פרשה נספחת לפרשה המכונה "תיק 4000" היא תרגיל שנרקח כנגד השופטת (בדימוס) הילה גרסטל, שהפריעה ל"קליקת הפרקליטים" ואוהדיהם ושאר השקרנים, בתפקידה כנציבת הביקורת על הפרקליטות, עד שהביאו להדחתה - התפטרותה ואח"כ "תפרו תיק" בחוטים מאוד גסים, ש"מערבב אותה" עם שרה נתניהו, תיק שנסגר היום ע"י היועץ המשפטי לממשלה. מה היועמ"ש שכח (ובכוונה) בהודעתו על סגירת התיק?
עדכונים בסוף הכתבה.
מאת: אבי וייס, 14.1.19, 18:50

אתר טלקום ניוז העניק "צל"ש" (כאן) בסיכום שנת 2016 לשופטת (כיום בדימוס) הילה גרסטל (בתמונה משמאל). בנספח למטה אנו מביאים שוב את הנימוקים שהובילו אותנו להעניק לה צל"ש.

אני הייתי בקשר עימה רק פעם אחת, לאור תלונה שהגשתי כנגד בכירים במשרד התקשורת, בפרשה נספחת לפרשה מאוד מסריחה שכיניתי אותה בזמנו בשם "הפרשה הסודית". זאת, בגלל צו איסור הפרסום שהוטל עלי ע"י אותה קליקה עלי, צו שהוסר בסופו של דבר אחרי מאבקים רבים שלי, שנמשכו שנים, בהם חשפתי בהרחבה את כל פרטי הפרשה וכל המסמכים שנלוו לה - פרשה שהייתה אמורה להיחקר במשטרה, אבל נגרסה במגרסה.

אגב, הפרשיה העיקרית במסגרת שלל הפרשות שנולדו סביב "הפרשה הסודית" עצמה, התרחשה ממש במקביל למה שמכונה כיום "תיק 4000" וחלק מהמעורבים הם אותם מעורבים, אבל לא ביבי, אם אתם במקרה מחפשים את השם שלו ב"פרשה הסודית"...אולם, השמות: ארדן, ברגר ופילבר, כן נמצאים במאמרים ובחשיפות שלי בזמנו.... קצת פרטים נוספים למי שמעוניין לצלול בפרשיות העבר: כאן, וכאן.

הילה גרסטל מצאה בזמנו בבדיקה הראשונית שאני צודק, והובילה למתן נזיפה למעורבים הראשיים והודיעה להם שהיא החליטה להעמיק בבדיקה. אבל כשהחלה להעמיק בבדיקה, היא לא הצליחה לסיים אותה, כי היא "התפוטרה", מסיבות שלא קשורות ישירות אלי אלא למאבק האישי שלה מול "קליקת הפרקליטים". כך, החקירה בעניין בו התלוננתי (מלווה כמובן במסמכים רבים), נגרסה במגרסה וסיימה את חייה  - לנצח. 

כשהתלקחה המהומה הציבורית הענקית שאני מכנה היום בשם "פייק תיק 4000", בתחילת שנת 2018, היא נקלעה שלא ברצונה ל"קו האש", ו"תפרו לה תיק" ממש בחוטים גסים, תיק שנסגר היום ע"י היועמ"ש.

להלן ההודעה המלאה של היועמ"ש, עו"ד אביחי מנדלבליט, הודעה המדברת בעד עצמה:
***************************************************************************************
"היועץ המשפטי לממשלה החליט לגנוז את תיק החקירה 1270 שעניינו בפרשת התמודדות השופטת בדימוס הילה גרסטל למשרת היועמ"ש לממשלה. 

בכך אימץ היועץ המשפטי לממשלה את עמדת ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרת ישראל, עמדת פרקליטת מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), ועמדת פרקליט המדינה. 

