הסכסוך הקשה בין סלקום לאקספון (We4G) הוליד "רעיון יצירתי": חברות התקשורת תקבלנה סמכויות אכיפה, שלא כתובות בשום חוק, והן עצמן תאכופנה את החלטות משרד התקשורת ע"י פגיעה בלקוחות של החברות המתחרות. לא מאמינים? אולם זה בדיוק השימוע הטרי, שהוציאה אמש "הקליקה" בשירות צמרת סלקום. 
עדכונים רבים בסוף הכתבה. 
מאת: אבי וייס, 11.2.21, 11:18

אין תחתית לתהום שבו משרד התקשורת הישראלי נפל בה (משרד המורכב ברובו מ"תופרי תיק 4000"). מדובר במשרד ממשלתי המחובר היטב ל"תופרי תיק 4000" בצמרת קבוצת סלקום, ומבצע את כל הרצונות של סלקום, כדי לשרת את האינטרסים הכלכליים של סלקום.

כעת, הצורך הטרי והדחוף של צמרת סלקום זה לאכוף על אקספון (We4G) לשלם לה על שת"פ האנטנות המפוברק הקיים ביניהן.

למה הן הגיעו למשבר כזה (שהונח לפתחו של בית המשפט, מה שיכול להימשך שנים)? - זה למאמר אחר. קצת רקע למי שמתעניין בעניין הסכסוך הזה, ניתן לקרוא בכתבה: "האם היועמ"ש יורה לחקור השערורייה שבאישור רכישת גולן טלקום ע"י סלקום?". 

רק כך אפשר להבין את השימוע ההזוי הטרי, שפורסם אמש, ע"י מנכ"לית משרד התקשורת, לירן אבישר בן חורין, (בתמונה למעלה משמאל), שהתפנתה מעט מעיסוק בתמונות הדוגמנות האישיות שלה, כדי להמשיך ולסייע לסלקום.

מדובר בשימוע, שפורסם על ידה, תחת השם המטעה: "שימוע לקביעת נוהל מעודכן לטיפול בתלונת בעל רישיון על בעל רישיון אחר בנושאים שאסדרתם היא בסמכות המשרד". מסמכי השימוע המפורטים נמצאים כאן וכאן. 

בשימוע הזה אין שום דבר חדש (מכיוון שמשרד התקשורת עוסק מזה שנים בבירור תלונות הדדיות בין חברות תקשורת ושנים מקבל החלטות בתחומים הללו), למעט נקודה אחד חשובה ביותר וחדשה, שמופיעה לראשונה בהיסטוריה של משרד התקשורת ולא ניתן להאמין, שזה בכלל הועלה על הכתב והנה זה כאן:


כלומר, למי שלא הבין: סמכויות המוקנות בחוק התקשורת רק לשר התקשורת ולמנכ"ל משרד התקשורת ובמקרים מסוימים לסמנכ"ל בכיר פיקוח ואכיפה במשרד (בתחום הטלת סנקציות על חברות התקשורת, שלא מצייתות להוראות המשרד, או לא ממלאות את הוראות רישיונן, סנקציות מגוונות הכוללות מגוון רחב של כלים, החל מחילוט ערבות דרך קנסות ועד ביטול הרישיון), הסמכויות הללו יועברו בחטף, בנוהל פנימי של המשרד, לחברות התקשורת עצמן, שהן תוכלנה לאכוף החלטות של משרד התקשורת, מול המתחרות שלהן, ע"י ניתוק לקוחות, אי חיבור לקוחות, לפי שיקול דעתן לאור חומרת הבעיה, לפי איך שהן מפרשות את המצב.

כלומר: יווצר לו מצב חדש, אם השימוע ההזוי הזה יתקבל, מצב, שמעולם לא נוסה בשוק התקשורת (ובשום שוק אחר), שבו לגוף פרטי יש סמכויות ענישה כנגדכם, לקוחות יקרים של עולם התקשורת (כל תושבי ישראל), אם אתם לקוחות של חברה מתחרה לזו שקיבלה סמכויות אכיפה כנגדכם, רק בגלל שאתם לקוחות של חברה, שיש לה סכסוך כספי עם המתחרה בה.

