בתגובה לחשיפת Telecom News, שמשרד התקשורת מתנהל ללא כל בסיס נתונים בכל תחום ומה שיש בידי המשרד שגוי לחלוטין, החליט מנכ"ל המשרד להתנפל על חברות התקשורת ללא כל הסבר סביר והגדרת מטרות, באוסף של דיווחים, "מכל הבא ליד". הפתגם שבכותרת, הלקוח ממקורותינו, מבטא את התסכול של שוק התקשורת מצמרת המשרד, שאמורה ללכת הביתה ומיד, אחרי השר (לשעבר) איוב קרא, שכשל בכל מעשיו. עוד "מחטף" של המנכ"ל בפער הזמן בין השרים. 
מאת: אבי וייס, 6.7.19, 20:20

לפני כשבועיים פרסמנו כאן מאמר חריף ביותר תחת הכותרת: "מנכ"ל משרד התקשורת נחשף כמי שמקבל החלטות שאינן מבוססות על נתונים".

זאת, בעקבות דיונים בבג"ץ בנוגע לתחום החיוג למספרי פרימיום במגזר החרדי, ואף חשפנו, שהנתונים הנמצאים כבר בידי המשרד הם שגויים ו"מצוצים מהאצבע". 

אחרי המאמר הזה פרסמנו עד כמה מאמרי המשך חריפים ביותר, שקראו לפיטורי צמרת המשרד ע"י שר התקשורת הנכנס (ח"כ דודי אמסלם) והמאמרים הללו נמצאים כאן, כאן, כאן, כאן וכאן. 

בתגובה לגל החשיפות, מנכ"ל משרד התקשורת, נתי כהן, החליט לתת מכת "זבנג וגמרנו" על שוק התקשורת ופרסם ב"טאב" מיוחד באתר המשרד, שנפתח כאן, סדרה של לא פחות מ-10 דיווחים נדרשים - מחברות התקשורת.

בהמשך לפרסום באתר המשרד, המנכ"ל (נתי כהן) זימן אליו את כל הממונים על הרגולציה בשוק התקשורת (בתמונה למעלה משמאל) ואני מביא כאן כלשונו את הדיווח הלקוח מהפייסבוק של משרד התקשורת: 
******************************************************************************************************
"היום [4.7.19] נערך כנס במשרד התקשורת לסמנכ״לי רגולציה מכלל חברות התקשורת.

הכנס הובל על ידי מנכ״ל המשרד, נתי כהן וסמנכ״ל פיקוח ואכיפה, איתן כסיף. 
במסגרת הכנס הוצגה תפיסת איסוף המידע מהחברות בהתאם לדרישות החוק והרשיון לרבות עדכון שיטת העברת המידע.
מדברי מנכ״ל המשרד: ״ריכזנו את כלל בקשות המידע על מנת לייעל את התהליך ולמנוע כפילויות, אנחנו רואים חשיבות רבה בקשר עם החברות ובדגש על העברת מידע מהחברות לצורך בקרה וזאת על מנת שהמשרד יוכל לבצע את ההתאמות הנדרשות ברגולציה על בסיס דיווחים אחידים שיש להם תכלית ומסייעים למשרד לקבוע אסדרה הן לטובת הצרכנים והן לשמירה על סביבה תחרותית הוגנת״.

****************************************************************************************************

מההודעה הזו לא ברורה (בלשון המעטה) תכלית איסוף הנתונים ומה השימוש שייעשה בהררי הנתונים הללו. מה שמחוייב בדיווח צריך להיות כלול ברשיונות הכלליים והמיוחדים ו/או בתקנות התקשורת עפ''י חוק התקשורת ופק' הטלגרף האלחוטי ולעבור תהליכים מסודרים של שימועים והחלטות (כולל אישור שר).

