שירותי ענן לעסקים - כמעט כולם עוברים לעננים מרובים ומה לגבי העסק שלך?
מאת: מיכאל פנחס, 11.12.21, 17:19
 
עסקים מכל סדר גודל עוברים לשירותי מחשוב בעננים ("ענן מרובה" - Multi Cloud), גם בתקשורת, מתח נמוך, רשתות חברתיות וטלפוניה. איך בוחרים את פתרון שירותי הענן המתאים לעסק מבלי לפשוט את הרגל מחד, ומאידך לשמור על רמת הגנה ושרידות עסקית של הרשת ונכסי המידע של העסק בענן ובתקשורת לענן?
 
מה התחדש בתחום שיטות העבודה בעסקים בעידן החדש של הקורונה והפוסט קורונה?
לאור העלייה העצומה בתחום "העבודה מרחוק" ו"העבודה ההיברידית" (חלק מהבית וחלק מהמשרד), כחלק מהמענה של ארגונים ועסקים למגפת הקורונה, שתשפיע על התנהלות ארגונים ועסקים גם בשנים הקרובות, התהליכים של "הטרנספורמציה הדיגיטלית" הפכו ל-Must בכל עסק וארגון. אין שום דרך לעבוד מרחוק ללא יישום "טרנספורמציה דיגיטלית". הכל מבוצע דרך רשת האינטרנט ובכלים מתקדמים המאפשרים עבודה מאובטחת ויעילה - גם מרחוק.
 
הפתרונות הקנייניים והישנים בתחומי התקשורת והטלפוניה אינם רלוונטיים להווה ולעתיד. רק פתרונות מלאים בענן של תקשורת, מתח נמוך (דוגמת: מצלמות אבטחה, בקרת כניסה ועוד) וטלפוניה בענן, מספקים מענה לאתגרים החדשים של שוק העבודה של היום ומחר. הכל עובר לשרתים בענן.
 
שירותי ענן - ענן אחד או עננים מרובים (Multi-Cloud)?
ענן זה לא הענן, שאנו מכירים בשמיים. זה ביטוי ציורי לשירות של מחשוב, שנעשה ב-Data Center של חברה, שמתחזקת מתקן ענק של שרתים, שנותן שירותי מחשוב מרחוק ללקוחות רבים, שיכולים להיות בכל מקום בעולם ומחוברים למתקן המחשוב הזה באמצעות רשתות התקשורת.
 
כיום, כמעט כולם עוברים לעננים מרובים - Multi-Cloud. אין פתרון, שניתן לספק אותו בענן אחד בלבד. זה נגמר מזמן. כיום, כבר כ-92% מהעסקים בארה"ב בוחרים בפתרון Multi-Cloud. בישראל, אנו מתקרבים במהירות למצב הזה. תוך כמה שנים כמעט כולם יפעלו ב-Multi-Cloud.
 
המונח "ענן מרובה" -  Multi-Cloudנשמע מפחיד או מסובך למי שלא מכיר מה זה שירות ענן. אולם, כל משתמש בסמארטפון משתמש באופן שקוף, מהיר וקל, בלי להרגיש, ב-Multi-Cloud.
 
אם אתה משתמש ב-Gmail או ב-Waze - אתה משתמש בענן של גוגל. אם אתה מחזיק באייפון - אתה משתמש ב-iCloud של אפל. אם אתה משתמש ב-WhatsApp  - אתה משתמש בענן של פייסבוק. אם אתה משתמש בדוא"ל - אאוטלוק, אתה משתמש בענן של מיקרוסופט. וכך הלאה.
 
מאחורי כל יישום, שאתה משתמש בו בסמארטפון, מסתתר הענן, שבו היישום הזה מופעל. אתה לא מרגיש בזה וגם לא אכפת לך, כי השירות של היישום הוא הזה שחשוב עבורך. לכן, אתה, בלי ששאלו אותך, מצוי ב-Multi-Cloud בלי שתרגיש.
 
לשם בדיוק גם כל העולם העסקי הולך - לעבור לאותה מתכונת בדיוק של שירותים בעננים מרובים במקביל, באופן שקוף לחלוטין למשתמשי הקצה. 
 
אולם, בעולם העסקי זה יותר מסובך. יש רגולציות, יש תקנים, יש צורך בהגנות מפני התקפות סייבר, יש צורך בשמירה על הפרטיות, יש צורך בהגנות מפני הונאות וגניבות מידע והגנות מפני שיבושי מידע (מבפנים או מבחוץ), יש צורך בגיבויים, יש צורך בשרידות, יש צורך בהמשכיות עסקית ועוד דרישות וצרכים בהתאם לסוג העסק ומטרותיו.
 
כיום, אנו מדברים על תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית בעידן ה-Intelligent Cloud וה-Intelligent Edge. כלומר: הענן והתקני הקצה אצל המשתמשים יהיו חכמים.
 
לכן, שימוש ב-Multi-Cloud בעולם העסקי דורש מומחים. זה הרבה יותר מסובך משימוש בסמארטפון, לפחות בשלבי התכנון, ההתקנות וההטמעה. אי אפשר לבצע "טרנספורמציה דיגיטלית" בלי יועצים מומחים.
 
