מאת: אבי וייס, 15.05.13, 22:00

 

אחת הרפורמות החיוביות, שיזם משרד התקשורת לטובת הצרכנים בעולם הסלולר היא, קיצור משך ההתניידות ופישוט תהליכי ההתניידות. על פי תיקון להנחיות ניידות מספרים, שפורסם כאן, תיקון המעדכן את מסמך המדיניות לתחום ההתניידות המפורט כאן, שישה חודשים ממועד פרסום ההנחיות (דהיינו: זה בתוקף החל מ- 9.6.13), התניידות של מנוי סלולרי תבוצע תוך חצי שעה מרגע הבקשה (ותוך שעה למנוי קווי). כ"כ, בוטל הצורך במהלכי אישור ואימות במסרונים והודעות, ניתן להתנייד לכל ספק MVNO הפועל לפי "תכנית המספור", המפעילים נדרשו לשפר את רמת השרידות של המערכות המשמשות להתניידות וכמובן שלא ניתן למנוע ניוד בגלל חובות כספיים או הסכמים כלשהם קודמים. 
 

מה כל זה אומר ללקוחות הקצה?
ללקוחות הפרטיים זה אומר, שההתניידות תהיה מהירה יותר (חצי שעה בלבד), עם פחות בירוקרטיה, והחברה הננטשת תפסיק להטריד את הנוטשים אותה, במסרונים של מניעת נטישה ופיתוי להתחרט על הנטישה, ממש ברגע הנטישה. השינוי ללקוחות הפרטיים חשוב, אבל לא דרמטי.

השינוי החשוב יותר הוא לגבי לקוחות עסקיים וארגוניים. במיוחד לעובדים בעסקים ובארגונים המצויים בהסכמים של הארגון \ העסק עם חברת הסלולר הוותיקה (סלקום, פרטנר ופלאפון). הלקוח הזה, שהוא עובד חברה ומחזיק בידו טלפון סלולרי השייך לחברה, או השייך לו אבל מוחזק ע"י החברה, יכול לנטוש את החברה במהירות הבזק, מבלי שניתן להגיב או למנוע את המעבר הזה בפרק הזמן של חצי שעה. כך הוא יכול לעבור לחברה מתחרה זולה ולהשאיר לעצמו את המספר ואת המכשיר.

אז מי ישלם את הקנסות על הנטישה (לארגונים ולעסקים גדולים יש עדיין הסכמים שיש בהם קנסות נטישה)? התשובה ברורה: המעסיק. רק למעסיק יש הסכם עם חברת הסלולר, לא לעובד. מה יעשה המעסיק לעובד שנטש את ההסכם? כלום. לכל היותר הוא יכול לנסות לגבות ממנו דרך המשכורת, את עלות הקנס, שהחברה משלמת בגללו. אולם, לא בטוח שזה חוקי בגלל הסכמי העבודה וחוקי העבודה. על פי חוות דעת ששמעתי, זה לא חוקי. אי אפשר לגבות משכר העובד עלויות של החברה המעסיקה לצד ג' (דהיינו: לחברת הסלולר), בהסכם שהעובד לא צד בו ולא חתום עליו. הדרך החוקית היחידה היא: שמקום העבודה יחתים את כל העובדים על התחייבות כספית, שהם ישלמו את הקנס, אם הם יעזבו את ההסכם וינדדו לרשת אחרת. כמובן נדרש, שהעובדים יסכימו לחתום על טופס שכזה... נראה קצת הזוי.  

האם כדאי לעובד לנטוש את ההסכם של המעסיק שלו עם חברת הסלולר ולעבור לחברה מתחרה?
התשובה החד משמעית שלי: כן. למה? משום שהוא יכול להרוויח כסף. נשמע מוזר? יכול להיות. אבל זו המציאות.

עובדים רבים המקבלים טלפון סלולרי ממקום העבודה שלהם, או לחילופין מקבלים אחזקת טלפון סלולרי (באופן מלא או חלקי) ממקום העבודה שלהם, יחשבו בליבם למקרא הפסקה הקודמת: מה פתאום לנטוש את ההסכם של המעביד ולעבור לחברת סלולר אחרת? הרי הסלולר לא עולה לי כסף?

