ההודעה המדהימה של משרד התקשורת מאתמול על הדיונים, שהתקיימו רק עם חברות הסלולר לגבי הביקושים לתדרי דור 4, מצביעה על אבדן דרך מוחלט וניתוק כל קשר למציאות, להגדרות החוק ולייעוד של משרד התקשורת הישראלי. אנטומיה של כישלון מתגלגל ללא כל כיוון מוגדר ונכון. "רפובליקת בננות" כאשר בעלי ההון מכתיבים למשרד התקשורת הכל. מה לא בסדר בעיסוק משרד התקשורת בדור 4? איזו מדיניות סלולרית היו צריכים לגבש במשרד התקשורת? מה קרה רק ביממה האחרונה בעולם בתחום?
מאת: אבי וייס, 24.2.17, 12:48

ניתוח: אתמול פרסם משרד התקשורת הישראלי הודעה מדהימה לעיתונות ולציבור (כאן), שכלי התקשורת העתיקו בלי להבין בכלל במה מדובר בהודעה הזו.

כדי שלא יחשבו, שאני ממציא דברים מדמיוני, אז הנה צילום של הפסקה הראשונה והחשובה בהודעה (שתי הפסקאות הבאות בהודעה הן רק מלל חסר משמעות על דברים דמיוניים שלא קיימים):


הפסקה הזו שגויה מהמילה הראשונה שבה ועד המילה האחרונה. 

נתחיל מ-4 המילים הראשונות בהודעה: "ועדת מכרז דור רביעי". ובכן: אין כבר ועדה כזו. מזמן אין. היא סיימה את תפקידה בינואר 2015 (כאן), ומאז שר התקשורת לא האריך את כהונתה. יתרה מכך, כל האנשים, שמונו ע"י שר התקשורת דאז גלעד ארדן לוועדת המכרזים הזו לדור רביעי, כבר לא קיימים (או שפוטרו, דוגמת אבי ברגר, או שהתפטרו - כל השאר...). כלומר, מנכ"ל משרד התקשורת דהיום (שלמה פילבר, בתמונה למעלה משמאל), שוב ממציא החלטות של שר התקשורת, שלא היו ולא נבראו אלא בדמיונו. 

אם לא די בכך, המינוי של שר התקשורת דאז ומכרזי המכרז לדור רביעי (לדוגמה כאן וכאן) מציינים במפורש, שתחום התדרים של 2.6 גיגהרץ לא נכלל במכרז. אז איך לפתע נולדת לה "ועדת מכרזים חדשה לדור רביעי" העוסקת בתחום ה-2.6 גיגהרץ, בלי שקיבלה הסמכה מהשר (יש צורך בהסמכה גם משר התקשורת וגם משר האוצר) ובלי שפרסמה טיוטה של מכרז, או איזה שימוע בנושא, או סתם איזה נייר טיוטה לדיון?

ובכלל, מה פתאום תחום ה-2.6 גיגהרץ לדור רביעי? זאת, כאשר משרד התקשורת עצמו נתן אך לא מכבר היתר לפרטנר ולהוט-מובייל להפעיל LTE-A בתחום תדרים אחר לגמרי? 

החלק הכי חמור בפסקה הזו: ממתי חברות הסלולר ויצרני ציוד סלולרי הם הפרטנרים של משרד התקשורת ל"יום לימוד" על הביקושים לתדרים? משרד התקשורת התבלבל לגמרי. את הביקושים לתדרים קובעים הצרכנים. חברות סלולר (ויצרני הציוד עבור החברות הללו) הם ספקי ביקושים,. דהיינו: הם בצד של ההיצע, לא בצד של הביקוש.

משרד התקשורת שכח לגמרי את הבסיס לפעולתו (זה מפורט היטב בחוק והתקשורת ובכל התקנות) ואביא כאן רק צילום קטן שיבהיר איך משרד התקשורת אמור לעבוד (וכך עובדים כל הרגולטורים לתקשורת בעולם הנאור, למעט משרד התקשורת הישראלי, שעובד כמו ב"רפובליקת בננות", כאשר בעלי ההון מכתיבים לשלטון הכל):


כלומר: כדי למלא את תפקידו וייעודיו, משרד התקשורת קודם כל צריך לשים את טובת האזרח בראש. כלומר: להקשיב לאזרחים ולפתח תחרות. לא מוזכר כאן בכלל (ולא בשום מקום אחר בשום מסמך), שמשרד התקשורת הישראלי צריך לדאוג לטובת חברות הסלולר או למצבן הכלכלי, או להקשיב להן בכלל (זאת, בזמן גיבוש המדיניות, בשונה מזמן יישום המדיניות בפועל, שאז יש לחברות הסלולר זכות עמידה וטיעון, בשימועים, בחקיקה ובמכרזים).

