רק קוד פתוח יכול לקדם חדשנות, להוריד מחירים ולמנוע "נעילת לקוחות" ב"גן נעול"
מאת: אבי וייס, 11.7.14, 07:40
 
האוונגליסט של רד האט חושף את התרגילים של VMware, גוגל, סיסקו ומיקרוסופט, כדי ללכוד את הלקוחות בפתרונות סגורים ולהיות תלויים בהם לעד. האם הקוד הפתוח ישתלט על כל תחום בעולם ה- ICT? כנראה שכן, אם שואלים את רד האט.
 
"VMware טובים בלקחת טכנולוגיות של אחרים, כל טכנולוגיה, להציב v לפני שם הטכנולוגיה הזו ולעשות מזה כסף", מתאר יאן ווילדרבור (Jan H Wilderboer), "אוונגליסט", Red Hat. "הפתרון של VMware הוא מסוג של v שזה: Vendor Lock-in. זו 'חתונה קתולית' לתוך המערכת שלהם. דהיינו: מי שבוחר בפתרון הזה נלכד אצלם בפנים לעולמים, בלי כל יכולת לצאת".
 
קיימתי ראיון בלעדי עם יאן ווילדרבור (בתמונה), כדי לשמוע על מימוש הרעיון של קוד פתוח לכל. "אוונגליסט" הוא תואר הניתן לאנשי מקצוע בכירים ביותר בחברות טכנולוגיות. יאן אחראי לקשרי לקוחות ברמה הגבוהה ביותר ולחיזוק מותג רד האט וה-Ecosystem של החברה. יאן מוביל ובהצלחה יוזמות של קוד פתוח בהנהלת האיחוד האירופאי (EU) ובפורומים בינלאומיים לקוד פתוח.
 
בישראל, מצוי מרכז הפיתוח הענק של רד האט ברעננה עם כ-120 עובדים, שמפתחים פתרונות בקוד פתוח והפרויקט המרכזי, שבו הם עוסקים, נקרא RHEV (ר"ת: Red Hat Enterprise Virtualization) ובנוסף הם מפתחים ב: SDN, OpenStack, Satellite. כיום, מחפשים ברד האט עובדים לתחומים של: Storage and Networking, to work on Cloud infrastructure.
 
שאלה: מה אתה עושה בישראל?
יאן ווילדרבור: "אני אוונגליסט של רד האט, שזה ג'וב די מטורף ברד האט. המשמעות המעשית ביותר של התפקיד: לעמוד מול כל מקבלי ההחלטות, החל מפוליטיקאים וכלה במנהלי חברות ועסקים, ולשכנע אותם בחשיבות הקוד הפתוח ולנתח לאן התחום הזה הולך. בנוסף, אני עוזר לחברות לקבל החלטות בכל התחומים, במיוחד כשמנהלים מתלבטים לאיזה כיוון להתפתח.
 
הפעם הגעתי לישראל לכנס CIO ו-CTO של חברות ועסקים מובילים כאן בישראל ואני מדבר איתם פנים אל פנים על היתרונות במעבר לקוד פתוח".
 
שאלה: מה המסר העיקרי שלך לכל הבכירים שאתה פוגש?
תשובה: "חופש הבחירה. אני אומר להם: 'תהיו יותר פתוחים'. המסר שלי הוא מאוד פשוט: שוק ה-ICT התקדם. הקוד הפתוח כבר מוביל. זה לא דבר, שיש צורך לשכנע בו מנהלים, כמו שהיה בעבר. הקוד הפתוח מוביל כיום את החדשנות בשוק. המערכות הקנייניות כבר לא מובילות את השוק ויכולת הלכידה שלהן של לקוחות נחלשה".  
 
שאלה: למה התרחש השינוי הזה?
תשובה: "כי המענה לצרכים נענה ע"י קהילה עצומה של מפתחים. הקשר עם קהילת הקוד הפתוח הוא הדבק המחבר את החדשנות הטכנולוגית המניעה אנשים רבים. אנשים רוצים היום פתרונות ולא מערכות סגורות. אנשים לא רוצים להיות תלויים בספק אחד. זה הסוד מאחורי הצלחת הקוד הפתוח.
 