מערכת הדיווחים "שנשפכה לפתע על הראש" של חברות התקשורת, עולה כסף רב והיא מייקרת את עלויות שירותי התקשורת. בסוף - הצרכנים משלמים את המחדלים של ראשי משרד התקשורת.  

היות ולא הוסבר למה נולד פרץ הדיווחים הללו, איך המידע יעובד, איך הוא יביא תועלת למשרד התקשורת, לשוק התקשורת בכלל ולציבור בפרט, שלחתי ביום 2.7.19 את השאלות הדחופות הבאות לצמרת המשרד (ללשכת השר ולראשי המשרד):
"ביום 2.7.19 עלה לאתר משרד התקשורת מסמך תחת השם חוזרים והוראות מנכ"ל, דרישות מידע לעניין מסירת נתונים עיתיים
זה נראה כמו תגובה למאמר שלי כאן, ויש בו כמה בעיות:

א. במסמך הראשי - [המסמך המנחה בחתימת המנכ"ל] בלוח התפוצה של המסמך, יש מנכ"לים של חברות תקשורת, שממזמן לא קיימים (בתפקיד מנכ"ל של אותן חברות).

ב. איסוף הנתונים במסמך לגבי טלפוניה הקווית לרבות בבזק הוא בדיחה (הסבר כאן בחלק התחתון של הכתבה),

ג. באיסוף נתונים בתחום ה-ISP יש הגדרה חדשה בעמוד האחרון במסמך, שצילמתי אותה ומצ"ב, הגדרה, שלא ברור מהיכן נולדה:
ממתי יש רישיון כזה, או חוק כזה, או תקנה כזו, או היתר כזה, לספק תשתית + ISP ביחד (וללא Open Access), על חיבורי הסיבים לבתים של סלקום ופרטנר? [הצילום כאן:]

מי אישר דבר כזה?
היכן האישור הזה?

ד. על פי תקנות הבזק (הפיקוח על פעולותיו של בעל רישיון), תשמ"ו-1986, חברות התקשורת נדרשות להגיש עוד דיווחים (עוד עשרות רבות של דיווחים). מה קרה עם כל הדיווחים הללו?
מי החליט ובאיזו סמכות לוותר על הדיווחים בניגוד לתקנות?

ה. כ"כ, יש חובות דיווח על פי חוקים ותקנות נוספים.  למשל, דיווחים על פי פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], תשל"ב-1972, מה קרה איתם?

ו. העיקר: מה שחסר בהחלטה – תכלית איסוף הנתונים ...
לדעתי, ראוי כי המשרד יתחייב לפרסם מדי שנה דו"ח סטטיסטי על בסיס הנתונים הנאספים, כנהוג אצל הרגולטורים לתקשורת בעולם הנאור (יש גם החלטות ממשלה בנושא זה).
ללא הדו"ח הסטטיסטי השנתי אין טעם ומשמעות לפרויקט איסוף הנתונים ע"י המשרד.
אגב, ראוי כי פרסום הדו"ח הסטטיסטי השנתי יחויב בחוק התקשורת, או בתקנות תקשורת חדשות, שיגדור את כל הטעון הגדרה (לרבות נושאים חדשים בתחום הגנת הפרטיות והגנת הסייבר, בנתונים שנאגרים).
נודה לתגובתכם".

תגובה לא הצלחתי לקבל, לא שלא ניסיתי. ככל שאקבל תגובה, אעדכן בהתאם. קוראינו כבר יודעים, שתשובה לא אקבל (די ברור למה).

לכן, מתאים כאן הפסוק המלא, שמקורו בתהילים פרק קטו: "פה-להם, ולא ידברו; עיניים להם, ולא יראו. אוזניים להם, ולא ישמעו; אף להם, ולא יריחון. ידיהם, ולא ימישון--רגליהם, ולא יהלכו; לא-יהגו, בגרונם. כמוהם, יהיו עושיהם, כול אשר-בוטח בהם".