מה לא בסדר בעיסוק של משרד התקשורת בדור רביעי?
מדינת ישראל היא המדינה היחידה בעולם, שבה בשנת 2016  הייתה ירידה בממוצע של רוחב הפס של הלקוחות באינטרנט הקווי ובאינטרנט הסלולרי. זה לא בגלל שפתאום נוספו בישראל כמה מיליוני לקוחות ב-2016 ולכן רוחב הפס הממוצע לכל לקוח הצטמצם. ממש לא. הגידול בהיקף הלקוחות ב-2016 בשוק הקווי ובשוק הסלולרי היה מתון, בדומה לגידול הכללי באוכלוסיה (כ-2%).
הכל תוצאה של רגולציה מוטעית של משרד התקשורת הישראלי, כמפורט להלן בקצרה:

• בשוק הקווי, הצטרפות של כרבע מיליון לקוחות ל"שוק הסיטונאי", הובילה לכך, שה-ISP (ספקי האינטרנט), כדי להתקיים (בקושי, תוך הפסדים נמשכים) מ"השוק הסיטונאי", הם חייבים לפעול לפי נוסחת החישוב של משרד התקשורת, שלפיה יש "להעמיס" מעל ל-200 לקוחות על כל חיבור של 100 מגה. ההחלטה הזו הובילה לתוצאה הברורה של ירידה בביצועים בשוק הקווי ב-2016, הפוך מההתפתחות בכל העולם. במקביל, רק בגלל "השוק הסיטונאי", ההשקעות של חברות התשתית (בזק והוט) בפיתוח תשתיותיהן ללקוחות הקצה נעצר בתחילת העשור, ואנו תקועים ברוחבי הפס המכסימליים הקיימים (100 מגה שהם חצי במציאות בבזק), כבר מעל ל-6 שנים. זאת, כשבעולם הרחב והנאור, ממש כעת, רצים במהירות לחיבורים של 10 גיגה, לבתים. 
• בשוק הסלולרי נתקענו עם חברות סלולר שלא מצליחות להתקדם מזה שנים, בגלל החלטות משרד התקשורת (לרבות ההחלטות המוטעות של ועדת המכרזים לדור רביעי, שיצרה פלופ אחד גדול בשוק, בתוספת המצאת "שת"פ אנטנות", שיצרה חברות מתחרות בשיטה שלא קיימת בשום מקום בעולם. הפיגור של חברות הסלולר הישראליות הוא בכל תחום:

1. החברות מספקות שירותים על תשתיות תקשורת מיושנות, שלא שודרגו שנים ולא עברו לתשתיות תקשורת בענן ובכלל הן לא שמעו על טכנולוגיות SDN/NFV ו-Mobile Edge Computingg. אין לחברות הסלולר בישראל טכנולוגיות כאלו וגם לא ידוע מתי יהיה להן (אם בכלל).
2. חברות הסלולר נתקעו ברשתות איתותים ישנות, של המאה שעברה, שלא מתאימות בכלל לעידן החדש.
3. חברות הסלולר נתקעו מאחור ב-IPv4 ולא עברו ל-IPv6, שהוא הבסיס לשירותי העידן החדש לעשור הקרוב. 
4. מערכות הליבה של חברות הסלולר (מערכות תוכנה ותווכה המרכזיות) נתקעו הרחק בעבר ולא התקדמו אפילו מילימטר לעידן הענן, שהוא בסיס לשירותי "העידן החדש". אין גם מועד להתקדמות (אם בכלל) בחברות הסלולר הישראליות בתחומים הללו.
5. חברות הסלולר הישראליות בכלל לא מוכנות ל-5G, שזו התשתית של "ההווה והעתיד" הסלולרי. על חשיבות פריסת 5G - כאן וכאן. למי שבמקרה שכח, 2 חברות סלולר מתוך ה-3 בעלות תשתיות סלולר (פלאפון וסלקום), בכלל לא סיימו לפרוס דור רביעי בישראל ומה שיש להן זה דור רביעי "נכה" וחלקי (15 מגהרץ במקום 20 מגהרץ). "ככה לא בונים חומה".
6. אין לחברות הסלולר הישראליות כל תשתית של Offload (לרבות ב-WiFi) בשום מקום ברחבי הארץ וגם לא ידוע אם יהיה (אם בכלל). תשתיות Offload הן בסיס חיוני לשירותי "העידן החדש" בערים אורבניות צפופות.

