חשיפת תרגיל נוסף מבית היוצר של "קליקת הפרקליטים": תלונות על חשדות למעשים פליליים ומשמעתיים של בכירים בצמרת משרד התקשורת יחקרו ע"י החשודים עצמם, את עצמם. בדיחה נוספת בסדרה של תעלולי קבוצה קטנה, שנמצאת מעל לכל חוק ונורמה במדינת ישראל. עדכונים בלינקים בתחתית הכתבה. 
מאת: אבי וייס, 19.12.15, 18:00

חשיפה. רקע:
את המונח "קליקת הפרקליטים" הכנסתי במאמרים שלי כבר לפני מספר שנים, כשגיליתי את הקשרים ההדוקים בין מספר פרקליטים בשירות המדינה, בינם לבין עצמם, כשהקו המוביל אותם הוא די ברור: "לשמור על התחת" אחד לשני ולמעגל הסגור האישי של מקורבים אישיים הסובב את אותה קבוצה.

הצוות הזה של פרקליטים חושב ובטוח, שהוא נמצא מעל לכל חוק ונורמה ועושה ככל העולה על רוחו, בכל תחום.

לא הייתי יחיד בגילוי המציאות העגומה הזו, של קליקה, שנלחמת חורמה נגד כל נסיון לבדוק את מעשיה (לרבות בנבת"ם). אצטט כאן רק אחד מני רבים, שגילו את המציאות הזאת, פרופ' דניאל פרידמן, לשעבר שר המשפטים, שאמר בשבוע החולף (מה שאמר קודם גם פרופ' נאמן), שיש פרקליטים, שיש להם יותר כוח מכל שופטי ישראל גם יחד.

"קליקת הפרקליטים", אינה מוסד אחד מאורגן ומוגדר, אלא כמה התארגנויות אד-הוק, שמגינות זו על זו לפי הצרכים המתפתחים של החברים המגינים והמחפים זה על זה. אולם, הקשרים בין כל הדמויות - מאוד הדוקים, לאורך שנים.

יחד עם זאת, הכוח של הקליקה הזו די צומצם בשנים האחרונות, מכמה סיבות, שבראשן: חוסר הנכונות של הציבור ונבחריו (וגם של גורמי אכיפת החוק) להבליג על קיומן ותעלוליהן של קליקות בלתי חוקיות כאלו. שתי דוגמאות בולטות:

א.הקליקה שבראשה עמד עו"ד אהוד אולמרט, שהיה, בין היתר, שר התקשורת וראש הממשלה. כל עורכי הדין בקליקה הזו לא הועמדו לדין וחלקם עדיין מצוי בעמדות מפתח בשירות הציבורי (למעט עו"ד אוהד אולמרט עצמו וכמה מהסובבים אותו, שאינם עורכי דין, שקשורים בפרשיות השונות, שהוא הועמד בגינן לדין).

ב. הקליקה של רות דוד (פרקליטת מחוז ת"א) ועו"ד רונאל פישר. פרשיה חמורה ביותר, שטרם הסתיימה. 

אני אישית "נתקלתי" בקליקות הללו כמה פעמים, למשל בפרשות סביב שר התקשורת לשעבר, משה כחלון, שנחשפה לאחרונה גם אצל אילנה דיין. ב-3 השנים האחרונות אני עוסק באינטנסיביות בכמה פרשיות, שב-2 מהן אני מצוי תחת "צו איסור פרסום" שיפוטי, כשאחת מהפרשיות החמורות הללו מככבת רבות באתר זה תחת השם הגנרי "הפרשה הסודית", שהיא סודית כבר מ-2011 (!). על הפרשה השנייה אינני יכול לכתוב מאומה, אפילו לא ברמז... 

לגבי "הפרשה הסודית", אני יכול להוסיף, שבימים אלה, כשנושא "ההטרדות המיניות" נחשף בגלוי ופרטי פרטים על כל אחד, החל מניצבים במשטרה דרך בעלי תפקידים בכירים אחרים וכלה בפרשיות סביב שר הפנים והמשנה לראש הממשלה סילבן שלום, קשה להאמין, שדווקא כמה בכירים ובכירים לשעבר במשרד התקשות זוכים להגנה מלאה מחשיפה של החשדות שיש בסיפור הזה, תחת "צו איסור פרסום", כל כך הרבה שנים. זה בדיוק הכוח של "קליקת הפרקליטים", כפי שציין פרופ' דניאל פרידמן.

