לאחר דברי גיא פלג, לגבי מפנה בחקירת תיק 4000, כאשר גורמי האכיפה ויתרו על נושא "מיזוג" בזק -יס ושוחד בעטיו ועברו לשים את יהבם בעד המדינה שלמה פילבר ובחקירת "ניגוד עניינים", נושא שכבר נחקר ו"נסגר הרמטית", מסתבר, שחלק מכלי התקשורת שיתפו פעולה עם "השקרנים". אם היו מדווחים את האמת, שהייתה ידועה להם, החקירה הייתה מסתיימת כבר בתחילתה. חשיפת דוגמאות מדהימות נוספות לשקרי התקשורת והעלמת האמת מהציבור.
פרק 17 בסדרת הכתבות על "תפירת תיק 4000 לאיש הלא נכון". עדכונים בגוף הכתבה.
מאת: אבי וייס, 18.2.19, 07:00 

בסדרת 16 הכתבות עד כה, (הרשימה מפורטת בתחתית הכתבה), שפרסמתי על "תיק 4000" בהקשר של פרשת "מיזוג" בזק-Yes ("העברת אמצעי שליטה"), ובמיוחד ב-7 הכתבות האחרונות, שנוגעות לפרוטוקול ישיבת מועצת הכבלים והלוויין (בתוספת מסמכים רבים נוספים ומשלימים), הראיתי "תפירת תיק".

על סמך הפרוטוקול (בפועל זה תמלול הקלטה) שהוא חיוני להבנת תהליכי קבלת ההחלטות בנושא המכונה "המיזוג", והחלטות הנוגעות גם לתקנות התקשורת, חשפתי תובנות רבות: כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן וכאן - כולן מבוססות על מסמכים רשמיים, החלטות רגולטוריות שיפוטיות ופסקי דין חלוטים. 
 
בסדרה, הוכחתי ע"ס מאות מסמכים רשמיים ורגולטוריים, לרבות לא מעט החלטות שיפוטיות חלוטות (סופיות, שלא ניתן לערער עליהן), וגם ע"ס פרטי פרוטוקול ישיבת מועצת הכבלים והלוויין  ומסמך עדליא - שצורף לפרוטוקול הדיון במועצה, מסמכים, שפורסמו לציבור  ע"י ארז רביב מ"דבר ראשון" - כאן, מסמכים, שהופצו לציבור באמצעות בקשת "התנועה לאיכות השלטון" במסגרת "חוק חופש המידע", וגם, כאמור, על סמך תקנות התקשורת, שמדובר ממה שנראה מהמסמכים הללו, על פי כל הניתוחים, שקיימים בכל פרקי הסדרה, ב"תיק תפור".

ראוי לציין, שבכתבה מס' 14 בסדרה, שהיוותה כתבת סיכום ביניים, תחת הכותרת "תיק 4000 לא הושלם. האם היועמ"ש קיבל את המידע הנחוץ לחקר האמת", הצגתי, בין היתר, ע"ס הפרוטוקול ומסמכים נלווים, את רשימת הגורמים והעדים הרבים, שיש לחקור בתיק ושלא נחקרו, כמו גם את פרטי הפרוטוקול הרבים, פרטים, שכמובן כלל לא נחקרו, כי הפרוטוקול והמסמכים הנלווים הללו, שתומכים דווקא בגרסת נתניהו, לא נאספו כלל אל תוך "תיק 4000" ולא היוו "חומר חקירה".

יצויין, שרוב השמות של בעלי התפקידים, שלא נחקרו, הופיעו בכתבה של יואב יצחק מ-News-1 (כאן), כאשר אני מעדכן כאן את הרשימה של יואב יצחק (אני אוהב לדייק בפרטים כאלו חשובים..): כמה מהרשימה הזו כן נחקרו (למיטב ידיעתי...): שמילה מימון, ד"ר יפעת בן-חי-שגב, "עד המדינה" שלמה פילבר ואבי ברגר. עדכון 1.3.19: מתברר שעו"ד דנה נויפלד כן נחקרה, בסתר, במועד לא ידוע. 

לרשימה הזו (שיואב יצחק פרסם) יש להוסיף עוד אנשי מפתח חשובים, שמשום מה לא נחקרו, אחד החשובים בהם הוא שלומי פריזט (מי זה? תמצאו אותו באמצע הכתבה כאן, עם תמונתו כאן משמאל).

שלומי פריזט היה מ"מ הממונה על הההגבלים העסקיים, שקדם לד"ר אסף אילת, והוא היה הראשון שאישר את "המיזוג" בעשור הנוכחי (ד"ר אילת רק עדכן ב-2014 את "תנאי המיזוג", שכבר אושר ע"י ד"ר פריזט - ב-2012, לאור התפתחות תנאי השוק, התפתחות הרגולציה והתקדמות הטכנולוגית בשוק הקווי). 

בכתבה מס' 15 בסדרה, תחת הכותרת:"תיק 4000: גם תקנות התקשורת התומכות בגרסת נתניהו לא נכללו בחקירה", חשפתי מסמכים חשובים נוספים, שלא נכללו בתיק החקירה, שתומכים בגרסת נתניהו, מסמכים שלא עומתו מול עדים, שהסתמכו על "זיכרונם", מסמכים הקשורים בחוות דעת משפטיות, שנעשו בהתאם לתקנות התקשורת וחוק ההגבלים העסקיים ושמראים, שנתניהו פעל כשורה ובדיוק לפי החוק והתקנות בתהליך מיזוג בזק-Yes. חשפתי שם מי לא פעל נכון ואת מי חקרו שלא לצורך.

בכתבה הקודמת מס' 16 בסדרה, תחת הכותרת: "חשיפת שקרים נוספים בתיק 4000: הטעיית הציבור נמשכת ללא הרף", מאחר שקשה להתמודד בכתבה אחת בתיאור וניתוח טונות הספינים והשקרים, שמופצים מזה כמעט שנתיים סביב "תיק 4000" בכלי התקשורת השונים, התמקדתי רק בכמה דוגמאות, שממחזרות את הטענות השקריות הללו, שוב ושוב. 

הבאתי דוגמאות איך כלי תקשורת היטעו את הציבור והביאו מידע שגוי, תוך בלבול הליכים ותאריכים קריטיים. כ"כ ,הצגתי את השגיאות ההחמורות וחסרות כל בסיס (חוקי ועובדתי) בהודעת המשטרה על "סיום החקירה" ב"תיק 4000". 

דברי גיא פלג, מסוף השבוע החולף, מהווים ניצחון לסדרת הכתבות על "תפירת תיק 4000 לנתניהו" באתר Telecom News וניצחון לעשרות הכתבות, שקדמו לסדרה זו. אם גורמי האכיפה היו מתנהלים תוך ידע בתחום רגולציית התקשורת, ולא מתעלמים מעשרות הכתבות, שפורסמו באתר טלקום ניוז, החקירה הייתה נגמרת סמוך למועד פתיחתה והיו נחסכים מאות מיליוני ש"ח ומסעות הכפשה ללא כל בסיס, כלפי רוה"מ בכלי תקשורת שונים.

כעת, עפ"י דברי גיא פלג, מתרכזים גורמי האכיפה בנושא "ניגוד העיניינים" ובעד המדינה שלמה פילבר.

נושא "ניגוד העניינים" (כביכול) של בנימין נתניהו בהיותו שר התקשורת, כאשר הוא לא הצהיר על "חברותו" עם שאול אלוביץ', כבר טופל ע"י היועמ"ש, שקיבל החלטה חלוטה, שעברה מבחן הבג"ץ. ההחלטה - כאן למתעניינים. 