בעיה נוספת, שהקוד הפתוח פותר: אנשים רוצים פתרונות חדשים וזולים. השקעות במערכות קנייניות הן מאוד יקרות ולא מאפשרות לארגונים ולעסקים להתקדם מהר ולהשיג במהירות הנחוצה ובתקציבים שפויים את המטרות שלהם".
 
שאלה: איך אתה מתייחס להצלחה של Node.JS?
תשובה: "זו התפתחות מעניינת, בעיקר בעולם הג'אווה. היתרון: אפשר לפתח באותו קוד גם בצד של ה-Client וגם בצד של ה-Server.
 
לכן, ההתפתחות הזו היא בדיוק בכיוון, שאני מדבר עליו. במקום קודים קנייניים לג'אווה, יש כאן הצלחה של קוד פתוח לג'אווה. זה ממש מצוין ומתאים לעולם העננים, לעולם ה-Big Data ולעולם המובייל וגם לעולמות הישנים. לכן, אנו משלבים את ה-Node.js במערכות שלנו. זה כלי נוסף בסט הכלים שלנו בקוד פתוח. הרי גם ב-Node.js צריך מערכת הפעלה מתחת. לכן, מבחינתנו זו התפתחות חיובית כי היא יושבת מצוין על המערכות שלנו.
 
אנו מציעים כיום ללקוחות שלנו את האפשרות להוסיף פתרונות Node.js מעל לפתרונות שלנו באופן ישיר. זה פועל מצוין על הלינוקס כמו גם על חלונות. אולם, 99% מהיישומים, שאנו רואים בשוק, הם מעל למערכות לינוקס ואנו הרי נמצאים שם, בעולם הלינוקס. ה-Node.js הוא יישום חיצוני וכמו כל טכנולוגיה חדשה הוא פותח אפשרויות יישום חדשות. זו הזדמנות פז למפתחים לפתח פתרונות המעלימים את ההבדלים, שהיו בעולם ה-IT בין השרת ללקוח".  
 
שאלה: מה ההתייחסות שלך למערכת הווירטואלית החדשה בשם Workspace של VMware?
תשובה: "מנקודת המבט שלי, אנו לא מצויים במשבצת של פתרונות למשתמשי הקצה. אנו מרוכזים בפתרונות לארגונים ומערכות ארגוניות. זה הכיוון שלנו.
 
אנו נמצאים בעולם הקוד הפתוח ולא קוראים לזה v. ה-v - Virtual  קיים בשוק שנים וזה לא קניין של מישהו. זה שמוסיפים את האות v לפני כל טכנולוגיה, זה לא הופך אותה לרכוש שלהם או להמצאה הבאה מהם.
 
נקודה שנייה חשובה: VMware נמצאת בשוק, שלא מתקדם. ארגונים לא צומחים בקצב, שהם מצפים. לכן, הם רוצים להוכיח צמיחה וזו הסיבה, שהם נכנסים לשווקים חדשים, שלא היו בהם בעבר, כאילו הם המציאו אותם ברגע כניסתם לתחומים הללו. ההתפתחות הזו לא מפחידה אותנו.
 
לכן, אני שואל את המנהלים: מה המניע שלכם כחברות לרכוש פתרונות כאלה של VMware? הם מציגים כאילו זה תחום חדש. אבל, אנו היינו בו בעבר. זה לא חדש בכלל. אני לא מתרשם מההצהרות שלהם וזה לא יפגע בביזנס שלנו".
 
שאלה: מהם התחומים בהם רד האט חזקה?
תשובה: "בעיקר פתרונות ארגוניים. פתרונות של 'משרד אחורי'. אנו מספקים לארגונים כל מה שהם זקוקים לו. אנו מביאים פתרון ארגוני המותאם ללקוחות ולכן השוק שלנו גדל. אנו מרוויחים כ-1.5 מיליארד דולרים מהשוק הארגוני. זה נמצא בגידול מתמיד ויציב. אנו 'בצמיחה אורגנית' עם כ-7,000 עובדים ברחבי העולם. ההתמקדות שלנו בפתרונות לארגונים היא הקו המוביל אותנו".
 
