יאיר חקאק, ראש אגף תכנון מדיניות במשרד התקשורת, פורש ועובר לרשות להגבלים עסקיים. במקביל, שאול כץ, מנהל תחום רישוי אלחוטי, פורש לגמלאות, ויש בפרישות הללו תקווה לשינוי כיוון במשרד התקשורת, בין היתר, בתחום השערורייתי של אי שחרור תדרים (ספקטרום) חופשיים לציבור בישראל. למה לא שיחררו עד כה "תדרים חופשיים" לציבור? מהי עוצמת הבעיה?
מאת: אבי וייס, 11.12.17, 07:30

"חילופי הדורות" במשרד התקשורת נמשכים בקצב, וכאן אנו "מרימים את המסך" מאחורי 2 פרישות טריות בצמרת המשרד (את הסבב הגדול הקודם חשפנו כאן, כאן וכאן):

א. יאיר חקאק (בתמונה משמאל), ראש אגף תכנון מדיניות:
פנינו למשרד התקשורת בשאלה הבאה:
"האם יאיר חקאק מסיים את תפקידו (פעם שנייה, שהוא עוזב את תפקידו) ועובר לרשות להגבלים עסקיים?"

תגובה לא קיבלנו. ככל שנקבל תגובה, נעדכן בהתאם.

אולם, לא היינו זקוקים לתגובה (שכרגיל לא תגיע), כי יאיר חקאק, עובד מדינה בעל חוש הומור מאוד מפותח, שבמקביל גילה אהבה למסחר אלקטרוני, ושכבר פרש מהמשרד ב-2016 וחזר, הודיע בעצמו על פרישתו השנייה בפייסבוק (למד מהשר איוב קרא ומיו"ר מועצת הכבלים והלוויין, שהפייסבוק זו הבמה המתאימה להודיע הודעות חשובות לציבור, בעברית ובאנגלית):


היות ולא הצלחתי לזהות שום חתימה של יאיר חקאק על איזה מסמך מדיניות של משרד התקשורת בשנים בהן מילא את התפקיד של ראש אגף תכנון מדיניות ושום סעיף בתכניות השנתיות והרב-שנתיות של משרד התקשורת לא בוצע כמתוכנן או בכלל, המשרד התנהל ללא הכוונתו. למעשה, המשרד פעל בתקופה זו במרץ בכיוון אחר לגמרי. המדיניות היחידה של המשרד, שזיהינו (וגם החוקרים זיהו) בשנים האחרונות, הייתה: לעזור ב"דמי הכיס" לאיזה אזרח אלמוני בשם שאול אלוביץ', מדיניות, שהתהפכה לאחרונה והפכה להיות למדיניות של עזרה דווקא למתחרים של אותו אזרח שאול אלוביץ'.

אני מקווה, שברשות להגבלים עסקיים ההצלחה של יאיר חקאק תהיה גדולה יותר ולתועלת הציבור (בלבד).

נאחל לו הצלחה בדרכו החדשה ונקווה, שמחליפו אכן ישפיע על מדיניות המשרד, מה שהוא (כנראה) לא הצליח. כך, שהמדיניות של המשרד תהיה בדיוק כמו שכתוב בהגדרת תפקידי המשרד ומדיניותו (ציטוט מאתר המשרד): "מדיניות המשרד בתחום הטלקומוניקציה והשידורים לציבור היא מדיניות של פתיחה לתחרות כשטובת האזרח עומדת בראש מעיניי המשרד. מתוך ראיה כי הפתיחה לתחרות מביאה לצמיחה, הגדלת השקעות זרות בארץ, הגדלת מקומות תעסוקה, ירידת מחירים, והגדלת היצע ורמת השירותים לציבור".

ב. שאול כץ, מנהל תחום רישוי אלחוטי.
לגבי הפרישה של שאול כץ (לגמלאות) לא היינו זקוקים לאישור של משרד התקשורת, כי משרד התקשורת פשוט פרסם מכרז (כאן), לתפקיד מנהל תחום רישוי אלחוטי ובמכרז עצמו כתוב [ציטוט]: "במשרה מועסק עובד. המשרה תתפנה ב 1.2.2018".