ההחלטה הזו והניתוח המעמיק שלה לרבות התייחסות להחלטות הבג"ץ, התייחסות פרקליטות המדינה ומשרד המשפטים, שנלוו להחלטת היועמ"ש, מצויות בדו"ח מבקר המדינה המדבר בעד עצמו - כאן,

בנוסף,  ניתחתי בהרחבה את ההחלטה הזו (של היועמ"ש) - כאן. 

כ"כ, כבר לפני כמעט שנה ניתחתי את מהימנותו של שלמה פילבר "עד המדינה" - כאן, אחרי ניתוח של המצב, בצורה קצת הומוריסטית.

זאת, לאור היכרות עמוקה וארוכה של הסיטואציה החמורה הזו, של הישענות גורמי אכיפת החוק על "עד מדינה" מהסוג הספציפי הזה - כאן.

לא פלא, שהוא (שלמה פילבר) עשה ב-6.1.19 Like (בתמונה משמאל) לכתבה שלי, על "תפירת תיק לאיש הלא נכון" - כאן.


סיוע כלי התקשורת ל"ניפוח" "תיק 4000" והסתרת עובדות, שהיו יכולות לסיים את החקירה הזו כבר בראשיתה:

קשה להתמודד בכתבה אחת מול אלפי הידיעות, הודעות, כתבות, מבזקים, מהדורות חדשות, סקירות ומאמרים בכלי התקשורת, שהתפרסמו ב-3 השנים האחרונות, סביב מה שמכונה "תיק 4000", לכן אתרכז כאן רק בכמה דוגמאות ממש בולטות:

א. היכן "ראיית הזהב"?
העיתון ידיעות אחרונות ואתר YNET פרסמו (כאן וכאן), שיש "ראיית זהב" כנגד ביבי.

ידיעה זו פורסמה ממש במקביל להודעת "סיום החקירה". ניתוח הידיעה השגויה הזו - כאן.

כתבי העיתון לא טרחו לבדוק ידיעה זו, שנראית הזוייה על פניה, וגם כיום לא טרחו לעדכן את הקוראים, שלא הייתה ראייה כזו, וממילא (על פי גיא פלג) כל הנושא הזה (של אישור "המיזוג") בכלל ירד מהפרק ואין לו שום חשיבות... 

ב. כמה פעמים גיא פלג יכול להתבלבל?
הודעתו של גיא פלג מ"החדשות" בסוף השבוע האחרון, לא הייתה הפעם הראשונה, שהוא מבולבל (או מטעה, או מוטעה, תבחרו לבד מה מתאים). הוא התבלבל בחשיפה הקודמת שלו, עד כדי כך, שהקדשתי לו כתבה שלמה תחת הכותרת: "התבלבלתם: גיא פלג הפך את כחלון, גבאי ואילת לחשודים המרכזיים בתיק 4000".

גיא פלג ידע (או אמור היה לדעת, בעת השידור הקודם, (בתצלום משמאל), ב-21.1.19, כי כל הפרטים שאני כותב כאן היו ידועים) את העובדות הבאות:

• בינואר 2013 נתניהו לא היה שר התקשורת ואלוביץ' לא היה יכול לנחש שהוא יהיה שר התקשורת - אי פעם.
• ממילא אלוביץ' ידע היטב (לאור נסיונו האישי במלחמתו ארוכת השנים ב"מיזוג", בעשור הקודם), שלשר התקשורת אין שום מעמד או השפעה בעניין אישור "המיזוג" (הכוח הוא קודם כל של הממונה על ההגבלים העסקיים ובמשרד התקשורת זו מועצת הכבלים והלוויין. השר רק חותם "חתימת קיום" על הליכים, שאין לו כל שליטה עליהם ואין לו שום השפעה עליהם).
• לכן, גם "תיאוריית שלח לחמך על פני המים" כתומכת בשוחד, היא חסרת תוקף כאן.
• הפגישה האחרונה בין בני הזוג אלוביץ' לבני הזוג נתניהו הייתה ב-20.01.15, מעל ל-6 חודשים לפני שביבי חתם על האישור. הייתה פגישה חטופה חודשיים אחרי החתימה, אבל היא כבר לא רלוונטית לחתימה. כל הפגישות בניהם קודם לכך, ב- 2013 ו-2014 לא רלוונטיות לכלום (מבחינת נתניהו), כי הוא לא היה אז שר התקשורת ובזק עניינה אותו כשלג דאשתקד, והעיקר: הבקשה טופלה (במשך שנים - 11 שנה עד 2015) ברשות להגבלים עסקיים, ולמשרד התקשורת לא היה שום חלק בזה.
• גם אם אלוביץ' נניח ביקש מנתניהו בפגישה זו (או לפני הפגישה או אחרי כן, למשל, דרך מתווכים), לקדם את האישור, העובדה שזה לקח עוד 6 חודשים. למה? כי המניות של אלוביץ' היו תפוסות במגירה של ד"ר אילת.
• בינואר 2015 בעת ש-2 הזוגות נפגשו, מלאו 5 שנים לכך, שהמניות של אלוביץ' שוכבות במגירה של ד"ר אילת ומעלות אבק, והוא לא יכול למכור אותן לבזק. 
• כלומר: את מי שאלוביץ' צריך לשחד זה את ד"ר אילת, לא את נתניהו.
• לא לנתניהו ולא לאלוביץ' הייתה כל שליטה על המועד בו ד"ר אילת ישחרר את המניות (והוא מצידו היה צריך לזה אישור של בית הדין להגבלים עסקיים).
• כך, שכל העניין הזה נראה מופרך על פניו ומתאים לסיפורי "הברון מינכהאוזן". 

בשידור הטרי מסוף שבוע החולף, גיא פלג היה אמור לדעת (כי זה פורסם ברבים וכמה פעמים) שהייתה החלטה חלוטה גם של היועמ"ש, גם דו"ח מבקר המדינה שהוקדש רק לעניין הזה, גם בג"צים שהסתיימו (בדחייתם), גם מסמכים רשמיים של משרד המשפטים, ומה לא. את כל זה הוא העלים מהצופים. לא פלא שאלי ציפורי מגלובס, "חגג" על הבורות המדהימה שלו - כאן. 

ג. הנזק לשם של חברת עדליא מצד דה-מרקר
לדה-מרקר יש "אורח קבוע" (כאן), אבי ברגר שמו, עד מפתח בתיק. זאת, עד חשיפת גיא פלג בסוף השבוע האחרון, שדיווח, שכל מה שאבי ברגר מסר כחיזוק ל"עד המדינה" שלמה פילבר, זה "שטויות במיץ עגבניות" ולא חשוב בכלל. דה-מרקר התמיד להציג, שכל ההליך של האישור הוא בגוון מאוד פלילי (דוגמאות: כאן, כאן וכאן).

אני מתעלם כרגע מכל מה שיש במאמרים הללו בדה-מרקר (כי ממילא גיא פלג הפך זאת ל"ערימת שטויות במיץ עגבניות"), ואני רוצה להתמקד רק בחברת עדילא, שאין לי שום היכרות עימה ואין לי כל קשר עימה, אבל אני לא יכול לשתוק מול מה שנעשה לה.

