רשות התחרות בראשותה של הממונה על התחרות, מיכל הלפרין, שוב מבצעת מהלכים מוזרים (בלשון המעטה), בהמשך ישיר לכל המהלכים הקודמים שלה בשוק התקשורת, מהלכים, שהפכו את "רשות התחרות" ל"רשות להריסת התחרות" בעולם התקשורת. ניתוח מהלך שגוי נוסף של מיכל הלפרין וצוות ה-Deep Sate, שהשתלט על הרשות הזו, בהתייחס להודעה שלהם על "תיקון תנאי מיזוג בזק-יס", מיזוג שלא היה ולא נברא וגם לא יהיה בטווח הזמן הנראה לעין. חשיפת תהליכי ה"ישראבלוף", שנתפר בחוט גס, כדי ליצור מראית עין חוקית למהלכים לא חוקיים, גם בתיק 4000 וגם כאן. "הרשות להריסת התחרות" גרמה וגורמת לנזקים עצומים בהיקף של מיליארדי ש"ח לשוק התקשורת ולכיס האישי של כל אזרח בישראל. אין תקומה לרשות הזו, ויש צורך לפרק אותה ולבנות אותה מחדש.
עדכונים בסוף הכתבה. 
מאת: אבי וייס, 28.11.20, 17:21

רשות התחרות בראשותה של מיכל הלפרין, (בתמונה משמאל), פרסמה ביום 24.11.20 "הודעה לציבור" המצויה כאן, תחת הכותרת המוזרה ביותר: "תיקון תנאי מיזוג בזק - יס להערות הציבור". חלק מכלי התקשורת ביצעו הכהרגלם Cut & Paste להודעה, בלי להבין על מה מדובר. 

באתר רשות התחרות נושא זה נמצא כאן, השימוע המפורט נמצא באתר הרשות כאן ומופיע תחת השם המאוד המוזר, ושזה השם הנכון והמלא של השימוע: "עיון מחדש בתנאי מיזוג - 012 סמייל תקשורת בע"מ, בי תקשורת (אס פי 2) בע"מ ובזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (7915)".
 
זה שם קצת ארוך ומסובך ולכן אקרא לו במאמר כאן בשם הקצר והיותר קולע ומתאים: "הסרט", ופרטי "הסרט" הזה מצויים כאן, למתעניינים בפרטים של מסמכים רגולטוריים מסובכים, הזויים, שקריים ומופרכים (אני מתמחה שנים רבות בדיוק בתחום הזה...). 

1. מה פתאום "תיקון תנאי מיזוג בזק-יס"?
למי שלא בקי בתולדות "תיק 4000", אזי בזק מעולם לא מוזגה עם יס.

פתיחת החקירה ב"תיק בזק", שהפך ל"תיק 4000", הרסה את התכנית הזו של שלמה פלבר ("עד המדינה"), לאשר "הורדת ההפרדה התאגידית" מעל בזק (כך, שתוכל למזג לתוכה את יס), תמורת פריסת סיבים ברחבי הארץ. 

בג"ץ, שהגישה בזק כנגד המדינה בעניין זה, תקוע מעל לשנה וחצי בדיונים עקרים [בג"ץ 1204/19 "בזק" החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ. שר התקשורת]. המהלך המשמעותי האחרון בבג"ץ הזה: משרד התקשורת הודיע דרך הפרקליטות לבג"ץ, שהוא מתנגד לאישור המיזוג הזה (שמשמעותו היא "הורדת חומות ההפרדה המבנית" בין החברות).

יודגש, מיזוג כזה (בזק-יס) לא התרחש מעולם ולא ברור אם יקרה בעתיד (אם בכלל). 

מכאן, למה צריך "לתקן תנאי מיזוג בזק-יס", מיזוג שלא היה ולא נברא וגם לא יהיה בטווח הזמן הנראה לעין?

כדי להבין את הפרדוקס הזה, צריך להבין ולהכיר את "הסרט", שרשות התחרות (ולפניה הרשות להגבלים עסקיים) בנתה סביב קבוצת בזק. ב"סרט" הזה אפשר לעסוק במיזוגים דמיוניים ולתקן את התנאים למיזוגים דמיוניים. זה היופי ב"סרט". 