כך, במקום שמשרד התקשורת יבצע את תפקידו על פי החוק, ולאור קריסת מערך הפיקוח במשרד (כמפורט למשל כאן וכאן), אזי סמכויות הפיקוח והענישה תועברנה לחברות עצמן, שהן תבצענה אכיפה ע"י ניתוק לקוחות, אי חיבור לקוחות, האטת החיבור של לקוחות וכיו"ב, ככל העולה על רוחן.

כל זאת, בגיבוי וחיפוי של צמרת משרד התקשורת, שלא תמנע את ה"מערב הפרוע" הזה, שבו "איש הישר בעיניו ייעשה", ולא תתערב בו. הכל מחוץ לכל מסגרת חוקית ונורמטיבית הקיימת בחוקי התקשורת בישראל.  

פשוט מבהיל. 

תגובתי לשימוע  - כאן. 

לסיכום:
הטיפול הכושל ברגולציית עולם התקשורת בישראל והטיפול הכושל וחסר האחריות של ראשי משרד התקשורת וגופי הסמך של המשרד בתחום השמירה על האינטרסים הציבוריים וקיום החוק במדינת ישראל (בדגש על חוק התקשורת ותקנותיו), מחזקים את הצורך הדחוף בהקמת "רשות לתקשורת", רשות עצמאית, שתפעל לטובת הצרכנים ולא נגד הצרכנים ולטובת בעלי ההון וה"מקורבים לצלחת" של מקבלי ההחלטות, בניגוד מוחלט לחוק ולאחריות המוטלת על משרד ממשלתי חשוב ובעל כוח כלכלי עצום כלפי השחקנים הגדולים בשוק. 

ראוי, שבנוסף להקמת ''רשות תקשורת לאומית'', תוקם גם ''ועדה קבועה בכנסת לענייני תקשורת''. גם בארה''ב יש ועדה בקונגרס לענייני תקשורת. לעניות דעתי, יש להוציא את נושא התקשורת מוועדת הכלכלה של הכנסת העמוסה בנושאים כלכליים מגוונים ואינה מסוגלת להתמחות בתחום התקשורת. היקף תחום התקשורת בישראל הוא מעל 20 מיליארד ש''ח והוא טכנולוגי מאד ורווי בנושאי רגולציה המחייבים התמחות מקצועית ייחודית - גם בכנסת ובוועדותיה.

רק החלפת צמרת משרד התקשורת באנשים, שהאינטרס הציבורי עומד מול עיניהם, תציל (אולי) את שוק התקשורת של ישראל, מהתחתית העמוקה שהשוק נפל אליה, בגלל מנהלים כושלים ומכשילים ורגולציה מוטעית מיסודה, שבה "איש הישר בעיניו ייעשה".

כולנו משלמים ונשלם את המחדל המיניסטריאלי המתמשך הזה. 

עדכון 16.2.21: אביאור אבו פרסם כאן ב"כלכליסט" (כותרת בלבד): "אקספון מעלה הילוך: דורשת לבטל רישיון הסלולר של גולן טלקום.
כך לפי מכתב שאקספון שיגרה למשרד התקשורת. אקספון טוענת כי למרות שנקבע שגולן תשמש כמפעילה וירטואלית לאחר רכישתה על ידי סלקום, היא פועלת כחברת סלולר מן המניין; אקספון: "מצג שווא של סלקום. הוליכו אותנו שולל". משרד התקשורת: "הנושא בבדיקה"."

עדכון 21.2.21: גד פרץ פרסם כאן ב"גלובס" (כותרת בלבד): "ההתחכמות מול משרד התקשורת מסתיימת במפח נפש
השגיאה שנעשתה באלפא עוד תילמד בבתי ספר למינהל עסקים • במקום לסגת ולתכנן מסלול מחדש, חשבו הוגי התוכנית שהם מתחכמים למשרד התקשורת: "לא מאפשרים לנו מיזוג - נלך לאיחוד תפעולי"."

