רשת חברתית בטוחה לתלמידי בי"ס יסודי – האם זה בכלל אפשרי?
מאת:
אבי וייס, 23.12.13, 21:20
בלעדי: רשת "ניפגש" היא סטארט-אפ מצליח בתחילת דרכו, שנכנס לבתי הספר באישור משרד החינוך, כדי לבנות 2 רשתות חברתיות מקבילות לתלמידים: רשת למידה ורשת חברתית (במקום פייסבוק).
"לאחר כל כך הרבה חודשים, שאנו באוויר, אין לנו עדיין מתחרה של ממש. הרשת הוטמעה כבר בעשרות בתי ספר ברחבי הארץ ומשתמשים בה יותר מ-30,000 גולשים", מתאר
איתי עשת, יזם ומנכ"ל "
ניפגש". "אולי בגלל שמאוד קשה לבנות מערכת של רשתות חברתיות המשלבת את כל הגורמים. זה פרויקט מאוד קשה, גם מבחינת הרגולציה והדרישות הייחודיות של הילדים, ההורים והמורים. צריך לעבוד מאוד בעדינות כדי לתת מענה, שיספק את הצורך של כולם ללא קונפליקטים. אי אפשר לספק פתרון חלקי, כי אז חלק לא יהיו מרוצים ויינטשו".
קיימתי ראיון בלעדי עם
איתי עשת (בתמונה), כדי לשמוע על מימוש הרעיון של סביבה חברתית בטוחה גם למורים, גם לילדים וגם להורים ואיך נכנסים לתוך מערכת החינוך של ישראל עם רעיון מהפכני המגיע מיזם חיצוני.
שאלה: מהיכן צמח הרעיון של ניפגש?
איתי עשת: "לפני כשנתיים, הבת שלי ביקשה להירשם לפייסבוק. היא הייתה בכיתה ד' וזה נראה לי לא מתאים עבורה. הבת שלי טענה, שכל בני גילה כבר בפייסבוק ואז הבנתי, שיש לי כאן בעיה.
די ברור, שפייסבוק לא מתאים לגילאים הצעירים הללו. חיפשתי מה החלופות והגעתי למסקנה, שאין רשת חברתית בטוחה לגילאי בי"ס יסודי.
מצאתי, שיש סיבה למה אין רשת חברתית בטוחה לילדי בי"ס יסודי: יש בחוק הקיים סייג. צריך אישור מאומת של ההורים כדי ליצור רשת כזו. מכאן, הבנתי, שקודם כל צריך את ההורים כחלק מהרשת. אח"כ הבנתי, שבית הספר צריך גם הוא להיות חלק מהרשת.
מכאן, שניפגש עובדת ב-3 קודקודים:
א. התלמידים (תלמידי בי"ס יסודי).
ב. המורים והנהלת בית הספר.
ג. ההורים.
כך בניתי את הרשת, שתענה על הצרכים של כל 3 האוכלוסיות הללו".
שאלה: ממה מורכבת הרשת?
תשובה: "זו רשת הירארכית, שיש בה 2 מרחבים. המורים אחראים על המרחב הלימודי וההורים אחראיים על המרחב החברתי. דהיינו: 2 המרחבים ברשת הם מרחבים כייפים לתלמידים, שיש בהם אחריות שונה, בגלל האופי השונה שלהם: מרחב למידה ומרחב חברתי.
המטרה שלי: לתת לתלמידים מקום בו הם ירצו להיות ושיהיה שונה ממקומות אחרים באינטרנט. מצד המורים אני מספק להם מרחב בו הם יכולים להפעיל את התלמידים לדברים מעניינים, כך שניתן להפוך את סביבת בית הספר למקום מעניין ומרתק. עי"כ, בית הספר נפגש עם התלמידים בסביבה החברתית הטבעית שלהם ואין ניתוק של הסביבות, כמו שקיים כיום.
ברוב העולם אסור למורים להיות מעורבים בפייסבוק של התלמידים שלהם. אולם, כולם מבינים, שיש יתרון מאוד גדול להפעיל ילדים בסביבה בה הם נמצאים מבחינה חברתית. לכן, הפלטפורמה שלי מספקת את הצורך הזה.
