כנראה, שרצף הכתבות על החידלון של יחידת הפיקוח והאכיפה של משרד התקשורת עשה את שלו. היום הוטל קנס ראשון ב-2018 ע"י נתי כהן, מנכ"ל משרד התקשורת, על חברת וויזקום תקשורת בגין מתן שירותי תקשורת ללא רישיון, קנס של 23.2 אלף ש"ח. הקנס מעורר כמה שאלות די כבדות. חשיפה: למה הקנס הזה הוטל בדיוק כעת? (רמז: זה קשור לכתבה על התמוטטות מנגנון "שכר העידוד").
מאת: אבי וייס, 15.7.18, 16:43
היום (15/7/18) עלתה לאתר משרד התקשורת ההודעה הבאה [ציטוט]:
******************************************************************************************** עיצום כספי - על חברת וויזקום תקשורת בע"מ בגין הפרה בנושא מתן שירות ללא רישיון.
מנכ"ל משרד התקשורת, מר נתנאל (נתי) כהן, הטיל עיצום כספי על חברת וויזקום תקשורת בע"מ ("החברה") בסכום של 23,200 ₪ (מתוך סכום מרבי של 232,050 ₪) בגין הפרתו של סעיף 2 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 ("החוק"), הקובע כי אין לבצע פעולת בזק או לתת שירות תקשורת מבלי לקבל רישיון לכך מאת השר תקשורת.
האסדרה הקיימת (המסגרת הנורמטיבית):
סעיף 2 לחוק שעניינו "זכות המדינה וחובת הרישוי" קובע בס"ק (ב) כי: "לא יבצע אדם פעולות בזק ולא יתן שירותי בזק אלא אם קיבל מאת השר רישיון לכך לפי חוק זה או מכוח היתר כללי לכך."
ממצאי פעולות הפיקוח:
החברה החזיקה ברישיון מיוחד למתן שירותי נס"ר אשר תוקפו פג באפריל 2014. החברה לא העבירה בקשה לחידוש הרישיון ואת המסמכים הדרושים לכך במועד. כל הפניות והתזכורות של המשרד, לרבות הארכת הרישיון בששה חודשים נוספים לצורך ההשלמות הנדרשות, לא הועילו ולבסוף פג תוקפו של הרישיון. אף על פי כן החברה המשיכה במתן שירותי נס"ר, וזאת ללא רישיון. רק לאחר שמשרד פתח בהליך פיקוח מול החברה הגישה החברה בקשה מתאימה למשרד והשלימה את הפרטים הדרושים לחידוש רישיונה.
נימוקים לעניין העיצום הכספי:
בעת קביעת העיצום הכספי הובאו בחשבון נסיבות ההפרה והשיקולים אשר קבועים בסעיף 37א6 לחוק ובמסמך אמות המידה לקביעת העיצום הכספי. לעניין זה הובאו בחשבון בעיקר משך הזמן שנמשכה ההפרה (כמעט 3 שנים) והבחירה מדעת של החברה שלא להגיש בקשה מלאה לחידוש רישיון ותחת זאת להמשיך במתן שירות ללא רישיון.
************************************************************************************************************************ הערות המערכת:
יפה שנתי כהן (המנכ"ל) החל להטיל קנסות וזה הקנס הראשון ל-2018, אחרי שעברה חצי שנה של אפס אכיפה. הקנס הוטל נכון ועל פי הסעיף הנכון ובפרוצדורה החוקית הנכונה (גם זה משהו חיובי).
עוד יותר חשוב, שהקנס הוטל בגין מתן שירות ללא רישיון. בעניין זה יש עשרות חברות תקשורת, שמספקות שירותים ללא רישיון. אני מציע שהמנכ"ל ימשיך בתנופה עם סלקום TV ועם סלקום פייבר, ואחר כך, שיטיל קנסות על כל מספקי השירותים ללא רישיון...
יש כאן סימן שאלהענק, למה לקח כל כך הרבה זמן להטיל קנס על וויזקום תקשורת, כשהרישיון שלה פקע תוקפו באפריל 2014, המשרד האריך את תוקפו כג'סטה עוד חצי שנה. כלומר, מספטמבר 2014 העסק הזה מתנהל ללא רישיון עד שהוא הגיש וקיבל רישיון. כלומר: מדובר בתקופה של 3 שנים. מאז ועד היום עברו 4 שנים ו-10 חודשים. כלומר: עברו כמעט שנתיים מאז שהחברה קיבלה רישיון וכעת היא מקבלת קנס על דבר שאירע לפני כ-5 שנים והיה צריך לעצור אותו לפני כ- 5 שנים.
זה קצב העבודה של משרד התקשורת?? אין התיישנות על העבירה? לעניות דעתי, את מי שצריך להעניש זה את סמנכ"ל הפיקוח והאכיפה, שמילה מימון, ששימש בתפקיד זה כל אותה תקופה, מי שהתרשל בתפקידו כל כך הרבה זמן ונתן לעסק לנהל שירות ללא רישיון במשך 3 שנים וגם שנתיים אחר כך לא עשה עם זה מאומה.
מתי המשרד יגלה, שיש המון חברות תקשורת ללא רישיון? ב-2040?
כמה תיקים כאלה (של הפרות חוק ורישיון) הוחבאו במגירות של שמילה מימון, מאז תחילת העשור ועד היום?
על פי הידוע לנו, הקנס הוטל כעת על חברת וויזקום בשל קריסת מערכת שכר העידוד באגף הפיקוח (מה שנחשף בטלקום ניוז). "המגרסה של שמילה" היא שהביאה לצימצום ניכר בכמות פניות הציבור ורק "שחרור" "דו"חות פיקוח" עם ממצאי חקירה, יאפשר לפצות על הירידה בכמות פניות הציבור, שמובילה לירידה תלולה בתשלום "שכר העידוד" לעובדי אגף הפיקוח. "בנבה" (מאיר בן בסט, מנהל תחום בכיר פיקוח צרכני במשרד התקשורת), דרש בתוקף מאיתן כסיף (סמנכ"ל בכיר ומנהל מינהל פיקוח ואכיפה), "לשחרר דו"חות פיקוח", כדי לשפר את שכר העובדים ולאפשר להם לקבל "שכר עידוד". התוצאה: וויזקום תקשורת שילמה היום את המחיר, בהחלטת המנכ"ל, כדי לאפשר תשלום "שכר עידוד" לעובדים. פשוט מדהים: מה שלא עשו השכל, האינטרס הציבורי, הגדרות התפקיד, האחריות הציבורית המוטלת על ראשי המשרד ובעלי התפקידים במשרד והגדרות החוק, עשה "החור בכיס" של העובדים והמנהלים הזוטרים יותר באגף פיקוח ואכיפה.