עדכון 17.2.21: גד פרץ מ"גלובס" צייץ כאן: "סלקום ואקספון הולכים לגישור לתקופה של חודש".

עדכון 26.3.21: בעקבות החלטות משרד התקשורת מאתמול (כאן, כאן, כאן וכאן), החלטות שפורסמו תחת הכותרת: "משרד התקשורת קבע: החל מהיום חברת תקשורת תוכל לנקוט בהליכים כנגד חברה אחרת שלא קיימה את הכרעת המשרד במחלוקות ביניהן", פרסם כאן גד פרץ ב"גלובס" את הכתבה הבאה (כותרת בלבד): "משרד התקשורת: סנקציות נגד מפעילי תקשורת שלא משלמים על תשתית.
לראשונה הוחלט לאפשר למפעילים בעלי תשתיות, שמוכרים שירותים למפעילים מתחרים שלא משלמים להם, לנקוט סנקציות כמו האטת קצב גלישה ואי צירוף מנויים חדשים."

עדכון 4.4.21: אביאור אבו מ"כלכליסט" מדווח כאן (כותרת בלבד): "הגישור נכשל: כיפופי הידיים בין סלקום ואקספון חוזרים לבית המשפט.
סלקום הודיעה לביהמ"ש כי הליך הגישור שנוהל בחודש האחרון לא נשא פרי; זאת, במסגרת תביעה שהגישה החברה נגד אקספון, לאחר שזו הודיעה על ביטול הסכם שיתוף הרשתות הסלולרי בין השתיים. בית המשפט יכריע בתיק על יסוד כתבי הטענות, במקביל להמשך ההידברות בין הצדדים."

עדכון 11.4.21: אביאור אבו מ"כלכליסט" פרסם כאן (כותרת בלבד): "בית המשפט: אקספון לא תוכל לנטוש ההסכם עם סלקום עד למיצוי התביעה.
לאחר שהגישור בין הצדדים נכשל, החליטה השופטת חנה פלינר כי אקספון לא תוכל להתקשר בהסכם שיתוף רשתות סלולרי הנוגד את זה שיש לה עם סלקום וציינה: "סבורה אני כי סיכויי התביעה נוטים במידה מסוימת לטובת סלקום"; הדיון הבא בתביעה נקבע ליולי."

במקביל, קבוצת סלקום דיווחה לבורסה (כאן וכאן) כי: "ניתן צו מניעה זמני האוסר על אקספון להוציא לפועל את ביטול הסכם השיתוף עם החב עד להכרעה בתביעה העיקרית - המשך...." "נכון למועד דיווח זה אקספון לא שילמה גם את התשלום החודשי שהיה אמור להשתלם עבור חודש ינואר 2021.
החברה תעדכן בכל התפתחות מהותית."

עדכון 19.4.21: גד פרץ פרסם כאן ב"גלובס" (כותרת בלבד): "אקספון מבקשת ארכה של חודשיים בלקיחת רישיון הדור החמישי.
על רקע ההליכים המשפטיים מול סלקום - שעימה היא חולקת רשת - והפסקת ההסכם עימה, החברה נדרשת להשיב למשרד התקשורת מה בכוונתה לעשות עם התדרים שזכתה בהם והאם תממש את זכייתה • בנוסף, מרעננת מבצע לכל החיים דרך אתר האינטרנט."

עדכון 20.4.21: גד פרץ מ"גלובס" פרסם כאן (כותרת בלבד): "סלקום קיבלה היתר זמני לשימוש בתדרים בהם זכתה יחד עם אקספון.
ועדת המכרזים המשותפת למשרד התקשורת ולמשרד האוצר אמורה להתכנס בקרוב ולהחליט מה יעלה בגורל התדרים שסלקום משתמשת בהם ואשר לכאורה משויכים לאקספון, שלא מממשת את הרישיון שלה בדור החמישי."