אבל "סרט" הוא מיועד לאולפני הסרטים בהוליווד (שרובם סגורים כבר כמה חודשים בגלל הקורונה), לא לרשות רגולטורית ישראלית במדינה דמוקרטית, שאמורה להיות רשות רצינית, שפועלת לטובת הציבור ועידוד התחרות, דוגמת הרשות לתחרות.

לצערי, הקדנציה של מיכל הלפרין תיזכר כגרועה פי כמה מהקדנציות של רונית קן ופרופ' דיוויד גילה, שקדמו לה. היא השלימה את הפיכת הרשות הזו ל-Deep State ("מדינה בתוך המדינה", כמו "הפרקליטות שבתוך הפרקליטות", או בקצרה: שלטון הפקידים). זו רשות, שמתנהלת מחוץ לכוח הכבידה של חוקי כדור הארץ, ודי בדומה לגופים דומים המתנהלים כך (בג"ץ וצמרת היועמ"ש), ואנשיה בטוחים, "שהשמש זורחת להם מהראש" (הביטוי הנכון הוא ש"השמש זורחת להם מהתחת", אבל זה לא יפה לכתוב כך), והם יכולים להחליט "מה שבראש שלהם" במנותק מכל דבר הגיוני או חוקי, גם אם זה הופך בפועל את "רשות התחרות" ל"רשות להריסת התחרות".

זה "סרט" אמיתי, לא דמיוני, הריסת התחרות (ונחזור אליו לקראת סוף הכתבה, למי שלא קלט את גודל האסון).

כולנו משלמים על ההחלטות הדמיוניות, ההזויות והשגויות של "הרשות להרס התחרות", החלטות התואמות לצרכים ולרצונות של תופרי התיקים בצמרת משרד התקשורת, שעובדים במתואם עם צמרת קבוצת סלקום\IBC. 

2. מה לא בסדר בשימוע החדש הזה ל"תיקון תנאי מיזוג בזק -יס"?
כדי לנסות ולהסביר את הפלונטר המשפטי הקיים ב"סרט", שרשות התחרות בראשות מיכל הלפרין יצרה, אתחיל מדבר די פשוט להבנה, וזה: מי אמור ליהנות \ להיות מושפע משינוי התנאים של "הסרט" הזה?

עובדתית, מי שביקש מהרשות לשנות את התנאים זו חברת יס - DBS, שכרגע היא חלק מקבוצה, ששם הקוד שלה בקבוצת חברות פירמידת בזק הוא "אלפא" והיא כוללת במרכזה 3 חברות: יס, בזק בינלאומי ופלאפון, כולן תחת הנהלה אחת. 

אולם רשות התחרות קובעת באופן שלא משתמע לשתי פנים, שמי שייהנה \ יושפע מהתיקונים הללו זו "קבוצת בזק", ולא "קבוצת אלפא" - חברת יס, כמופיע בתצלום כאן (לקוח מהודעת הרשות):


חברת בזק, מייד אחרי ההודעה הזו של הרשות, פרסמה הודעה לבורסה. ההודעה המלאה של בזק לבורסה מצויה כאן, ובתוך ההודעה הזו של בזק לבורסה, יש את תמצית השינויים, שהועלו לשימוע ע"י הרשות והנמצאים בתצלום כאן מצד שמאל (לחיצה על התמונה מגדילה אותה) ובסיומה של התמצית הזו של בזק לבורסה, יש הערה מאוד חשובה, שחתכתי אותה עבורכם והנה היא כאן:


כפי שכל אחד יכול לראות כאן, "שחור על גבי לבן", בזק טוענת, שמי שייהנה \ יושפע מהחלטת הרשות לשינוי התנאים - זו רק חברת יס.

בזק, לעומת זאת, ככתוב כאן בתצלום הזה מעל, זקוקה רק לאישור משרד התקשורת, כדי למכור חבילת שירותים.

כלומר: בזק טוענת הפוך ממה שהרשות מודיעה בשימוע וטוענת, שמי שיאשר לה מכירת חבילות שירותים זה משרד התקשורת ולא הרשות לתחרות.

לפי תפיסת בזק, שמוצגת בהודעתה לבורסה, החלטת הרשות נוגעת רק ליס (DBS), שנמצאת, כאמור לעיל, ב"קבוצת אלפא". 

הסתירה הזו של הודעת בזק נראית מוזרה, אם כי היא (למיטב הבנתי ולמיטב הבנת עורכי הדין של בזק, שניסחו את הנקודה הזו בהודעתה) - זה המצב החוקי הנכון. 

