ניתוח: למה הרגולציה בשוק התקשורת שלנו לא יכולה להיות כמו בדנמרק (יש מדינה כזו באירופה, עם כ-6 מיליון תושבים, שמקדימה אותנו בדור, בתשתיות התקשורת ורגולציית התקשורת)? בדיחה בלתי חוקית חדשה נולדה אצל נתי כהן, מנכ"ל משרד התקשורת: קנס ענק נוסף על בזק.
מאת:
אבי וייס, 3.7.18, 07:20
כנראה מנכ"ל משרד התקשורת
נתי כהן (בתמונה משמאל),
נלחץ מהכתבה הממוקדת שלנו, שקראה לו לסיים את תפקידו במהירות (
כאן), כי אחרת אי אפשר להבין את הצעד החדש, שהוא מתכנן (קנס ענק על בזק, בגלל שהיא לא מוכנה ללכת בנתיב, שהמנכ"ל התווה בעניין הטלפוניה של בזק ב"שוק הסיטונאי").
זה הרקע לשאלה הדחופה, ששלחתי לצמרת משרד התקשורת:
"פורסם בגלובס (
כאן) כאילו משרד התקשורת עומד להטיל עיצום כספי (קנס) על בזק בתחום הטלפוניה הסיטונאית (בטענה, שבזק
מסרבת ליישם את ההחלטה האחרונה של המנכ"ל,
כלשונה).
השאלות:
1. איך אפשר
להטיל פעמיים קנס על אותו מעשה בדיוק?? זה
סותר את החוק. הרי
שמילה מימון כבר הודיע, שהוא מטיל קנס של 11 מיליון ₪ על בזק,
בדיוק מאותה סיבה!...
2. היכן חתימת השרים (שנטען ע"י המנכ"ל)
בהחלטה שלו בעניין הטלפוניה של בזק (צריך
חתימה של 2 שרים... שר התקשורת ושר האוצר). בלי זה, המסמך של המנכ"ל זו "
פארסה רגולטורית" (בלשון המעטה). כך,
שאי אפשר להטיל קנס ע"י מסמך לא חוקי...
3. היכן הלינק לביצוע
שימוע ציבורי (ולינק לתוצאות השימוע הזה), לעניין הטלפוניה הסיטונאית של בזק, במתכונת הנוכחית?".
תשובה לא קיבלתי, לא שלא ניסיתי לקבל תשובה. ככל שאקבל תשובה אעדכן בהתאם. אין צורך להיות במתח. הסיכויים לקבל תשובה הם כמו הסיכויים שאסע לנתב"ג ואקח טיסה ישירה לשמש (בלילה זה בכלל לא מסוכן).
כך, משרד התקשורת הישראלי מתנהל כיום,
מחוץ למערכת הכבידה של כדור הארץ.
הבעיה של
נתי כהן בעניין "השוק הסיטונאי" ובזק
זהה לזו של קודמיו (שכל אחד מהם "סיים את תפקידו" בצורה מפתיעה אחרת). יש פתגם האומר:
"מי שלא לומד מההיסטוריה, עתיד לחוות אותה שוב ושוב".
כדי להבין איך
נולד המצב, שבו משרד התקשורת
החליט, שיש
BSA (ר"ת: Bit-Stream Access) על
הטלפוניה של בזק, יש לחזור
להתחלה (המפורטת בלינקים כאן מתחת), כדי להבין
שאין דבר כזה, לא היה מעולם דבר כזה ולא יהיה דבר כזה (בטווח הזמן הנראה לעין ובכלל), אלא אם ראשי משרד התקשורת הם אלכימאים, או "הסגנים של אלוהים", או שניהם. רק במקרה כזה (שהם או אלכימאים, או הסגנים של אלוהים, או שניהם גם יחד), הם
לא כפופים למציאות, ויכולים להמציא מה שבא להם בראש, גם BSA על הטלפוניה של בזק. וכך זה התחיל (ב-2013):
זו הייתה ההתחלה. הסוף הטרי הוא בהחלטת האלכימאי הראשי והסגן השני של אלוהים (הסגן הראשון זה
שמילה), מר
נתי כהן, שבזמנו הפנוי הוא מתנדב לפעילות ציבורית ברוכה בקבוצת "מתנדבי סלקום ושות' בע"מ". (ראה גם
ערך אנלימיטד). מי שהוציא תחת ידיו את "המרקחה של
שוק סיטונאי BSA על הטלפוניה של בזק". ושלא תחשבו שאני ממציא מדימיוני, אז צילמתי לכם את
עיקרי המסמך (המסמך המלא
כאן):
למה אנו לא יכולים להיות כמו דנמרק?
דנמרק היא מדינה די דומה לישראל (עם כ- 6 מיליון תושבים ושטח כפול משטח מדינת ישראל, לא כולל האיים המרוחקים), ועם חברת בזק אחת:
TDC, חברה בת כ-8 אלף עובדים שהיא "מונופול"
בהכל: טלפוניה קווית, תשתיות פס רחב, אינטרנט, טלוויזיה, OTT, לוויין, סלולר, שירותי ICT לעסקים, שיחות בינלאומיות, סיבים ימיים, מה לא.