עדכון 11.5.21: גד פרץ מ"גלובס" פרסם כאן: "משרד התקשורת במסר לאקספון: קחי את הרישיון לדור ה-5 עד יוני.
המשרד קובע לוחות זמנים לאקספון ומודיע לה שעד אמצע יוני עליה לקחת את הרישיון לדור ה-5, אחרת הוא עשוי להילקח ממנה."

עדכון 15.6.21: גד פרץ כתב "גלובס" מצייץ כאן: "חזי בצלאל מוכר פעילות החברה למשפחת רייכמן ומבקש אישור מבית המשפט לעסקה על רקע המחלוקת עם סלקום שצפויה להתנגד."

עדכון 16.6.21: חברת סלקום הודיעה לבורסה על התנגדותה הנחרצת להודעת העדכון של אקספון, ולהלן הודעת סלקום לבורסה:
"בהמשך לאמור בדוח התקופתי של החברה לשנת 2020 מיום 17 במרץ 2021 פרק א סעיף 23.2(ג) ולדוח התקופתי של החברה לרבעון הראשון לשנת 2021, מיום 20 במאי 2021, פרק א' סעיף 6 (מס' אסמכתא 2021-01-037260 ו- 2021-01-087168, בהתאמה) על סכסוך והליכים משפטיים כנגד מרתון 018 אקספון בע"מ ("אקספון") ובעלי השליטה בה, מעדכנת החברה כי ביום 15.6.2021 הגישה אקספון במעמד צד אחד בקשה לעיכוב הליכים לשם גיבוש הסדר חוב בהסכמת הנושה המובטח (בנק מזרחי) בהתאם לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 ("חוק חדלות פרעון") ולחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 4 – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדשה), התשפ"א-2021, במסגרתה עתרה, בין היתר, לסעדים הבאים: (1) עיכוב הליכים נגדה עד לקביעת דיון בבקשה ולמשך 60 יום נוספים, לרבות ההליכים המשפטיים בהם נקטה החברה נגד אקספון וביטול העיקולים הזמניים שהוטלו ע"י החברה; (2) לאשר מכירת פעילותה לחברת וויידלי מובייל בע"מ לצורך שיקומה; (3) ולמנות מנהל הסדר.
על פי הבקשה, מכירת הפעילות לא תכלול את הסכם השיתוף עם החברה שלטענת אקספון יגיע לסיומו במכירת הפעילות, היות ולטענת אקספון, מכירת הפעילות מהווה מימוש זכות יציאה מההסכם המוקנית לה במקרה שבו החליטה להפסיק לחלוטין את פעילותה בתחום התקשורת הסלולרית בישראל. החברה דוחה את טענת אקספון, בין היתר, לאור הוראת הסכם השיתוף בה נקבע כי מכירת פעילות אקספון כפופה להתחייבות הצד הרוכש למלא אחר התחייבויותיו לפי הסכם השיתוף. 
יצוין כי ביום 30.5.2021 התריעה החברה בפני אקספון כי אם לא תפרע בתוך 30 יום את חובה לסלקום בגין התשלומים השוטפים לפי הסכם השיתוף (עבור השימוש בתשתיות ובשירותים שמעמידה לה החברה ושבאמצעותם אקספון מספקת שירותים ללקוחותיה), שעמד באותו מועד על כ- 62 מליון ש"ח (לאקספון וחברת האם שלה חובות נוספים כלפי החברה), תנקוט נגדה החברה בהליכים לפי חוק חדלות פרעון. 
החברה מתכוונת להגיש התנגדות לאישור הבקשה בנוסחה ובתנאיה הנוכחיים ואין באפשרותה להעריך בשלב מקדמי זה את סיכוייה."

עדכון 17.6.21: גד פרץ מ"גלובס" מדווח כאן (כותרת בלבד): "אקספון תודיע למשרד התקשורת שהיא מוותרת על תדרי הדור ה-5.
אקספון צפויה להודיע מחר למשרד התקשורת כי בעקבות מכירת הפעילות למשפחת רייכמן היא מוותרת על התדרים • השאלה הגדולה היא מה יעשה המשרד עם התדרים, וכיצד יקצה אותם מחדש על רקע הזכייה המשותפת של סלקום ואקספון במכרז."