דה-מרקר הפכו את עבודתה של עדליא לחלק ממזימה פלילית (בהובלת "הצמד העברייני אלוביץ' - ביבי" ועוד מתווכים). זאת, ביודעם את העובדות הבאות:

•  אין שום חוק או תקנה או נוהל המחייב "עבודה כלכלית", כתנאי לאישור "העברת אמצעי שליטה" (זה מה שנדרש לאשר כאן). העבודה, שנעשתה במועצת הכבלים והלוויין ע"י עובדי המועצה עצמם, הייתה מספקת מבחינה חוקית ונוספה לזה גם עבודה מקבילה של היועצת המשפטית של משרד התקשורת (שמייד נחזור אליה). כך, שהעבודה של עדליא הייתה בבחינת כסת"ח ותו לאו, והיא עשתה זאת כמיטב הניסיון והידע שלה באותה עת, ולעניות דעתי עשתה עבודה טובה. ממילא את כל הניתוחים עשה כבר קודם ד"ר אילת, עם כ-50 איש מטובי אנשי המקצוע בשירות הציבורי, שעבדו אז ביחידה, שעליה הוא היה ממונה ברשות להגבלים עסקים.
• נתי טוקר הצהיר במו פיו בשידור חי בטלוויזיה (ראה כאן בערוץ הכנסת, מדקה 22, המשפט שמצוטט כאן מפיו הוא מדקה 23), שחוות הדעת של עדליא היא "חוות דעת מקושקשת, רשלנית, פושעת". כך הוא אמר, בשידור חי ולא חזר בו, גם אחרי שהערתי לו - שאין לזה כל בסיס. 
• גם להב 433 וגם פרקליטות מחוז ת"א קבעו (וזה עוגן בפסק דין חלוט), שחוות הדעת של עדילא היא לא חלק מתיק החקירה ולכן לא רק שאין צורך לחקור אותה כחשודה בקנונייה כלשהיא, אין אפילו צורך לחקור אותה כעדה (כאן).
• אם חוות הדעת של עדילא היא לא חלק "מתיק 4000", על פי להב 433 ופרקליטות מחוז ת"א, איך דה-מרקר יכול להפוך את עדליא לשותפה ל"מזימה פלילית", ל"פושעת" ול"קנוניית שוחד"?
• מי יתקן את הנזק, שנגרם לשם הטוב של עדליא?? 

בנוסף, בדה מרקר ידעו, שהיומנים של אבי ברגר גלויים באינטרנט מזמן (על פי "חוק חופש המידע", שדה-מרקר משתמש בו די הרבה). הנה זה כאן.

ביומנים הללו יש הרבה עובדות הסותרות את כל התיזה, שבדה-מרקר פרסמו. למשל, יש שם את המועד (30.3.15), שבו אבי ברגר החליט להעביר את הטיפול בבקשת Yes למועצת הכבלים והלוויין (אחרי שד"ר אילת שחרר את המניות של אלוביץ' מהמגירה שלו), ולהטיל על עו"ד דנה נויפלד (שעוד לא סיימנו איתה, היא מופיעה להלן בכמה סעיפים), להתחיל לבדוק במקביל את הנושא, ככסת"ח אישי לאבי ברגר עצמו, שקידם את הנושא (מיד נתאר במה הוא קידם).

הנה התאריך הזה:


נושא המפגש הקצר הזה: "העברת שליטה ביס".
כלומר: העברת השליטה בתוך Yes (לא "העברת השליטה מ-Yes לבזק").
זה שלב מקדים וחשוב ביותר מבחינה משפטית וזה מוכיח שברגר רצה לקדם את מה שמכנים "המיזוג", כלומר: קודם לאשר את השינויים בתוך האחזקות של יורוקום ב-Yes ואז נפתחת הדרך לאשר את המכירה שמניות יורוקום לבזק. 

בנוסף, אם אבי ברגר כל כך התנגד לבזק, לאלוביץ' ול"מיזוג", איך אפשר להסביר את העובדות הבאות מהיומן הגלוי שלו?

ביומן שלו יש 2 פגישות קצת מוזרות, שלא נערך להם כל פרוטוקול, פגישות המטילות "צל ענק" על הטענה, שהוא התנגד למיזוג, או היה נגד בקשת Yes למיזוג עם בזק.

מצ"ב צילומי 2 הפגישות הללו מהיומן שלו:
 
א. עם אלי קמיר (יחצ"ן בזק ואלוביץ').


כך, לפי יומן הפגישות של מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, אבי ברגר, הוא נפגש ביום 19.8.14 עם אלי קמיר, כחודש לאחר ש-Yes הגישה את בקשתה לשר גלעד ארדן. הבקשה "למיזוג" היא למעשה ל"העברת רישום מניות שליטה ברישיון".
הבקשה הוגשה לשר ביום 14.7.14.

אלא שהפגישה עם הלוביסט המקושר הנ"ל לא נערכה במשרד התקשורת כמקובל, אלא בבית קפה סמוך ל"מגדל שלום" (אולי אותו בית קפה, שאלי קמיר נפגש עם השופטת בדימוס הילה גרסטל, מה שהתפתח לפרשה נפרדת ומוזרה בפני עצמה, שהסתיימה לאחרונה, בסגירת התיק, שבו הם היו מעורבים).
 
מאחר שבאותה עת, אבי ברגר לא ציפה, שתהיה דרישה לפי "חוק חופש המידע" לחשוף את יומני הפגישות שקיים (ולא צפה, שתהיינה חקירות הנוגעות לעניינים הללו), הוא לא תיעד את תוכן הפגישה ביומן, אך ציין ביומן, שהוא מקיים אותה הרחק מעיני סגל המשרד. 
 
מעניין במה עסקה הפגישה הזו ולא פחות מעניין מדוע היא נערכה בבית קפה ולא במשרדים?

למי שלא מכיר, אלי קמיר שימש בעבר כיועץ חיצוני של קבוצת בזק מול משרד התקשורת בענייני רגולציה. באותה תקופה הוא נשכר ע"י בעל השליטה בקבוצה, שאול אלוביץ'.

משרדו של אלי קמיר קיבל תשלום קבוע של 40 אלף דולרים בתוספת מע"מ בחודש, עבור שירותיו אלה לקבוצת בזק ובעליה.
שותפו של קמיר בחברת ייעוץ התקשורת והאסטרטגיה "קמיר בכיר" היה ישראל בכר, שהחזיק על פי רשם החברות 35% מהחברה. בכר היה אז מקורבו של מנכ"ל משרד התקשורת שאחרי אבי ברגר, שלמה פילבר, שנחקר בפרשה בחשד לביצוע עבירות מרמה ועוד שלל עבירות עד שהפך ל"עד מדינה". איזה "עולם קטן".
 
ב. עם סטלה הנדלר (מנכ"לית בזק).


אבי ברגר ממש באותם ימים של מו"מ, כביכול עיקש, שהוא מנהל מול מנכ"ל Yes והצוות הבכיר שלו, בדרישה (כביכול) להוסיף תנאים לבזק בדרך לאישור המיזוג, כן נפגש עם ראשי בזק, ליתר דיוק עם המנכ"לית - סטלה הנדלר, ולא תיעד את תכני המפגש.

הוא נפגש ביחידות עם סטלה הנדלר - מנכ"לית בזק דאז, ביום 19.2.15 בשעה 12.15 לפגישה, שהוגדרה על ידו פגישה אישית (פ/א) כמופיע ביומן שלו, להבדיל מפגישת עבודה (פ/ע).

איזו סיבה יש למנכ"לית משרד התקשורת להיפגש ביחידות לפגישה אישית עם מנכ"לית של גוף מפוקח וענק דוגמת בזק?? בדיוק באמצע מו"מ להטלת תנאים חמורים על בזק "הסוררת" ובמיוחד כשבזק מסרבת להיכנס ל"שוק הסיטונאי" ו"בועטת לכל הכיוונים" כולל בג"צים?? הרי אבי ברגר "כל כך התנגד" לאישור העסקה, שבזק ובעליה רצו לקדם, ממש באותה עת. אז על מה יש לו לדון איתה? שאלה טובה. דיווחי על זה גם בזמן אמת (גם כאן, וגם כאן).
 
כלומר: אבי ברגר ידע היטב איך מגיעים למנכ"לית בזק ולמקורבי בעלי בזק (אלי קמיר).
למה הוא נפגש איתם באופן פרטי אם הוא "כל כך התנגד" לעסקת בזק-Yes ??

