראל חוק אחר לגמרי, "חוק עידוד וקידום הטייקונים והאינטרסים הכלכליים האישיים שלהם, ובמיוחד אלה של סלקום ושות'". זה בדיוק מה שהוא (נתי כהן) אמר במו פיו:

• "אני לא המשרד לענייני צרכנות, ואני לא רוצה שזה יהיה התפקיד שלנו".
• "בסוף אני רוצה להגיע למצב שלניר שטרן, מנכ"ל סלקום, תהיה אופציה להשקיע עצמאית או לשלם לבזק ולעבור דרך התשתיות שלה".

לכן הוא (נתי כהן) ממחייך בתצלום, כי התכנית הזו - מתקדמת יפה. 

כך, הוא השלים את המהלך של שדידת תשתיות בזק, לפני שנקבעה המדיניות לפריסת סיבים בישראל. השימוע (כאן) בעניין מדיניות פריסת הסיבים בישראל עדיין מתנהל ואפשר להגיב עליו עד סוף ינואר 2019. אולם, "הקליקה" החליטה ,שלשאול את הציבור - זה הדבר האחרון שהיא מעוניינת לעשות. כך "הקליקה" השלימה את המהלך ההיסטורי הזה, לפני קביעת המדיניות ויצרה עובדות - בשקט. זהו. כבר לא צריך מדיניות, יש החלטות בלי מדיניות. 

אגב, במסמך ההחלטות נדחפה לפתע היועצת המשפטית של משרד התקשורת (שחסרה בתצלום כאן למטה, היא יודעת למה) והנה הצילום מההחלטה:

נחזור ונסביר את התצלום הזה במאמר נפרד, כי זה ממש לא נושא פשוט. 

האם המהלכים הללו בכל אופן משרתים איזה אינטרס ציבורי של תושבי מדינת ישראל?

אני פטור מלענות על השאלה הזו, כי כתב אחר הקדים אותי ואתם מוזמנים לקרוא מה שהוא כתב. 

ביום 17.1.19 פורסם ניתוח ביקורתי על ההחלטה הזו, ניתוח המבקר בחריפות ובצורה מדויקת וחדה את דברי משרד התקשורת, מה שפרסם ארז רביב ב"דבר ראשון" כדלקמן, ב-2 כתבות המשלימות זה את זה:

1. מלחמת התעלות הדדיות חד צדדית: משרד התקשורת מכריח את בזק לפתוח את התשתיות שלה. למרות הכותרת "שימוש הדדי", החלטת משרד התקשורת לאפשר שימוש בתשתיות התקשורת לכל החברות, תפגע בעיקר בבזק, המחזיקה ברוב מוחלט של התשתיות הפסיביות בישראל. עובדי בזק שוקלים להכריז על סכסוך עבודה בתגובה - כאן.

2. בין הפקעה להפקרה פתיחת תעלות התקשורת: משרד התקשורת מדרדר תשתית לאומית חיונית. משרד התקשורת בוחר בפתרון הקל יותר מבחינתו: הפקרת תשתיות התקשורת לתחרות לא מפוקחת. את המחיר של פגיעה בתשתית חיונית לא פחות מרשת המים או החשמל, נשלם כולנו - כאן.

3. ביום 21.1.19 פרסם ארז רביב כתבה נוספת וחדה כתער, להשלמת התמונה:
מלחמת חפירות במשרד התקשורת הפכו את התחרות בין החברות מאמצעי למטרה. נחשו מי מפסיד. מיזם הסיבים IBC זכה להקלה נוספת ממשרד התקשורת שעה שבזק ממשיכה לסבול מעודף רגולציה, שמביא לירידה בערך המנייה שלה. כשאף שחקן לא מחוייב לצרכן הישראלי - נשאלת השאלה: למי מחוייב משרד התקשורת? - כאן. 

אני אתמקד כאן בנושא אחר: להדגים בכתובים כיצד ה"ישראבלוף" הזה נבנה, על סמך המסמכים הקיימים וגלויים לעיון לכל אחד.

.מה לא בסדר בהחלטות לתת לסלקום-IBC לרכב על תשתיות בזק?
 
קודם כל, שזו לא תחרות, אלא הלאמת רכוש פרטי של חברה אחת לטובת חברה פרטית המתחרה בה. פטנט ישראלי ייחודי. 