בהערת אגב נציין לחיוב את סמנכ"לית בכירה למנהל ומשאבי אנוש של המשרד, אביבית מסבנד, שסיימה וחיסלה את תקופת החסמב"ה (ר"ת: חבורת סוד מוחלט בהחלט) של מכרזי כוח אדם, שהיו כולם סודיים ׁ(מסיבות די ברורות), בתקופת הכהונה של קודמתה בתפקיד (תמי לשם). 

שאול כץ הופיע ב"רשימת המומלצים לפרישה" שלנו במשרד התקשורת, ואכן, רוב השמות, שמופיעים ברשימה הזו, אכן פרשו מהמשרד, בין אם שמעו ל"המלצה" שלנו ובין אם מסיבות אחרות, ושאול כץ הוא אחד מהאחרונים ברשימה הזו שפורש. זה מוכיח (שוב) שהחשיפות, הניתוחים והתחזיות של Telecom News היו מדויקות, מה שלא קיים בשום מקום אחר במדיה הישראלית, שבד"כ עובדת בשיטת ה-Copy & Paste של הודעות המשרד. 

למה הוא בכלל נכנס ל"רשימת המומלצים" הזו?
משום שבכמעט כל התלונות שקיבלנו (וקיבלנו המון תלונות בשנים האחרונות), תלונות, שהגיעו מבעלי תפקידים בשוק התקשורת (החל מיבואנים וכלה במנכ"לים ובעלי תפקידים בכירים אחרים בשוק התקשורת), היו תמיד 2 שמות, שהמתלוננים, שפנו אלינו הצביעו עליהם כאשמים מרכזיים במצבו העגום של שוק התקשורת הישראלי בתחומי הסלולר והאלחוט: נתי שוברט ושאול כץ.

כעת, שאול כץ פורש, ונקווה, שמחליפו ייעשה את המוגדר בהגדרת התפקיד, מתוך דבקות בשליחות הציבורית שיש בתפקיד החשוב הזה ולמען הציבור (גם מפורט בסעיף הבא). לעומת זאת, נתי שוברט (הבוס של שאול כץ), משום מה עדיין מסתובב במשרד ומנהל את תחום התדרים בכאוס מוחלט. הוא לא מצליח להיפטר מההרגלים המוזרים שלו, למשל: הצורך להתחזות לבעל תפקיד, שלא קיים.

על הפרשה המביכה הזו פרסמנו מספר כתבות (נתי שוברט עשה צחוק גם מהשר איוב קרא), אבל כנראה שגם הנחיות השר ונש"מ לא מזיזות לו בכלל, כי בדיון האחרון, שהתקיים בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת מ-21.11.17 (הפרוטוקול המלא כאן), הוא המשיך להציג את עצמו בציבור (וכאן בכנסת) בתור בעל תפקיד, שלא קיים, במקום התפקיד הנכון שלו במשרד התקשורת, שהוא: סגן מנהל מינהל הנדסה (ספקטרום), 2 דרגות מתחת לתפקיד, שלא קיים, בו הוא מתהדר בכל מקום, כמופיע בתצלום הבא שנלקח מהפרוטוקול הטרי של וועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת:

 
מתי הבדיחה הזו תסתיים? זה לא ברור. רק פרישה גם שלו, יכולה (כנראה) לפתור את הבעיה החמורה המוצגת בסעיף הבא. 

למה לא משחררים "תדרים חופשיים" לציבור?
בעשור האחרון לא שוחרר אפילו מגהרץ אחד של "תדרים חופשיים" לציבור. בכל העולם, הרגולטורים שיחררו ומשחררים כמויות עצומות של תדרים חופשיים לטובת הציבור ליישומים מגוונים (החל מ-IoT דרך מערכות רפואיות ותעשייתיות וכלה בפס רחב אלחוטי ציבורי).

התדרים היחידים, ששוחררו ע"י משרד התקשורת בעשור האחרון, היו תדרים ברישיון ובעלויות של רישיון (עלויות עצומות על הרישיון ולעיתים התמודדות במכרז של מינימום 10 מיליון ש"ח לכל רצועת תדרים, לפני עלויות הרישיון השנתי), מה שמנע ומונע את התפתחות תחום האלחוט בישראל ומה שחיסל את כל תחום ה-Offload הסלולרי, שקיים בכל העולם חוץ מבישראל. 