סביב "הפרשה הסודית" נולדו כמה פרשיות חמורות שונות נוספות (שאינן חסויות), שהעיקרית בהן היא פרשה, שבמרכזה נמצאת עו"ד דנה נויפלד (בתמונה למעלה, היועצת המשפטית של משרד התקשורת). זו פרשה, שקשורה בשכירת שירותיה של עו"ד תמר גולן לעניין "הפרשה הסודית".

כמות העבירות שנעשו לכאורה כאן, יכולה למלא ספר שלם. בתחום הזה יש גם פרשה משנית של גיבוי (או חיפוי), שנעשה ע"י מנכ"לית משרד המשפטית עו"ד אמי פלמור, נושא, שנמצא עדיין בבדיקה. הפרשה של עו"ד דנה נויפלד נמצאת בפני הכרעה אצל היועץ המשפטי לממשלה, כפי שחשפנו בהרחבה כאן. אחת האפשרויות היא, שהוא "יקבור" גם את הפרשה הזו. זה טרם ברור. בכל מקרה, עו"ד דנה נויפלד והמנכ"ל לשעבר של משרד התקשורת אבי ברגר, כבר קיבלו "נזיפה חמורה", אבל חלקית ולא מוחלטת, מהפרקליטות, כבר בתחילת תהליך הבירור של פרשה זו בנבת"ם, כפי שחשפנו כאן. 

בנוסף, מדובר כאן בהתנהלות שסותרת במפורש את האמור בתקשי"ר סעיף 40.38 ובמיוחד את תת סעיף 40.384 ו-40.385 (ב) האומר: "אין בהוראות אלו כדי לגרוע  מן הצורך בקבלת הסמכה או יפוי כוח מאת היועץ המשפטי לממשלה לצורך ייצוג המשרד בפני בית המשפט או בפני גוף מעין משפטי;", מה שלא בוצע. 

כעת אפשר להגיע לעיקר החשיפה החדשה והטריה:

איך החשודים ייחקרו את עצמם?
בעקבות מידע, שהתקבל אצלי ושאספתי, ב-2 פרשיות, שיש בהן חשדות למעשים פליליים ומשמעתיים גם יחד, שקשורות בבכירים במשרד התקשורת, שלחתי את התלונות במכתב אחד ליועץ המשפטי לממשלה, בבקשה שיבדוק אם יש מקום להעביר את הפרשיות הללו לחקירה פלילית (במקביל להעברת הפרשיות הללו לנש"מ - נציבות שירות המדינה, שעוסקת בעניינים המשמעתיים של התנהגות עובדי המדינה).

התלונות נגעו בעיקר ל-2 אנשים: שמילה מימון, סמנכ"ל בכיר פיקוח ואכיפה במשרד התקשורת ועובדת בכירה במשרד התקשורת. את החלק המרכזי של התעלולים של שמילה מימון (בתמונה משמאל), חשפתי באתר זה בהרחבה (למשל: כאן, כאן, כאן וכאן), ותהיינה בקרוב מאוד עוד חשיפות בעניינו, סביב נושא הקנסות המפוברקים. את הפרשה של העובדת הבכירה במשרד התקשורת אחשוף בבא העת, כשיבשילו התנאים לחשיפה.

בכל המקרים, המעשים שנעשו (עפ"י החשדות), היו בשת"פ מלא ובגיבוי מקיף של היועצת המשפטית של משרד התקשורת, עו"ד דנה נויפלד. 

אז מה החליט לעשות היועץ המשפטי לממשלה בפנייתי? אם זה לא היה המציאות, אפשר היה לחשוב שאני פשוט חולם בהקיץ. אגב, מדובר בטיפול מהיר מאוד, ממש "סיכול ממוקד".

היועץ המשפטי לממשלה החליט (4 ימים לאחר שתלונתי הגיעה אליו), להעביר את תלונותי לעו"ד אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (כלכלי-פיסיקלי).

ההחלטה של היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה ויינשטיין, למי שלא מאמין, מצויה כאן להורדה. 

ומה עשה עו"ד אבי ליכט בחומר שהועבר אליו מהיועץ המשפטי לממשלה, הממונה עליו?