ד. ההסתרה של העובדות הכי חשובות, מצידו של עמית סגל מ"החדשות".
בעיצומה של החקירה (ב-11.7.18) פרסם עמית סגל חשיפה של מסמך מאוד חשוב, האישור של היועצת המשפטית של משרד התקשורת, עו"ד דנה נויפלד (בתמונה משמאל), שמוען לנתניהו, בו היא מאשרת את העסקה ("העברת אמצעי שליטה" ברישיון של Yes) לאחר בדיקות, שהיא וכל הצוות שלה ערכו כ-3 חודשים, בהנחיית אבי ברגר (הרבה לפני שפילבר נכנס לתמונה).

זאת, החל מ-30.3.15 (ראו את התצלום כמה פסקאות קודם).

החשיפה שלו (של עמית סגל) נעשתה בו זמנית בפוסט אישי ובשידור חי (היו הבדלים קטנים בין 2 הגרסאות, אבל העיקר הוא דומה) - כאן וכאן. 

מומחי רגולציה ואלה שקראו את כל הכתבות בסדרה ב-Telecom News, מייד יבחינו כיצד עמית סגל "מוכר" את המקור שלו בשידור חי. זו אותה תופעה, שציינו בסעיף הקודם, בנוגע לגיא פלג.

אני כיניתי את התופעה הזו: "טרנספורמציה של הזמן" או "מסע במנהרת הזמן". הסבר פשוט למי שלא הבין: לוקחים עובדות ומעשים, שנעשו שלא בתקופתו של נתניהו כשר התקשורת ומזיזים את העובדות הללו ב"מכונת הזמן" כך, שיפלו לתוך התקופה של נתניהו כשר התקשורת. זאת, כדי להראות ש"תפסנו על חם את מקבל השוחד", בזמן שבמציאות לנתניהו לא היה שום קשר, לא ישיר ולא עקיף, לעובדות הללו, שהתרחשו בזמנים אחרים לגמרי. 

המסמך הזה במלואו היה בידיו של עמית סגל (כי הוא צייץ עליו בצורה מפורשת כאן), ואם להב 433 היו חוקרים מהיכן הגיע המסמך הזה אליו (אל עמית סגל), הם היו נופלים פשוט מהכיסא.

אם היו בודקים, זה היה יוצר מייד "מפולת שלגים" מדהימה. קצה המפולת נמצא בראש הפירמידה המפוברקת שנבנתה עבור "סרט הבורקס" הזה, שנקרא "תיק 4000"..

להב 433 היו גם אמורים לחקור את הכתבה "המלטפת והמפנקת", מלווה בפרסומת עצמית ענקית בחינם, לעסק החדש של המרואיין, כתבה ארוכה, שקיבל "עד המדינה" מעמית סגל, עוד לפני סיום החקירה - כאן וכאן. בריאיון הכפול (בטלוויזיה ובאינטרנט), שלמה פילבר מתייחס לעדותו, ונדמה לי שזה לא בדיוק מסתדר עם "הסכם עד המדינה" שלו ועם עוד כל מיני סעיפים בחוקי המדינה. תקנו אותי אם אני טועה. 

עוד לא הגעתי לעיקר.

העיקר הוא תאריך.

בכתבה של יואב יצחק (כאן) יש סעיף מאוד מעניין עם תאריך (שגוי כאן בשנה, זה היה ב-2015) והנה הוא:
. 

את מעורבות השב"כ בפרשה הזו כבר חשפתי כמה פעמים (ראו למשל כאן) ורבים לא הבינו מה החשיבות של "התגלית הזו".
ערוץ 20 ייחס את החשיבות ב"תגלית" הזו, למי שכנראה חתום על המסמך של אישור השב"כ (אולי רוני אלשיך, או מי מאלו שהיו כפופים לו באותה עת). זה בהחלט פרט פיקנטי, אבל זה לא החשיבות שאני ייחסתי למסמך הזה. 

החשיבות היא לא בעצם הבדיקה (שהיא מעשה שגרתי, אך מיותר במקרה הזה: אבי ברגר ביקש עוד כסת"ח - לעצמו), אלא החשיבות נעוצה בתאריכים. 

במסמך של עו"ד דנה נויפלד לנתניהו, שבו מופיע התאריך הזה, יש לא פחות מ-6 אישורים רגולטוריים שונים המוזכרים בו, רק אחד עם תאריך חד וברור (26.5.15, אישור השב"כ).

אלה 6 האישורים המוזכרים במכתבה של עו"ד דנה נויפלד, שעמית סגל החזיק בידו ובוודאי עוד אנשים ראו זאת באולפן, בעת הכנת הכתבה שלו ב"החדשות", כתבה מאוד קצרה וחזקה, שכללה גם אנימציה צבעונית מתוך המסמך שהחזיק בידו (זה בתצלום מהמסך שנמצא כאן): זו למעשה תמונה חזקה וצבעונית עם רקע שחור (עניין סימבולי - הרקע השחור), מה שנועד להדגיש את "התגלית" שבכתבה של עמית סגל, כשהעיקר הוסתר על ידו מהצופים בכתבה:

• חוות דעת משפטית (האם של היועץ המשפטי של YES, עו"ד חיצוני ל-YES, או אולי של מועצת הכבלים והלוויין [דודו קובסניאנו]? זה לא ברור כרגע ממי, אבל זה לא כל כך חשוב - העיקר שיש אישור). זאת, בהתאם ל"תקנות התקשורת" שאין בהעברת המניות של אלוביץ' ביורוקום כדי להפר את תנאי "הכשירות" שבתקנות (פרק ג' בתקנות). . 
• חוות דעת של הדרג המקצועי של משרד התקשורת (כלומר: של כל האגפים המקצועיים במשרד), ש"אין להם כל הערות לגבי הבקשה של Yes". "אין הערות" בלשון רגולטורית זה: "הכל בסדר, המפתחות בפנים, אפשר לנסוע ישר ליעד". 
• אישור השב"כ (מופיע "גורם ביטחון" במכתב) שהתקבל ב--26.5.15. מייד נסביר כמה זה מעניין וחשוב.
• התייעצות עם מועצת הכבלים והלוויין, שבסוף מהלכי הבדיקות, אחרי דיון יסודי, אישרה את הבקשה של YES ל"שינוי רישום אמצעי שליטה" ברישיונותיה, ללא כל מתנגדים. 
• התייעצות וקבלת מסמך ממ"מ הממונה על ההגבלים העסקיים (ד"ר אסף אילת), לגבי הצורך בהתייעצות עם "הוועדה לצמצום הריכוזיות" (לפי "חוק הריכוזיות").
• החלטה של "הוועדה לצמצום הריכוזיות", שאין צורך בחוות דעת נוספת של הוועדה (מעבר למה שכבר הוועדה הזו נתנה למ"מ הממונה על ההגבלים העסקיים - שנה ורבע קודם לכן). 

אם הכתב עמית סגל מ"החדשות", שלדבריו החזיק את המסמך בידיו, היה מדווח, שיש 6 אישורים שונים, מרגולטורים שונים ובלתי תלויים זה בזה, שכולם טיפלו במה שהם התבקשו לטפל, החל מתחילת אפריל 2015, כשפילבר לא היה אפילו בחלום הבלהות של אבי ברגר, כי הוא פוטר ב-17.5.15, אזי החקירה הייתה מסתיימת בו ביום, או אחרי כמה ימים.

למה? 
כי כל התיאוריה, שאבי ברגר פוטר בגלל ההתנגדות שלו ל"מיזוג" נופלת "היישר לתהום", כשרואים כל כך הרבה רגולטורים העובדים במרץ, במקביל, כדי לקדם את המיזוג, בזמן שהוא (אבי ברגר) מנכ"ל...