ד"ר אסף אילת, (בתמונה משמאל), ב-2014 (בכובעו אז כמ"מ ראש הרשות להגבלים עסקיים) ואף קודמיו, לא היה מוסמך להתנות תנאים כאלה לבזק ול-יס בלי הסכמת משרד התקשורת, שאמור היה לעגן התנאים הללו ברישיונות של בזק ויס.

במציאות הכיאוטית, שבה הרשות לתחרות (ולפניה הרשות להגבלים עסקיים), פולשת לטריטוריות שלא שלה, ללא כל בסיס חוקי, במיטב שיטות ה-Deep State, לא משרד התקשורת ולא מועצת הכבלים והלוויין לא מימשו את החלטת ד"ר אסף אילת מ-2014, בתיקוני רישיונות בזק ו-יס, אלא רק בנושאים, שממילא היו ברגולציה של משרד התקשורת.

כלומר: כל המריבות הרגולטוריות, שהיו ב"תיק בזק ו"תיק 4000" בנוגע ל"תנאי המיזוג", נושא זה קיים רק ב"סרט", שהמציאה רשות התחרות.

במציאות, אין ולא היו דברים כאלה ואין תנאים כאלה ברישיונות של החברות בזק ויס (DBS). 

מדהים. 

3. מה עוד שגוי בשימוע החדש של רשות התחרות (כלומר: ב"סרט")?

הכל. 

אולם, אדגיש כאן רק כמה אפיזודות בודדות די חשובות כשלעצמן, להמחשת "הסרט", שבו מתנהלת רשות התחרות בנושא זה:

א. במסמך השימוע, ישר בתחילתו, יש דיווח על התפתחות התנאים הללו ב"סרט" ומצויינים 2 תאריכים: 31.3.10 ו-26.3.14 (החלטות ד"ר אסף אילת, שכעת דנים לשנותן).

הבעיה היא, שזה פשוט לא נכון.

לוח הזמנים מתחיל מסוף 2005, והעיקר חסר כאן, מי ששינה את התנאים ויצר תנאים חדשים ל"סרט" היה ד"ר שלומי פריזט (תמונתו מצד שמאל, אם במקרה הממונה על התחרות מיכל הלפרין לא שמעה עליו).

הוא קיבל את ההחלטות בכובעו כמ"מ הממונה על רשות ההגבלים העסקיים ב-2012. שנתיים לפני ד"ר אסף אילת. 

היות וכנראה לבמאי של "הסרט" של רשות התחרות אין ארכיון, והוא גם לא יודע לחפש בגוגל (או אצלי באתר), אז אני אעזור למיכל הלפרין להכיר את העובדות של המציאות המתועדת מהמסמכים, שהיא לא מצאה אצלה ברשות ולכן בנתה סרט בדיוני לחלוטין. 

כל לוח הזמנים של השתלשלות קבלת ההחלטות בעשור המתחיל מ-2010 בעניין "הסרט" המכונה "מיזוג בזק-יס" יש כאן. 

האישור וההחלטות של "המיזוג" עם כל התנאים של "מיזוג בזק-יס" מ- 25.6.12 מד"ר שלומי פריזט - יש כאן.

תשומת לב, זה 2012, לא 2014.

ראשי הרשות בכלל לא מכירים את התסריט של "הסרט", שהם המציאו. 

ב. במסמך השימוע בעמודים המרכזיים, יש התייחסות להחלטות ולתנאים של ד"ר אסף אילת מ-26.3.14.

אולם, במקום להפנות את המעיינים במסמך אל ההחלטות המקוריות של ד"ר אסף אילת, במאי "הסרט" כנראה התבלבל ומציג קישור ל"הודעה לעיתונות" (הקישור במסמך מוביל לכאן), שזה מסמך לא רשמי ולא מחייב, כי זו רק "הודעה לעיתונות".

היות וכנראה מיכל הלפרין ובמאי "הסרט" לא יודעים למצוא את המסמך הנכון, אז אני אעזור להם באופן יוצא מן הכלל, והמסמך הנכון והמלא נמצא כאן.