הוא החליט להעביר את תלונתי היישר אל עו"ד דנה נויפלד, שהיא תבדוק את עצמה...

את מתן התשובה ההזויה הזו בכתב אלי, השאיר עו"ד אבי ליכט לעו"ד, שעובדת אצלו (עו"ד אלידור בליטנר), שהפכה את "החשדות הפליליים", שהיו בפנייתי, ל"חשדות למעשים פסולים" וכתבה אלי כך: "הגורם המתאים לטיפול בפנייתך ובטענות העולות בה הוא הלשכה המשפטית במשרד התקשורת. על כן אני מעבירה בזאת את פנייתך לטיפולה של היועצת המשפטית למשרד התקשורת"...

למי שחושב שאני ממציא דברים מליבי, אזי הנה הצילום של המכתב, ממשרדו של עו"ד אבי ליכט, המשנה ליועמ"ש, שמעביר את הטיפול בנושאים, שהעליתי בפני היועץ המשפטי לממשלה, היישר אל החשודים עצמם, ובראשם עו"ד דנה נויפלד, היועצת המשפטית של משרד התקשורת, כדי שיחקרו את עצמם.

למי שסובל מבעיות זיכרון, או לא בקי בהיסטוריה של הקשרים האישיים בין השמות המוזכרים כאן בכתבה, אזכיר, שעו"ד דנה נויפלד, בטרם מונתה לתפקיד היועצת המשפטית של משרד התקשורת, הייתה במשך כמה שנים טובות יד ימינו והעוזרת האישית של עו"ד אבי ליכט, שאף דאג "לשתילה" שלה במשרד התקשורת, כמחליפה של ידידתה האישית, שעבדה צמוד אליה כמה שנים ואף הביאה אותה למשרד המשפטים: היועצת המשפטית הקודמת של משרד התקשורת עו"ד נגה רובינשטיין ( שנאלצה לפרוש מתפקידה כחלק מפרשיות משה כחלון). ככה המעגל של "קליקת הפרקליטים" נסגר, גם בסיפור הטרי שלנו...

כך, החשודים יחקרו את עצמם והכל יבוא על מקומו בשלום...

אני מעריך שהחשיפה כאן היא רק "קצה הקרחון" של שיטה שקיימת בצמרת המשפטית של ישראל מזה שנים, ואיש לא מטפל בה. ההתעלמות מהשיטה הזו מעודדת את העבריינים הללו בתחפושת של פרקליטים מכובדים להמשיך ולהשתמש בשיטה הזו ולהרחיב אותה לכל כיוון. ככה אפשר לסגור תיקים ל"מקורבים לצלחת" בשקט. אין תחתית לתהום הזו.

למי שמעוניין בעוד נתוני רקע עובדתיים מעניינים הנוגעים במוזכרים בכתבה זו: עו"ד נגה רובינשטיין ש"הושתלה" במשרד התקשורת ע"י עו"ד דוידה לחמן-מסר, שהייתה אז המשנה ליועמ"ש (הוחלפה ע"י עו"ד אבי ליכט), היא גם אשתו של עו"ד אורי מסר, היועץ והעו"ד האישי לשעבר של עו"ד אהוד אולמרט (ומי שהחזיק ב"קופת המזומנים של כספי השוחד, ונחלץ מזה ע"י הקליקה). והיכן עובדת היום עו"ד נגה רובינשטיין? במשרד עו"ד אלי זהר, העו"ד (הפלילי) הנוכחי של עו"ד אהוד אולמרט. "ובא לציון גואל". 

ביקשתי את תגובות משרד התקשורת ל-2 הפרשיות הללו (של שמילה מימון ושל העובדת מהמשרד). תגובות לא קיבלתי (די ברור למה). אם אקבל - אעדכן.

תגובת נציבות שירות המדינה לפניות שלי: "אבי שלום. כל פניותיך בנדון (פילבר, מיימון ו-XXX) הועברו לאגף המשמעת בנציבות ולאגף חקירות משמעת, לשיקול דעתם אם יש מקום לבדיקתם. תודה על העברת החומרים".
כלומר: המגרסה של תלונתי נמצאת כעת באגף חקירות משמעת, שהיא חלק בלתי נפרד מ"הקליקה"... 

המשך יבוא ודי בקרוב.