חשוב להבין את עוצמת הבעיה:
1) ישראל היא המדינה היחידה בעולם המערבי העושה שימועים לתחום התדרים, שאמורים להיות חופשיים לציבור (חופשיים מרישיונות, אגרות, הגבלות ורגולציות, למעט עניין עוצמות השידור). 
2) ישראל היא המדינה היחידה בעולם המערבי, שמי שמייבא אליה ציוד ל-WiFi או כל ציוד אלחוטי אחר הפועל ב"תדרים החופשיים", צריך לעבור מבחנים, לשלם אגרות ולקבל אישורים ממשרד התקשורת. בלי זה אי אפשר לייבא ולהפעיל ציוד WiFi בישראל. 
3) ישראל היא המדינה היחידה בעולם המערבי בה שימוש ב-WiFi ב-Outdoor (מחוץ לבית) מוגבל ומסורס גם בתדרים, גם בעוצמות וגם בתצורת פריסת הרשת.
4) ישראל היא המדינה היחידה בעולם הנאור בה אסור להשתמש בתדרי ה-5 גיגהרץ מחוץ לבתים (Outdoor) ואסור להשתמש בתדרי ה-60 מגהרץ ובשאר "התדרים החופשיים" על פי ITU ובהתאם לתקינה האירופאית אליה ישראל משויכת (בכלל, בשום מקום).
4) ישראל היא המדינה היחידה בעולם הנאור בה לא מוספים תדרים חופשיים לציבור כחיזוק למגמת השימוש ב-WiFi.
5) ישראל היא המדינה היחידה בעולם בה אין מדיניות סדורה והקצאת תדרים ל-Offload עבור חברות הסלולר ומדיניות תדרים חופשיים לציבור לכל התחומים. דוגמה למדיניות קיימת שכזו בבריטניה - כאן.

לכן, שלחתי לצמרת משרד התקשורת את השאלה הדחופה הבאה:
"בכנס מקצועי בנוגע לתחום תשתיות האלחוט הועלתה הטענה ע"י אנשים המבינים היטב בנושא, שמשרד התקשורת לא משחרר (מזה שנים) תדרים בתחום החופשי, לא בגלל צה"ל או משרד הביטחון (שאלה בד"כ הנימוקים לחשאיות המוחלטת של תהליכי קבלת ההחלטות במשרד התקשורת בענייני תדרים), אלא בגלל הרצון לתת "הגנה" לאינטרסים של בזק, שמהווה מונופול בתחום התשתיות הקוויות בישראל ושחרור תדרים חופשיים במיוחד בתחום יישומי ה-Outdoor מהווה תחרות של פס רחב באלחוט, תחרות, שתפגע במונופול הזה של בזק.
מה תגובתכם?"

תגובה לא הצלחנו לקבל. ככל שנקבל, נעדכן בהתאם.

מדינת ישראל היא המדינה היחידה בעולם, שבה בשנים 2016 ו-2017 הייתה ירידה בממוצע של רוחב הפס של הלקוחות באינטרנט הקווי ובאינטרנט הסלולרי. זה לא בגלל שפתאום נוספו בישראל כמה מיליוני לקוחות ב-2016 ו-2017 ולכן רוחב הפס הממוצע לכל לקוח הצטמצם. ממש לא. הגידול בהיקף הלקוחות ב-2016 וב-2017 בשוק הקווי ובשוק הסלולרי היה מתון, בדומה לגידול הכללי באוכלוסיה (כ-2%). זה הכל תוצאה אומללה של רגולציה מוטעית של משרד התקשורת הישראלי.

תקוותנו, שחילופי הדורות במשרד התקשורת, שציינו לעיל, יפתרו גם את הבעיה המאוד חמורה הזו. 

לכן, הבעיה שהמוצגת כאן (של אי שחרור תדרים חופשיים לטובת הציבור), מחזקת את הצורך הדחוף בהקמת "רשות לתקשורת", רשות עצמאית, שתפעל לטובת הצרכנים ולא נגד הצרכנים ולטובת בעלי ההון וה"מקורבים לצלחת" של מקבלי ההחלטות, בניגוד מוחלט לחוק ולאחריות המוטלת על משרד ממשלתי חשוב ובעל כוח כלכלי עצום כלפי השחקנים הגדולים בשוק.