מה לגבי השרתים הווירטואליים - VPS - האם הם עדיין מתאימים לעסק?
בעלי עסקים מוצפים בהצעות "מפתות", שלעיתים מלוות, למשל, במתנות לרכישת מרכזיות מקומיות, שכביכול נמצאות בענן, או לרכישת שרתים וירטואליים - VPS במחירים מפתים. אולם, עולם התקשורת, המתח הנמוך, הרשתות החברתיות והעסקיות והטלפוניה, מתקדם במהירות לענן, ל-Multi-Cloud.
 
זה ממש לא VPS וכל הפתרונות הישנים, שמנסים למכור בזול. מה שזול, יוצא בסוף יקר להחריד. מטרת "מתנות החינם" היא ללכוד את הלקוח (Locked-In) ב"חתונה קתולית", כדי שניתן יהיה לעשות על כיסו "קופה" לאורך השנים בהן הוא יהיה "כבול בשלשלות" עם פתרון קנייני לספק אחד.
 
שירותי VPS, שירותי Centrex ו-IP-Centrex אינם שירותי ענן. הם לא היו שירותי ענן וגם לא יהיו שירותי ענן. אלה הם שירותי תקשורת וירטואליים, מאוד ישנים, ואינם בענן. הם מוגבלים עם הגנות ברמה לא מספקת, היכולות שלהם מאוד מצומצמות, והם לא מספקים לעסקים חיסכון כספי מיטבי ויכולות המותאמות לצרכים של העסק היום ומחר.
 
השאלות המקדימות לכל מנהל ובעל עסק לעידן הקורונה ואף אחריו, בתחום העבודה מהבית\העבודה ההיברידית:

• האם המנהל\עובד, שעובד מרחוק, אמור להיות מחובר למרכזיה העסקית הרגילה של העסק?
• האם המנהל\עובד, שעובד מרחוק, אמור להשתמש בטלפוני השולחן, שיש לו במשרד, גם בבית?
• האם המנהל\העובד, שעובד מרחוק, אמור להשתמש בסמארטפון הפרטי שלו גם לצרכי העבודה?
• האם המנהל\עובד, שעובד מרחוק, יכול להשתמש בכלים החברתיים החדשים לעבודה ותקשורת מרחוק, דוגמת זום - Zoom ומתחרותיה?
• האם שירות הלקוחות, השיווק, המכירות והתמיכה הטכנית של העסק, יכולים להינתן מרחוק - מהבית של העובד?
• איך מספקים הגנה ושמירה על כל כללי הרגולציות (והרישיון, במקרה ומדובר בעסק טעון רישוי), במקרה שבו המנהל\העובד מבצע את עבודתו מרחוק מביתו?
• האם המערכות הקיימות של העסק מאפשרות חיבור של המנהל\העובד, שעובד מרחוק בביתו?

 
המענה לכל השאלות הללו יוביל כל מנהל ובעל עסק למסקנה הברורה, שמה שהספקים הוותיקים מכרו לו עד היום - ממש לא רלוונטי לעידן הקורונה ואף אחריו. פתרונות העולם הישן של טרום עידן הענן, דוגמת VPS, אינם רלוונטיים לצרכים של היום ומחר.
 
העבודה היא מה שעושים ולא היכן נמצאים. ארגונים ועסקים שינו עקב הקורונה את תפיסתם באשר למקום, שבו הצוותים שלהם ישתפו פעולה ויהיו פרודוקטיביים, ולכן הם יצטרכו לשנות את הלך המחשבה שלהם וליצור תרבות דיגיטלית המקדמת את חוויית העובדים והמנהלים והיכולת לספק להם נוחות עבודה מכל מקום, גם מהבית. זה אפשרי רק בשירותי ענן מסוג Multi-Cloud.
 
מה נדרש מפתרונות ענן Multi-Cloud?
קודם לכל, הפתרון חייב לענות על הצרכים של העסק. בלי ניתוח צרכים ובחינת חלופות, עם מבט לפחות ל-5 שנים קדימה, אין לבחור שום פתרון, רק בגלל שהוא זול יותר, או אף חינמי, או חצי חינמי.
 
כ"כ, פתרונות אבטחת ה-Multi-Cloud חייבים להיות אינטגרטיביים, ששומרים על רמת אבטחה קבועה של יישומים ועומסי עבודה, בין אם מדובר בסביבות פיזיות, וירטואליות וענן וניתנים לניהול בצורה מרכזית בענן פרטי, ציבורי, היברידי או באתר המקומי.
 
עסקים, שמעוניינים לשמור על גמישות ולהפחית את עלויות התפעול, ימצאו יתרונות רבים בהעברת עומסי עבודה ויישומים לסביבות ענן, בבניית יישומי ענן מקומיים ושימוש ביישומי SaaS (ר"ת: Software as a Service). זו שיטת המכירה המקובלת של שירותים בעידן הטרנספורמציה הדיגיטלית. השיטה של התשלום על יישומי ה-SaaS פשוטה: אתה משלם רק עבור מה שאתה משתמש.
 
