עובדות, מספרים, חסמים והזדמנויות של נשים בהייטק הישראלי ובתחום היזמות
מאת: נירית וייס-בלט, 11.3.15, 19:28
 
בלעדי: נחשפו נתונים מדאיגים על נוכחות נשים בהייטק הישראלי תוך ציון הצעדים לשיפור שילובן בתעשייה הטכנולוגית. יש להתייחס לקידום הנשים כמשימה לאומית. כולם ייצאו מכך נשכרים.
 
הכנס ״יזמות בסימן יום האישה הבינלאומי״ התקיים ב-10.3.15, בקריית האוניברסיטה הפתוחה ברעננה. האירוע אורגן ע"י מועדון יזמות ועסקים (openu club). על החלק הראשון של הכנס דיווחתי – כאן. להלן החלק השני של האירוע -הרצאתה של ד"ר אסתר לוצאטו, (בתמונה), עורכת פטנטים ומנהלת שותפה בקבוצת לוצאטו, בנושא: נשים וההייטק הישראלי.
 
"עובדות ומספרים:
 
* 10% מהיזמים בישראל הן נשים.
* שיעור הנשים הלומדות הנדסה במוסדות להשכלה גבוהה בישראל- 27%.
* ב-55% מחברות בענף התכנה וב-45% מענף האלקטרוניקה (שהן התעשיות המובילות את ההייטק הישראלי) - אין בכלל מנהלות.
* רק 22% מסך המשרות בתחומי המו״פ הם של נשים.
* 57% מהלומדים במוסדות להשכלה גבוהה הן נשים.
* 40% מרצות, 20% מהן פרופ׳ חבר, ורק 10% חברות סגל מן המניין, שקיבלו קביעות.
* רק 19% ממשרות הניהול במשק ע"י נשים (לעומת 30% בעולם המערבי) ורק 9% בתפקידי יו"ר/ מנכ"ל.
* בין 4%-9% מהון הסיכון מגיע ליזמיות נשים.
* מקרב חברות Fortune 500, רק 4% הן נשים.
* רק 5% ממנהלי החברות הכלולות במדד ת"א-100 הן נשים.
 
יש חסמים:
 
* טריטוריה גברית מובהקת.
* סביבת עבודה תובענית.
* פערי שכר: 62% ממקבלי שכר מינימום הם נשים ורק 10% ממקבלי השכר שרמתו גבוהה פי 4 מהשכר הממוצע במשק הן נשים.
* קרנות הון סיכון הן מקור הכסף העיקרי בסטרטאפים. הון סיכון גברי נוטה להשקיע פחות בנשים.
* מסלול קריירה מוטה גברים.
* בעולם הטכנולוגי נתוני פתיחה חלשים לנשים.

ה-Startup Nation:
 
ישראל מובילה מבחינת מספר הסטארטאפים המוקמים בה בכל שנה. המספר נע בשנים האחרונות סביב 800 חברות בשנה, כלומר בממוצע 15 או 17 סטרטאפים מוקמים בשבוע.
 
לא בכדי מוגדרת ישראל כ-Startup Nation: יש לפחות 14 פרמטרים המגדירים מה בונה תשתית טכנולוגית למדינה ובכל 14 הפרמטרים האלה ישראל נמצאת באחת מ-4 המקומות הראשונים (פרמטרים כמו האקדמיה או שיתוף הפעולה בין האקדמיה לתעשייה, או מספר המהנדסים והמדענים פר-קפיטה, כזה מנורמל לכל 1,000 אנשים באוכלוסייה הוא הגבוה ביותר בעולם).
 
אם מסכמים 3 עשורים של התעשייה הטכנולוגית רואים, שהיא מבוססת על הון אנושי מאוד יוצא דופן. לא מעט תמורה יש ל-2 גורמים:
1. העלייה מברה"מ בתחילת שנות ה-90', שכללה אנשים רבים עם השכלה במדעי הטבע והטכנולוגיה, השיעור שלהם היה גבוה ביחס לשיעורם בחברה.
2. כל המערכת הביטחונית. יש קשר ישיר והדוק בין המערכת הביטחונית הנותנת הכשרה לחלק גדול מהחיילים בטכנולוגיה מאוד מתקדמת לבין הקמת חברות טכנולוגיות בישראל.
 
הזדמנויות:
 
* ההון האנושי לא ממוצה. המדינה לא מנצלת את המשאב הזה מספיק טוב.
* נוכחות בולטת לנשים במרחב הווירטואלי, שמצמצם מגבלות של זמן ומקום - פייסבוק (72% נשים), סחר אלקטרוני (60% נשים), מימון המונים (42% מהפרויקטים).
* שינוי נראה לעין- דו"ח מכוןPEW  בקרב צעירים עד גיל 34: יותר נשים (66%) דירגו הצלחה בקריירה עם הכנסה גבוהה כחשובה בחיים. כלומר, מבחינת התודעה ישנו צמצום בפער השאיפות בדור המילניום.
* סיכויי הצלחה גבוהים לחברות עם ניהול נשי. דו"ח דאו-ג'ונס (מ-2012): בחברות סטרטאפ מצליחות, שניזונות מהון סיכון, שיעורן של נשים בתפקידי ניהול גבוה פי 2 ביחס לחברות בלתי מצליחות (7.1% לעומת 3.1%).
* כלכלת נשים היא מנוע צמיחה ענק בעולם (גבוה יותר מהשווקים המתעוררים).
 
ההזדמנות הבאה לנשים:
 
* בשני העשורים האחרונים עמוד התווך והקטר, שמוביל את הכלכלה הישראלית, הוא התעשייה עתירת הטכנולוגיה והידע.
* בעשור השנים 2003-2012 נרכשו 52 חברות טכנולוגיה ישראליות בהיקף כולל של 10.5 מיליארד דולרים מחברות ענק (אפל, EMC, סיסקו, IBM, מיקרוסופט, אינטל, גוגל ועוד).
 
במדינות ה-OECD:
 
* התוצר מקניין רוחני כ-345,000 דולרים לנפש בשנת 2000.
* לעומת 76,000 דולרים לנפש מהמערך היצרני.
* ולעומת 9,500 דולרים לנפש ממשאבים טבעיים.
* מכאן, שרוב הכסף נמצא בראש שלנו: ברעיונות, בהמצאות, במחקרים ובפטנטים.
 
מה נדרש לעשות?
 
* העזה נשית. התגברות על מחסומים חיצוניים ופנימיים.
* לפרוץ דרך למציאות בה נשים: זכאיות, יכולות, מעיזות ומנהיגות, מבלי לחשוש בפגיעה בזוגיות ובמשפחה.
* יותר נשים בתפקידי הנהגה תסלולנה את הדרך לנשים נוספות.
* מיצוי 50% מהמשאב האנושי (נשים) הבלתי מנוצל יביא לשינוי דרמטי בכלכלה ובחברה הישראלית. בשונה ממדינות סקנדינביה, בישראל אין עדיין רגולציה לעזור לנשים לשלב קריירה עם משפחה וגידול ילדים. צעדים לדוגמא: יש להאריך את יום הלימודים ליום לימודים ארוך (מעונות יום וכו'), הטבות מס להעסקת נשים, חקיקה להעדפה מתקנת, למשל, חיוב, שאחוז מסוים מינימלי של נשים יישב בהנהלת החברות הציבורית.
 
לסיכום, יש להתייחס לקידום הנשים כמשימה לאומית. כולם ייצאו מכך נשכרים".