• אם לא די בכך, חברות הסלור בישראל פרקו ומפרקות את בסיס האנטנות הארצי שלהן, "מתחת לאף" של משרד התקשורת. אני לא מתכוון לגולן טלקום, שפרקה מעל ל-700 אנטנות. ממש לא. גולן טלקום רק חלק מהבעיה. לא כל הבעיה. בשנתיים האחרונות פורקו בישראל מעל ל-1,500 אנטנות סלולר, מכל החברות, וזה נמשך ללא הפסקה. בדיוק הפוך למה שנעשה בעולם. אז ברור כשיש יותר לקוחות סלולר על כל אנטנה קיימת, שנשארה בשטח, בממוצע מקבלים פחות רוחב פס לכל לקוח. זו המציאות העגומה של מדינת ישראל, תוצאה ברורה ואומללה של רגולציה מוטעית וחידלון פיקוח מתמשך, שלא נחקר. זאת, מול ההתקדמות המהירה של הסמארטפונים הנמצאים בידי הלקוחות, סמארטפונים, שצורכים יותר רוחבי פס והלקוחות משתמשים בהם יותר שעות ביום ביותר אפליקציות וליותר שימושים. 

למי היו צריכים להקשיב במשרד התקשורת, בקביעת המדיניות והניתוח של הביקושים לתדרי סלולר?
התשובה ברורה: לציבור. הציבור הוא זה שמייצר את הביקושים. כדי לשמוע את הציבור, צריך להזמין ל"ימי הלימוד המרוכזים" לא את צד ההיצע (חברות הסלולר) אלא את צד הביקוש וזה כולל את הגורמים הבאים:

• נציגי ציבור מוסמכים. יש המון גופים כאלה. אם למשרד התקשורת אין את הנתונים מיהם הגופים הללו, אשמח לשלוח למשרד רשימה כזו. זה מתחיל מארגוני הצרכנים ונגמר בארגון יועצי מערכות תקשורת. המון ארגונים, מאוד רציניים, עם אנשים היכולים לתרום המון מניסיונם ומהידע המצטבר שלהם. 
• נציגי הרשויות הציבוריות והמקומיות (ברור שראשי הרשויות המקומיות הם נציגי ציבור).
• אנליסטים מחברות האנליסטים העולמיות והמקומיות.
• אנליסטים בתחום הכלכלי והבורסאי שעוסקים בתקשורת (יש כאן כמה אנליסטים ממש טובים. למשל, אנליסט התקשורת ערן יעקובי, והוא לא היחיד שיש לו ניתוחים טובים בתחום עולם התקשורת). 
• מומחים מהאקדמיה וממכוני המחקר העוסקים בעולם התקשורת והייטק. 
• מומחים מהשוק, למשל עורכי דין העוסקים בתקשורת (לא עורכי הדין של החברות הסלולריות...), בעלי חברות קטנות, שמספקים שירותים לצרכנים בתחומי התקשורת השונים, יבואנים בתחומי התקשורת ועוד. 
• יזמים בעולם התקשורת, משקיעים בעולם התקשורת ומנטורים המסייעים לפיתוחים של היזמים והמשקיעים בעולם התקשורת. 
• ותיקי משרד התקשורת, במיוחד מנכ"לים לשעבר ובעלי תפקידים בכירים אחרים לשעבר. הם מקור ידע חשוב לתחום המענה לצרכי הציבור. 
• מומחים לרגולציה מחו"ל ומגופי הרגולציה במדינות דומות לשלנו. אם אין תקציב להביא מומחים כאלו מחו"ל ל"ימי עיון" כאלה, יש במשרד התקשורת בעלי תפקידים (למשל אגף "קשרי חוץ"), שחייבים ושיכולים להכין "ניירות עמדה" ומצגות מתאימות, מה נעשה בגופי הרגולציה במדינות העולם הנאור בתחום הסלולר. גם צריך להחזיר את תפקיד "המדען הראשי" במשרד התקשורת עם אדם בשיעור קומה מקצועי (לא כמו הקודם, שהתפטר ותפקידו בוטל). "מדען ראשי" הוא האיש, שייצג ויציג את הצד של התחזיות הטכנולוגיות בעולם התקשורת לצמרת משרד התקשורת. 
• לבצע סקרים חוזרים (לפחות אחת לשנה) בקרב הציבור, כדי לבחון את התפתחות הביקושים בתחום שירותי הסלולר. זה בסיס חשוב להבנת צד הביקושים.