כלומר:
שלמה פילבר בכלל לא השפיע על התהליכים הללו, כי הוא הגיע אחרי שכמעט הכל היה גמור (הוא מונה ב-7.6.15), ועד שהבין "מי נגד מי" כמנכ"ל חדש במשרד, אדם שלא הכיר את תחום רגולציית התקשורת - מעולם קודם לכן ונכנס לתחום שלא היה לו כל נסיון רלוונטי קודם, הכל נגמר ואושר, בהליכים, שהחלו 3 חודשים קודם לכן, ורובם הסתיימו כבר בתקופתו של אבי ברגר כמנכ"ל, או בתקופתו של שמילה מימון כמ"מ מנכ"ל (מ-20.5.15 עד 7.6.15).

כלומר, אם לא הבנתם מאומה עד רגע זה: השב"כ קיבל דרישה לאישור, מעו"ד דנה נויפלד (בשם ברגר), או ישירות מברגר (מה שיותר סביר), כנראה בתחילת אפריל 2015.

בדיקה הזו (של השב"כ) די מורכבת, כי גם בבזק וגם ב"פירמידה" וגם ב-Yes יש לא מעט אנשים בעלי גישה למידע סודי וסודי ביותר (תשתיות בזק בחלקן הן סודיות וסודיות ביותר, כי הן משרתות את כל זרועות הביטחון של ישראל, לרבות: צה"ל, השב"כ, הוועדה לאנרגיה אטומית, המכון הביולוגי והמוסד, משרדי ממשלה רגישים כמו משרד רוה"מ, משרד הפנים - מאגר ביומטרי, משרד הביטחון, ועוד כך גם חלק מתשתיות הלוויין שהיו אז בידי אלוביץ', שמשרתות חלק מהגופים הרגישים הללו), ולכן זו בדיקה, שלא לוקחת יום או יומיים. בד"כ זה שבועות עד חודשים.
 
אז אנשי השב"כ עובדים על זה, לפי לוח הזמנים שלהם, בלי לחץ, ושולחים את האישור למשרד התקשורת ביום 26.5.15.

כאן יש תאריך ברור ביותר. הכל מתחיל ונגמר עם התאריך. 
 
מה התאריך הזה אומר?

זה אומר שאבי ברגר פוטר ב-17.5.15, זה אומר ששמילה מימון נכנס לתפקיד מ"מ המנכ"ל ב-20.5.15,
כלומר: שמילה מימון קיבל את התשובה של הבדיקה של השב"כ.
 
מה זה עוד אומר?
שאנשי השב"כ עבדו על האישור בשקט, לפי סדר היום שלהם, בנחת, גמרו לבדוק, שלחו את האישור ב-26.5.15, ובכלל לא עניין אותם שביום 17.5.15 אבי ברגר פוטר בהפתעה ע"י ביבי.

הם התבקשו לבצע עבודה מקצועית, עשו אותה ושלחו אישור.
הכל כרגיל, בלי לחצים ובלי להתחשב בכלום. עבודה מקצועית נטו. 

זו החשיבות הכל כך קריטית - של התאריכים על מסמכים.
 
אם עמית סגל היה מפרסם בפוסט או בשידור שלו, שהשב"כ אישר את המיזוג ב-26.5.15, כל "מגדל הקלפים" של "עדי השקר" היה מתמוטט ב"רעש אטומי".

זאת, כי היו צריכים לעמת את "עדי השקר" מול התאריכים הללו (לא רק של השב"כ, אלא של כל 6 המסמכים הרשמיים, שציינתי למעלה), מסמכים המוכיחים "שחור על גבי לבן", שכל תהליך האישורים עבד כרגיל, בלי שום לחצים, אצל 6 רגולטורים שונים, בלתי תלויים זה בזה ורובם בלתי תלויים בנתניהו בשום צורה וגם אם היו תלויים בו, הם מעידים בקולם (ושוחחתי עם רבים מהם), שאיש לא דיבר איתם בנושא זה ולא ניסה להשפיע עליהם - בכלל. איש מהם לא שמע על איזו התנגדות, לא מאבי ברגר ולא משום אדם אחר על פני כדור הארץ, במהלך 2015.

לוח הזמנים לאישור הבקשה נקבע בחוק (בתקנות), וזה בכלל לא היה תלוי לא בנתניהו, לא באלוביץ', לא במועצת המנהלים או האסיפה הכללית של בזק, או של YES, ולא תלוי בשלמה פילבר ולא בשום מתווך, או אדם אחר על פני כדור הארץ. זאת, כי ככה החוק קובע, את מסגרות הזמן לטיפול בבקשת "לאישור שינוי באחזקות בעלי שליטה ברישיון". זהו.
כולם "התיישרו" לפי הלו"ז שיש בחוק. לא הייתה כאן שום הפתעה, או לחץ, או חיפזון. הכל לפי החוק. 

להזכיר: אלה הם 6 הגורמים הרגולטוריים, שעבדו במקביל 3 חודשים, בדיוק לפי לוח הזמנים האמור בתקנות, כדי לספק את כל האישורים הנדרשים, שהיו ברקע של עבודת המועצה והבדיקה של עו"ד דנה נויפלד, שפעלה וביצעה בדיקות במקביל, לפי הוראת אבי ברגר והוראות החוק והתקנות:
1) היועמ"ש של המועצה והעוזרת הבכירה שלו,
2) עובדי מינהלת המועצה לכבלים ולוויין, בתוספת ייעוץ חיצוני. 
3) הרשות להגבלים עסקיים, במקרה שכאן - מ"מ הממונה על ההגבלים העסקיים שהוא גם הכלכלן הראשי של הרשות,
4) משרד התקשורת בדגש של יחידת הייעוץ המשפטי של המשרד, שריכזה את הפעילות הזו, 
5) "ועדת הריכוזיות" (שנמצאת במסגרת הארגונית של משרד האוצר, בתיאום עם משרד המשפטים, וכפופה לחוק הריכוזיות, והוועדה הזו פועלת בתיאום מלא עם הרשות להגבלים עסקיים, כשהממונה על ההגבלים העסקיים הוא יו"ר הוועדה), 
6) השב"כ.

זאת, במשך התקופה בה אבי ברגר מנכ"ל ועו"ד דנה העובדת מטעמו במרץ, החל מ-30.3.15 - על כל המסמכים הללו.
 
לא רק היא עבדה על המסמכים הללו, כל הלשכה שלה עסקה בזה ביחד עם כל האגפים של משרד התקשורת, כמו שכתוב שם: "לאחר שבחנו את הבקשה, לדרג המקצועי במשרד התקשורת לא היו הערות" (!!!).

לכן, גם עדותו של הרן לבאות (סמנכ"ל הכלכלה דאז של משרד התקשורת) שהוא, ככל הנראה מהפרסומים בדה-מרקר, התנגד, לא שווה את הנייר עליה היא נכתבה. הוא חלק בלתי נפרד מ"הדרג המקצועי במשרד התקשורת". 

אפשר לעשות מהעדות הזו שלו, בלהב 433, אוריגמי, או טיארות (עפיפונים בערבית).

בכל מקרה, לא הוא (לבאות) ולא ברגר, לא קיבלו מהשר הסמכה של "בודק", ככתוב ב"תקנות", כך שדעתם לא טובה יותרבעניין זה מדעתה של גברת ציפורה מחדרה...
 
הדבר היותר מדהים ומזעזע (לפחות אותי): המסמך של עו"ד דנה היה בידי החוקרים והפרקליטות. נתניהו הציג זאת בחקירותיו (בחקירה שנעשתה יום לפני שידור הכתבה של סגל מ"החדשות").

אבל גם הם התעלמו מ-6 המסמכים הללו, שתומכים חד-ערכית, כל אחד בפני עצמו וביחד במצטבר, בגרסה של נתניהו, שהוא לא פיטר את ברגר בגלל איזו התנגדות (כי כאמור כל האישורים הללו נעשו וטופלו תוך כדי כך שהוא מנכ"ל) ושהכול נעשה לפי החוק ע"י כל הרגולטורים, מה שעולה מכל המסמכים (לא רק 6 אלה, שהבאתי כאן).
 