יחד עם זאת, המעבר ל-Multi-Cloud מעלה חששות אבטחה, שעלולות לבטל את היתרונות, אם אלו לא תזכינה להתייחסות הולמת.
 
כמה עצות בתחום ההגנה בעולם ה-Multi-Cloud:
כדי להגן על המערכות, שעוברות טרנספורמציה דיגיטלית ל-Multi-Cloud, יש צורך בכמה פתרונות אבטחה מקיפים, שעונים על הדרישות הבסיסיות הבאות:
 
1. נראות ובקרה: עסקים זקוקים לפתרון מאוחד כדי לקבל נראות עמוקה, להגדיר מדיניות אבטחה קבועה לאורך כל תשתית הענן ולנהל סיכונים בצורה יעילה. יש צורך למנף את ניהול ה-API של הענן הציבורי, כדי לפקח על הפעילות והקונפיגורציה של משאבי ענן מרובים וכדי להיפטר משטחים מתים בשטח התקיפה המתרחב.
 
יש לבצע הערכה מתמשכת של קונפיגורציות באזורים שונים ובעננים ציבוריים, עם ניתוח באופן דינמי של הפעילות בתשתית הענן הציבורי, כדי לזהות פעילויות בעלות פוטנציאל זדוני. חובה לקבל נראות של כל שטח התקיפה האפשרי בתשתיות ה-Multi-Cloud.
 
2. אבטחת יישומים: בניית יישומים רבים מבוססי ענן, שנועדו לספק גישה ישירה לרשת או לשמש כיישומי Backend עבור מגוון יישומי מובייל ועסקים, מגבירה את סיכוני האבטחה והאיומים בעסק. לכן, יש צורך בבקרות מתקדמות לאבטחת שכבת היישום. כך, שהלקוחות יוכלו לבחור פלטפורמות ענן בהתבסס על סדר העדיפויות של העסק ולא לפי הגבלות אבטחה.
 
חייבים לאבטח את ה-API של ה-Web ויישומי Front-end ב-Web, כדי להתגונן מפני איומים ידועים ולא ידועים. מדובר בפתרון פשוט לשימוש, שמספק דיוק גבוה המונע ע"י יכולות למידת מכונה מובנות (Machine Learning).
 
בנוסף, יש צורך בממשקים הניזונים ממודיעין אבטחה, כדי לאכוף בקביעות את מדיניות האבטחה ולספק נראות מוגברת לכל המשמשים בכל האפליקציות.
 
3. חיבוריות מאובטחת: בעוד ארגונים ועסקים פורסים מערך של תשתיות ענן ועוברים ל-Multi-Cloud, חיבוריות מאובטחת לאורך סביבות אלו היא קריטית כדי להגן על מידע רגיש ותקשורת חסויה.
 
הפתרון חייב לתמוך גם בחיבורים עם מידע גדול יותר הדורשים היקף רחב של חיבורי VPN (ר"ת: Virtual Private Network) לתעבורה של ג'יגה ביטים רבים לשנייה. פתרונות חיבור של SD-WAN מאוד מומלצים כאן.
 
ניתן להאיץ את הביצועים בעננים פרטיים וציבוריים, מה שמאפשר ללקוחות להעביר בביטחון יישומים בעלי ביצועים גבוהים לענן, בגישת העננים המרובים.
 
4. הגנה על רכיבי מתח נמוך ו-IoT (ר"ת: Internet of Things).
יש לספק נראות ובקרה של רכיבי IoT (סנסורים, מצלמות אבטחה, שערים, מדפסות, וכל רכיב המחובר לרשת של העסק), תגובה אוטומטית לאיומים ובקרת גישה בדירוג הנדרש בסביבות מרובות ספקים. זה כולל חלוקת רשת ותגובות אוטומטיות לאיומי אבטחה בסביבת IoT (ובמיוחד הכוונה לסנסורים ומוצרי קצה חכמים, לרבות לבית חכם, עסק חכם ועיר חכמה). 
 
פתרון לבקרת גישת הרשת חייב להתחשב בהימצאם של רכיבי מתח נמוך ו-IoT ברשת, כדי להקטין את סיכוני האבטחה הקשורים לרכיבים לא מאובטחים מסוג זה בעלי גישה לרשת, באמצעות הענקת שקיפות מלאה לעסקים בכל הנוגע לנקודות קצה, משתמשים, התקנים מהימנים ולא מהימנים ויישומים.
 
ברגע שקיימת שקיפות מלאה של הרשת, מערכת האבטחה מבססת בקרים דינמיים המוודאים, שכל ההתקנים, בין אם הם חוטיים או אלחוטיים, מורשים או לא מורשים, כפופים למדיניות המונחה על פי ההקשר, שמגדירה את הזמן ואת סוגי המשתמשים וההתקנים בעלי הגישה. הדבר מבטיח, שרק האנשים ורכיבי ה-IoT המתאימים יוכלו להתחבר ולגשת ליישומים, לתשתיות ולנכסים המתאימים.
 