איזו מדיניות סלולרית היו צריכים לגבש במשרד התקשורת?
במשרד התקשורת היו צריכים לעשות מה שעשו בכל העולם הנאור: בשנת 2016 גובשה המדיניות לדור חמישי - 5G ומתחילת שנת 2017 החלו הניסויים ליישום טכנולוגיות 5G אצל ספקי הסלולר השונים ברחבי העולם, לבחון שימושים שונים לטכנולוגיות בתדרים שונים. זאת, לקראת יישום מסחרי של 5G בשנה הבאה (2018), או לכל המאוחר עד 2019. יש מדינות, שהיישום המסחרי של 5G מתחיל כבר השנה (2017). במקביל, היה צורך לגבש וליישם כבר ב-2016 את המדיניות והקצאות התדרים והטכנולוגיות ל-IoT, לכל ה"יישומים החכמים" (כלומר: עיר חכמה, בית חכם, אנרגיה חכמה, רכב חכם, תעשייה חכמה וכיו"ב). רק להשוואה: אירופה כבר מכוסה ברשתות IoT, עוד מהשנה שעברה. 

כדי להבהיר את הפיגור שלנו כאן בישראל בתחום הסלולר, אביא כאן בקצרה רק את "ההודעות לעיתונות", שקיבלתי ביממה שחלפה ושנוגעים ישירות להתפתחויות בעולם ה-5G בסלולר:

• אינטל משיקה את מודם דור 5 הראשון מתוצרתה, במהירות של מעל 1 גיגה-ביט לשניה, ליישומי דור 5. פירוט כאן. מולה, סמסונג השיקה את המעבד Exynos 8895 - Exynos 9 בתקן Cat16 עם 1 גיגה בערוץ היורד. פירוט - כאן. 
• חברת AT&T (חברת הבזק האמריקאית) סיימה את הניסויים שלה בציוד של נוקיה לאספקת שירותי טלוויזיה מ-DirecTV היישר לבתים ברשת סלולר שלה בטכנולוגיות 5G. חברת AT&T, בדומה לחברות אחרות בעולם, תחל לספק שירות מסחרי כזה כבר השנה. במקביל (ובלי כל קשר ישיר), ה-FCC (הרגולטור לתקשורת האמריקאי) אישר את טכנולוגיית LTE-U לשימוש חופשי בארה"ב.
• חברת Siklu (הישראלית) חשפה מערכת משופרת לשידורים ב-5G. פרטים כאן. 
• חברת המחקר לתקשורת reTHINK פרסמה מחקר על עתיד רשתות HetNet בסלולר (יש דבר כזה בעולם, ראה למשל בסינגפור. בישראל לא שמעו שיש בכלל דבר כזה) והנה הגרף של התפתחות הטכנולוגיות הקיימות סביב רעיון ה-HetNet מ-2014 עד 2021:

• חברת טאואר-ג'אז (הישראלית) ואוניברסיטת קליפורניה - סאן דיאגו - UCSD מודיעות על פיתוח שבב משדר נייד מדור 5G המתקדם ביותר בעולם (לטענתן). הטכנולוגיה, שפותחה, זמינה כעת ותספק מענה לצרכי שווקי המכשירים הניידים מדור ה-5G הצומחים במהירות ומוערכים כבר כיום בכמיליארד דולרים. ההודעה המלאה מצויה כאן. 

• החברה הישראלית סיוה (CEVA) תחשוף בשבוע הבא מעבד אותות מתקדם לתקשורת סלולרית המיועד להעברת נתונים בקצב מהיר בתחנות בסיס ומכשירים מדור 5 (ראה גם בתצלום בסוף הכתבה). המעבד החדש, שלהערכת סיוה הוא "המתקדם ביותר בשוק", תוכנן ליישומים מורכבים בתקשורת סלולרית מדור 5 ודור 4.5, וכן להעברת נתונים בקצב מהיר לרשתות אלחוטיות הכוללות קישוריות Wi-Fi בתקן MU-MIMO ולרשתות אלחוטיות בענן (cloud-RAN). המעבד החדש משפר עד פי 8 את ביצועי שבבי התקשורת ומאפשר צריכת הספק הנמוכה בכ-50% בהשוואה למעבד הקודם. ההודעה המלאה מצויה כאן. 
• חברת ARM (בבעלות סופטבנק היפנית) רכשה 2 חברות המפתחות פתרונות בטכנולוגיית NB-IoT, שתשמש כטכנולוגיה מובילה ברשתות 5G במדינות רבות בעולם. ההודעה המלאה כאן. 
• ארגון התקשורת העולמי ITU אישר את הטכנולוגיות לדור 5 בסלולר במסגרת בניית תכנית IMT-2020 לדור 5 בסלולר. ההודעה המלאה כאן. 