הם (החוקרים והפרקליטים המלווים), לא עימתו את המסמכים הללו מול "עדי השקר" (או שכן, ו"עדי השקר" המציאו עוד שקרים, כדי להסביר את הסתירות התהומיות בין דבריהם, ל-6 מסמכים הללו ולשאר המסמכים, שציינתי כאן למעלה, שתואמים זה לזה בצורה מוחלטת, 1:1, לכל אורך מאות המסמכים, שהצגתי בסדרת הכתבות שלי). 

ה. האם היו אולי עוד הטבות רגולטוריות לבזק מצידו של נתניהו, חוץ מאישור "המיזוג" ("העברת אמצעי שליטה")?

 נתחיל עם זה שאין דבר כזה "רגולציה מיטיבה" (ככתוב בסיכום החקירה של המשטרה):
 

רגולציה היא רגולציה והיא לא יכולה להיות רעה או טובה (או מיטיבה).

רגולציה טובה או מיטיבה אלה מינוחים מטעים של העיתונות, פרשנות חופשית של עיתונאים, למשל, העיתונאים המבולבלים שציינתי קודם, לא של עולם הרגולציה ועולם המשפט בכלל והמשפט הפלילי בפרט.

הרגולציה יכולה להיות פסולה - פלילית או לא (דהיינו: פלילית - פסולה או להיפך: תקינה, חוקית וסבירה).

שימוש במונח, שאין לו שום אחיזה בשום חוק ("רגולציה מיטיבה"), ואף אין למונח הזה שום אחיזה, אולי באיזו תקנה, מסמך מדיניות שר התקשורת, החלטות הכנסת והממשלה, או אולי ברישיון, היא, כעולה מסדרת הכתבות שפורסמו, חלק בלתי נפרד מהליך "תפירת התיק לאיש הלא נכון". 

היו יכולות להיות כאן 2 אפשרויות (אם נניח שיש דבר כזה ששמו "רגולציה מיטיבה" מושג ש"המציאו" גורמי האכיפה, ללא כל בסיס בחוק כלשהו המוכר לי בישראל):

1. "טלפוניה סיטונאית"

בנושא הזה טיפלתי בהרחבה ב-2 כתבות (כאן וכאן). (טבלה שלא השתנתה ולא הושפעה מנתניהו או מי מטעמו).
בקצרה: אוויר חם. גורנישט. נאדה. אין כלום. ממש כלום.  

אם הייתה איזו "התחשבות בבזק" בעניין זה, זה היה בחתימת השר צחי הנגבי, אחרי שנתניהו כבר לא היה שר התקשורת. 

כדי שגורמי החקירה לא יבזבזו עוד ימי חקירה מיותרים על צחי הנגבי, אני מציין כאן, שצחי הנגבי לא קיבל שום כתבות "מלטפות" מאלוביץ' ומוואלה!, או "עצות לעזור לבזק", ממתווכחים, וגם לא מאלוביץ', מאשתו, מביבי, משרה, מיאיר, מקאיה (ז"ל), משולה זקן (איך היא הגיעה לכאן? פשוט מאוד, בעלה עבד כמנהל שיווק אצל אלוביץ' ביורוקום), או מצ'רלי צ'פלין (איך הוא נכנס לכאן? הוא הרי נפטר ב-1997, הרבה לפני שהתיק ההזוי הזה נולד! התשובה פשוטה: כשמספרים לי בדיחות, אני נזכר בקומיקאי הגדול מכולם, צ'רלי צפלין).

בקיצור: "חפשו לכם עץ אחר". 

2. "שוק סיטונאי"
כאן צריך את הודיני, כי צ'רלי צ'פלין יודע להצחיק, אבל להפוך שחור ללבן בשנייה, בטריק מול העיניים, זה רק הודיני יכול.
הודיני - "מלך הקוסמים" בכל הזמנים!

למה צריך את הודיני?
כי "שוק סיטונאי" זה נגד בזק. בזק יללה, בעטה, צעקה בכאב, רצה לבג"צים ועררים (והפסידה בכולם), חטפה פטיש 8.5 מיליון ש"ח על הראש (בתקופתו של נתניהו), נתניהו תמך בקולו ב"שוק הסיטונאי" ובסוף בזק נכנעה והתיישרה (ובסוף הסיפור - כל הפירמידה של בזק התמוטטה ואלוביץ' נשאר בלי כלום, אפילו את טבעות הנישואין לקחו לו..).

עדכון 10.6.19: בזק הפסידה היום בבג"ץ, שבו ניסתה לערער (ערעור שני) על ההפסד שלה בבית משפט מחוזי ת"א, שבו ערערה על הקנס הענק של 8.5 מיליון ש"ח שקיבלה משלמה פילבר ב-2015 בנושא "השוק הסיטונאי". החלטת הבג"ץ כאן - למתעניינים. מה שמצביע שבזק עקבית - לערער שוב ושוב ולהפסיד... 

כלומר: נתניהו היה נגד בזק.

לכן, כדי להפוך זאת לטובת בזק, יש צורך להביא לכאן את הודיני.

רק הוא יודע להפוך שחור ללבן, לילה ליום, שמים לארץ, (טוב, הבנתם את הפואנטה).

אגב, אם אתם חושבים שאני צוחק, אז הנה הודיני, בשם המקורי שלו (למעשה היו לו 2 "שמות עט", שרק ידידיו הכירו, שמות, שהוסתרו על ידו במסגרת מסעות הקוסמות שלו ואלה הם: שלמה ו-ניר).

אני חוזר על אותו תצלום, שראיתם קודם (סיכום חקירת המשטרה), אבל עם הדגשות קצת יותר רחבות:

ככה נולד התיק הכי מפוברק בעולם.

מהטריק של הודיני. 

מי ירד מהעץ שטיפס עליו?

"שוק סיטונאי" זה נגד בזק, לא בעד בזק.

מי שלא מבין את זה, כנראה חי בחללית, שאיבדה את הקשר עם תחנת האם שלה - על הקרקע. 

אם לא די בכך, נתניהו קידם באופן אקטיבי את פריסת IBC (אנלימיטד) כבר מ-2010 ובאופן יותר נמרץ החל מ-2013 (עוד בטרם היה שר התקשורת) ואף ב-2014 בעת שהיה שר התקשורת, בגלל תלונות של IBC על קשיים בפריסת סיבים אופטיים.

החלטת הממשלה מ-2013 מצויה כאן עם הקמת ועדות היגוי והקצאת תקנים ותקציבים למשרד התקשורת וההחלטה עודכנה כאן ב-2015, ובעקבות ההחלטות הללו הוקם צוות היגוי עליון בראשות מנכ"ל משרד רוה"מ וכן בוצע מינוי צוות קידום פריסת הסיבים שבראשותו הועמד אבי ברגר (המינוי כאן וכאן) ועודכן ב-2014 - ע"י נתניהו - מצוי כאן. וזה המשיך באותו כיוון בדיוק (כאן) גם אחרי ששלמה פילבר מונה למנכ"ל. 

כלומר: לא רק שנתניהו היה נגד בזק בתחום "השוק הסיטונאי", הוא פעל אקטיבית כדי לסייע למתחרה הגדולה ביותר של בזק (כפי שהממשלה ראתה זאת אז) - IBC -אנלימיטד. במסגרת זו נתניהו דחף ופעל נמרצות להקמת מיזם "ישראל דיגיטלית" (כאן, כאן, כאן וכאן).

זה היה בהמשך ישיר לפעילות של שר התקשורת שקדם לנתניהו, גלעד ארדן, שאף הוא פעל נמרצות לקידום פריסת הסיבים לבתים של המתחרה בבזק - IBC (כאן, כאן וכאן), לא בהצלחה יתרה (בלשון המעטה), בדיוק כפי שחזינו.