להלן נביא את תמצית נימוקי ההחלטה ואת השתלשלות העניינים בפרשה: 

על פי מידע מודיעיני שהתקבל במשטרה, במהלך התמודדותה של כב' השופטת בדימוס הילה גרסטל לתפקיד היועמ"ש לממשלה בשנת 2015, הציע לה כביכול מקורבה, אלי קמיר, בתיאום עם מי שכיהן באותה עת כדובר ויועץ התקשורת הפרטי של משפחת נתניהו, ניר חפץ, הצעת שוחד, לפיה כב' השופטת בדימוס גרסטל תקבל את המינוי לתפקיד בעד סגירת תיק החקירה נגד רעיית ראש הממשלה, המכונה "תיק המעונות", לאחר שתמונה. 

נוכח מידע זה הוחלט, על דעת היועץ המשפטי לממשלה, לגבות את עדותה של כב' השופטת בדימוס גרסטל, וכך נעשה ביום 19.2.18. 

סיפור המעשה שנמסר מפי כב' השופטת בדימוס גרסטל, על פרטיו, הוביל לפתיחה בחקירה שבמסגרתה נחקרו בחשד להצעת שוחד יועצי התקשורת אלי קמיר וניר חפץ, ונגבו עדויות ממספר עדים עמם חלקה כב' השופטת בדימוס גרסטל את סיפור המעשה בזמנים שונים. 

כמו כן בוצע מחקר של מכשירי טלפון ניידים.

בסופה של החקירה, פערי גרסאות משמעותיים בין המעורבים העיקריים עצמם, וכן התפתחות ושינויים פנימיים בגרסה המרכזית שנמסרה באשר להצעת השוחד, הביאו את גורמי האכיפה (המשטרה והפרקליטות) לכלל דעה כי לא התגבשה תשתית ראייתית לביסוס החשדות נגד מי מהמעורבים בפרשה.

על פי הודעתה הראשונה של כב' השופטת בדימוס גרסטל, בזמן שהייתה מועמדת לתפקיד היועמ"ש לממשלה, חברה הקרוב, אלי קמיר, ביקש לפגשה בפתאומיות ובדחיפות. 

כשנפגשה עמו מסר לה קמיר שהוא נפגש זה עתה עם ניר חפץ, וכי האחרון ביקש ממנו לבדוק את נכונותה של גרסטל לסגור את התיקים של רעיית ראה"מ, ובכך יגברו סיכוייה להתמנות לתפקיד. 

השופטת בדימוס גרסטל תיארה בהודעתה זעזוע עמוק מההצעה והגדירה אותה כ"הצעה קרימינלית, חד משמעית".
נוכח הודעתה הראשונה של כב' השופטת בדימוס גרסטל פנו החוקרים, עוד באותו יום, לגביית גרסתם של קמיר ושל חפץ. 

מפאת חומרת הטענות שעלו בהודעתה של גרסטל, בוצעה חקירתם של השניים בעודם מוחזקים במעצר לצורכי חקירה (חפץ כבר היה עצור במסגרת תיק 4000). 

באותו זמן, קמיר הכחיש את פרטי גרסתה של כב' השופטת בדימוס גרסטל, ואילו חפץ לא שיתף פעולה עם החקירה. 

בהמשך, נגבתה עדות ממקורבים שונים לכב' השופטת בדימוס גרסטל, אשר אישרו באופן כללי כי האחרונה אכן סיפרה להם על הצעה מעין זו. 

נוכח גרסאות אלה של המעורבים בפרשה, התמקדה חקירת המשטרה בבחינת תימוכין לגרסתה המפלילה של כב' השופטת בדימוס גרסטל. 

כך, נערכו מספר רב של פעולות חקירה לצורך איתור המועד של הפגישה בה על פי טענת כב' השופטת בדימוס גרסטל הוצעה לה ההצעה האמורה. 

