באופן מפתיע ביותר, משרד התקשורת חשף בעצמו, שההחלטה על צמצום שעות הפעילות של מוקדי חברות הסלולר מ-13 ל-10 שעות ביממה, התקבלה ע"י המנכ"ל דאז שלמה פילבר, בלי לשאול איש, ובלי שנרשם פרוטוקול לתהליך קבלת ההחלטה הזו. "אין תחתית לבור", ששוק התקשורת נפל לתוכו בשנים האחרונות. האם השר איוב קרא "יטייח" את הפרשה החדשה הזו? 
מאת: אבי וייס, 25.12.17, 07:20

בלעדי: הפרשה שאנו חושפים כאן, החלה בפרסום אצלנו בינואר 2017 תחת הכותרת: "איך מש' התקשורת נתן מתנה של עשרות מיליוני ש"ח לחב' הסלולר הגדולות".

המדובר במתנה של עשרות מיליוני ש"ח לשנה, של שלמה פילבר (בהיותו בתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת, לכל אחת מחברות הסלולר הגדולות (במצטבר לכל החברות זה הרבה מעל ל-150 מיליון ש"ח לשנה).

זאת, אחרי שחברות הסלולר (כולן) סגרו את רוב מרכזי השירות הפרונטליים שלהן ברחבי הארץ. כתוצאה מההחלטה, הן פיטרו עוד כשליש מכוח האדם העוסק בשירות לקוחות, בעיקר עקב כך, שהשירות הטלפוני אצלן הצטמצם דרסטית מ-13 שעות ל-10 שעות ביום, בהליך רגולטורי, שנראה מאוד מוזר כשפרסמנו אודותיו, לפני פחות משנה.

מי שדחפה ראשונה את המהלך הזה הייתה חברת פלאפון, אבל לא היו לנו כל הוכחות חד-משמעיות בעניין זה (כלומר: ששלמה פילבר החליט את ההחלטה הזו בגלל פלאפון, מקבוצת בזק...).

היות ומדובר היה במהלך מאוד תמוה (בלשון המעטה), חשדנו בתחילה בשמילה מימון, שהיה רגיל (מזה שנים) לתת "הנחות" ברגולציה לחברות הסלולר. אולם, כל "ההנחות", ששמילה מימון נתן עד היום כולל החלטה טרייה, שחשפנו כאן, של דחייה חמישית ביישום "תיקונים צרכניים" ברישיונות של חברות הסלולר, היו בבחינת "כסף קטן" מנקודת ראות צרכנית, מול "ההנחה" בשעות הפעילות של המוקדים, החלטה, שהתקבלה בלא שיתוף הציבור או ארגוני הצרכנות ובניגוד למידע, שהיה מונח בפני משרד התקשורת, על הקשיים, שצרכנים נתקלו בהם בשנה האחרונה, בקבלת שירות ממוקדי השירות של חברות הסלולר, למרות כל החקיקה הצרכנית, שהתקבלה בנושא זה. 

אנו פרסמנו לאחרונה את החשד, ששמילה מימון עמד מאחורי ההחלטה הזו כאן (בחלק התחתון של הכתבה), גם בגלל שקיבלנו תשובה מאוד לא ברורה (בלשון המעטה) לשאלתנו ממשרד התקשורת, ולאור המידע ,שהיה אז בידנו. כעת מתברר, שלא הצלחנו להגיע לחקר כל האמת. האמת פשוט הוסתרה מאיתנו ומהציבור זמן רב. 

אולם, האמת יצאה לפתע לאור מכיוון אחר לגמרי. במשרד התקשורת הוחלף הממונה על חופש המידע ולתפקיד נכנס מוניר קזמל (כאן), שמהיום הראשון בתפקידו החל לעבוד במרץ וביסודיות, בהתאם לחוק ולמצופה מבעל תפקיד חשוב כזה בשירות הציבורי.  

לאור כניסת בעל תפקיד חדש כממונה על חופש המידע, פנה אליו סיני ליבל (בתמונה משמאל) בבקשה לקבל מידע על תהליך קבלת ההחלטות בצמרת משרד התקשורת, לגבי צמצום שעות המוקדים בחברות הסלולר.