יודגש שנתניהו הרחיב את הסמכויות של אבי ברגר, ועוד קודם לכן, באמצעות החלטת ממשלה, שכללה הקצאת תקנים ותקציבים למשרד התקשורת, סיפק בכך יכולות לאבי ברגר, כדי לעזור ל-IBC להתחרות כנגד בזק.

האם אבי ברגר מילא את המשימה שהוטלה עליו ע"י הממשלה בכלל ונתניהו בפרט? תשאלו אותו...

בכל מקרה, בשנים 2014-15 ואף לאחר מכן, ננקטו כמה פעולות די ספורדיות (כמו שאבי ברגר התנהל בכל הקדנציה שלו) פעולות שנעשו ביוזמת אבי ברגר (גם בגלל היותו יו"ר הצוות שמינה נתניהו), כדי לנסות לקדם את מיזם IBC, כמפורט למשל: כאן, כאן וכאן. ההצלחה שלו הייתה אפס מוחלט והוא רק סייע לדרדר ולתהום את מיזם הסיבים של חברת החשמל, שנתניהו דחף כבר כמה שנים קודם לכן, כדי להילחם באיטיות ובפיגור של שירותי האינטרנט של בזק.  

הגישה הזו הייתה חלק מתפיסת העולם, שנתניהו דחף במו פיו ובצורה מאוד ברורה כבר מ-2010 כשדחף להשיק את המיזם של סיבים לבתים מחברת החשמל בקרית שמונה, מה שנולד מיוזמת שר התקשורת דאז משה כחלון (המיזם הושק רשמית במחצית 2010 - כאן, במעמד רוה"מ והשרים כחלון ולנדאו) והוא (נתניהו) חזר על הכוונה הזו מעל לכל במה ב- 2010, כראש ממשלה, והוא כינה זאת ברבים "טרקטור סובייטי" (כלומר: האינטרנט של בזק זה "טרקטור סובייטי ישן ומקרטע", שיש להחליף אותו בתשתית הסיבים המהירה של חברת החשמל, שבהמשך הפכה למיזם IBC, תשתית סיבים לבתים שתייצר תחרות ישירה בבזק).
בזק (אז בראשות אבי גבאי) התקוממה כנגד הגישה הזו של נתניהו, ממש בחריפות (כאן).
כך שלטעון שנתניהו היה בעד בזק, זה פשוט מנותק מכל מסמך, תפיסת עולם ומציאות.  

מדהים.

ככה זה כשלא קוראים מסמכים ולא מכירים את העובדות. 

אגב, בזמן אמת, בישיבה ועדת הכלכלה של הכנסת (פרוטוקול 399 מ-2.1.17), שלמה פילבר הכחיש נמרצות שדיבר עם נתניהו מאז שנאסר עליו ע"י היועמ"ש לטפל בענייני בזק והוא (פילבר) טען שהוא מדבר בענייני רגולציה רק עם השר צחי הנגבי - כאן. כך, שאם בהמשך הוא טען אחרת, צריך לבדוק ביסודיות, מתי הוא שיקר ומתי לא...

ו. השאלה הכי חשובה בפרשה הזו: האם בכלל היה "מיזוג"?

התשובה היא לאו מוחלט. מיזוג כהגדרתו בחוק החברות ופקודת מס הכנסה (מה זה? פירוט כאן) לא התרחש עד עצם היום הזה וגם לא ידוע מתי יתרחש (אם בכלל).

כלומר: בזק שילמה מחיר גבוה (ויש הטוענים מופרז) בעד המניות של אלוביץ'-יורוקום ב-Yes, ובנוסף לכך, בזק הפסידה לא פחות מ-462 מיליון ש"ח.

מהיכן אני "שואב" את המספר הזה? מכאן. גם מכאן (מאמר שפורסם, טרם העברת הכסף הזה)... 

מי שילם את כל הכסף הזה?

אתם קוראים יקרים. כלומר כולנו. תפנימו את המצב.

למי שלא יודע, הפנסיות של תושבי ישראל היו מושקעות במניות בזק. בנוסף, רוב תושבי ישראל (בפרטי ובעסקי) הם לקוחות קבוצת בזק (ישירות, או דרך "שוק סיטונאי"). כך, שהעלות הזו נופלת על כולם, או ישירות בחשבון החודשי, או דרך הפנסיות ושאר השקעות "המוסדיים" במניות בזק. רוב מוחלט של מניות בזק הן בידי הציבור. 

מי אחראי לזה? 
לי ולכל מי שקרא את כל פרקי הסדרה ברור מי אחראי לזה. אבל כדי שכל עם ישראל יבין זאת, יש צורך דחוף בהקמת "ועדת חקירה ממלכתית".

לפני שאני מגיע לסוגיית "ועדת חקירה ממלכתית", אני עדיין עוסק בכשלי החקירה ב"תיק 4000".

שר התקשורת לא אישר ולא מאשר שום "מיזוג" (הצילום מסיכום החקירה):


ראש הממשלה ושר התקשורת נתניהו לא חתם על שום "מיזוג בזק-יס".

מהיכן המשטרה המציאה את זה??

אין דבר כזה וגם לא יכול להיות דבר כזה. אין בכלל חוק כזה (הנוגע לסמכויות שר התקשורת). 

זאת, כי בחוקי ובתקנות התקשורת אין בכלל המונח "מיזוג".

בנוסף - בזק בכלל לא הגישה שום בקשה לשום דבר באותה עת ולכן היא (בזק) בכלל לא הייתה חלק מהחלטת \ אישור רוה"מ ושר התקשורת. 

המסמך של נתניהו נמצא כאן ואין בו שום דבר כזה. כמה שלא תסובבו ותנערו את המסמך, לא תמצאו בו שום "מיזוג".
אין מילה כזו.  

האם המשטרה והפרקליטות לא יודעים לקרוא עברית??

זה המסמך היחיד, שנתניהו היה מעורב בו (וחתם עליו), בסוגיות הרגולציה על החברות בקבוצת בזק והרישום ברישיונן, בכל הקדנציה שלו כשר תקשורת. 

יש במסמך הזה רק אישור "העברת אמצעי שליטה" ל-Yes ברישיונות של Yes (יש לה 3 רישיונות המפוקחים ע"י מועצת הכבלים והלוויין).

זה הכל. שום דבר אין מעבר לזה. 

דהיינו: זה אישור של "העברת בעלות" (דוגמת "העברת בעלות על רכב"), שזה עניין טכני - רגולטורי בלבד, ברישומים של בעלי המניות, ברישיון של Yes. 

ב-2015, הנושא של "מיזוג" (במובן של חוק החברות ופקודת מס הכנסה, כלומר: בליעת Yes לתוך בזק, תוך ביטול כל "חומות ההפרדה המבנית" וחיסול קיומה של Yes כחברה נפרדת), בכלל לא עמד על הפרק.

זה היה עניין תיאורטי בלבד, לעתיד לבוא, בלי שאיש יכול היה לדעת מתי העתיד הזה יבוא ויתממש (ועד היום הוא לא בא וגם לא עתיד לבוא, בטווח הזמן הנראה לעין, אם בכלל).

עניין זה (שמדובר בהעברת בעלות רישומית-טכנית ולא ב"מיזוג"), גם נדון והודגש בצורה מאוד ברורה בתמלול של הדיון במועצה, מסמך חשוב ביותר, שגורמי האכיפה בכלל לא התעניינו בו (כאן וכאן). מדהים ביותר. 

בג"ץ טרי של בזק, שהוגש ב-14.2.19 נמצא כאן והוא משלים את פרטי התמונה ותיאור השתלשלות העניינים בעניין הנדון כאן (בלי קשר לשאלה, אם בזק צודקת אם לאו - בעתירתה).