המסמך הזה, שהוא המסמך הנכון, כולל את ההחלטות, התנאים והנימוקים לקבלת ההחלטות ב-2014. רק לזה יש להתייחס, לא "להודעה לעיתונות" (ויש סתירות בין המסמכים, הרשמי מול ההודעה לעיתונות, שלא כאן המקום לפרטם, כי ממילא אלה מסמכים חסרי כל משמעות מעשית מ-2014, כשאנחנו לקראת סוף 2020).  

ג. מי שיציץ בלינקים, שהבאתי ב-2 הסעיפים הקודמים יראה, שבכל המסמכים הללו בכותרת אין את המילה יס (או DBS בשמה העסקי הרשמי).

מה שיש בכל המסמכים של הרשות בכותרת זה רק דבר אחד, שחוזר על עצמו שוב ושוב (ותואם מה שכתוב בשימוע באתר):
 

איך בבקשה של יס (DBS), מקבלים ברשות הזו החלטה ב"תיק מזג 7915: מיזוג של 012-סמייל, בי-תקשורת ובזק"?

מה זה בכלל קשור?

הרי המיזוג הזה (מזג 7915) הוא רכישת "פירמידת בזק" ע"י שאול אלוביץ' מחיים סבן (הרכישה, שבוצעה בסוף 2009 ואושרה בתחילת 2010).

איך התיק הזה (מזג 7915) נשאר פתוח וכל הזמן מעדכנים אותו, מסוף 2009 ועד היום, בלי להתייחס בכלל לקיומה של חברת יס?

למה "הסרט" הזה נולד כך (תחת הכיסוי של "תיק מזג 7915)"?

זו נקודה חשובה ביותר והיא מחוברת לכל התסבוכת, שנוצרה בתיקי "בזק" ו-"4000": מ-2010 ואילך (ועד עצם היום הזה)!

מ"מ הממונה על הרשות להגבלים עסקיים (גם ד"ר שלומי פריזט וגם ד"ר אסף אילת וכעת מיכל הלפרין) עסקו/עוסקים "באישור מיזוג בזק-יס" בתוך בקשת האישור למיזוג האנכי בקבוצת בזק, בקשה של מיזוג 012-ביקום ובזק (תיק מזג 7915) מ-2010, ולא באישור נפרד, רק של בזק ו-YES.

תשומת לב, שברשות להגבלים עסקיים - רשות התחרות, כל העברת מניות נחשבת "מיזוג". 

ראשי הרשות עשו את התרגיל הזה מהסיבה המאוד פשוטה: רק כך אפשר (חוקית, לפי ההמצאה של הרשות להגבלים עסקיים, שבנתה את תחילת "הסרט" הזה ב-2010), לתת תנאים גם לבזק וגם ל-YES "במכה אחת", במסמך אחד, מבלי לפצל את התנאים בין 2 אישורים ולהסתבך בהתאמות התנאים בין 2 אישורים ומבלי לשאול את כל הצדדים הקשורים בעניין זה.

במשרד התקשורת אין פטנט חוקי כזה, כי האישור והתנאים ל-YES הם במועצת הכבלים והלווין ואם רוצים להטיל תנאים כלשהם לבזק, זה בהליך אחר לגמרי, במשרד התקשורת עצמו.

לכן, אי אפשר במשרד התקשורת לאחד את 2 ההליכים הללו תחת "קורת גג רגולטורית אחת", כמו שניתן לעשות כך - ברשות להגבלים העסקיים, שהמציאה פטנט מקורי, לתת אישורים לבזק וליס תחת אישור רכישת פירמידת בזק מסוף 2009 - תחילת 2010 (שזה מיזוג אנכי של פירמידה, ולא מיזוג, שמקורו ב"הפרדה מבנית" שיצר משרד התקשורת, מיזוג, שלא מומש עד היום, של בזק-יס). 

למרות שכבר ניתחתי וכמה פעמים, גם על בסיס בדיקות משפטיות, שנעשו במשרד התקשורת עצמו (למשל כאן), שאי אפשר להתנות תנאים ברשיון של חברת תקשורת בדרישות, שלא נוגעות אליה ישירות ולא שייכות לבקשתה של אותה חברה ממשרד התקשורת, זה בכלל לא הזיז "לפרקליטות שבתוך הפרקליטות". הם, ביחד עם חברים נספחים "לקליקה" ובכללם: אבי ברגר, הרן לבאות, שמילה מימון ועו"ד דנה נויפלד - החליטו, שהחוק לא מעניין אותם.