בסופו של יום, הנתונים שנאספו לימדו כי בצהרי יום 8.10.15 נפגשו קמיר וחפץ בבית קפה מסויים בתל אביב, ומיד לאחר מכן נפגשו באותו מקום גם קמיר וגרסטל. 

לאחר מכן, אלי קמיר נחקר מספר פעמים נוספות. 

הוא אישר כי הוא זימן את חפץ לפגישה בנושא מועמדותה של כב' השופטת בדימוס גרסטל, על דעתה, לתפקיד היועמ"ש, אך הוא שלל כל אפשרות שנושא סגירת התיק של שרה נתניהו עלה בשיחתו עם כב' השופטת בדימוס גרסטל. 

ביום 4.3.18 נחתם עם ניר חפץ הסכם עד מדינה במסגרתו הוענקה לחפץ חסינות מהעמדה לדין הן בתיק המכונה "תיק 4000" והן בפרשה זו. 

חפץ מסר את גרסתו המלאה בפרשה זו ביום 21.3.18 ועיקרה היא שקמיר ביקש ממנו לפעול לטובת מינויה של כב' השופטת בדימוס גרסטל לכהן בתפקיד היועמ"ש לממשלה, ואילו הוא, חפץ, השיב לו שאינו רוצה או יכול לעסוק בנושא המינוי. 
לדברי חפץ, השיחה שקיים עם קמיר הייתה שיחת רכילות ותו לא, ולא עלה בה כלל נושא סגירת תיק המעונות. 

ביום 8.5.18 נגבתה הודעה נוספת מכב' השופטת בדימוס גרסטל. 
בהודעה זו היא הבהירה שקמיר לא הציג בפניה "הצעה על השולחן", מפי חפץ. 

כן ביקשה להבהיר שלא הובאה בפניה הצעה קונקרטית כפי שתוארה בגרסתה הראשונה, שהשיח היה ערטילאי, שאין לה ידיעה על תוכן השיחה האמיתי בין חפץ לקמיר וכי הזעזוע הכבד שחשה נבע מעצם השיח. כן הבהירה כי אינה יודעת לומר אם מדובר בהצעת שוחד. 

כב' השופטת בדימוס גרסטל הסבירה את השינוי באופן הצגת הדברים על ידה בעדותה השנייה בתעתועי זיכרון ביחס לזמנים, נוסחים והתבטאויות, בחלוף למעלה משנתיים מהפגישה האמורה. 

נוכח כל האמור, ובפרט משום השינויים בגרסאותיה של כב' השופטת בדימוס גרסטל והעובדה שלא נמצאו תימוכין לתוכן גרסתה הראשונה, נמצא כי התשתית הראייתית שהתגבשה במהלך החקירה אינה מספיקה להעמדה לדין של מאן דהוא, ועל כן החליט היועץ המשפטי לממשלה לקבל את המלצות ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרת ישראל, פרקליטת מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), ופרקליט המדינה לסגור את התיק נגד אלי קמיר".

הערה חשובה: אני מניח שקוראים חדי עין וחדי זיכרון יבחינו מיד שחסר פרט מאוד מהותי בהודעת היועמ"ש ד"ר אביחי מנדלבליט, פרט שהוא למעשה הגורם הראשי לסגירת התיק, ולא כל הנימוקים היפים שנכתבו בהודעה שיש כאן למעלה.

הפרט הזה הוא שהילה גרסטל הודיעה \ דיווחה לחברתה הטובה כבוד השופטת נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות (בתמונה משמאל), על האירוע וזו כנראה יעצה לה פשוט לשכוח מהעניין.

העובדה שלא הילה גרסטל ולא אסתר חיות דיווחו על האירוע לגורמי אכיפת החוק, הובילה ישירות לסגירת התיק, כי היועמ"ש לא היה יכול לסבך (בשום מצב) את כבוד השופטת אסתר חיות בתיק הזה, כי היה ברור שהיא חלק ממנו (אבל בסיכום של היועמ"ש שמה נעלם, מסיבות ברורות).