כ"כ, מערכת כזו יכולה לאכוף מדיניות עסק לגבי עדכון התקנים וגרסאות קושחה והיא מכילה יכולות ניהול אוטומטיות רשתיות עוצמתיות, לצורך אספקת תגובות אוטומטיות לאיומים מזוהים ויכולת לבצע בלימת איומים בשניות, בעוד שתהליך ידני עלול לקחת ימים או שבועות.
 
הנפח העצום של רכיבי ה-IoT ובכלל זה חיישני IoT, התקנים תאגידיים ו-BYOD (ר"ת: Bring Your Own Device) - שמחפש גישת רשת חוטית ואלחוטית (דוגמת WiFi), מגדיל את שטח התקיפה בצורה מעריכית (אקספוננציאלית) ומגביר את עלויות הקצאת המשאבים הפנימיים, הניהול והדרישה לעמידה בתקנות רגולציה.
 
לאן מתפתח תחום שירותי הענן העסקיים גם בישראל?
קרוב ל-90% מכל ההתקנות החדשות של תשתיות תקשורת וטלפוניה בעסקים בארה"ב וברוב מדינות העולם המערבי וגם בישראל הן בענן (ענן פרטי, ציבורי או היברידי, כשבשנה האחרונה עולה, כאמור, חשיבותו ותפוצתו של שירות הענן ההיברידי בגישת ה-Multi-Cloud - "עננים מרובים").
 
פתרונות התקשורת לעסקים אמורים להיות מותאמים כבר היום לעידן הענן. המשמעות: סיבים אופטיים בכל מקום, גם בתוך העסק וגם בחיבור של העסק לרשת האינטרנט המובילה לענן, או לרשת הפרטית המובילה לשירותי הענן.
 
מהם היתרונות של פתרון שירותי מחשוב ותקשורת בענן (Multi-Cloud)?
היתרונות המרכזיים:

• יכולת השתלבות קלה בתוך ארכיטקטורת רשת קיימת בארגון.
• רמת שרידות וגיבוי גבוהה ביותר.
• מגוון רחב של יישומי טלפוניה, מתח נמוך ומחשוב מתקדמים. הפתרון הוא בשיטת "הכל כלול", כולל הקלטות, שיחות ועידה, דואר קולי, מוקד שירות, חיבור ל-WiFi, חיבור עולם המובייל באופן שקוף, ניהול מרכזי בדפדפן, ועוד.
• סל פתרונות תקשורת, מתח נמוך ומחשוב מקצה לקצה.
• מחיר ידוע מראש (על הכל), בגישת ה-SaaS. אין הפתעות בעלויות.
• "המשרד הווירטואלי" - ביטול מגבלות גיאוגרפיות בניהול העסק ומתן שירות ללקוחותיו.
• תמיכה במספר רב של שיחות VoIP בו זמנית, ללא כל הגבלה באופן מעשי.
• תמיכה בפרוטוקולים, שיאפשרו אבטחת איכות שירות ואבטחת מידע על גבי הרשת.
• הפעלת מערכת שליטה ובקרה מבוססת Web - המערכת מאפשרת גישה לכלל המרכיבים באמצעות Web (ממשק GUI) כדי לבצע גיבוי ואחזור של מידע השמור במערכת, בדיקת התראות של המערכת, עדכון גרסאות תוכנה, שינויים ותוספות במערכת וכן לאפשר בדיקת ביצועים לשיחות המתקיימות.
• אפשרות שליטה גם על מכשירי הטלפון המותקנים בסניפים השונים. אפשרות חיבור שקוף של סמארטפונים למערכת וכן מכשירי קצה מתקדמים מכל סוג ומעל לכל רשת תקשורת.
• תמיכה מלאה בפרוטוקול התקני לעולם התקשורת בענן: SIP.
• יכולת שילוב קלה של השירותים המבוקשים ביותר בשוק הישראלי דוגמת אופיס 365 בענן. אחריו: שירותי סייבר (בענן).
• אפשרות לפתוח שיחת וידאו ולנהל מספר שיחות, בשיחות ועידה, הכל בקליקים של עכבר, היישר מהדפדפן - WebRTC. כך, כל הערוצים של התקשורת נמצאים תחת מעטפת אחת: שיחות, וידיאו, צ'ט, העברת קבצים, שיתוף קבצים, שיחות ועידה, עבודה קבוצתית, רשתות חברתיות ועוד. הכל נמצא במערכת אחת, תחת דפדפן אחד. כך, שיש פתרונות לכל סדר גדול של עסקים ולכל צורך.

שירותי ענן בישראל או בענן עולמי?
בעבר, זו הייתה השאלה אולי החשובה ביותר, שכל מי שעובר לענן היה צריך לענות עליה. במיוחד כששירותי ענן עולמיים היו זולים יותר, משירותי ענן בישראל.
 
אולם, ההתקדמות של היקף שירותי הענן בישראל הובילה לכך, שכל הספקיות העולמיות דוגמת: מיקרוסופט, אורקל, גוגל, אמזון וכיו"ב, הקימו, מקימות ותמשכנה להקים מתקני  Data Center ענקיים, לשירותי עננים מקומיים שלהם בישראל. כך שההתלבטות הזו בין בחירת ענן בישראל לבין ענן עולמי הסתיימה. בוחרים כיום רק ענן בישראל.
 