חלק נכבד מכתב האישום בנוגע לפרשת "תיק 4000" (למשל סעיפים: 8, 10, 57 ,58, 70-72 ועוד), עוסק בהמצאה של האפשרות, שהייתה, כביכול, ב-2015, להתנות תנאים לבזק, למרות שמגישת הבקשה לשר התקשורת היא יס (DBS), ושפילבר בהוראת נתניהו הוריד את התנאים הללו מבזק, כדי לשרת את אינטרסים של שאול אלוביץ'.

הדרישה, שלפיה היה צורך (או שמוצדק היה), להתנות את "אישור העסקה" (עסקת בזק-YES, מה שמכונה בטעות "המיזוג"), בתנאים הנוגעים ל"שוק הסיטונאי" הנוגע לבזק (הבעלים של YES), או בכל תנאי אחר, היא מהלך לא חוקי וגובל, למעשה, ב"סחיטה באיומים" כלפי מבקש הבקשה (YES).

זאת, מצד ראשי משרד התקשורת דאז, שידעו שאין להם כל סמכות חוקית לדרוש דרישות כלשהן מ-YES או מבזק, בעניין "השוק הסיטונאי" על רשת בזק, דרישות, שאינן נוגעות לרישיונה של YES ולבקשתה לשינוי רישום שם בעלי המניות ברישיון שלה (זה האישור שביקשה וקיבלה, בחתימת נתניהו, לאחר כל האישורים של כל "שומרי הסף" ובראשם היועמ"ש, וב"תיק 4000" זה הפך לתיק פלילי, כנגד נתניהו). 

כך, "תופרי התיקים" מה-Deep State של הפרקליטות ו"הקליקה" שבמשרד התקשורת, למדו את הפטנט הבלתי חוקי הזה, שחברה אחת מבקשת בקשה רגולטורית, אבל חברה שניה מקבלת את התנאים, מ"הסרט" שחובר ברשות להגבלים עסקיים (כיום הרשות לתחרות).

הסרט הזה נולד ב"תיק מזג 7915" ב-2010 ומוסרט עד רגע זה, בקולנוע של רשות התחרות. 

אם לא הבנתם את כל "הישראבלוף" הזה, שבנתה רשות התחרות סביב "פירמידת בזק" ב"תיק מזג 7915", אתם לא לבד.

גם הם לא מבינים את עצמם וכותבים מסמכים, שלא מחוברים לשום מציאות. 

אני מניח, שרק כעת חלק מהקוראים מתחילים לקלוט, למה בזק הוציאה הודעה לבורסה (ראה סעיף 2 לעיל), שסותר את הודעת הרשות.

בזק לא מוכנה להסכים ל"ישראבלוף" או "הסרט", שהמציאה לה קליקת ה-Deep State של הרשות, "סרט" הכולל 3 שלבים מאוד פשוטים:

א. חברת יס (DBS) מגישה בקשה לרשות לתחרות. את אנשי ה-Deep State זה בכלל לא מעניין מה יס מבקשת ומי זו יס.

ב. הבקשה של יס מוכנסת ל"תיק מזג 7915", שזה תיק רכישת "קבוצת בזק" ע"י אלוביץ' מסבן, בקשה, שאושרה ב-2010, תיק מיזוג, שנגמר ב-2010 אבל משמש עד היום הזה ככיסוי לאנשי ה-Deep State להמשיך עם התיק הזה לעולמים, במסגרת "הסרט" שהם יצרו סביבו.

ג. מהרגע, שהבקשה של יס הוכנסה ל"תיק מזג 7915", אנשי ה-Deep State עוסקים בבזק ולא ביס, למרות שבזק בכלל לא הייתה צד לבקשה ובזק לא ביקשה מהרשות מאומה.

כך, ה-Deep Sate של הרשות, עובד גם הוא לטובת האינטרסים של קבוצת סלקום\IDB ובראשו, האינטרס והצורך להקטין, לפגוע ואם ניתן לחסל - את קבוצת בזק.

כך, כל תרגיל ה"ישראבלוף", ששמו "תיק מזג 7915", הופך לפי "הסרט", שנבנה סביבו מאז 2010 - להיות חוקי. 

האם בזק תצליח לשנות את תהליך ה"ישראבלוף הזה"?
בספק רב. בזק, גם כיום, עומדת מול "קליקה" של Deep State, שתפרה תיקים לראש הממשלה נתניהו ולראשי בזק. בזק היא סעיף קטן בתכנית החיסול הזו.