המערכת מבוססת דפדפן עם ג'אווה סקריפט מקומי, כך שניתן לבצע את כל המטלות גם הלימודיות במסגרת הדפדפן. בניתי את כל המערכת בדוט.נט, כי רציתי, שתהיה לי היכולת לפתח מהר, כדי לתת מענה על צורך או הערה העולה במהלך הרצה הראשונית ובכל עת. את הפלטפורמה הצבתי בענן באמזון והיא נגישה לכל מי שמשתמש בה".
שאלה: איך נכנסת לבתי הספר היסודיים ואיך קיבלו אותך שם?
תשובה: "בתחילת הדרך הלכתי ממש בית ספר אחרי בית ספר. את היוזמה שלי בניתי ממש מאפס. הייתי חייב להכיר את השוק. נפגשתי עם מנהלים רבים, מורים, הורים וילדים רבים. בעזרתם ניסיתי לבנות מערכת, שתיתן להם את הפתרון הנכון. זו פעולה מאוד מורכבת, במיוחד כאשר בשלבים הראשונים הייתי לבד. היום אנו כבר צוות והמעמסה מתחלקת בצוות.
הצלחתי מיד בתחילת הדרך לרתום כמה בתי ספר ולהתחיל לתפעל את הפלטפורמה עוד כשהייתי ממש בתחילת הדרך. בשלב מסוים אימץ מחוז חיפה של משרד החינוך את הרעיון שלי. זה היה בהובלת ד"ר
עידית אבני. היא קבלה החלטה די אמיצה, שבמחוז שלה ייכנסו לעבודה ברשת חברתית והיא פתחה סדנה המלמדת את המורים איך ללמד ילדים באמצעות הרשת החברתית של ניפגש.
מהלך זה עזר לחשיפת הפתרון במערכת החינוך. להפתעתי, הנהלת משרד החינוך בירושלים תמכה במהלך ומשם הדרך הייתה פחות או יותר סלולה. אני באתי עם פתרון שלא היה למשרד, פתרון לבעיה כואבת של משרד החינוך: הוא לא ידע איך להתמודד נכון עם הרשתות החברתיות.
אני חייב לציין, שבמשרד החינוך של היום יש מהפכה. היא מגיעה גם מכיוון השימוש בטאבלטים, שמנגישים את הטכנולוגיה בבתי הספר וגם משינוי המדיניות. היום משרד החינוך דוגל ב-
BYOD. הוא אומר לילדים: תביאו את המכשירים הניידים מהבית.
העיקר במהפכה הזו: תוצרי החינוך הופכים לאפליקציות. אפליקציה היא פיצ'ר במערכת החינוך. יש כיום הצפה של יזמות בעולם החינוכי ולדברי
יעקב הכט, שעומד בראש ארגון 'ערי חינוך', מדובר על 'צונאמי' של ממש בעולם החינוך.
כל ההצפה הזו של יזמות חינוכית דורשת ממשרד החינוך להתמודד עם זה ולהוביל את המהלכים, כדי שזו תהיה מהפכה אמתית. אני הגעתי בתזמון המתאים למהפכה ולכן קיבלתי אישור רשמי ממשרד החינוך להיכנס למערכת החינוכית. זאת, אחרי תהליך בירוקרטי ארוך וחשוב מבחינתם.
אני באתי עם פלטפורמה, שאין בה תוכן. לכן, היה למשרד החינוך יותר קל לאשר, כי לא באתי להחליף את התוכן הקיים של משרד החינוך, רק לתת פלטפורמה, שבה הוא יכול להפעיל את התוכן, אבל בצורה יותר חכמה ויעילה".
שאלה: איך מקבלים זאת המשתמשים עצמם ברשת?