התחרות בשוק הזה מאוד גדולה: בישראל יש מעל ל-200 Data Centers בצמיחה של 35% בשנה, עם מחזור הכנסות צפוי של מעל ל-300 מיליארד ₪ ב-2022. יש כבר מעל ל-90 מתחרים שונים המתפעלים את ה-200 Data Centers הללו ברחבי המדינה, רובם ממש גדולים ומאוד מקצועיים, ברמת שירות מעולה. כך, שיש צורך בייעוץ מקצועי, כדי לתחר בין שפע המתחרים הקיימים, חלקם ישראלים וחלקם חברות עולמיות, שנכנסו לישראל, עם מתקני ענן מקומיים ענקיים המכוונים לשוק הישראלי.
 
במקביל, חוות השרתים הללו מחוברות למערכות סיבים בינלאומיות ומקומיות וקצב פריסת הסיבים גם בתוך ישראל וגם מחוצה לה גדל בקצב מטורף. לכן, מי שלא מתחבר בסיבים, פשוט נשאר מאחור ובכך הוא מאבד את היכולות העסקיות שלו.
 
איך להתחבר לענן?
מאוד חיוני המעבר ל-FTTx, כשה-x מסמל אחת מהאפשרויות של חיבורי סיבים אופטיים. למשל, החיבור עם סיב עד לתוך הבית או המשרד ייקרא FTTH כשה-Home בא במקום ה-x. חיבור עד לקרבת הבית או המשרד ייקרא FTTC כשה-Curve - פינת הרחוב, מחליף את ה-.x וכך הלאה. יש מגוון אפשרויות להבאת הסיב עד ליד או לתוך הבית והמשרד\העסק. הגישה המומלצת היא להביא את הסיב לתוך הבית\המשרד ולכן מומלץ לבחור בספק המספק FTTH.
 
רוחבי הפס הנדרשים כיום הם מינימום 1 גיגה ורצוי ללכת על ציוד קצה וחיבורים התומכים ב-10 גיגה. בזק מספקת כיום חיבור של 2.5 גיגה ופרטנר 3 גיגה. כך, שמומלץ לבחור בחיבור ברוחב הפס המכסימלי האפשרי, במחירים הזולים הקיימים כיום בשוק עקב התחרות.
 
תצורת החיבור המומלצת היא בנתב המחובר מצד אחד לסיב ב-10 גיגה ומספק חיבורים של WiFi לכל מכשיר קצה הקיים בבית או במשרד\בעסק, ברוחב פס מינימלי של 100 מגה ומעלה, לכל מכשיר קצה.
 
החידוש המרכזי בשנה החולפת הוא הכניסה של "המרוץ" של הסיב עד הבית (FTTH) ועד העסק, מה שיאפשר חיבורי סיבים למשרדים ולעסקים בכל מקום ויספק יכולת מורחבת ל"עבודה מרחוק" ו"עבודה היברידית" ברוחבי פס מתאימים בחיבור לחוות השרתים, בה נמצאים משאבי המחשוב והטלפוניה של העסק - בענן.
 
מהם השירותים הנוספים המוצעים בענן כחלק משירותי ענן לעסקים?
המגמה החדשה בעולם ה-ICT כוללת את היתרונות הטמונים בה: מעבר של יותר ויותר עבודה למתכונת של "שירותים מנוהלים". בדרך זו, הארגון\העסק יכול לקבל יותר חדשנות וה-IT יכול להתמקד בליבה העסקית של הארגון ולא בתחזוקה.
 
תפיסת עולם השירותים בענן משחררת את המנמ"ר והנהלת הארגון מהעיסוק בכאב הראש, שנקרא בנייה ותחזוקת התשתיות, כי מישהו אחר עושה את העבודה במקומו. כך, המנמ"ר יכול לממש את ייעודו החשוב: להתמקד בפיתוח אפליקציות עסקיות ולייצר חדשנות טכנולוגית ועסקית.
 
אחד היתרונות המשמעותיים של שירותי מחשוב ותקשורת בענן הוא ביכולת להעניק מגוון שירותים סביב ה-Data Center של ספק הענן: הגנה מפני מתקפות מניעת שירות מבוזרת (DDoS), אבטחה רשתית, איזון עומסים רשתי, ניהול פורטל עסקי, מגוון שירותים מנוהלים, ביניהם: Contact Center כשירות, IP Telephony כשירות, שרתים וירטואליים, פתרונות DR והמשכיות עסקית בענן, פתרונות שירותי גיבוי בענן מנוהלים, פתרונות למשרד מנוהל בענן, WiFi כשירות, SDN (ר"ת: רישות מוגדר תוכנה), מרכז לבקרה וניטור סייבר (SOC) ללקוחות עסקיים בארץ ובחו"ל ועוד.
 
עולם השירותים המנוהלים מוריד מאנשי ה-ICT בעסקים את התקורות ומוביל אותם קדימה, כי כל שכבת הניהול בענן מבוצעת במודל של תשלום לפי צריכה, עם מעטפת של אבטחת מידע במתכונת של פתרון מקצה לקצה.
 
