שר התקשורת איוב קרא חושב להקים ועדה ציבורית, שתבחן את עידוד פריסת הסיבים בישראל, פריסה, שנתקעה בגלל "החפרפרות" וה"מגלומנים" המצויים במשרד התקשורת. אם השר יסלק אותם מכסאם, לא יהיה צורך בוועדה כזו. אגב, היו 2 ועדות כאלו מאז 2014 והשנייה - כתב המינוי שלה עדיין בתוקף...
מאת: אבי וייס, 26.12.17, 10:59
פורסם (כאן), ששר התקשורת איוב קרא (בתמונה משמאל), מתכוון להקים ועדה ציבורית, שתבחן איך לקדם את פריסת הסיבים לבתים בישראל. יש רק 2 בעיות ברעיון הזה:
עכשיו אנו בחודש דצמבר 2017. אנו ממש לקראת תחילת ינואר 2018, ומחשבות ותוכניות מהסוג הזה, מתאימות ל-1 באפריל (חג פורים כבר עבר, והמועד הקרוב לפרסום בדיחות רגולטוריות זה 1 באפריל 2018).
יש כבר ועדה כזו וכתב המינוי שלה עדיין בתוקף (כי הוא נשען על החלטת ממשלה מס' 1046). רק צריך לעדכן את השמות של המשתתפים בוועדה הזו, שכן חלק מהם "קיבל בעיטה" ולא מסתובב יותר במסדרונות משרד התקשורת (הכוונה לאבי ברגר, המנכ"ל לשעבר). לא מאמינים? אז הנה כאן כתב המינוי של הוועדה, בחתימת שר התקשורת דאז וראש הממשלה דאז וגם היום, בנימין נתניהו. זו ועדה שנייה, שהוקמה בדיוק לאותה מטרה. את הוועדה, שקדמה לוועדה, שהקים ביבי נתניהו, הקים שר התקשורת דאז גלעד ארדן, כתב המינוי בחתימתו נמצא כאן וההודעה לעיתונות, שהשר פרסם מצויה כאן. כתב המינוי של ביבינתניהו החליף את כתב המינוי של גלעד ארדן לוועדה הזו. כך, שכרגע המינוי של ביבי נתניהו לוועדה "להסרת חסמים לפריסה כלל ארצית של תשתית הסיבים האופטיים" - עדיין בתוקף.
מה קרה לוועדות הללו?
קרה להן בדיוק מה שחזיתי ויותר מפעם אחד (למשל: כאן, כאן, כאן, כאן, כאן וכאן). פלופ אחד ענק. הפלופ הזה הוסתר יותר מ-7 חודשים עד שחשפתי אותו בכתבה תחת הכותרת: "מהתלה בלתי חוקית חדשה: הלאמת צנרת התקשורת בבתי המגורים בישראל". ממילא המהתלה לפורים הזו הסתיימה עם העלמותו של אבי ברגר ממסדרונות משרד התקשורת וכעת יש לנו מהתלות חדשות, אחת מהן קרויה בשם: השר איוב קרא, שמתעקש (משום מה) לחזור על טעויות העבר.
יודגש, שאין שום בעיה לפרוס סיבים בישראל בכל מקום בקלות ובזול (ראה הפירוט למה - כאן), וגם אין כל בעיה לפרוס פס רחב באוויר (באלחוט) בקלות ובזול (דוגמת מה שהושק היום בעיר רחובות).
הבעיה נעוצה באוסף ה"חפרפרות", שעומד בראשות משרד התקשורת ומועצת הכבלים והלוויין, שמפריע לשוק התקשורת באופן שיטתי ורציף (ובגיבוי "קליקת הפרקליטים") - להתפתח. בלי לפתור את הבעיה הזו - שום דבר לא ייפתר.
בעיון בדו"ח האחרון של Speedtest (כאן) עולה, שבנובמבר 2017 בתחום הפס הרחב הסלולרי נפלנו למקום 54 (רוב מדינות ערב כולל לבנון נמצאות לפנינו), ובתחום הפס הרחב הקווי עלינו במעט למקום הלא מכובד- 32.
אם זו השיטה להתקדם בתחום פריסת הסיבים (כלומר: לספק שירותים מחוץ לכל מסגרת של החוק ונורמה חוקית), אזי כדאי שכל שוק התקשורת יפעל כך, בבחינת "איש הישר בעיניו ייעשה".
לסיכום:
משרד התקשורת (לרבות מועצת הכבלים והלוויין והרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו) הצליחו בשנתיים האחרונות בנושא אחד בלבד: לדאוג לכך, ש"דמי הכיס" של אזרח די נחבא אל הכלים בשם שאול אלוביץ', יגדלו בכ-3 מיליארד ש"ח על חשבון הכיס של כולנו. כמיליארד ש"ח עברו במסלול של מנכ"ל המשרד ושות' מול בזק וכ-2 מיליארד ש"ח עברו ועוברים במסלול של מועצת הכבלים והלוויין מול Yes (נושא, שטרם נחקר כראוי).
מכירת יורוקום של שאול אלוביץ' לאיש העסקים האמריקאי נתי סיידוף (אם תתממש), לא יכולה לרפא את הנזק שכבר נוצר ואת הצורך להמשיך ולחקור פרשה פלילית זו, שהחלה ב-2012.
מוטב היה, ששר התקשורת יעסוק כעת בדבר הכי חשוב למשרד התקשורת: פיזור מועצת הכבלים והלוויין ואיתור מנכ"ל ראוי, מקצועי והגון ("עובד ציבור" ולא "עובד על הציבור") למשרד התקשורת. זאת, בנוסף להפסקת "שוד משאבי הציבור" וההפקרות הנמשכת של מתן שירותי תקשורת בלי רישיונות, בסיטונות.
לכן, הטיפול הכושל ברגולציית עולם התקשורת בישראל והטיפול הכושל וחסר האחריות של ראשי משרד התקשורת וגופי הסמך של המשרד בתחום פריסת הסיבים לבתים, מחזקים את הצורך הדחוף בהקמת "רשות לתקשורת", רשות עצמאית, שתפעל לטובת הצרכנים ולא נגד הצרכנים ולטובת בעלי ההון וה"מקורבים לצלחת" של מקבלי ההחלטות, בניגוד מוחלט לחוק ולאחריות המוטלת על משרד ממשלתי חשוב ובעל כוח כלכלי עצום כלפי השחקנים הגדולים בשוק.