כל אלו הן רק חלק ממקבץ ההודעות, שקיבלתי ביממה החולפת. ככה זה כל יום. כולם, בכל העולם וגם בחברות היזמיות והמפתחות ומייצרות בישראל, עוסקים בדבר אחד: 5G, בישראל, משרד התקשורת הישראלי מתכנס לדון בדור רביעי... פשוט מדהים. 

מה צריך לעשות אם חברות הסלולר הישראליות טוענות, שאין להן כסף כדי להתקדם לדור חמישי?
הפתרון לבעיה הזו כבר מוגדר היטב בחוק התקשורת ובשאר המסמכים (התקנות, החלטות מדיניות, רישיונות החברות וכיו"ב).
משרד התקשורת אמור לפעול במהלכים הבאים:

• להודיע לחברות הסלולר שאם הן לא תתקדמנה, הן תאבדנה גם את הלקוחות וגם את הרישיון לפעול בישראל. 
• להקל על כניסת משקיעים וחברות סלולר מחו"ל לישראל. פשוט צריך להקל בתנאים שיש בהגדרות הקיימות בתקנות. די קל לשנות תקנות תקשורת (למשל כאן, כאן, כאן וכאן), שדורשות "שליטה ישראלית" של לפחות 20%. כבר כיום, חברות התקשורת הגדולות בישראל מוחזקות בידי זרים בשיטת ה"ישראבלוף", כאילו הן ישראליות:

1. פטריק דרהי מחזיק בקבוצת הוט לרבות הוט-מובייל והוא בכלל תושב שוויץ.
2. חיים סבן מחזיק בקבוצת פרטנר והוא מזה שנים רבות מאוד תושב ארה"ב.
3. אדוארדו אלשטיין מחזיק בקבוצת סלקום והוא תושב ארגנטינה, מאז ומתמיד.

• כשחברות זרות גדולות תגענה ישראל, התחרות תתפתח והטענות על "היעדר כסף" תיעלמנה (פיתוח תחרות זה התפקיד הראשון של משרד התקשורת, ראה צילום למעלה). יתרה מכך, הטענות הללו חסרות כל שחר. דוגמה טריה: בסכסוך בין הנהלת פלאפון לוועד העובדים שלה, טענה הנהלת פלאפון ש"אין לה כסף" ו"אין לה יכולות פיננסיות להיענות לדרישות העובדים", בזמן שבמהלך 2016, אותה הנהלה בדיוק, העבירה לחברת האם שלה (בזק) לא פחות מ-92 מיליון ש"ח כדיבידנדים ונתנה לבזק "הלוואה" של 325 מיליון ש"ח (הלוואה שתוחזר אולי בעשור הבא). כלומר: יש כסף, המון כסף פנוי והוא לא מושקע בפיתוח תשתיות, קידום שירותי החברה ללקוחותיה ולייצור תחרות בשוק, כי כסף הפנוי הזה מוזרם היישר לכיסים של בעלי המניות. ככה זה עבד ועובד מזה שנים. 
• יש לעודד פריסה של רשתות סלולר בכמה דרכים ובכלל זה מענקים עבור פריסה באיזורי הפריפריה ובאזורי מגורים של שכבות אוכלוסיה מרמה סוציו-אקונומית נמוכה (בדומה למה שנעשה בכל העולם, שיש סבסוד של פריסה באזורים שמחוץ לערים הגדולות והחזקות).
• יש להקצות תדרים (ובכמויות) לצרכי הציבור (תדרים חופשיים) בדגש על עולם ה-IoT, ה-Wifi ול-Offload. 
• יש לבטל את כל מסמכי הרגולציה המפוברקים שהמציאו רגולציה "יש מאין" ייחודית ובמיוחד בתחום "שת"פ אנטנות", ולהתאים את הרגולציה בעולם הסלולר בישראל לתקנים הבינלאומיים המקובלים, כולל הקצאות התדרים בהתאם לתקנים הבינלאומיים. 
• לבטל את ההגדרה ש-(VoC (Voice over Cellular זה שירות מפ"א קווי. ברגע שיוגדר ש-VoC הוא שירות סלולרי (מה שהוא באמת), כשירות נלווה אפשרי ל-MVNO ולכן הוא חלק בלתי נפרד מהרישיונות ל-MVNO ול"רישיון אחוד", יחלו לפעול בישראל מיידית כמה ספקי VoC (ואולי יצוצו גם כמה חדשים) ובכללם: פרי טלקום, טלזר, סיפמי, הלו-015 וכנראה עוד שחקנים, שיש להם כבר רישיונות, אבל הם לא מפעילים שירותים כאלה, בגלל הרגולציה העקומה הקיימת לעולם ה-VoC. 
• לבטל את האיסור לספקי תקשורת לגבות כסף על שירותי WiFi. ברגע שהאיסור המוזר הזה יבוטל, יצוצו בישראל ספקי סלולר על רשתות WiFi, לרבות ספקי שירותים בטכנולוגיות מתקדמות יותר דוגמת WebRTC. זאת, בדיוק כמו שיש בעולם. גם חברות הסלולר הוותיקות תוכלנה לפרוס WiFi לצרכי Offload ולמתן שירותים חדשים, לרבות בטכנולוגיות LTE-U. שוק שלם וחדש יקום בישראל, רק בתחום הזה, כתוצאה משינוי רגולטורי ממש זעיר. 
• להסיר את האיסור על רשויות מקומיות לספק שירותי תקשורת בתשתיות התקשורת הפרטיות שלהן. ברגע שאיסור זה יוסר, רשויות מקומיות תוכלנה לספק שירותי תקשורת נייחים וניידים, בתחילה לשרשרת הערך של העירייה ואחר כך לקהלים, שהעירייה תבחר (למשל: מורים ועובדים ברשתות החינוך וההשכלה העירוניות, עובדי העיריות, עובדי בתי חולים ואוניברסיטואות המקבלים תמיכה מהעירייה, ועוד). 
• במקביל, יש לפתוח את החסמים הרבים הקיימים בישראל לבניית אנטנות סלולר חדשות. 