ניתן לקבל הערכה על סדרי הגדול של מחירי אירוח שרתים ב-Data Centers בארץ או בעולם ע"י שימוש בחברות אינטגרציה, שמספקות מחשבון להזמנת שירותי אירוח, בהתנסות ראשונית בחינם לתקופה קצובה, כדי להתרשם ולבחור בספק המתאים ובמיקום המתאים של חוות השרתים. המחירים מתחילים ב-4 דולרים לחודש לשרת בודד.
 
בכל מקרה, מומלץ לבחור בספק תקשורת ואינטגרטור מתמחה, עם גב יציב ויכולות מתקדמות דוגמת: בזק, סלקום, פרטנר, הוט, טריפל-סי, בינת, MedOne, וכיו"ב וכמובן ספקי הענן הגדולים: מיקרוסופט, גוגל, אמזון, אורקל ועוד.
 
גיבוי בענן:
עסק, שיש לו מערכות מקומיות (On Premise), חשוף למפגעים, שיכולים לשתק לו את היכולת לספק שירותים, לתפקד ולעמוד בקשר עם הלקוחות וכל שרשרת הערך של העסק ובכלל זה במקרים הבאים:

• נפילת חשמל ממושכת, שבה גם האל-פסק לא עוזר, ואפילו גנרטור מקומי לא תמיד יכול לעזור.
• שיטפון והצפה ופגעי מזג אוויר אחרים כולל חסימות עקב שלגים.
• שריפה.
• רעידת אדמה.
• התמוטטת בניין (היו מקרים כאלה גם בישראל) וכשלי המבנה, שבו מצוי העסק.
• התקפת טרור וכל סוגי הפיגועים.
• פגיעה ונדלית מכל סוג כולל מעבריינים.
• גרימת חבלה מבפנים (למשל ע"י עובד ממורמר או ע"י עסק מתחרה, ש"משתיל" עובד בעסק).

עסק, שמפעיל את שירותיו מהענן, במיוחד בשירותי Multi-Cloud, יכול להמשיך ולתפקד. שירותי הגיבוי בענן הם המוצר הקל ביותר לתפעול בענן, עבור כל עסק. כך, המנהלים והעובדים יכולים לעבוד, למשל, מהבית או מכל מקום אחר וכל שירותי הענן ממשיכים לפעול כמעט בכל מצב. רוב ספקי ענן מכינים את עצמם מפני כל פגע ויש גם בארץ ספקי ענן רבים, שהענן שלהם נמצא במתקן תת-קרקעי המוגן גם מפני התקפה אטומית או כימית. הגנות כאלו אין לעסק קטן, בינוני או אף גדול.
 
יש לזכור, שגם כשעוברים לשירותי ענן, הצורך לבצע גיבויים נספים לצרכי שרידות מרבית קיים. ולכן ניתן לבחור באחד מענני ה-Multi-Cloud לשימוש לצרכי גיבוי נוסף (וכפול) לכל הגיבויים האחרים.
 
איך עוברים לשירותי התקשורת לעסקים בענן, לרבות מרכזיה בענן?
התשתיות הוותיקות בעסקים בישראל, ברוב המקרים, מבוססות על טכנולוגיות אנלוגיות וטכנולוגיות ISDN המכונות בישראל בשם PRI, או טכנולוגיות נל"ן ישנות אחרות (דוגמת SDH). גם חיבורי IP-PRI הם למעשה אמולציות של ISDN, ולא Pure IP קצה לקצה. כדי לקבל את כל היתרונות של עולם ה-IP והיכולות הקיימות בשירותי הענן, יש צורך, שמערכות ה-IP תהיינה Pure IP "קצה לקצה".
 
המגמה היום היא, שהכול דיגיטלי, והגבולות הטכנולוגיים בין ה-LAN וה-WAN מיטשטשים. לכן, ספקי התקשורת המובילים בכל העולם מתקדמים ועוברים לטכנולוגיות וירטואליות, שנקראות בשם SD-WAN, שמשמעותן: מהענן הנמצא ב-Data Center אי שם בעולם ועד לפורט המחשב או הטלפוניה בתוך העסק בכל פינה של העסק, הכל אותו דבר, עם אותם פרוטוקולים, יכולות והגנות, "קצה לקצה".
 
אם עוברים לאתרנט קצה לקצה, ניתן לשלב ממש הכל "קצה לקצה" בתשתית אחודה כולל: תשתיות המחשוב, הטלפוניה, הווידיאו (למשל ממצלמות אבטחה), ה-WiFi, מערכות "עסק חכם", מערכות חיבור לסלולר, שירותי אינטרנט, IoT, מתח נמוך, אבטחת סייבר ועוד.
 
הלקוח העסקי אמור להחליט, בשלב ראשון של חיבור לענן, האם הוא יבצע את חיבור רשת תקשורת הנתונים שלו (כולל אינטרנט לעסקים וטלפוני מסוג IPT) ברשת קווית, או ברשת סלולרית (או בשתיהן גם יחד, לצרכי גיבוי הדדי ושרידות התקשורת).
 