בזק, שמוכה מכל הכיוונים, שותקת כשפוגעים ב"זכות הקניין" שלה, באמצעות תקנות הקראות "תיק שירות", ללא כל חקיקה ראשית. אני לא לקוח בזק בשום שירות, אבל אני לא יכול לשתוק, שאני רואה מול עיני, כיצד החוק בישראל הופך לבדיחה אחת גדולה, כדי לשרת אינטרסים כלכליים של טייקון, אבל טייקון שלא נקרא אלוביץ'.

אגב, ב"וועדה המייעצת" (כמפורט כאן), שישבו בה בכירים בעולם הרגולציה בישראל (כולל שופטת בדימוס, העומדת בראש מכון לחקר הרגולציה במכללה למנהל), הם העירו למשרד התקשורת, כמופיע "שחור על גבי לבן" בפרוטוקול הדיון, ויותר מפעם אחת, שהמשרד פוגע בזכות הקניין של בזק, עם נימוקים שלא בדיוק מתיישבים עם חוקי מדינת ישראל. 

דבר שני, הכל מתנהל תוך הסתרת האינטרסים האמיתיים ומי מניע אותם ומי מרוויח מהם (מרוויח כסף, לא "כתבות מלטפות ומפנקות"). כל התלונות, ששלחתי ליועמ"ש, עם שפע של מסמכים, לא נחקרו. זה לא חדש עבורי. גם לפני ש"תיק 4000" נולד וגם במהלכו - עשיתי כך. זה אותו דפוס התנהלות שאני מכיר היטב - מזה שנים. מה שעשוי (או עלול, תבחרו לבד את המילה המתאימה) לפגוע ב"קליקות", לא חוקרים. 

דבר שלישי: כבר הוכח בעולם, לרבות בבריטניה (שממנו משרד התקשורת ניסה להעתיק כמה מודלים רגולטוריים), היכן שניסו את השיטות הללו (ולא באגרסיביות ותחמנות כמו שיש בישראל), הגיעו מזמן למסקנה, שזה פוגע בפיתוח התשתיות לציבור. ההפך מהסיסמאות, שראשי ממשרד התקשורת מפזרים בהצהרותיהם השקריות, שכאילו זה יקדם את התפתחות התשתיות לציבור. 

אך לאחרונה פרסמנו מאמר מאנליסט התקשורת המוביל בישראל (ערן יעקובי), תחת הכותרת המדברת בעד עצמה: "הרגולטורים האירופאים פה אחד: משרד התקשורת הישראלי לא מבין את תפקידו". יתרה מכך: סמנכ"ל בכיר ומאוד וותיק ומנוסה במשרד התקשורת (חיים גרון) אומר את זה בדיוק, בצורה שלא משתמעת לפי פנים (כאן). 

פרטים נוספים על המצאת ה"ישראבלוף" הייחודית הזו, מצויים בכתבה הנרחבת עם הכותרת המדברת בעד עצמה: "רגולטור תקשורת שהשתגע ממציא רגולציה שאין בשום מקום בעולם וגם לא בארץ".

לא פלא שנפלנו למקום 71-73 בדירוג העולמי בכל הפרמטרים ההשוואתיים של שירותי תקשורת.

בעשורים הקודמים היינו בצמרת הטבלה העולמית. זו לא "מכה משמיים". זה פרי הבאושים של רגולציה בסגנון "ישראבלוף". 

מה ה"ישראבלוף" בהחלטות הרגולטוריות החדשות של נתי כהן?
אם תשימו לב (כאן), את השימוע חיבר ופרסם עובד בכיר (אבל לא בצמרת) במשרד התקשורת בשם שחר שיליאן. אני כמעט בטוח שהשם שלו לא יאמר לציבור מאומה. אולם, תחפשו את שמו באתר, תוכלו להבין למה אני מתכוון. להערכתי, הוא גם חיבר את המסמך, שבחתימת המנכ"ל.

כמובן שהתעלמו בשימוע מההתייחסויות, שאני שלחתי לשימוע, אבל זה ממש לא חדשות מסעירות. בנוסף, במקביל לשימוע הייתה החלטה מאוד חשובה, שהתקבלה בלי שימוע (כאן), החלטה, שנועדה לסלול את הדרך לכך, שכל קבלן של סלקום-IBC יוכל להיכנס חופשי לרכוש הפרטי של בזק בכל מקום בארץ, ולעשות שם מה שהוא רוצה בשליחות סלקום-IBC המעסיקה אותו. זה היה חלק חיוני ביותר בבניית ה"ישראבלוף". 