למיטב הבנתי את המציאות הנוכחית, אין לה כל סיכוי להצליח.

זו המציאות העגומה של הפרשה הזו. 

יש לשים לב, שלאורך כל מסמך השימוע, הנימוק המרכזי לשינויים המוצעים זו הטענה, שיש מתחרים חדשים בשוק, גם בתחום פריסת הסיבים וגם בתחום הטלוויזיה הרב ערוצית, ומודגש מקומן המרכזי של סלקום ופרטנר בתחומים הללו.

הבעיה: גם סלקום וגם פרטנר פועלות מחוץ לחוק ובלי רישיונות ב-2 התחומים הללו.

כלומר: "הרשות להרס התחרות" מעודדת הפרות חוק בסיטונות ואף מהללת את זה.

מדהים. 

זה Deep State במיטבו, בניחוח של סיציליה. 

4. מה השלכות של השימוע החדש, ככל שיתקבל?
אם לא הבנתם עד עכשיו, אני אחזור על זה שוב ושוב: "רשות התחרות" הפכה את עצמה ל"רשות להריסת התחרות", תחת ניהולה של מיכל הלפרין. 

זה המשך ישיר להרס התחרות בסלולר, שנולד מאישור הרשות לתחרות (ואח"כ ע"י משרד התקשורת וגם משרד האוצר), של רכישת גולן טלקום ע"י סלקום.

הרשות נימקה  (כאן וכאן) את האישור לרכישת גולן טלקום בכך, שיש בשוק "מחוללת תחרות" נוספת והיא אקספון-מרתון (We4G). נימוק שקרי לחלוטין.

חברה נוספת "מחוללת תחרות", שהרשות התבססה עליה היא הוט-מובייל. הבעיה: הנהלת הוט החליטה להיות "הזנב של סלקום" ולהצטרף לסלקום בהשקעה ב-IBC, במקום לשדרג את רשת הוט ל-Docsis 4.0 או למצער ל-Docsis 3.1.

כעת, הבקשות של הוט וסלקום\IBC בעניין הצטרפות הוט ל-IBC מונחות על השולחן להחלטה של הרשות ומעניין יהיה לראות מה החרטוט, שהרשות תמציא הפעם, כדי להצדיק את המהלך האנטי תחרותי, לא חוקי ואנטי ציבורי הזה, שהוא המשך ישיר לתהליך אישור רכישת גולן טלקום ע"י סלקום. 

כך, קבוצת סלקום, בגיבוי וחיפוי של הרשות לתחרות, הצליחה לחסל את התחרות בעולם הסלולר, שעמדה מולה, ולכן המחירים בשוק הסלולר כבר החלו לעלות והם ימשיכו לעלות. התודות למיכל הלפרין ולצוות ה-Deep State, שהיא עומדת בראשו. 

עוד פרטים על הביזיון הציבורי-רגולטורי המחריד, האנטי-ציבורי והענק הזה, יש בכתבה: "האם היועמ"ש יורה לחקור השערורייה שבאישור רכישת גולן טלקום ע"י סלקום?"

אני יכול למלא כאן דף שלם אודות ההחלטות השערורייתיות והמדהימות בחוצפתן, שהתקבלו תחת ידה של מיכל הלפרין, החל מהטעיית הבג"ץ (גם כאן) וכלה בקנסות בלתי חוקיים (גם כאן, וכאן).

ההתעקשות של מיכל הלפרין וצוות ה-Deep State סביבה, לא להודות בשום טעות, לא לתקן שום פגם, גם אם הטעות או הפגם מוצגים להם "שחור על גבי לבן" מול העיניים, על בסיס מסמכים של הרשות עצמה, היא החלק הכי מביש בהתנהלות של הרשות.

יש כאן קבוצה של אנשים יהירים, אטומים, חוצפנים ושלא מעניין אותם שום דבר חוץ מעצמם ומהתרגילים, שהם יכולים לבצע על שוק התקשורת.

מביש לאן הרשות הזו הדרדרה בשנים האחרונות. פשוט נפלה לתהום. 

"הרשות להריסת התחרות" גרמה וגורמת לנזקים עצומים בהיקף של מיליארדי ש"ח לשוק התקשורת ולכיס האישי של כל אזרח במדינת ישראל.