למעשה, מה שנדרש זה להכין "תכנית אב" לנושא התדרים במדינת ישראל ולהתפתחות הרשתות הניידות לכיוון 5G ו-IoT, לרבות נושא האנטנות ו"רמת השירות הסלולרי" למשתמשי הקצה. זה כולל פיתוח מהלכים, מתודות ושיטות של שילוב ה-Startup Nation בתכנית הזו ולאגד את כל המוחות העוסקים בתחומי העשייה של עולם התקשורת וההייטק בישראל ולחבר אותם למשרד התקשורת ולטובת משק התקשורת העתידי. אין שום סימן שדבר כזה קורה או יקרה, בעתיד הנראה לעין. 

אי אפשר להשלים עם המצב, שרק טייקונים (ישירות, או באמצעות המנכ"לים שלהם), טייקונים שמתחלפים כל הזמן, רובם בכלל לא ישראלים, יישלטו בשוק הכי חשוב בתעשיית התקשורת ושרק הם משתתפים בדיונים של "ועדת מכרז דור רביעי" ודיונים דומים, עם צמרת משרד התקשורת, כשהאינטרס הציבורי - תחרותי והציבור עצמו פשוט נמחקו מהמפה. 

שורה תחתונה: אביא לסיכום כמה משפטים מאוד חשובים, שהשמיע אלברט איינשטיין ז"ל, משפטים שמסכמים את כל הנושא:

• "הרבה יותר קל לפרק אטום מאשר לפרק דיעה קדומה".
• "אי שפיות זה לעשות אותו דבר פעם אחרי פעם ולצפות לתוצאות שונות".
• "לא נוכל לפתור בעיות באמצעות אותה צורת חשיבה, שהשתמשנו בה כשיצרנו אותן". 

לכן, הקריאה שלי מאוד ברורה: משרד התקשורת הישראלי אמור לעסוק בדור חמישי וכמה שיותר מהר. אי אפשר יהיה להשיג את הפיגור ולחלץ אותנו מהבור, שנפלנו אליו בגלל רגולציה מוטעה, אם משרד התקשורת הישראלי ימשיך באותה שיטה, שיצרה את הפיגור הזה: בספינים ובהקשבה רק לצד ההיצע, תוך התעלמות מוחלטת מצד הביקוש ומתפקידי משרד התקשורת כרגולטור לתקשורת, לא נגיע לשום מקום טוב.