סיני ליבל חשד מזמן (בשונה מהחשד שלנו), שזו החלטה משותפת של המנכ"ל שלמה פילבר בשת"פ עם היועצת המשפטית (החברה ב"קליקת הפרקליטים"), ואף הגיש על כך תביעה מפורשת וברורה בבית המשפט לתביעות קטנות בת"א (במסגרת תביעתו כנגד הוט-מובייל). זאת, אחרי ששלמה פילבר (וגם היועצת המשפטית) התחמקו, פעם אחרי פעם, מלהשיב לסיני ליבל (וגם לנו), אודות תהליכי קבלת ההחלטות הנוגעים לפרשה הזו. 

התביעה, שנמצאת כאן למתעניינים, מציגה את כל מה שסיני ליבל אסף בהקשר להחלטה הזו, שהצביעה לדעתו על פגם חמור בהתנהלות המנכ"ל והיועצת המשפטית של משרד התקשורת.

אולם, החלק הזה בתביעתו לא בורר עד הסוף, בגלל שהדיון הזה הסתיים בפשרה, שהתקבלה בתיווך השופט, בין סיני ליבל והוט-מוביל, שהשיג את מטרתו מול הוט-מובייל וסיים מבחינתו בניצחון צרכני גדול (כמפורט כאן). החלק שנוגע למשרד התקשורת נמחק במסגרת הפשרה, שהפכה לפסק דין חלוט. 

מכאן, שנושא תהליך קבלת ההחלטה על צמצום שעות המוקדים של חברות הסלולר נשאר פתוח, ללא בירור והכרעה כלשהי, גם אחרי הדיון המשפטי, שהסתיים מול הוט-מובייל. 

לכן, סיני ליבל הופתע לחלוטין, כשקיבל את תגובת הממונה על חופש המידע במשרד התקשורת, לפנייה חדשה שלו בנושא הנדון כאן, תשובה הכוללת את הפסקה הבאה, שצילומה מובא כאן (התגובה המלאה נמצאת כאן, למתעניינים):


מדובר בתגובה חד משמעית, שחושפת בפעם הראשונה, במסמך רשמי של משרד התקשורת, שמדובר בהחלטה, שקיבל שלמה פילבר ללא התייעצות בצוות המקצועי של בכירי משרד התקשורת, שעסק בנושא. זאת, בתהליכי שימועים מאוד מוזרים, שלמעשה, בנקודה הספציפית הזו (של שעות הפעלת המוקדים), היה מדובר בשימועים, שנעשו ללא התייעצות ספציפית עם הציבור ונציגיו המוסמכים, תוך התעלמות מוחלטת מנתונים, שהוצגו למשרד אודות המצב הצרכני העדכני של רמת השירות במוקדי השירות של חברות הסלולר. בנוסף, התהליך הזה בוצע וללא פרוטוקול המתעד את הדיונים, שהובילו להחלטה הזו (אם למישהו זה מזכיר את תהליכי קבלת ההחלטות של שלמה פילבר והעוזרת שלו בנושא המכונה "פרשת בזק-Yes-אלוביץ'", הוא כנראה לא טועה). 

לכן, שלחתי את השאלה הבאה בדחיפות להנהלת משרד התקשורת:
"בפרשת "צמצום שעות הפעלת המוקדים של חברות הסלולר", פרשה, שעסקתי בה רבות, (למשל: כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן וכאן), מתברר כעת, שמי שהחליט את ההחלטה הזו היה מנכ"ל משרד התקשורת (שלמה פילבר), בלי לשאול את הצוות, שעסק בנושא בתוך המשרד וגם לא נרשם שום פרוטוקול של דיוני הצוות הזה, שהתעלם מנתונים ברורים, שהוצגו לו (למשל ע"י סיני ליבל), נתונים, שהיו אמורים למנוע את ההחלטה השערורייתית הזו.
לאור זאת, האם לא מן הדין שהנושא יועבר בדחיפות לחקירת משטרה?"

תגובה לא הצלחתי לקבל, לא שלא ניסיתי. ככל שאקבל תגובה, אעדכן בהתאם.

האם שר התקשורת איוב קרא "יטייח" גם את הפרשה החמורה הזו? האם השר יפעל לביטול ההחלטה האנטי-צרכנית והמקוממת הזו? נמתין ונראה.

בינתיים, לפרשה הזו היו עוד התפתחויות (שנוגעות לפעילותו של סיני ליבל, שהחליט שהוא לא ירפה מהנושא הזה, עד שיבורר עד תומו), התפתחויות, שנדווח עליהן בקרוב בנפרד, ברגע שהם יבשילו לפרסום.