תשובה: "הילדים מאוד נהנים. הם מבלים שעות במערכת, בעיקר בקשר עם החברים שלהם. זה למעשה בשבילם פייסבוק בטוח וכייפי. ההורים שמחים, כי הם לא צריכים להתמודד מול הבעיות של הפייסבוק הפתוח ויש סביבה בטוחה לילדים שלהם. יש הורים המגבילים כבר את הילדים שלהם בזמן מחשב. לדעתי זה חשוב, כי ניתן לשלוט בזמן השימוש ברשת ניפגש, לעומת הרשתות האחרות הפתוחות כמו פייסבוק, שאין בה מגבלות בכלל.
מבחינת המורים, הם משתמשים במערכת כמענה ל-2 צרכים מרכזיים:
א. להכיר את הילדים בכיתה יותר טוב. בביה"ס הקיים יש מגבלה של מורה מול כ-40 ילדים וקשה להכיר לעומק כל אחד.
ב. לבצע תהליכי למידה. המורים מבצעים ומפעילים תהליכי למידה חדשניים ומגלים, שלילדים יש מוטיבציה יותר גדולה לבצע משימות כשהם ברשת.
מעבר לזה יש תהליכי למידה שיתופיים ביוזמת המורים. זה יכול להיות בין קבוצות באותה כיתה, בין כיתות ואפילו בין בתי ספר שונים. כעת אנו מפתחים את היכולת לבצע משימות בין בתי ספר במדינות שונות".
שאלה: לאן המערכת הזו מתפתחת?
תשובה: "אנחנו מתייחסים לישראל כנקודת מבחן עבורנו. לכן, בישראל כמעט הכל בחינם. הרשת החברתית על 2 רבדיה היא בחינם. בחו"ל, יהיה תשלום חודשי קטן, דמי מנוי חודשיים לכל ילד. אנו בשלבי פנייה לחו"ל ומגבשים ממש כעת את הדרך הנכונה לצאת לחו"ל. אנו גם מחפשים משקיעים, כי יציאה לחו"ל עולה הרבה כסף".
שאלה: איך נכנסים טכנית לרשת?
תשובה: "לפני שבית ספר מסוים נכנס להפעלת המערכת, הוא אמור לערב את ההורים בתהליך. הם חלק מהמערכת. בתהליך ההרשמה המנוהל ע"י בית הספר יש סרטי הכרות של המערכת ויש בו מערכת לחלוקת סיסמאות ע"י המערכת הבית ספרית. סיסמת הכניסה ניתנת לכל אחד לפי תפקידו: מורה הורה או תלמיד. לאור כל הלקחים, שלמדנו בחודשים הראשונים של תפעול המערכת, ראינו, שצריך לתת לכל בעל תפקיד סיסמה מתאימה כדי שייכנס למערכת ויוכל לבצע את מה שהוא רוצה לבצע".
שאלה: במה אתה משקיע את רוב זמנך?
תשובה: "אני כל הזמן לומד ונמצא בקשר עם המשתמשים ועם הבעיות והפתרונות, שצריך לספק להם. יש לי הרבה תכניות במגרה, כי בפלטפורמה של ניפגש אפשר לבצע דברים רבים. זאת, כי אני נוגע בקהלים מעורבים, קהלים בהיקף גדול וזה אתגר לתת מענה לכל כך הרבה אנשים. דווקא רוב הדרישות והבקשות לפיתוח מגיעות מהכיוון של המורים וההורים. מצד הילדים: הם מתלהבים מכל דבר חדש והדרישות שלהם די צנועות וקלות למימוש".
שאלה: מה החלום המקצועי שלך?
איתי עשת: "אני חולם שהמערכת שלנו תהיה בכל בתי הספר בעולם. אני מעוניין לעזור ולהדריך את כל ילדי בתי הספר היסודיים בעולם להשתמש נכון ברשת חברתית. אין כרגע דבר כזה בעולם, לא ברור לי למה.
אני לא אוכל להיות שלם עם עצמי אם תהיה נטישה של המערכת מצד מי מהמשתמשים בה. לכן, אני כל הזמן מחפש יכולות המתאימות לצרכים לאוכלוסיות השונות המשתמשות במערכת. זו מערכת הנמצאת בתחילת דרכה וכבר יש בה הצלחות והתלהבות וזה דוחף אותי קדימה".