ההחלטה המהירה בעניין הדיווחים, נראית כעוד "מחטף" של צמרת משרד התקשורת, בראשותו של נתי כהן, ב"תקופת הדמדומים" שבין 2 שרי התקשורת וממש ימים לפני כניסת השר דודי אמסלם לתפקידו. "המחטפים" הקודמים של נתי כהן ושות' הם: כאן, כאן, כאן, כאן וכאן. 

כמובן שההחלטה הנחפזת של נתי כהן, סותרת במפורש כמה החלטות ממשלה וכנסת - לצמצם את הרגולציה בישראל (כאן)... 
הממשלה דנה ביום 7.7.19 על הפחתת נטל הרגולציה (כאן) לרבות הצגת "ספר הפחתת נטל הרגולציה" ב-2018 (כאן), וראש הממשלה התגאה בהישגים של הפחתת נטל הרגולציה על העסקים במשק הישראלי ב-2018 ועל כך שזה תהליך שיחוזק ב-2019. נתי כהן לא מעוניין לדעת ולשמוע על דברים כאלו. הוא נמצא מעל לכל חוק, כנסת, ממשלה וכל נורמה. 

לסיכום:
נתי כהן, מנכ"ל משרד התקשורת, לא מבין כנראה בכלל את תפקידו, סמכויותיו, אחריותו והמסגרת הציבורית-רגולטורית, שבה הוא פועל כמנכ"ל. זו לא סטייה מקרית, אי הבנה מקומית רגעית, או מעידה חד-פעמית. זו דרך החשיבה וההתנהגות שלו מהיום בו נכנס לתפקידו ועד עצם היום הזה, של "אני ואפסי עוד".

בדיוק כמו קודמיו, מתחילת העשור ועד היום.

מנכ"ל משרד התקשורת (נתי כהן) נראה בטוח, שהקוד האתי לעובדי המדינה (גם כאן) לא חל עליו ועל החלטותיו. גם לא קובץ הכללים הנהלים וההנחיות למנכ"לים בשירות המדינה. הוא מצוי מעל לכל (חוק, תקנות, החלטות ממשלה וכנסת, נהלים, מדיניות שר, תקשי"ר וכיו"ב).  

לכן, הוא לא יכול להיות מנכ"ל משרד התקשורת.

ככל שהקדנציה שלו תהיה יותר קצרה, כך ייטב לשוק התקשורת ולתושבי מדינת ישראל (וכמובן ייטב לשלטון החוק ולטוהר השירות הציבורי במדינת ישראל).

זה שהוא עדיין על כסאו, זה פשוט אסון למדינת ישראל בכלל ולשוק התקשורת בפרט. 

שוק התקשורת הישראלי מתכווץ כתוצאה ישירה של רגולציה שגויה לחלוטין וכאוטית (ראה הדו"ח הטרי השנתי (סיכום שנת 2018 בתקשורת) של המספרים, שסמנכ"ל הכלכלה של המשרד מוציא מקצה האצבע שלו), והשוק הישראלי ממשיך להידרדר בכל קנה מידה השוואתי עולמי. 

אני מקווה, שכעת, לאחר התפטרות השר הכושל היוצא איוב קרא, ומינוי שר תקשורת ללא מחויבויות ל"קליקות" וללא תלות ב"קליקות" השולטות במשרד הזה והעושות ככל העולה על רוחן (והתורמות כמעט מידי יום ל"תיק 4000" המפוברק כנגד נתניהו), שיחל קודם כל בניקוי צמרת משרד התקשורת מכל המנהלים הכושלים המצויים שם ויבין, שהם חייבים ללכת הביתה וכמה שיותר מהר.

רק כך ניתן (אולי) לשקם את ההריסות של משרד התקשורת הישראלי ושוק התקשורת הקווי והנייד, משרד, שאמור היה מזמן להיות "רשות לתקשורת", כמקובל בעולם הנאור. משרד הדואג רק לאינטרסים של הציבור.