שאלה: במבט ארוך טווח לאן הולך הקוד הפתוח?
תשובה: "אני חושב, שזו שאלה קשה. הרי מי שמוביל את הקוד הפתוח זו קהילה עצומה של מפתחים. זה לא נושא, שאדם בודד מחליט עליו.
 
אם תסתכל על ארגוני IT, יש שם כבר הרבה יישומים של קוד פתוח. הקוד הפתוח ניצח בארגונים ולכן אנו הולכים לפתרונות בשכבות מקיפות, למשל לתווכה (Middleware). נכנסנו לתחומי הרשת בפתרונות SDN ולפתרונות של אחסון וירטואלי- SDS.
 
הפיתוח שלנו ב-SDN הוא חלק מכלל הפתרון בקוד פתוח, שאנו מספקים לארגונים. אנו עובדים כיום בכמה פרויקטים של יישום ה-SDN בארגונים ועובדים בתחום הזה בשת"פ עם כמה חברות מובילות דוגמת HP. אנו, כידוע, עובדים ב-Open Stack, ומסייעים להכניס את כל רכיבי הרשת תחת מערכת אחת, וירטואלית, בשליטה אחת.
 
ה-SDN החל בשוק לפני כמה שנים. בהתחלה סיסקו הובילה את התחום ואחריה נכנסה VMware המתנהגת כאילו היא המציאה את התחום. אולם, שניהם למדו, שזה לא עובד אם אתה נועל את הלקוחות בפתרון קנייני. בניגוד להם, אנו הולכים על פתרון פתוח ולא קנייני.
 
הדבר החשוב ביותר: לעבוד על בסיס סטנדרטים פתוחים. ללא הסכמה, שחשוב לספק פתרונות לארגונים על בסיס סטנדרטים פתוחים, פשוט 'נועלים את הלקוחות בתוך כלוב סגור'. לכן, אנו מובילים את ההתפתחות של סטנדרטים פתוחים ל-SDN, בארגון Open Daylight. יש חברים רבים בארגון הזה, גם כאלה הנועלים את הלקוחות שלהם.
 
אני מאמין בכיוון של יצירת סטנדרטים פתוחים ומאמין, שהארגון הזה יספק את הפתרון הסטנדרטי לשוק ה-SDN.
 
אנו גם מספקים פתרונות ב-NFV. כרגע יש פתרונות קנייניים ל-NFV אצל כמה ספקי תקשורת מכמה ספקים. אנו עובדים עם ספקי התקשורת הגדולים בעולם כדי לאפיין את הצרכים שלהם לתחום ה-NFV ולהוביל פתרון בסטנדרטים פתוחים. תהיה בעיה בשוק אם לא תהיה תאימות במבנה פתרונות ה-NFV בין ספקי התקשורת. זה ייצור 'מגדל בבל'. לכן, אנו עובדים כיום עם ETSI (ארגון התקינה לתקשורת) כדי לקדם תקן מוסכם.
 
ספקי התקשורת בעצמם מרגישים, שטוב יותר עבורם אם הם יעבדו בשת"פ ולא שכל אחד יבנה לו פתרונות NFV ו-SDN נפרדים. זה נגד האינטרס הבסיסי של ספקי התקשורת. לכן, אנו עובדים ביחד עם ספקי התקשורת כדי להגיע לאחידות לתקנים ולהסכמות".
 
שאלה: איך השוק הישראלי מגיב למסרים שאתה מציג?
תשובה: "אני רואה בישראל, שיש ארגונים רבים, בעיקר בממשלה, שהם עדיין 'רצים' לתוך הפתרונות הקנייניים, למשל לפתרונות של מיקרוסופט. הגישה שלי היא לשכנע אותם, שהם טועים ולהסביר להם את תפיסת הקוד הפתוח.
 