לכן, יש חשיבות לבחירה נכונה של קווי תקשורת מחשבים, בין ישירות מהחברות (חברות התקשורת הגדולות), או מאינטגרטורים המספקים פתרונות משלהם. יש כיום תחרות עזה בין עשרות מפעילי שירותי ענן ועשרות אינטגרטורים.
 
סה"כ יש כבר בישראל כמות עצומה של מתקני ענן ציבוריים והיברידיים, גם מגוון עצום של פתרונות לכל צורך. כך, שמדובר בשוק מאוד תחרותי הצומח במהירות. אין שום סיבה מדוע עסקים מכל סוג לא יצטרפו למהפכה הזו.
 
כך, הלקוח של שירותי המחשוב, התקשורת והטלפוניה של העולם החדש מאחד מהאינטגרטורים הגדולים (וגם הלא גדולים) הקיימים בשוק הישראלי והעולמי, מקבל שירות מלא -  End-to-End Solutionמאינטגרטור אחד ומתוך מתקני שירותי ענן הנמצאים בישראל (או בעולם), שעונים על כל הרגולציות הישראליות המחמירות ביותר בתחומי התקשורת, השרידות והגנת הסייבר.
 
ממה יש להיזהר כשמחליטים על מהלכי מעבר לענן - Multi-Cloud?
כאמור לעיל, גם אחרי שנשכח את "מגפת הקורונה", עובדים, מנהלים, שותפים, ספקים וכל שרשרת הערך של כל ארגון ועסק, ימשיכו להשתמש בכלים של "עבודה מרחוק". זאת, כי זה קל, יעיל, זול, זמין וחסכוני יותר מכל שיטת עבודה אחרת.
 
לכן, בעלי עסקים ומנהלים, שרואים גם כעת מבצעים מפתים כביכול, דוגמה קטנה אחת מני רבים: מבצעים של מכירת שירותי סנטרקס: IP-Centrex (או שרתי VPS), חייבים לזכור - זה לא הפתרון עבורם. למשל, הצורך של הקלטת שיחות מקבל כבר היום מענה מצוין בשירותי הענן, ולכן שירותי סנטרקס (שכאמור, אינם שירותי ענן, בניגוד להטעיה, שאנשי מכירות מבצעים על לקוחות, שלא מבינים בנושא), אינם מתאימים לצרכים של היום ומחר. כאמור, יש להיזהר ממי שמעוניין למכור לעסק פתרונות של האתמול, שאינם מתאימים יותר לעידן של היום ומחר.
 
נקודה חשובה נוספת היא הגנת הסייבר. זו נקודת תורפה של עסקים רבים מדי בישראל. חובה לקבל ייעוץ ולהקים מערך הגנה עצמאי של עסק, מפני כל הסכנות של עולם הסייבר. אפשרי שזה ייעשה וייושם בסיוע ספק התקשורת, בתנאי, שאותו ספק קיבל את כל ההסמכות הנדרשות המתאימות מ"מערך הסייבר הלאומי".
 
מערך ההגנה העצמאי של העסק יוקם אחרי ניתוח הסיכונים של העסק, וקביעת ממונה על הגנת העסק מפני התקפות סייבר, מבין העובדים או המנהלים המצויים בעסק. אם אין עובד או מנהל בעסק, שיכול לעסוק בנושא, ניתן לרכוש את השירות הזה ב"מיקור חוץ", מספק מורשה ומאושר ע"י "מערך הסייבר הלאומי".
 
יש להפריד הפרדה מוחלטת של המידע הרגיש הנמצא בעסק (יש לקבוע מראש, בניתוח הסיכונים, מה המידע הרגיש של העסק. לדוגמה: כרטיסי אשראי, סיסמאות, נתוני עובדים, נתוני לקוחות, רשומות רפואיות, הקלטות של שיחות רגישות, וכיו"ב) ומידע זה יישמר וייאגר במקום מאובטח ומוגן, עם גישה מוגבלת ומפוקחת, בנפרד משאר המידע הארגוני. אם המידע נשמר מחוץ לכתלי העסק - בענן, יש לשמור אותו בענן נפרד, או בגישה נפרדת, במערכת מוגנת אצל אותו ספק ענן.
 
מתקפת סייבר היא אירוע הרסני, שכמעט ובלתי אפשרי להתאושש ממנו אם לא נערכים נכון. תשלום הכופר אינו מועיל או משנה דבר (אם זו התקפת כופרה) ולכן צריך להבין, שמדובר באירוע קשה במיוחד, שיצריך זמן ומשאבים כדי לחזור לאיזו שהיא שגרת עבודה.
 
לכן חשוב, שעסקים/ארגונים יערכו מבעוד מועד למתקפות סייבר. זאת, ע"י ביצוע מיפוי של המידע הרגיש ומתן גישה רק למי שנדרש, עדכון סדיר של כל רכיבי התוכנה מכל סוג (גם למצלמות יש תוכנה), הטמעת מוצרי אבטחה לניטור, חסימה ומניעת גישה למידע ותשתיות, העלאת מודעות בתחום אבטחת המידע בקרב העובדים והמנהלים בעסק/ארגון, בדיקת המוכנות בתחום הסייבר של כל שרשרת האספקה והשותפים של העסק, גיבוי עדכני של כל המידע הקיים בעסק, הכנת תוכנית מגירה להתמודדות עם אירוע סייבר, ביצוע תרגולים לפחות אחת לשנה, ביצוע תחקורים ויישם הלקוחים הנלמדים מהתחקורים הללו, עדכנון מתמיד של הנהלים והדרכת העובדים והמנהלים בכל עדכון.