כך, ספין שקרי נוסף של "עד המדינה" ניר חפץ, ספין שהיה אמור "להפיל" את הילה גרסטל, "אויבת קליקת הפרקליטים", נפל, בגלל ש"הקושרים להפילה" לא ידעו ולא יכלו לשער  שהילה גרסטל תדווח על זה לאסתר חיות, שהיא, כנשיאת בית המשפט העליון, "חסינת אש" מפני הפרקליטות והיועמ"ש, מה ש"הרג" את "התיק התפור בחוטים גסים" הזה - מיד. 

נספח:
הצל"ש שהענקנו ב-2016 לשופטת (בגימלאות) הילה גרסטל:
**********************************************************************************************************************
הילה גרסטל, שופטת לשעבר ונציבת הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות - נבת"ם (משרד המשפטים):
הילה גרסטל הקימה במו ידיה את נבת"ם ב-1.4.14. נבת"ם הוקמה בהתבסס על עקרונות של שמירת עצמאות שיקול הדעת המקצועי, השאיפה לחיזוק אמון הציבור בגופים המבוקרים במשרד המשפטים ושיפור פעולתם, מקום בו שיפור כזה נדרש.

הגופים המבוקרים ע"י נבת"ם הם: כל הפרקליטויות, כל בעלי הסמכה מהיועץ המשפטי לממשלה, וכל מיופי הכוח של היועץ המשפטי לממשלה. במהלך ההקמה וההפעלה של היחידה הילה גרסטל סברה, שביקורת בונה היא מרכיב חשוב ביצירת שיפורים בכל ארגון ועם שיתוף פעולה של כל הגורמים המעורבים בתהליכי הביקורת, ניתן יהיה ליישם את עקרונות ההקמה של נבת"ם לטובת הכלל.

אולם, "קליקת הפרקליטים", שהילה גרסטל הפריעה לה, עד שהביאה לפרישתה מהתפקיד. אני נתקלתי בה פעם אחת, כשהתלוננתי בפניה אודות פרשת שכירת שירותיה של עו"ד תמר גולן בניגוד לחוק ולנהלים, ע"י בעלי תפקידים בכירים במשרד התקשורת (המנכ"ל הקודם, היועצת המשפטית וסמנכ"ל בכיר למנהל ומשאבי אנוש), שהוציאו (ופעמיים) "פטור ממכרז" לטובת עצמם והאינטרסים הצרים שלהם. לאחר מסכת של תרגילים ושל ניסיונות לבלום את תלונתי ולמרוח אותה, מצאה הילה גרסטל, שאני צודק והעבירה את ההחלטה לגבי עתידה של עו"ד דנה נויפלד (היועצת המשפטית של משרד התקשורת, שהובילה את המהלך המופקר והבלתי חוקי הזה), להכרעת היועמ"ש. אצל היועמ"ש "קליקת הפרקליטים" הצליחה למרוח את הנושא ולקבור אותו בלי שום טיפול, כמו הרבה נושאים, שנקברו ונגרסו בצמרת משרד המשפטים. 

גרסטל היא בוגרת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב (1978). עבדה במשך 4 כעורכת-דין שכירה, ולאחר מכן כעצמאית. בשנת 1990 מונתה לכהונת שופטת בבית משפט השלום בתל אביב. בשנת 1996 מונתה לבית המשפט המחוזי בתל אביב במינוי זמני, ובשנת 1997, תוך כדי הכהונה הזמנית, מונתה למינוי קבוע. בשנת 2006 מונתה כסגנית נשיא, שימשה בין היתר כראש מחלקת ערעורים בבית המשפט, וישבה כאם בית הדין ביחד עם השופטים עוזי פוגלמן ואילן ש' שילה.