מה שיותר מסעיר, זה איך משקרים לנו בלי למצמץ, כדי "להכשיר את השרץ".

הנה זה כאן ב-2 דוגמאות מתוך מסמך אוסף ההחלטות הטריות של מנכ"ל משרד התקשורת: 

שקר מס' 1:
.

מה אנו רואים כאן? שבזק מתלוננת שאין שום הדדיות והתשובה יש הדדיות. אבל לא זו הטענה.

הטענה היא, שלמתחרות של בזק אין תשתיות ברחבי הארץ היכולות לשרת את בזק. פשוט אין. לכן - אין הדדיות. לא בגלל שזה לא כתוב, אלא בגלל שזה המצב בשטח.

לשאלה זו - אין תשובה, לכן פשוט משקרים. כך נולד שקר מס' 1. 

שקר מס' 2:


מה אנו רואים כאן? בזק טוענת, שאין לתת לבעלי תשתיות, שאין להם חובת פריסה ארצית, או שלא מילאו אחרי החובה הזו (קרי: סלקום-IBC והוט) לרכב על התשתיות שלה, כי הרגולציה לא נולדה עבור חברות כאלו (אחת שלא פרוסה בכל הארץ והשנייה ש"מצפצפת" על הפריסה הארצית, שהיא נדרשת לעשות, מזה שנים, בחסות משרד התקשורת). 

והתשובה של משרד התקשורת: זה לא עניין שלך (בזק) למי אני מרשה להשתמש בתשתיות שלך. העניין הזה בכלל לא שייך לכאן.

כך נולד שקר מס' 2. 

בנוסף, כל הזמן נותנים עוד ועוד הקלות לסלקום-IBC, בשקט, בלי שימועים, למשל כאן, שזה המשך למה שיש כאן. דוגמה ל-2 הקלות, שניתנו ע"י המנכ"ל - אפשר לראות כאן.

כל שינוי, אפילו הכי זעיר בעיניכם, זו הטבה של עשרות מיליוני ש"ח לפחות, לסלקום-IBC. 

עוד לא סיימנו.

איך עבדה השיטה לביטול הצורך בפריסה כלשהי ברחבי הארץ מצד סלקום-IBC?

שלב מס' 1:


מתקנים את "תיק השירות" ומציינים, שספק השירות (כלומר: סלקום-IBC) לא יצטרך לבנות או לחפור מאומה, הוא פשוט ישתמש בכל מה שיש לבזק וגם ככה ייכנס לתוך הבניין הפרטי (כניסה של תעלות תקשורת ולוחות תקשורת, שבחלק מהמקומות בזק בנתה עבור הקבלן, שבנה את הבית). 

מדובר בהחלטה שמאפשרת למתחרותיה של בזק להתחבר ישירות לארונות תקשורת בתוך כל בניין. במצב כזה, בזק נחסמת פיסית כי הפורט (המבואה הפיזית לחיבור) בארון תקשורת מוקצה לטובת מתחרותיה. כלומר: לא מדובר כאן רק ב"רכיבה" על הגב של בזק ושימוש ברכוש של בזק באופן חופשי, מדובר במניעת גישה פיזית של בזק ללקוחות פוטנציאליים, כי ארון התקשורת בבניין שבזק בנתה (או שהקבלן בנה), ייחסם ע"י מתחרותיה של בזק - לפי רצונן וללא מגבלה. אם זה לא "שוד לאור היום", אז אני לא יודע מה זה שוד. 

שלב מס' 2:


קובעים את הפרטים של התרגיל הזה: סלקום-IBC יכולה להשתמש בכל התשתיות של בזק, כולל עד ארונות התקשורת בתוך הבניין. כלומר: מלאימים לטובת סלקום-IBC לא רק את הרכוש של בזק בתחום הציבורי, אלא גם את הרכוש הפרטי של בעלי הבניין, בתוך הבניין. ענק. 