אין תקומה לרשות הזו, ויש צורך לפרק אותה ולבנות אותה מחדש, על בסיס יסודות נכונים ולטובת הציבור וצרכי הציבור. 

עדכון 15.11.20: ההחלטה לאשר את הרכישה של גולן טלקום ע"י סלקום הסתמכה בעיקר על כך שיש "מחוללת תחרות" בשוק - We4G (קבוצת אקספון \ חברת מרתון). אולם, זה היה ועודנו מידע שגוי (שלא לומר: כוזב).
שתי סיבות חשובות נחשפות כעת לשגיאה המכוונת הזו, שנועדה להצדיק את הרכישה וחיסול גולן טלקום, בחיפוי של של הרשות לתחרות, האוצר וצמרת משרד התקשורת: 
א. חברת אקספון - We4G - היחידה שטרם לקחה את הרישיון לדור החמישי - כאן. 
ב. חברת אקספון נמצאת בצרות כספיות חמורות ביותר ולא משלמת את חובותיה לחברות אחרות דוגמת: בזק וסלקום, בהיקפים ניכרים - כאן. 

יתרה מכך: הרשות לתחרות סרבה בכל תוקף להעביר מידע (דרך "חוק חופש המידע") כמפורט כאן, מהיכן הרשות יודעת שאקספון היא "מחוללת תחרות" ותמשיך להיות כזו, בשוק התקשורת, כהצדקה לאישור רכישת גולן טלקום ע"י סלקום. 

עדכון 16.11.20: סלקום פרסמה כאן הודעה לבורסה: "אקספון לא שילמה את התשלום החודשי בק"ע הסכם שיתוף רשתות".

עדכון 9.12.20: 
א. סלקום מדווחת לבורסה (כאן, מפורט כאן) כי: "אקספון לא שילמה את התשלום החודשי ל-30.11.20 בק"ע הסכם שיתוף רשתות, החברה תפעל למימוש זכ' ע"פ ההסכם."

ב. פורסם כאן ע"י אביאור אבו מ"כלכליסט": "מכה לסלקום: אקספון במו"מ מתקדם להסכם שיתוף רשתות עם פלאפון.
מבוי סתום בניסיונות הגישור: סלקום הודיעה הבוקר כי זהו החודש השני ברציפות שאקספון לא מעבירה לה תשלומים; עזיבת אקספון את ההסכם תסב לסלקום הפסד הכנסות של כ-100 מיליון שקל בשנה. בכיר בסלקום לכלכליסט: "מי שלא משלם לסלקום לא ישלם גם לאחרים"."

עדכון 16.12.20:
א. אלי ציפורי העלה כאן פוסט נוקב ביותר בזו הלשון:
חברי הכנסת של הליכוד: לאן נעלמתם עם מתווה הסיבים האופטיים השערורייתי של יועז הנדל שמגמד את תיק 4000 התפור.
***********************************************************************************************************************
שאלה פתוחה של אבי וייס לחברי הכנסת של הימין השפוי והציוני - שאני מסכים איתה לחלוטין ומצטרף אליה.
אתם צודקים מתמיד ומשמיעים את הקריאות הנכונות. אבל אלו רק סיסמאות ללא משילות. הבעיה שאלו שתפרו את תיק 4000 ואת תיק בזק שקדם לו (שכיום הוא חלק ממנו) הם עדיין בכל עמדות המפתח במשרד התקשורת ובקבוצת סלקום-IBC ומצליחים לנצל את חוסר המשילות של הימין בכלל והליכוד בפרט ומעבירים החלטות נגועות בפלילים ונגד האינטרס הציבורי, דוגמת "מתווה הסיבים", שעבר אתמול את הדיון האחרון בוועדת הכלכלה של הכנסת לקראת קריאה שנייה ושלישית במליאה. 
כך ממש אתמול, רק אתמול, השר יועז הנדל טרם הליכתו, בלי שום מחאה או הסתייגות ממכם, ביצע עוד 2 מחטפים בשירות "הקליקה" שתפרה את תיק 4000 ובכלל זה סילוק קבוצת הוט מתחרות בשוק הקווי והצטרפותה לקבוצת סלקום-IBC. מה עושים? למה נותנים ל"קליקה" שמתחילה ביועמ"ש מנדלבליט, מומי למברגר, דינה זילבר וכיו"ב ומטה עד היועמ"שית למשרד התקשורת דנה נויפלד ועוד, להמשיך לנהל את שוק התקשורת, נגד האינטרס הציבורי ובצורה לא חוקית לכאורה (כבר אושרה פתיחת בדיקה-חקירה ע״י היועמ"ש מנדלבליט מול "מעגלי הקומבינות")? 
איך תתקנו את בית המשפט העליון ואת תהליכי בחירת השופטים וכיו"ב, הנושאים שאתם מדברים עליהם בוקר וערב, בצדק, אם דבר כזה יחסית פעוט, אתם לא מסוגלים לעצור ולתקן?? 
פרטים נוספים יש כאן.