יתרה מכך, כתוצאה מהסכם ניצול "נכס המס" שלא מומש, בין בזק לשלטונות מס הכנסה, כלומר: שלא התרחש "מיזוג", בזק הפסידה 462 מיליון ש"ח, כפי שכבר ציינתי לעיל, במס ששילמה לרשות המיסים - כחלק מההסכם, ככה סתם בטעות, או אי הבנה, אבל את "נכס המס" לא קיבלה (עד היום). פרטים כאן (מתוך עתירת בזק לבג"ץ).

כלומר: העסקה הכושלת הזו עלתה לתושבי ישראל כבר כ-1.5 מיליארד ש"ח.

לא כללתי כאן את עלויות החקירה וכל מה שקרה וקורה סביבה. 

העיקר: עדיין האשמים המרכזיים לכישלון הזה - טרם טופלו.

זאת, כי עד היום - מכרו ספינים שיקריים לציבור, בטונות. יצרו עבירות "יש מאין". 

לסיכום:
לעניות דעתי, רק בהקמת ועדת חקירה ממלכתית בראשותם של 3 שופטים, שימונו ככתוב בחוק ועדות חקירה, ניתן יהיה לגלות בדיוק "מי בישל את הדייסה" הזו.

כרגע, ממה שאני רואה וקורא, היה כאן שילוב נדיר של תקשורת, משטרה, פרקליטות, שלא היו מוכנים לבחון את האמת.

מטרת חקירה היא קודם כל להגיע לחקר האמת.

שכחו את העניין הבסיסי הזה, בחקירה של "תיק 4000" בכל הנוגע לשר התקשורת דאז.  

לעניות דעתי, הפרשה הזו חמורה פי כמה מ"פרשת לבון - עסק הביש" ומ"פרשת דרייפוס".

זה לא דבר "שיורד בכביסה" ואפשר לשכוח ממנו. ממש לא. 

עדכון 6.9.19: חברת בזק הודיעה לבורסה (כאן, המסמך המלא כאן וגם כאן), על "מחיקת נכס המס" (זה מפרשת "תיק בזק"), בסך של 1.166 מיליארד ש"ח, מדוחות החברה ומרישומיה. זאת, בעקבות החלטת הרשות לניירות ערך (כאן). 

המחיקה הזו באה במקביל למחיקת \ ירידת ערך של חברת פלאפון (כאן) ב-0.951 מיליארד ש"ח (הפחתה בשווי הפעילות של פלאפון לכ-1,214 מיליוני ש"ח, שהביאה למחיקה בשווי הפנקסני של פלאפון בספרי החברה בסך של כ-951 מיליון ש"ח, ובהתאמה לקיטון ברווח הנקי ובהון העצמי של החברה) ולמחיקה קודמת של הערך של חברת YES (כאן), בהיקף של כ-1.5 מיליארד ש"ח, במרץ 2019.

ניתוח המשמעויות הכלכליות של המהלכים הללו בבזק ובנותיה, כפי שנותח ע"י הכתב ארז רביב - מומלץ לקריאה כאן.

מחיקת "נכס המס" הזה, באה בתוספת להפסד של בזק בסך 462 מיליון ש"ח בשנת 2016 (כמפורט כאן), בעקבות ההסכם שנערך אז בין בזק למס הכנסה (כאן), 

כך שסך ההפסד המצטבר של בזק בגין "תרגיל נכס המס" של "מיזוג בזק YES" (שלא יצא עד כה לפועל), הוא 1.628 מיליארד ש"ח (!). זאת, ללא חישוב ירידות הערך של YES, בזק ופלאפון, בעקבות כל המהלכים השגויים הללו של צמרת בזק, בעליה ומנכ"לי משרד התקשורת דאז (ברגר ופילבר). 

מה שמוכיח שנתניהו לא רק שלא עזר לבזק, הוא סייע (ישירות ובעקיפין) בהחלטותיו ובהסכמותיו, להתמוטטות הערך של בזק ובנותיה, לפשיטת הרגל של "פירמידת בזק" והעמדתה למכירה אצל "כונס הנכסים" בבית המשפט המחוזי בת"א ולהפסד של כל האחזקות של משפחת אלוביץ' ב"פירמידת בזק". כך, שכל הטיעונים שנתניהו "עזר לאלוביץ' ובזק", מתנפצים מול המציאות ההפוכה לחלוטין.

עדכון 20.1.21: מעיון במסמך (כאן) בשם "תשובה לאישום מטעם הנאשם 1 [נתניהו]" שזה מסמך תגובת פרקליטי נתניהו לבית המשפט המחוזי בי-ם, נמצא שהטיפול בבקשת אישור "העסקה" (עסקת בזק-YES) החל לפני ה-30.3.15 כפי שסברתי קודם. היא החלה במכתב שר התקשורת ורוה"מ באותה עת (נתניהו) אל יו"ר מועצת הכבלים והלוויין (ד"ר יפעת בן-חי שגב), מכתב מ-24.3.15 שהוכן ע"י עו"ד דנה נויפלד באישור המנכ"ל דאז אבי ברגר, המאשר לה ולמועצת הכבלים והלוויין להתחיל לטפל בבקשה. הנושא הזה נמצא בסעיפים 257 עד 260 במסמך (מצ"ב כאן וכאן צילומי הסעיפים הללו). 

נספח:
פירוט רשימת הפרקים הקודמים בסדרה החדשה שפורסמה על ידי בעניין "תיק 4000":

• חשיפה: איוב קרא אישר לקבוצת סלקום בדיוק מה שביבי אישר ל-YES ולבזק.
• האם השר איוב קרא היה צריך בכלל לחתום על האישור, שנתן לקבוצת סלקום? 
• האם ביבי וקרא קבלו בכלל תמורה עבור ההטבות הרגולטוריות שנתנו לסלקום? 
• המסמכים בנושא בזק-YES (תיק 4000) מוכיחים "תפירת תיק" לאיש הלא נכון! 
• עובדות ומסמכים המוסתרים מהציבור: האם ביבי כשר תקשורת עזר לקב' בזק?
• מהו מקור ה-Fake News שהביא לתפירת תיק לביבי והעלמת החשודים הנכונים. 
• אחת הרגליים של "תיק 4000 התפור" התמוטטה היום בניצחון (כפול) של בזק.
• איך "כתבות מפנקות" הפכו לפתע לטובת הנאה שהיא מיסודות עבירת השוחד?
• שערוריית הקנס הענק על בזק וחשיפת "תעודת הביטוח" של נתניהו בתיק 4000.
• התבלבלתם: גיא פלג הפך את כחלון, גבאי ואילת לחשודים המרכזיים בתיק 4000.
• ​פצצות בתיק 4000: האם היו בכלל התנגדויות למיזוג בזק-יס?
• נמצא מסמר נוסף בארון הקבורה של תיק 4000 התפור.
• נחשפה עוד עובדה חשובה בדרך אל ההלוויה של תיק 4000.
• הבנתם? פרוטוקול מיזוג בזק-Yes לא שימש כחומר חקירה בתיק 4000.
• תיק 4000 לא הושלם. האם היועמ"ש קיבל את המידע הנחוץ לחקר האמת?
• תיק 4000: גם תקנות התקשורת התומכות בגרסת נתניהו לא נכללו בחקירה
• חשיפת שקרים נוספים בתיק 4000: הטעיית הציבור נמשכת ללא הרף

כמה פרקי רקע חשובים, שהקדימו את הסדרה הזו, וששימשו כבסיס ונקודת מוצא לחשיפות הטריות והחדשות:

• חשיפה וניתוח: למה "תיק 5000" גדול פי כמה מ"תיק 4000"?
• האם המשטרה אכן סיימה את החקירה ב"תיק 4000"? לא ולא!
• עוד פספוס של המשטרה: הודעת YES על ביטול ההסכם עם "חלל תקשורת".
• הבדיחה ששמה: תביעה ייצוגית כנגד אתר "וואלה!" ש"הטעה את קוראיו"