ובכן. זו טעות. אין דבר כזה: "הסלולר באחזקת המעביד לא עולה לי כסף". כל עובד במדינת ישראל משלם על הסלולר שלו דרך סעיף "זקיפת הטבה". הסעיף הזה הוא חובה על כל עובד שהטלפון הנייד שלו מוחזק ע"י המעביד. מעביד, שאינו מכניס למשכורת העובד את סעיף "זקיפת הטבה", מסתכן בפלילים. לא שמעתי על מעבידים כאלו, שיסכנו את חרותם ושמם רק כדי לא להכניס את סעיף "זקיפת ההטבה" למשכורתו של העובד. כלל לא משנה דרגתו ומעמדו של העובד בארגון ולא חשובה שיטת התשלום לגבי מכשיר הסלולר שבידי העובד (תשלום חלקי או מלא). 

מאז 2002, כשתוקן החוק ותקנות מס הכנסה לעניין "שיווי השימוש ברדיו טלפון נייד" אושרו ע"י הכנסת, המס הזה חל על כל סוגי הטלפונים הניידים, כולל מכשירי מירס ודומיהם, שברור שהם כלי עבודה של העסק. לצרכי המס, זה בכלל לא משנה אם המכשיר הסלולרי נרכש ע"י העסק או ע"י העובד. היוצא מן הכלל היחיד שיש בחוק הוא: טלפון נייד שבו העובד יכול להתקשר בו רק למספר טלפון אחד - של מקום העבודה. רק במקרה הזה, המס אינו חל.

יש גם מס מינימום (מנימום שיווי שימוש לצורך זקיפת ההטבה), והוא 80 ש"ח לחודש (הסכום הזה מעודכן לפי המדד מאז 2002, אבל כרגע נתעלם מהעדכונים הקטנים הללו). הסכום הזה של 80 ש"ח מינימום (ועד מחצית מההוצאות החודשיות הכוללות בגין הטלפון) - לא התעדכן עקב "המהפכה הסלולרית". על הסכום הזה מוטל מס הכנסה בגובה המס השולי המוטל על העובד ועוד 9.7% מס ביטוח לאומי. ממש לא בזול. 

יש בתקנות המס התייחסות לעובדים שיש להם יותר ממכשיר סלולר אחד של מקום העבודה. החישוב שם מסובך יותר ונתעלם ממנו כרגע. בנוסף, למעסיק יש בעיה בניכוי המע"מ על עלויות רכישת ואחזקת מכשיר הסלולר (הוא יכול לנכות רק שני שליש מהמע"מ על הוצאות הסלולר). גם מסעיף זה נתעלם כרגע, כי הוא לא מעניין את העובד.

כמה חברי כנסת ובראשם ח"כ מיקי לוי ועוד 4 ח"כים הגישו הצעת תיקון חוק, לשנות את תקנות מס הכנסה כך, שיבוטל המס בגין "זקיפת הטבה סלולרית", או שהסכום יותאם למציאות התחרותית, שיש בשוק הסלולר. לדברי היוזמים את תיקון החקיקה הזה, רוב העובדים בישראל משלמים כיום בנטו שלהם כ- 50 ש"ח לחודש, עבור הסלולר של מקום העבודה שלהם. לדבריהם, זה סכום לא סביר, במציאות התחרותית שיש בשוק הסלולר, מה שהופך את אחזקת הטלפון ע"י מקום העבודה ללא כדאית לעובד. אולם, הצעתם בכלל עוד לא הגיעה לשלב של דיונים וסיכוייה להתקבל קלושים, במציאות שבה האוצר מחפש לגבות עוד מיסים, מתחת לכל בלטה. 

שורה תחתונה: איו דבר כזה "טלפון על חשבון מקום העבודה". רוב העובדים משלמים כ- 50 ש"ח לחודש ואף יותר (תלוי במדרגות המס שלהם), מס היורד ישירות מהנטו שלהם, בדמות מס הכנסה וביטוח לאומי, רק בשביל הזכות להחזיק ביד טלפון "על חשבון מקום העבודה".

העלות הזו היא בלתי סבירה, במיוחד למי שלא משתמש הרבה בסלולר שלו. כל החברות המתחרות בחברות הוותיקות, מציעות היום חבילות סלולר בעלות שבין אפס ש"ח לחודש (למשל YouPhone לחברי המועדון שלהם) ועד כ- 10 ש"ח בכל החברות המתחרות האחרות. אפילו ל- 012-מובייל, שזו חברת בת של חברת פרטנר, יש חבילה של 9 ש"ח לחודש. 