אבל, רמת שירותי התקשורת בדנמרק
משיגה אותנו בדור.
פס רחב (כולל סיבים לבתים) יש כבר
בכל רחבי המדינה.
כאן נמצאת הסקירה של שוק התקשורת בדנמרק ל-2016 (לא מצאתי מסמך דומה באנגלית על נתוני 2017).
ההישגים הללו נובעים גם
מהיחס בין הרגולטור לתקשורת שם (
Danish Business Authority, שכבר מהשם של הרגולטור - ברור מה האוריינטציה של הגוף הרגולטורי הזה) לחברת הבזק המדינתית TDC, שגם שם היא חברה בבעלות פרטית ונסחרת בבורסה.
זה כולל את
המרכיבים הרגולטוריים העיקריים הבאים:
- המבנה הפנימי של TDC הוא פרי החלטות עסקיות ושיווקיות של בעלי המניות של TDC, לא עניינו של הרגולטור. לכן גם אין שם מושג של "הפרדה מבנית". חברות הבנות של TDC משנות לעיתים את המבנה שלהן ואפילו את השם, בהתאם לביקושים של הצרכנים ולהתפתחויות בשוק התקשורת. למשל, השם של חברת הכבלים (Kabel TV) השתנה לשם של חברת ה-OTT של TDC (ששמה YouSee) והן מוזגו לחברה אחת בשם YouSee, חברת בת של TDC (שעוסקת בכמה שירותים, לא רק טלוויזיה), כי ה-OTT הנייח והנייד נמצא בעלייה רצופה בביקושים בדנמרק, כמו בכל העולם.
- חברת TDC בעצמה מספקת שירותי "שוק סיטונאי" בגישת ה-Wholesale (או WLR בלשון הרגולטורית האירופאית). הכל נעשה בגלוי עם המחירים גלויים לכל. לצורך כך TDC הקימה "פורטל לשוק סיטונאי", שיש בו הכל מכל (קווי וסלולרי, כולל על תשתיות הכבלים והסיבים), וכל מתחרותיה יכולות להזמין איזה שירות, שהן חפצות בו (כולל השחלת סיבים בתעלות הסיבים שלה...או חיבור לסיבים בינלאומיים...), עם מחירון גלוי וברור ותנאים ברורים וגלויים. הכל "על השולחן", בלי שום צורך בהתערבות רגולטורית, הכל הוא פרי שיקולים עסקיים נטו של TDC. התוצאה: כבר כיום עובדים כאלף איש ב-TDC במסגרת השירותים הסיטונאיים הללו, שזה מקור הכנסה טוב ושהולך וגדל משנה לשנה עבור החברה.
- הרגולטור לתקשורת הדני, במענה לגישה החיובית הזו של TDC, ביטל לחלוטין בתיקוני חקיקה את הרגולציה של "שוק סיטונאי" (במתכונת האירופאית) על כל תשתיות הכבלים (HFC של YouSee) ועל התשתיות העסקיות של TDC. כך, שהן מחוץ לכל פיקוח רגולטורי לכל סוגי השירותים המסופקים על התשתיות הללו. זאת, כבר מ-2017. כעת בוחנים שם הורדת "השוק הסיטונאי" מהחוק והתקנות גם בשאר התחומים, שעדיין נשארו בפיקוח רגולטורי. זאת, משום שהרגולטור לתקשורת מצא, שהמחירונים של TDC למתחרות שלה, הם הוגנים ותחרותיים, מה שהוביל ליצירת תחרות בכל התחומים בדנמרק, גם בתחום הסיבים לבתים.
- תחום הדומיינים מפוקח ע"י הרגולטור לתקשורת על פי חוק ועם זכיין ציבורי. לכן, יש בדנמרק מעל למיליון וחצי דומיינים (לעומת רבע מיליון בישראל). פי 6 יותר דומיינים על פחות אוכלוסייה. מתי שר התקשורת איוב קרא יבין את משמעות הנתונים הללו ויפעל שגם ישראל תצטרף ל"משפחת העמים"??
- אגב, בדנמרק יש מדיניות ממשלתית של פס רחב לכולם, מדיניות, שבתוקף עד 2020, כחלק מהמדיניות האירופאית הכוללת של "אירופה דיגיטלית". המדיניות הזו הוכנה ע"י כלל הגופים הציבוריים וגופי הממשל בדנמרק, עברה תהליכי שימועים ציבוריים מסודרים ואף עוגנה בחקיקה.
כלומר: כשעובדים בשכל ובגישה חיובית, עם בדיקה מתמדת של
האינטרסים הציבוריים, תוך מתן "
חופש כלכלי" מלא לחברות התקשורת, כולל למונופול הבזק, זה פשוט
עובד ומצליח!
עדכון 17.7.18: "
עוד שערורייה במשרד התקשורת שאמורה להוביל לביטול "השוק הסיטונאי"!
עדכון 8.1.19:
עובדות ומסמכים המוסתרים מהציבור: האם ביבי כשר תקשורת עזר לקב' בזק? 