אני מנסה לשכנע את קובעי המדיניות, גם את המובילים באוניברסיטאות בישראל, שזה אינטרס שלהם לתמוך בקוד הפתוח. זה האינטרס שלהם לתמוך בבניית קהילות מפתחים בקוד הפתוח, קהילות שתפתחנה פתרונות, שהשוק המקומי זקוק להם.
 
מכאן, מצד אחד השוק הישראלי הוא שוק של חדשנות. יש כאן הרבה מאוד סטארטאפים והרבה יזמות. אבל, מצד שני יש כאן שמרנות רבה בארגונים לא מעטים. זה יוצא דופן, כי ארגונים דומים באירופה מזמן הבינו את חשיבות הקוד הפתוח.
 
בגלל שיש בישראל יזמות וחדשנות, רכשנו כאן חברת הזנק (Qumranet) ובנינו סביבה את מרכז המו"פ שלנו ברעננה. זה מרכז פיתוח גדול וחשוב בחברה, המפתח פתרונותKVM  ופתרונות נוספים, שמאוד חשובים לנו וללקוחות שלנו. יש כאן חדשנות ויזמות רבה המגיעה מהמפתחים הישראליים, שאנו מאוד מעריכים אותם.
 
המטרה המרכזית שלי היא לשדר לשוק את הבשורה שלנו. אנשים לא תופסים מה המשמעות של הילכדות אצל ספק אחד. אני מדגיש בעיקר את החשיבות של ההקפדה על סטנדרטיים עולמיים. גם בתחום האופיס (Office) יש סטנדרט עולמי. אבל מיקרוסופט לא מצייתת לו למרות שהשתתפה בפיתוחו, כדי ללכוד את הלקוחות.
 
אם הממשלות, לרבות ממשלת ישראל, תדבקנה בגישה של סטנדרטים עולמיים, הגישה הזו לא תוכל להתקיים. ב-EU ובכל מדינות אירופה החלו מזמן המהלכים של הציות לסטנדרטיים עולמיים ונעשו צעדים רבים כדי לכפות אותם על חברות דוגמת מיקרוסופט. התפקיד של הממשלות הוא לעבוד בסטנדרטים פתוחים. זה לטובת האזרחים והשוק. זה יספק יכולת בחירה ויכולת לקיים תחרות, בלי לתת למונופול אחד לשלוט בשוק בכוח.
 
אני מאמין, שעם הזמן ינצח הכיוון של Open Standards. אולם, בדרך אני צריך להוכיח לאלה המקבלים החלטות, שזה יותר טוב. זה בדיוק התפקיד שלי.
 
אי ההתאמה של מערכות לסטנדרטים היא טעות, שממשלות רבות עשו ומנהלים רבים טועים בה. המאבק בשוק הוא לא בין קוד פתוח לקוד סגור וקנייני. המאבק הוא האם הולכים ללכידה בידי ספקים, או שהולכים לסטנדרטים בינלאומיים פתוחים".
 
שאלה: האם זה לא מתסכל לנסות לשכנע שאתם צודקים?
תשובה: "ממש לא. זה אתגר שמצליח יפה. נתחי השוק שלנו הולכים וגדלים. בעבר היו לנו מאבקים בשוק, למשל עם נובל ועם מיקרוסופט. אבל הקוד הפתוח, שאנו מובילים, ניצח. לכן, אנו גדלים יפה משנה לשנה. זה קיים גם בהתקנות מקומיות בקהילות מקומיות, שרוצות פתרונות המתאימים לקהילות הללו. לכן אני משקיע את זמני גם כאן בישראל.
 
האג'נדה שלנו נקבעת ע"י המשתמשים וקהל המפתחים העובדים על הקוד הפתוח. הקהילה שלנו מטפלת בנושאים רבים. אבל אני מאמין, שתוך 5 שנים לא יהיה יותר ויכוח, שרוב ה-IT, אם לא כולו, יהיה מבוסס על קוד פתוח. ברור לי, שיהיו פתרונות נוספים, שאינם קוד פתוח בטווח הזמן של 5 שנים. אבל בטווח הזמן של 10 שנים יהיה הקוד הפתוח בכל מקום. אפילו Apple בנתה את ה iOS שלה על בסיס הלינוקס. מה שמחזק אותי זה, שאפל תומכת בסטנדרטים בינלאומיים פתוחים. זו דוגמה טובה, שהתמיכה בסטנדרטים פתוחים מובילה להצלחה. אפל מדגימה את זה יום יום.
 