שמה של גרסטל הוזכר לא פעם כמועמדת לבית המשפט העליון, בשנת 2004 היא הסירה את מועמדותה. במאי 2007 התבקשה על ידי שר המשפטים דאז דניאל פרידמן על דעת נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, להקים את בית המשפט המחוזי מחוז מרכז ולכהן כנשיאתו הראשונה. בית המשפט המחוזי מחוז מרכז החל לפעול בחודש ספטמבר 2007 בפתח תקווה ובחודש ספטמבר 2012 עבר למשכנו הקבוע בלוד.

ב-25 בנובמבר 2013 המליצה ועדת איתור בראשות היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין למנות את גרסטל להקים ולעמוד בראש נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות. הממשלה אישרה את מינויה ביום 22 בדצמבר 2013, והיא נכנסה לתפקידה ב-1 באפריל 2014. לאחר עימות מתמשך עם ארגון פרקליטי המדינה הודיעה ב-18 באפריל 2016 על התפטרותה מהתפקיד, והתפטרותה נכנסה לתוקף בתחילת יולי 2016. היא נימקה את התפטרותה בכך, שנמנע ממנה להיות מיוצגת על ידי עורך דין מטעמה בדיון בבג"ץ, ובכך שבכנסת הונחה הצעת חוק, שלפיה התביעה המשטרתית לא תהיה כפופה לנציבות הביקורת.

הילה גרסטל היא דמות למופת כמי שלחמה עד יומה האחרון בתפקיד, לשמירת טוהר המידות גם בפרקליטות ולא הייתה מוכנה להרכין את ראשה בפני "קליקת הפרקליטים", שעשתה הכל (ובסוף אף הצליחה) להסיט אותה מדרכה הישרה והעקבית, לעשיית צדק בדרכים הגונות ונקיות במדינת ישראל.

עולם ההייטק לא יכול להתקיים ולשגשג במקום, שבו מערכת המשפט אינה פועלת בצדק וביושר. אפילו בסין הבינו את זה. נקווה, שמחליפה של הילה גרסטל (השופט דוד רוזן) "יעמוד על המשמר" וימשיך בדרך הנכונה של שמירת טוהר המידות, גם בפרקליטות ובמערכות המשפט והטיפול המשפטי בכל משרדי הממשלה. 
**********************************************************************************************************************
 

עדכון 21.10.20: איתמר לוין מ-News1 פרסם כאן (כותרת בלבד): "המדינה שינתה את עילת סגירת תיק 1270 נגד חפץ, (להעדר אשמה). 
התיק עסק באפשרות של השפעה פסולה על גרסטל. הפרקליטות: תנאי מעצרו וחקירתו של חפץ היו הוגנים. העבירה להגנה תכתובות על טיפולו של נתניהו בענייני בזק."

עדכון 23.12.20: בעקבות הודעת הפרקליטות, פורסם כאן ב"מעריב" (כותרת בלבד): ""הפרקליטות סגרה את התיק נגד היועץ האסטרטגי אלי קמיר.
קמיר שימש כיועץ אסטרטגי לקבוצת בזק וההחלטה התקבלה לאחר שכל הגופים שחקרו את הפרשה קבעו כי לא נפל כל רבב בהתנהלותו המקצועית."

עדכון 6.9.24: עמית סגל פרסם כאן ב-N12 (כותרת בלבד): "סערת הקלטות מנדלבליט נמשכת: התגובות על המינוי – והקשר לפרשת השוחד שהופרכה.
שיחות נוספות בין אפי נוה לאיילת שקד חושפות את החשש של השניים משינוי עמדתו של ראש הממשלה ומכך שהמינוי יוצג בתקשורת כדיל שנרקם בין השניים • שנתיים אחרי שמונה – אלי קמיר נעצר בחשד שתיווך בעסקת שוחד בין נתניהו וגרסטל • מנדלבליט לא פסל עצמו מעיסוק בפרשה למרות שראה בו יריב: "קמיר הוא יחצ"ן שלה, הוא עובד איתה" • האזינו."