שלב מס 3:


מתקנים את הרישיון של סלקום-IBC (שהטיוטא שלו כבר מוכנה - כאן). כך, שהפרוצדורה להענקת הרישיון אחרי הגשתו היום תהיה מהירה וחלקה. הכל כבר מוכן ל"ישראבלוף". כך, שגם ברישיון החדש יהיה כתוב, שלא צריך לפרוס כלום, אפשר להשתמש בבזק. 

שלב מס' 4:
 
אם מישהו לא הבין את הסעיף הקודם ברישיון, אז יש סעיף נוסף, שמסביר לנו, שלא צריך לפרוס, ואם עושים את זה על הגב של בזק - זה כאילו אתה (בעל הרישיון) עשית את זה בעצמך... 

שלב מס' 5:

כדי שה"ישראבלוף" יהיה מכוסה גם ברישיון וגם מחוץ לרישיון, מתקנים תקנות תקשורת חדשות, עם סעיף מיוחד עם שם קצת אורווליאני, כלומר: התוכן בדיוק הפוך לשם הכותרת.

הכותרת של זה היא "תשתיות עצמאיות" אבל התוכן אומר, שלא צריך תשתיות עצמאיות בכלל. אפשר לרכב "חופשי חודשי" על הגב של בזק...

וכאן יש את השיא של ה"ישראבלוף": כתוב "ובלבד שהוא הבעלים של מרכזת...". כלומר: אמנם לא צריך לפרוס, כי ניתן לרכב על הגב של בזק, אבל המינימום הוא שיש לך (כספק שירותי תקשורת) - מרכזת.

למי שלא יודע, לסלקום-IBC יש ממזמן (מיום הקמת החברות הללו) מרכזת ויש להן יותר מממרכזת אחת, כי יש גם מרכזות לגיבוי ויש להן (ממזמן) מרכזות לצרכים שונים.

כלומר: סלקום-IBC לא נדרשת להשקיע בכלום. פשוט כלום. נאדה. זירו. מת ה-40% פריסה ארצית בתשתית עצמאית, שאישרה הממשלה (כשקודם זה היה 100%).

אמנם, סלקום-IBC תשלם לבזק על השימוש בתשתיותיה, וגם תשלם עבור מפקח מטעם בזק, שיראה את הפריסה בתשתיות של בזק, אבל המחירים הללו כבר "תוחמנו" ע"י המומחה "להטחת ראשי בזק בקיר", הלא הוא ד"ר עופר רז-דרור, שהכניס הכל תחת ההגדרה של "מחירי שוק סיטונאי". ככה זה עובד. רשת "הכל כמעט בחינם" בפעולתה במשרד התקשורת. 

כך, כל הפריסה תהיה על הגב של בזק.

מדהים.

ועוד באים בטענות שביבי עזר לבזק. 

שלב מס' 6:


זה ההסבר שמשרד התקשורת חיבר לתקנה בסעיף הקודם, כדי להסביר את מה שהסברתי קודם.

המלים המכובסות כאן: "תשתית של אחר" זה פשוט בזק. ממש פשוט.

גם המשפט:"מפעיל פנים ארצי יאפשר למפעיל פנים ארצי אחר" זה בזק שתאפשר לסלקום-IBC. זה רק משחקי מילים.  

כדי שלא תהיינה אי הבנות, משרד התקשורת מסביר פה באריכות, את מה שסיכמתי בקצרה בסעיף הקודם:
סלקום-IBC לא צריכה לפרוס כלום. יש בזק. 

ע"ס הניסיון עם תיק 4000 ומאות המסמכים, ששימשו בסיס לסדרת הכתבות בנושא תפירת תיק 4000 לנתניהו, כאשר פרק מס' 8 בסדרה נמצא - כאן, אני שומר זה זמן רב את כל המסמכים על הסיוע הלא-חוקי, לכאורה, לסלקום, כולל המסמכים בכתבה זו, לקראת אפשרות לפתיחת תיק 5000, שבוודאי יגיע, כי לעניות דעתי, אי אפשר להתעלם ממה שנעשה כאן.

רק הקמת "רשות לתקשורת" עצמאית ומקצועית, יכולה להציל את המצב הכאוטי והחמור הנחשף כאן.
אבל זה, לצערנו, לא יקרה. 

המשך יבוא, ודי בקרב. 

נספח:
תמונת טקס הגשת הבקשה לרישיון חדש\מעודכן לסלקום-IBC (אנלימיטד), שהוגש היום למשרד התקשורת: