רפורמת הקליטה הסלולרית: המלצות הצוות הבין-משרדי הוגשו לשר התקשורת
מאת: מערכת Telecom News, 11.8.21, 15:00
 
מדובר בהמלצות הצוות הבין-משרדי לבחינת מודל התכנון והרישוי של תשתיות הסלולר. טכנולוגיית דור 5 עתידה להוות בסיס לקידום טכנולוגי משמעותי, שיאפשר פריצת דרך במגוון תחומים. על אף שריבוי אתרים סלולריים מפחית את החשיפה לקרינה, קיימת במקרים רבים התנגדות ציבורית להקמת אתרים סלולריים עקב חשש בלתי מבוסס מסכנות החשיפה לקרינה.
בין ההמלצות: הגדרת תשתיות הסלולר כתשתיות לאומיות ומתן סמכות לוות"ל (הוועדה הארצית לתשתיות לאומיות) לאשר הקמת מתקני סלולר. הגדרת "מסלול ירוק" להקמת מתקני סלולר קטנים ללא צורך בקבלת היתר, תוך הקפדה על שמירה על בריאות הציבור ובאישור הממונה על הקרינה. עידוד הקמת אתרי סלולר במבנים ממשלתיים.
עדכונים בתחתית הכתבה.
 
תשתיות לתקשורת סלולרית הן תשתיות חיוניות וקריטיות לשמירה על אורח חיים תקין ולהתפתחות הכלכלה והתעשייה הישראלית. תקשורת סלולרית מאפשרת חיבוריות וזמינות גבוהה של אנשים ומכשירים בפרישה נרחבת, מרחיבה אפשרויות תעסוקה ולימודים, ומהווה מנוע צמיחה למשק.

טכנולוגיית דור 5 עתידה להוות בסיס לקידום טכנולוגי משמעותי, שיאפשר פריצת דרך במגוון תחומים, ולהשפיע על כל תחומי החיים, כמו תחבורה אוטונומית, ערים חכמות, רפואה מרחוק ובינה מלאכותית.

צריכת הנתונים בישראל ברשתות הסלולר בין השנים 2020-2013 גדלה פי 25, אך תשתיות הסלולר לא הורחבו בהתאם לביקוש הגדל. ישראל חוותה בשנים האחרונות התדרדרות משמעותית באיכות התשתית הסלולרית בהשוואה למדינות המתקדמות בעולם, בעיקר בעקבות מחסור בפרישת אתרים סלולריים נוספים הנדרשים לשמירה על רמת שירות סבירה, ואף הסרה של אתרים קיימים ברחבי הארץ מסיבות שונות.

כדי לבחון את הצעדים הנדרשים לשיפור איכות התשתית הסלולרית בישראל, הוקם בדצמבר 2020 הצוות הבין-משרדי לבחינת מודל התכנון והרישוי של תשתיות סלולר, בהובלת מנכ"לית משרד התקשורת, בהשתתפות נציגים ממנהל התכנון, משרד האוצר, משרד המשפטים, המשרד להגנת הסביבה ומשרד התקשורת.

המלצות הצוות שולבו ברפורמה בקליטה הסלולרית, שאושרה בשבוע שעבר בממשלה במסגרת חוק ההסדרים. הרפורמה מצטרפת להגדלת חובת הכיסוי של חברות הסלולר עליה החליט משרד התקשורת בפברואר האחרון, ומהווה הזדמנות להאצת הפרישה של אתרי סלולר חדשים, שיביאו לשיפור באיכות השירות הסלולרי בישראל.
 
תמצית עיקרי ההמלצות:

• תשתית לאומית - מוצע להגדיר את האתרים הסלולריים כתשתית לאומית בחוק התכנון והבנייה. כך, שלוועדה הארצית לתשתיות לאומיות (הוות"ל) תוקנה סמכות לשמש כרשות תכנון מקבילה לרשויות רישוי מקומיות לתכנון ולבניה לצורך תכנון אתרים סלולריים
• מתקנים סלולריים חדשים - מוצע לקבוע 2 מסלולי רישוי, מסלול ירוק ומסלול אדום.

1. המסלול הירוק: מתקנים "זעירים"- באורך שלא עולה על 6 מטרים, כולל העמוד הנושא שלהם, יהיו פטורים מקבלת היתר בניה, בתנאי שיעמדו בהוראות הממונה על הקרינה וכן בתנאים, שפירט הצוות בדו"ח, שנועדו להבטיח, שלצד פרישה מהירה ויעילה ישמרו בריאות הציבור, בטיחותו ובטחונו, יחד עם כללים לעניין צמצום ההשלכות הנופית והסביבתית של המתקנים.
2. המסלול האדום: מתקנים באורך של למעלה מ-6 מטרים כולל העמוד הנושא שלהם, ימשיכו להיות  טעוני היתר לפי חוק התכנון והבניה, ע"י ועדה מקומית או ע"י הוות"ל.

• הוועדה גיבשה המלצות, שתקלנה את הרגולציה על החלפת מתקנים סלולריים קיימים והוספה של אנטנות למתקנים קיימים. זאת, בתנאי שיקבלו היתר מהממונה על הקרינה ויקפידו על שמירה על ביטחון ובריאות הציבור.
• הצוות ממליץ, שבמסגרת עריכת עדכון לתמ"א 36א' תיבחן האפשרות, שבזמן עריכת תכניות מפורטות לשכונות מגורים חדשות או לאזורי תעסוקה חדשים, ייקבעו מיקומים ספציפיים להקמת מתקנים סלולריים, לשם מתן כיסוי וקיבולת סלולריים.
• הצוות ממליץ לפעול להצבת מתקני שידור סלולריים על גבי מבנים ממשלתיים.  פעולה זאת תביא לריבוי אתרים ולצמצום החשיפה לקרינה, והקמת אנטנות על מבנים ממשלתיים תהווה דוגמה של הממשלה לציבור ולגופים השונים. בנוסף, הפרישה הנרחבת של מבני ציבור תסייע בפרישה מהירה של מתקני שידור, תוך התגברות על אתגרים קנייניים בהקמת מתקנים על מבנים פרטיים, וזאת בהתאם לנהוג בעולם.
• הצוות ממליץ לפעול להגברה משמעותית של הסברה לציבור הרחב בענייני בטיחות קרינה כנגזרת צפיפות הרשת אל מול תועלות מפריסת תשתיות ראויה של תקשורת סלולרית. על אף שריבוי אתרים סלולריים מפחית את החשיפה לקרינה, קיימת במקרים רבים התנגדות ציבורית להקמת אתרים סלולריים עקב חשש בלתי מבוסס מסכנות החשיפה לקרינה.

 
רקע נוסף:
הצוות זיהה, שחרף הצורך הדחוף בהוספת אתרים סלולריים הדרושים לשירות איכותי, קיימת בעיה משמעותית בקצב הפרישה, כאשר אין הלימה בין הקצב לגידול בביקוש ולשדרוג בדור הטכנולוגי של רשתות הסלולר. מהמידע, שהתקבל בצוות, עולה, שבין השנים 2020-2018 הוקמו 117 מוקדי שידור בכל הרשתות גם יחד לאחר קבלת היתר בניה - 13 מתקני שידור לרשת בשנה.

לפי המידע, שנמסר לצוות ע"י חברות הסלולר, הזמן הממוצע לקבלת היתר בניה להקמת מתקני שידור אלה עמד על 20 חודשים.

המסקנה, שעלתה בצוות, היא, שמשך הזמן לקבלת היתר בניה לאתרים סלולריים הוא ארוך מאוד ואינו עולה בקנה אחד עם צרכי הרשתות הנוכחיים והעתידיים, עם הביקוש העולה לשירותי לשירותים, ועם היעד בצמצום הפער התשתיתי מול המדינות המפותחות בעולם.

על כן, יש חשיבות להביא להקלת החסמים בהקמת אתרים חדשים ובביצוע שינויים במתקנים קיימים. זאת, כדי לאפשר את פיתוח הרשתות ואספקת שירות מיטבי לצרכנים.

יש לציין, שפרישה של יותר מתקני שידור תביא להפחתת רמות החשיפה לקרינה, באמצעות חלוקת השטח לתאי שידור קטנים, ותעלה בקנה אחד עם מדיניות משרד התקשורת לפרישת רשתות מתקדמות ואיכותיות. עיכוב בפרישת רשת הדור החמישי תביא לפיגור בקידמה הטכנולוגית אל מול מדינות העולם, תעכב את היווצרותם של מנועי צמיחה חדשים במשק בדמות שירותים נוספים לצרכן הפרטי ולמגזר העסקי, ותמנע את התפתחותם של מודלים עסקיים חדשים.

הצוות ביצע מחקר משווה לאסדרה במדינות המובילות בעולם בפרישת תשתיות סלולריות מתקדמות, באמצעות חברת שלדור בע"מ. ניתוח המידע, שנאסף מהעולם, הצביע על 9 מהלכים מובילים, שנועדו להקל על פרישת תשתיות תקשורת סלולריות דור 5, כאשר 3 מתוכם נמצאו ע"י הצוות כמהלכים בעלי פוטנציאל מימוש בארץ בטווח הזמן הקצר:

הגדרה רחבה של מתקני שידור הפטורים מהיתר בניה;
הגדרת מיקומים מועדפים להצבת מתקני שידור סלולריים;
הליכי הסברה לציבור.
 
יועז הנדל, שר התקשורת: "במשך עשור נזנחו תשתיות התקשורת במדינת ישראל. אין אזרח שלא חש בקשיי קליטה סלולרית, בעיקר בפריפריה. עם כניסתי לראשונה לתפקיד שר התקשורת מוקמה ישראל במקום 97 בעולם, ומאז השתפרנו למקום 55**, אך מצב התשתיות עדיין לא מספק. הטכנולגיה מתקדמת, השימוש בהעברת מידע גדל, ורוחב הפס והתשתיות נותרו כפי שהיו. כך נוצר פקק בתשתיות.
 
מהפכת הקליטה הסלולרית כוללת רגולציה להעלאת כיסוי הקליטה מ-75% ל-95%* ברחבי המדינה, תהליך שיסתיים בעוד כשנה, פינוי תדרים ומעבר מדור 2 ו-3 לדור 4 ו-5, ועכשיו הסרת חסמי פרישת אנטנות ושאר תשתיות סלולר".
 
לירן אבישר בן-חורין, מנכ"לית משרד התקשורת: "תשתיות הסלולר בישראל נמצאות כבר שנים בפיגור משמעותי אל מול הביקוש הגובר לשימושים שונים המבוססים על תקשורת סלולרית. הצוות הבין-משרדי גיבש המלצות, שתצטרפנה למהלכים, שמוביל המשרד, כדי להרחיב את הכיסוי הסלולרי ולהקל על הקמת אתרים סלולריים חדשים. פרישה רחבה של תשתיות סלולר מתקדמות תקטין את המרחק בין המכשירים לאנטנות ותפחית את הקרינה הנפלטת מהמכשיר הסלולרי. יישום ההמלצות יקדם במהירות את פרישת טכנולוגיית הדור החמישי בישראל".

דו"ח הצוות הבין-משרדי להסרת חסמי פרישת תשתיות סלולר - כאן.

הערות מערכת: כל התכנית נועדה כדי לאפשר לקבוצת "אלומה" להשתלט על האנטנות הסלולריות בישראל. בנושא זה והאנטנות כתבנו רבות על הספינים של משרד התקשורת. דוגמאות:

20.6.21:
קריסת גולן טלקום ואקספון הייתה נמנעת אם היועמ"ש לא היה גורס תלונותיי!
כותרת ביניים: "הקריסה והפיכת חברות הסלולר גולן טלקום והשבוע אקספוןWe4G- לחברות וירטואליות (MVNO) הייתה נמנעת, אם היועמ"ש לא היה גורס את תלונותיי לגבי שת"פ האנטנות המפוברק של סלקום, גולן-טלקום ואקספוןWe4G- בתרגיל, שגם הנציב - השופט בדימוס דוד רוזן, לא יכול היה להתגבר עליו. המפולת הזו היא, לכאורה, פשע מתמשך, ששותפים לו רבים, במשרד התקשורת, באוצר וברשות התחרות. ניצחון נוסף של הכיאוס ומריחה של החוק, ההגיון וצרכי הציבור בעולם הסלולר בישראל".  

3.5.21:
מחדלי צמרת משרד התקשורת באסון מירון: קריסתן של רשתות הסלולר!
כותרת ביניים: "איש ממשרד התקשורת לא היה מעורב בהכנות ל"מבצע מירון" בהיבטים של פריסת רשתות התקשורת בכלל והסלולר בפרט. איש מצמרת משרד התקשורת לא היה במירון, לא פיקח על רשתות התקשורת שם ולא עשה מאומה לטובת שרידות הרשתות הללו. "הכתובת הייתה על הקיר". זאת, כי הציבור בכלל וציבור החוגגים העצום במירון בפרט, לא מעניין את הצמרת המושתלת של משרד התקשורת ("מושתלת" של מפלגת "דרך ארץ").

1.5.21:
מי יהיה מנכ"ל פרטנר? התפתחות מפתיעה ב"תרמית האנטנות"!

16.2.21:

הטעו אתכם ושיקרו שהשר בני גנץ אישר הרחבת פריסת הסלולר ל-95%!

כותרת ביניים: "שוב כלי התקשורת "נפלו בפח" ומיחזרו בחוסר הבנה מוחלט, הודעה שקרית של צמרת משרד התקשורת בגיבוי השר, בעניין הרחבת פריסת הסלולר ל-95% משטח המדינה, בעוד שההחלטה היא להורדת הפריסה מ-100% ל-95%*. בפועל, מדובר במהלך נוסף במסגרת "תרמית האנטנות", שבמרכזה מצויה פרשת נתי כהן (המנכ"ל הקודם של המשרד) ועו״ד דנה נויפלד (היועצת המשפטית של המשרד), שמגבה חו״ד מפוברקת, שנתנה בעניין זה עו״ד בת שבע נחמיה-מיכאלי מהמשרד. מדובר בפרשת גיבוי למפר הדין, לכאורה, מנכ״ל, שפרש לאחר סיום תכנון ראשוני של התכנית הזו, וקפץ בלי צינון ליוזמה להפריט את האנטנות בישראל ולמוטט בכך את כל מערך רשתות הסלולר המתחרות בישראל, כדי לייצר זרם הכנסות לחברות, שקמו במיוחד למטרה הזו, והוא דירקטור מס' 1 בדירקטוריונים של החברות הללו".

 
3.12.20:
חשיפה: מה עומד מאחורי תרמית שר התקשורת "מהפכת הקליטה הסלולרית"!
כותרת ביניים: "במקביל לחשיפה ב"גלובס" - אנו חושפים מידע יותר ספציפי, מחריד ומזעזע, מי עומד מאחורי "מהפכת הקליטה הסלולרית" עליה הכריז השר יועז הנדל לפני כשבועיים ולמה. לא להאמין איך שר התקשורת בישראל מתנהל בנושאים הכי רגישים של תשתיות מדינת ישראל. הנושא הועבר ליועמ"ש בדרישה, שיפתח בחקירה פלילית דחופה לשר (חקירה נוספת, יש כבר לשר 2 תיקים פתוחים), למנכ"לית משרד התקשורת הנוכחית לירן אבישר בן חורין, למנכ"ל משרד התקשורת לשעבר נתי כהן ולכל שאר המעורבים במרמה הציבורית, לכאורה, המזעזעת הזו.

22.11.20:

המירמה בהודעת "מהפכת הקליטה הסלולרית בישראל יוצאת לדרך"

כותרת ביניים: "שר התקשורת יועז הנדל בטוח, שכל כלי התקשורת מטומטמים, לכן הוא יכול להודיע על מהפכה של עלייה של הפריסה הסלולרית מ-75% ל-95%* משטח המדינה, בעוד שבפועל הוא מספק הקלה של מאות מיליוני ש"ח לשנה לחברות הסלולר ע"ח האינטרס הציבורי, בגלל הצרכים הכלכליים של קבוצת סלקום\IBC, שנמצאת תחת כונס נכסים, והוא מוריד את פריסת הסלולר מכ-100% כנדרש בחוק וברישיונות ל-95%*. האמת פשוט הפוכה להודעה, שהיא מעשה מירמה ציבורי בקנה מידה, ש"תיק 4000" קטן לידו. נראה גם, שיש ברקע שיקולים עסקיים מושחתים".

27.8.20:
מצב אנטנות הסלולר ממשיך להידרדר בניגוד לנאמר בספינים של שר התקשורת.
כותרת ביניים: "כל שפע הספינים של שר התקשורת, יועז הנדל, ומנכ"לית המשרד, לירן אבישר בן-חורין, לא יכול לשנות את העובדות המצערות, שכמות אנטנות הסלולר בישראל ממשיכה לרדת כל חודש וגם החודש, במקום לעלות. שום ספין לא יכול לשנות את העובדה, שאיכות החוויה הסלולרית בישראל הולכת ומידרדרת וזה לא עתיד להשתנות בטווח הזמן הנראה לעין".

25.3.20:
מדריך לגולש הסלולרי המסוגר בבית: יש כבר האטה. מי הספק הכי מהיר כעת?
כותרת ביניים: "משבר הקורונה: הנפילות של רשתות הסלולר תגענה, זה רק עניין של זמן. כרגע, יש מספיק קיבולות לחברות הסלולר לספק את עומסי הגלישה הסלולרית.  אולם, התחילה האטה די ניכרת, שזה היה די צפוי . זאת, מנתונים של סלקום, פלאפון ופרטנר/הוט מובייל. מי הספק הכי מהיר בגלישה הסלולרית כעת? 
מדריך בסיסי לגולשים באינטרנט הסלולרי, שלא מבינים מה נפל עליהם במסגרת מגפת הקורונה, כאשר ישראל הידרדרה החודש למקום 87** המביש והמחפיר בגלישה הסלולרית בעולם. בנוסף, צרור עצות שימושיות בתחום הגלישה הסלולרית".

27.1.20:
ישראל הידרדרה למקום 82** בדירוג העולמי בתחום הסלולר - מי לוקח אחריות?
כותרת ביניים: "על פי נתוני SpeedTest מדובר בנפילה של 3 מקומות מהחודש הקודם! המחשבה של השר והמנכ"ל, שהם יותר חכמים מכולם וש"עבודת מטה" להכנת מכרז ל-5G זו התייעצות עם פקידים באוצר במקום עם הציבור ונציגיו המוסמכים, כשלה ומציבה אותנו בתחתית העולם השלישי בתחום תשתיות הסלולר. פירוט העובדות, שמשרד התקשורת לא יכול להסתיר. וגם: מה קורה כעת בעולם בתחום ה-5G?"

בנוסף, עדיין אין בישראל דור חמישי - 5G בסלולר. חברות הסלולר שדרגו רק את האנטנות (וגם במספרים קטנים של האנטנות שלהן) ולא את התשתיות שלהן ל-5G. כך, שמדובר ב"ישראבלוף" על הציבור. אין באמת 5G בישראל אצל שום חברה. הלקוחות רק חושבים שיש 5G אבל במציאות הרשתות הסלולריות הן עדיין במצב של דור 4 עד דור 4.5 לכל היותר בסלולר ובכל השירותים סביב הסלולר, כבר שנה אחרי סיום המכרז ההזוי ל-5G. 

בנוסף, חלק ניכר (למעשה רוב) מההמלצות הללו (שלא עברו שום שימוע ציבורי ושום ניתוח משום סוג, דוגמת ניתוח RIA), שהוגשו כיום ופורסמו היום, כבר מיושמות הלכה למעשה בתכנית האוצר, כחלק מהחוקים שהאוצר מתכוון להעביר לקראת תקציב 21-22. התכנית של האוצר (כולל נושא האנטנות בתוכו) פורסמה כבר לפני יותר מחודש. לכן, לא ברור בכלל, בשביל מה הצוות הזה הגיש כעת את הצעותיו, אם ממילא ההצעות כבר מיושמות (בלי שימוע ונתוח ציבורי), בהצעות חקיקה קיימות, של האוצר שכבר עברו אישור הממשלה.

כל העניין הזה נראה ספין ירוד, הזוי וחסר כל תוחלת, של צמרת משרד התקשורת, שמתעלמת לחלוטין בצורך לבצע תהליכי עבודת מטה מסודרים, שבמרכזם שימועים וניתוחים מפורטים, תוך התייעצות עם הציבור ונציגיו המוסמכים, לכל מהלך רגולטורי משמעותי. הכאוס הזה הוא ממש לא דבר חדש, במשרד התקשורת הישראלי. 
 
עדכון 3.10.21: גד פרץ מפרסם כאן בגלובס (כותרת בלבד): "המשטרה ומשרדי האוצר והתקשורת יניעו תהליך לפינוי תדרים.
לראשונה מזה שנים ארוכות של מחלוקות הסכימו הצדדים להניע תהליך בו המשטרה תתחיל במהלך לפינוי התדרים שברשותה בתחום ה-850 מגה הרץ, ותעביר את רשת הקשר ניצן לרשת מתקדמת בדור הרביעי."

עדכון 12.10.21: ועדת הפנים והגנת הסביבה החלה היום לדון בפרק התקשורת שבהצעת חוק התוכנית הכלכלית. בלא גידול בכמות מתקני השידור, רשתות הסלולר תמשכנה להידרדר. הצעת החוק מציעה כלים להאצת שדרוגים טכנולוגיים ולקידום מדיניות שיתוף רשתות.

כיום נדרשים מרבית המתקנים לקבל היתר בניה. מוצע לתקן את חוק התכנון והבניה ולקבוע הסדרים של פטור מהיתר בניה: פטור להקמת מתקן בגובה עד 6 מטר, פטור להקמת מתקן תקשורת בנפח עד 65,000 סמ"ק על קיר חיצוני, פטור מהיתר בניה לתוספת אנטנה למתקן קיים ופטור להחלפת מתקן קיים. להחלפה או חיזוק תורן קיים יהיה הסדר בהוראת שעה.

הקמת המתקן תבוצע בידי בעל רישיון. המתקן יהיה במידות שנקבעו בחוק. גובה מתקן על גג בניין לא יעלה על 6 מטר או 80% מגובה הבניין, הנמוך מביניהם. כן יידרש היתר הממונה על הקריה. נדרש, שטווח הבטיחות לא יחדור לנכס גובל. וכן נדרשת כפיפות להוראות מרחביות של הרשות המקומית, וכלל האישורים הנדרשים בתמ"א. חריגות מההוראות ידרשו קבלת היתר בניה.

סטיליאן גלברג, ראש אגף קרינה במשרד להגנת הסביבה: "אנו מברכים על החוק. הוא יהיה אלמנט חשוב בהורדת החשיפה לקרינה. ככל שיהיו יותר אנטנות, כך החשיפה לקרינה תרד באופן מהותי".

עדכון 14.10.21: פורסם כאן (כותרת בלבד): "רפורמת הקליטה הסלולרית אושרה בוועדת פנים. המודל שאושר בוועדה הוא פטור מהיתר ומעבר לרישוי עצמי לאתרי סלולר קטנים."