 
אילו עוד יתרונות יש לשירותי מחשוב ותקשורת עסקית בענן?
עסק, שמכין עצמו לעתיד, חייב לתמוך כיום בלפחות 6 מערכות לניהול האינטראקציות עם הלקוחות והשותפים שלו במקביל, תוך שמירה על הרצף הטיפולי ולכך יש להוסיף גישה לכ-2-3 מערכות של רשתות חברתיות.
 
כך, שעסק נדרש להתמודד עם כ-10 מערכות מחשוב בענן ומעלה, כדי לענות על כל הצרכים שלו. לכן, כדי לבזר סיכונים ולהפריד בין המערכות (למשל בין מערכת הכספים למערכת הרשת החברתית בין העובדים, המנהלים ושרשרת האספקה של העסק), יש לחברת את המערכות השונות לעננים שונים – Multi-Cloud, שלכל ענן יש את יכולות ההגנה והשרידות שלו, בנפרד מהעננים האחרים.
 
רק פתרון מחשוב, תקשורת וטלפוניה בענן, מאפשר לעסק לעבוד עם מערכת אחת מתקדמת ואחודה, לניהול כל הערוצים הדיגיטליים ובו-בזמן מקל על הלקוחות ליצור קשר עם שירות הלקוחות בכל זמן ומכל מקום.
 
בעידן הערוצים הדיגיטליים והרשתות החברתיות, אנשים רוצים לדבר עם עסקים וחברות באותה הדרך שהם מדברים עם משפחה וחברים. לכן, צריך לאפשר ללקוחות לפנות לארגונים ולעסקים בערוץ המועדף להם, ברשת התקשורת המועדפת אליהם (ולא לכפות עליהם חיוג טלפוני רגיל בשיטה הישנה) ולספק להם "מסע לקוח אחיד" ונוח, על פי עקרונות גישת ה-OmniChannel (תקשורת רב ערוצית).
 
בשנתיים האחרונות ראינו התפתחות די מהירה בטכנולוגיות ובשיטת התפעול של מוקדי שירות הלקוחות, בעולם כמו גם בישראל. שנת 2020 - שנת הקורונה, הייתה "שנת מפנה דרמטית" (לפחות במדינות המערב וגם בישראל), בכל הקשור למוקדי שירות לקוחות. הסיבה ברורה: הלקוחות פונים למוקדי השירות כמעט רק מהסמארטפונים. לכן, הם מבקשים רמת שירות המתאימה לסמארטפונים. הלקוחות משתמשים ברשתות חברתיות ומצפים לקבל שירות גם ברשתות חברתיות.
 
כיום, גם עסק קטן יכול ליהנות מפתרונות תקשורת מתקדמים דוגמת תקשורת בענן, שבעבר היו נחלתם של עסקים גדולים בלבד, שהשקיעו מעל 10,000$ לעמדת עבודה, בנוסף להשקעות ב-IVR, הכשרת מוקדנים, מערכות שליטה וניהול, עלויות תחזוקה, רישיונות על כל דבר שיש במערכת ועוד.
 
טיפ בנושא שירותי מחשוב לעסקים:
למי שמהסס להיכנס לעולם "תקשורת אחודה ועבודה קבוצתית" בשירותי ענן, מומלץ להתחיל "בקטן". דהיינו: לבחור, למשל, מרכזיה של סניף יחסית קטן ולהעביר את השירות של הטלפוניה שיש בה לענן, כולל במכשירי הסלולר של העובדים והמנהלים. בחירה בפתרון הנכון דורשת ייעוץ מהמומחים לנושא.
 
צריך להתחיל בקטן, להתנסות וללמוד איך זה עובד, להפיק לקחים ולהשתפר, עם מבט רחב ומפוקח על המעבר המלא לענן, לאורך ציר זמן של שנה עד שנתיים. זה הכיוון. הטיפ החשוב ביותר כאן הוא: חובה להתנסות בשירותים של ספק שירותי מחשוב ותקשורת מכל הסוגים ובענן, גם אם זה נעשה בקנה מידה מצומצם.
 
ההתנסות בקנה מידה קטן בענן, תוכל להוסיף מידע לתהליך קבלת ההחלטות של העסק.
 
שורה תחתונה בתחום בחירת ספק שירותי בענן:  
בבחירת ספק שירותי מחשוב, תקשורת וטלפונית IP לעסק בענן, יש להשקיע מחשבה ולקבל החלטות רק לאחר הבנת הצרכים של בעל העסק. יש לקבל החלטה אם מעוניינים במערכת המופעלת ב"ענן מרובה" (Multi-Cloud - התצורה המומלצת כיום), או בתצורה אחרת המתאימה לצרכי העסק, מנהליו ועובדיו.

מאת: מיכאל פנחס, מהנדס תקשורת, דצמבר 2021.