לכן, ההמלצה שלי היא פשוטה: אם אתה כעובד לא מדבר הרבה ולא גולש הרבה, התנייד לאחת מהחברות המתחרות ותחסוך מאות ש"ח בשנה בנטו שלך. ההתניידות היא דבר פשוט, מהיר וקל לביצוע. איש לא לא יכול למנוע מהעובד לנטוש את ההסכם של החברה שלו ולהתנייד לחברה אחרת. יתרה מכך, על פי תיקוני החקיקה, המעביד אינו יכול לקחת מהעובד את המספר הסלולרי שהוקצה לו, בגלל שהעובד החליט לנדוד בעצמו לרשת אחרת. זה לא חוקי. העובד יכול לנדוד לכל חברה אחרת - כרצונו. 

לעובדים ומנהלים שכן מדברים הרבה וגם גולשים לא מעט, מומלץ להתייעץ עם מומחה (כלכלן, רואה חשבון, יועץ תקשורת וכיו"ב), האם כדאי להישאר בתנאים של ההסכם הנוכחי של המעסיק עם חברת הסלולר, או שכדאי להתנייד ולבחור באחת מחבילות ה- Unlimited שיש אצל המתחרים. רוב העבדים יגלו, שכדאי כלכלית להתנייד באופן עצמאי ולא להישאר עם ההסכם הקיים של מקום העבודה שלהם עם חברת הסלולר.

האם צפויות בעיות בהתניידות של עובדים מחוץ להסכם של המעביד שלהם?
כן. לא הכל ורוד... אמנה כאן כמה מהבעיות:
א. מקום העבודה יכול לנסות ולגלגל את הקנסות על הנטישה על משכורתו של העובד, ואז הכדאיות הכלכלית של הנטישיה הופכת להיות בלתי כלכלית. כפי שציינתי, זה מהלך בלתי חוקי, אבל ייתכן ויהיו מעסיקים שינסו לבצע זאת. 
ב. לעובדים שהמכשיר הוא של מקום העבודה, המעסיקים יכולים לנסות "להחרים" את המכשיר שיש בידי העובד הנוטש, כדי להעניש אותו על מעשהו. יודגש, שעל פי תיקון מיוחד המצוי כאן, החקיקה האוסרת התנייה של רכישת \ השכרת \ השאלת מכשיר סלולר לבין החבילה הסלולרית, חלה גם על מעסיקים וארגונים, לא רק על לקוחות פרטיים. דהיינו: בספק אם המעסיק יכול לנקוט בסנקציות כלשהם נגד העובד, כאשר לחברת הסלולר עצמה נאסר להתנות או ליצור קישור בין המכשיר לחבילה הסלולרית. התיקון אומר במפורש שלא יהיו כל תנאים הקושרים בין המכשיר לשירותים הניתנים למכשיר. בכל מקרה, משרד התקשורת יקיים דיון בנושא זה, כדי לפרש ולחדד עוד יותר את ההנחיות הללו.
ג. מקומות עבודה שיש בהם VPN ארגוני, התקשורת בין העובד הנוטש וחבריו למקום העבודה תהיה מעט שונה, כי הוא יוצא מה- VPN. אין בכך כל בעיה תקשורתית, כלכלית או אחרת עבורו. פשוט, החיוג לעובד הזה תיעשה מחוץ ל- VPN, במחירים הרגילים של חבילת השיחה ולא במחירי ה- VPN. 
ד. יש אולי מעסיקים, שיפרסמו הנחיות, שנטישה של ההסכם הסלולרי של העסק היא עבירת משמעת. במקרה כזה, העובד יצטרך להתמודד עם בעיית משמעת, הגם שהיא על פניה נראית בלתי חוקית ולא הגיונית, אך עובדים ייטו לא להסתבך בבעיות משמעת עם המעביד שלהם. 
ה. יש מעבידים, שיחסמו את האופציה להתניידות של העובדים, ע"י חסימה פיזית של האפשרות הזו, בהסכם עם חברת הסלולר. לא ברורה החוקיות של צעד שכזה (זה טרם נבחן בבתי המשפט), אך זו אופציה קיימת ויש חברות סלולר (למשל סלקום), שכבר הציעו למעסיקים להתקשר עם חברת הסלולר ולהפעיל אופציית חסימה שכזו על המספרים ששייכים לעסק. 
ו. נושאי הביטוח והאחריות למכשיר נשארו פתוחים. במציאות בה תופעת ה- BYOD מתפשטת והעובדים מחליפים מכשיר סלולר כל שנה, למעשה אין צורך בביטוח (כי לכל מכשיר חדש יש אחריות לפחות לשנה, מהיבואן או היצרן).