ברור, שהאנדרואיד זה על קוד פתוח. אולם, גוגל עטפה את זה בהגנות וזה לא בדיוק קוד פתוח כי צריך לשלם לגוגל על כל דבר. זה אנטי תזה לתפיסה של קוד פתוח.  
 
לכן מבחינתי, אפל משלימה את התפיסה שלנו טוב יותר מגוגל, כי אפל מסכימה על הצורך בשימוש בסטנדרטים עולמיים פתוחים. אם תסתכל על הפתרונות של אפל לארגונים, למשל בתחום השרתים, תראה, שהכול מבוסס על קוד פתוח. זה מצוין מבחינתנו. אני מאמין, שגוגל תבין, שלא ניתן לקדם את האינטרנט הנייח והנייד בלי קוד פתוח, שמבוסס על סטנדרטים פתוחים. הרעיון העיקרי של האינטרנט מבוסס על ההסכמה על סטנדרטים בינלאומיים פתוחים. בלי זה האינטרנט לא היה מצליח.
 
אם תסתכל על ההתפתחויות החדשות בתחום המתגים (דוגמת ההכרזה האחרונה של פייסבוק), הם לקחו לוח תקני פשוט ושמו קוד פתוח מעליו. הם לא היו הראשונים בתחום הזה. הקדימה אותם Arista, שבאו לשוק עם הגישה של: Kill Cisco. הם לקחו חומרה תקנית ושמו עליה קוד פתוח וסיפקו לשוק מתגים פתוחים, שמתחרים במתגים הקנייניים והיקרים מאוד של סיסקו. זה הכיוון העולמי, שהשוק יתפתח בו. אם חברות כמו פייסבוק ואחרות מציגות פתרונות תקשורת בקוד פתוח, זה דבר מצוין לשוק העולמי. זה בדיוק מה שמקדם את החזון שלנו: קוד פתוח בכל מקום.
 
חזינו, שה-Kernel של מחשבי העל בעולם יתקדמו בזכות הקוד הפתוח. כיום, על כל מערכת אנדרואיד על הסמארטפון יש אותו כוח מחשוב שהיה במחשבי העל של העבר. זה מה שהביא השימוש בקוד פתוח. זה מה שמאפשר את ההתקדמות העצומה בעולם המחשוב. הקוד הפתוח הקיים ב-Kernel של האנדרואיד זה אותו קוד, שרץ ב-kernel במחשבי העל. כאשר קהילת המפתחים מקבלת גישה לכל כלי הפיתוח, כולם נהנים וכולם יכולים להשתמש בזה.
 
אפילו IBM יודעת, שכדי למכור את השרתים שלה לארגונים, היא צריכה למכור אותם עם קוד פתוח מעל לחומרה שלה. מכאן, שהלינוקס הצליח בכל מקום ואני יכול רק להתגאות בכך".
 
שאלה: מה החלום המקצועי שלך?
יאן ווילדרבור: "אני לא חולם, שכולם יריצו את המערכות שלהם על קוד פתוח. זה כרגע לא מציאותי. החלום שלי הוא, שכולם יוכלו לחלוק חדשנות בין אנשים.
 
זכויות יוצרים, כפי שמממשים זאת כמה ארגונים גדולים, עוצרים את היכולת הזו לקדם חדשנות. לכן, אני מעודד את המגמה לצמצם עד למינימום את השפעת זכויות היוצרים ופטנטים, על התפתחות החדשנות בשוק. יש לי כבר הישגים יפים ב-EU בתחום זה. אני מקווה, שההתפתחות החשובה הזו תגיע גם לישראל.
 
אני מאמין בפתרונות ופיתוחים על בסיס מקומי. אני חולם לראות פיתוחים בקוד פתוח בכל מקום, כדי לענות על צרכים מקומיים. זה הכיוון, שרד האט תוביל בשנים הקרובות".