עדכון 23.12.20: פורסם כאן ע"י אביאור אבו מ"כלכליסט" (כותרת בלבד): "בזק: כבר שנה אקספון לא משלמת על תשתית.
בזק תובעת מאקספון 34 מיליון שקל, בטענה שלא שילמה על שירותי אינטרנט, ומבקשת צו עיקול על נכסיה. אקספון: “תמוה שלא קיבלו הצעתנו לבוררות”."

עדכון 31.1.21: פורסם כאן בכלכליסט ע"י אביאור אבו (כותרת בלבד): "אקספון עולה מדרגה בסכסוך עם סלקום ומטילה פצצה: החברה הודיעה הערב על ביטול הסכם שיתוף הרשתות הסלולרי בין החברות, לאור מחלוקות שנתגלעו בין הצדדים מאז רכשה סלקום את גולן טלקום. אקספון שבבעלות חזי בצלאל במשא ומתן מתקדם מול פלאפון בעניין שיתוף רשתות."
הודעת סלקום לבורסה על ההתפתחות הזו - כאן.
המפולת הזו הייתה צפויה וחזיתי אותה כבר בתחילת הדרך ב-2018 - כאן. 

עדכון 8.2.21: גד פרץ מ"גלובס" צייץ כאן: "סלקום פונה לבית משפט ודורשת לאכוף על חזי בצלאל [אקספון] הסכם שיתוף רשתות. המשבר בשיאו וסלקום הגיעה למסקנה שהיא לא יכולה להמשיך במו"מ אחרי שאקספון מסרבת לשלם לה את המגיע לה על פי ההסכם בין החברות."

עדכון 16.2.21: אביאור אבו פרסם כאן ב"כלכליסט" (כותרת בלבד): "אקספון מעלה הילוך: דורשת לבטל רישיון הסלולר של גולן טלקום.
כך לפי מכתב שאקספון שיגרה למשרד התקשורת. אקספון טוענת כי למרות שנקבע שגולן תשמש כמפעילה וירטואלית לאחר רכישתה על ידי סלקום, היא פועלת כחברת סלולר מן המניין; אקספון: "מצג שווא של סלקום. הוליכו אותנו שולל". משרד התקשורת: "הנושא בבדיקה"."

עדכון 17.2.21: גד פרץ מ"גלובס" מדווח כאן (כותרת בלבד): "נדחית העתירה של בזק לביטול ההפרדה המבנית.
בג"ץ הציע לבזק למשוך את העתירה או לקבל פסק דין • דחיית העתירה משאירה בידי משרד התקשורת פתח רחב לשיקול דעת כיצד לטפל בעתיד בסוגיית ההפרדה."

עדכון 23.2.21: גד פרץ מגלובס פרסם כאן (כותרת בלבד): "רשות התחרות שופכת מים צוננים על מדיניות שיתוף האתרים בפריפריה.
בשבוע שעבר פרסם משרד התקשורת מדיניות מרחיבה לגבי שיתוף אתרי סלולר בפריפריה בין מפעילים • רשות התחרות אינה חוסמת את המהלך ומאשרת אותו, אך קובעת כי הוא עלול לפגוע בתחרות, ומזהירה את המתחרים שיידרשו לזהירות יתירה."

עדכון 24.5.21: פורסם כאן: מיכל הלפרין הודיעה כי תפרוש חצי שנה לפני תום כהונתה.
לאחר הדו"ח הקשה של מבקר המדינה, שהטיח בה ביקורת חריפה, הממונה על התחרות פורשת מהתפקיד"
כמו שנאמר: "ברוך שפטרנו מעונשה של זו".